ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנה - עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאד
עצבות הוא מדה רעה מאד ומה שהאדם אינו נוסע להצדיק, הוא מחמת עצבות וכבדות וכן מה שאינו מתפלל כראוי, הוא מחמת עצבות ועצלות הינו מחמת חסרון אמונה כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו, ומאזין לקול תפילתו בודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבדות בתפילתו ובודאי היה מתפלל כראוי אך עקר בלבול התפילה, הוא בא מחמת חסרון אמונה ועל כן נופל עליו עצלות ועצבות, ומבלבל את תפילתו כי עקר העצבות והעצלות, הוא מחמת חסרון אמונה כמו למשל, כשמניחין חטה בארץ טובה אזי הוא גדל וצומח יפה, ואינו מזיק לו שום רוח ולא זיקים ורעמים וזה מחמת שיש כח הצומח וכח הגודל על כן אינו מזיק לו שום דבר אבל כשנותנין החטה בארץ שאינה טובה לזריעה אזי הוא נרקב בארץ מחמת שאין לו כח הצומח וכח הגודל ואמונה היא בחינת כח הגודל וכח הצומח כמו שכתוב (אסתר ב) : "ויהי אומן את הדסה" לשון גדול וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת ל"א) : 'אמונה זה סדר זרעים' ועל כן כשיש לו אמונה שהיא בחינת כח הגודל וכח הצומח אזי אין מזיק לו שום דבר ואינו ירא משום אדם ושום דבר ומתפלל בחיות כראוי ונוסע להצדיק כי אינו מתירא ומתפחד משום ענין שבעולם אבל כשיש חסרון באמונה אזי אין לו כח הגודל וכח הצומח ואזי הוא נרקב ממש, כמו החטה הנ"ל ועל כן יש לו עצבות ועצלות וכבדות, והוא נרקב ממש וזה בחינת ארך אפים הינו מה שאינו ירא משום דבר ואינו משגיח על שום ביטול ובלבול בעבודתו רק עושה את שלו זה בחינת ארך אפים שאין שום דבר יכול לבלבל אותו כי לא אכפת לה שום דבר רק עושה את שלו בעבודתו את השם יתברך כי ארך אפים הוא תלוי בבחינת אמונה כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם' (ספרי פרשת ראה) אבל על ידי אמונה שהוא הפך עבודה זרה נתבטל החרון אף וזוכין לאריכת אפים, שהוא הפך החרון אף הינו שזוכה על ידי אמונה לאריכת אפים שיאריך אפו על כל דבר בלבול ומניעה שעובר עליו בתפילתו ועבודתו שיסבל הכל, ולא יתעצב ולא יתעצל על ידי זה כלל רק יעצר רוחו ולא יכפת לה כלל ויעשה את שלו בעבודתו ויעבר על הכל, ולא יחוש על כל הבלבולים והמניעות כלל שכל זה הוא בחינת ארך אפים שזוכין על ידי אמונה שהוא בחינת כח הגודל וכח הצומח כי על ידי זה הוא גדל וצומח ומצליח בעבודתו כי לא יוכל לבלבלו שום מונע להפילו בעצבות ועצלות חס ושלום ולמנעו על ידי זה, חס ושלום רק יעשה את שלו בזריזות ושמחה ולא יסתכל על כל הבלבולים כלל שכל זה הוא בחינת ארך אפים בחינת אמונה, בחינת כח הגודל וכח הצומח כנ"ל ודע, שארך אפים תלוי בארץ ישראל כי שם זוכים לבחינת ארך אפים כי ארץ ישראל הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים ל"ז) : "שכן ארץ ורעה אמונה" וכמו שאמרו חז"ל (כתבות ק"י:) : 'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק' נמצא שארץ ישראל הוא בחינת אמונה ועל ידי אמונה זוכין לבחינת אריכת אפים כנ"ל דהינו שלא יוכל לבלבלו שום מונע ובלבול מעבודתו כנ"ל נמצא שעקר עבודת איש הישראלי זוכין על ידי ארץ ישראל שהוא בחינת אמונה בחינת אריכת אפים בחינת כח הגודל וכח הצומח שעל ידי זה זוכין להתחזק בעבודתו ולבלי להסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל שאי אפשר לזכות לעבודת השם באמת כי אם על ידי זה וכנ"ל ועקר גדל ההשתוקקות וההתלהבות של משה רבנו, עליו השלום שהיה מתלהב לארץ ישראל כל כך היה רק בשביל מדה זאת של אריכת אפים מחמת שראה ששם בארץ ישראל זוכין לבחינת ארך אפים כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין קי"א) : "וימהר משה ויקד ארצה וישתחו" 'מה ראה ? ארך אפים ראה' הינו כנ"ל כי מחמת שראה בחינת ארך אפים שהוא תלוי בארץ ישראל כנ"ל על כן "ויקד ארצה", שהיה לבו בוער לארץ ישראל כדי לזכות לארך אפים כנ"ל וזה שאמרו שם : 'וחד אמר אמת ראה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי' כי ארץ ישראל הוא בחינת אמת כמבאר במקום אחר [בהתורה ואכלתם סי' מ"ז] ומסיק שם בגמרא שמע מנה ארך אפים ראה כי עקר הוא בחינת אריכת אפים כנ"ל וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך שיהיה לו כסופין וגעגועים לארץ ישראל וגם שיהיה געגועים לכל הצדיקים לארץ ישראל והוא סגלה להכעס ולעצבות כי 'כל הכועס כאלו עובד עכו"ם' (שבת ק"ה) אבל ארץ ישראל הוא בחינת אמונה, בחינת ארך אפים, הפך הכעס וזה שקדם קריאת שמע, שהוא אמונת היחוד, אנו מבקשים 'והוא יוליכנו קוממיות לארצנו' הינו שאנו מבקשים ומתגעגעים לארץ ישראל ועל ידי זה זוכים לאמונה הינו קריאת שמע, שהוא אמונה
עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאד

וּמַה שֶּׁהָאָדָם אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וּכְבֵדוּת

וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת

הַיְנוּ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה

כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה

וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹמֵד עָלָיו

וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִילָּתוֹ

בְּוַדַּאי לא הָיָה לוֹ שׁוּם עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת בִּתְפִילָּתוֹ

וּבְוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי

אַך עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִילָּה, הוּא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה

וְעַל כֵּן נוֹפֵל עָלָיו עַצְלוּת וְעַצְבוּת, וּמְבַלְבֵּל אֶת תְּפִילָּתוֹ

כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה

כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּנִּיחִין חִטָּה בְּאֶרֶץ טוֹבָה

אֲזַי הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ יָפֶה, וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם רוּחַ וְלא זִיקִים וּרְעָמִים

וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכחַ הַגּוֹדֵל

עַל כֵּן אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר

אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנִין הַחִטָּה בְּאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לִזְרִיעָה

אֲזַי הוּא נִרְקָב בָּאָרֶץ

מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכחַ הַגּוֹדֵל

וֶאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" לְשׁוֹן גִּדּוּל

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֱמוּנָה זֶה סֵדֶר זְרָעִים'

וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ

אֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר

וְאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וְשׁוּם דָּבָר

וּמִתְפַּלֵּל בַּחִיּוּת כָּרָאוּי

וְנוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק

כִּי אֵינוֹ מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם

אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בָּאֱמוּנָה

אֲזַי אֵין לוֹ כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ

וַאֲזַי הוּא נִרְקָב מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַחִטָּה הַנַּ"ל

וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת, וְהוּא נִרְקָב מַמָּשׁ

וְזֶה בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם

הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר

וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם בִּיטּוּל וּבִלְבּוּל בַּעֲבוֹדָתוֹ

רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ

זֶה בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר יָכוֹל לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ

כִּי לא אִכְפַּת לֵהּ שׁוּם דָּבָר

רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כִּי אֶרֶך אַפַּיִם הוּא תָּלוּי בִּבְחִינַת אֱמוּנָה

כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'

אֲבָל עַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא הֶפֶך עֲבוֹדָה זָרָה

נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף

וְזוֹכִין לַאֲרִיכַת אַפַּיִם, שֶׁהוּא הֶפֶך הַחֲרוֹן אַף

הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי אֱמוּנָה לַאֲרִיכַת אַפַּיִם

שֶׁיַּאֲרִיך אַפּוֹ עַל כָּל דְּבַר בִּלְבּוּל וּמְנִיעָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בִּתְפִילָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ

שֶׁיִּסְבּל הַכּל, וְלא יִתְעַצֵּב וְלא יִתְעַצֵּל עַל יְדֵי זֶה כְּלָל

רַק יַעֲצר רוּחוֹ וְלא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל

וְיַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ

וְיַעֲבר עַל הַכּל, וְלא יָחוּשׁ עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת כְּלָל

שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם

שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי אֱמוּנָה

שֶׁהוּא בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ

כִּי עַל יְדֵי זֶה הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ וּמַצְלִיחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ

כִּי לא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ לְהַפִּילוֹ בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת חַס וְשָׁלוֹם

וּלְמָנְעוֹ עַל יְדֵי זֶה, חַס וְשָׁלוֹם

רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בִּזְרִיזוּת וְשִׂמְחָה

וְלא יִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל

שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם

בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ כַּנַּ"ל

וְדַע, שֶׁאֶרֶך אַפַּיִם תָּלוּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי שָׁם זוֹכִים לִבְחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם

כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה"

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: 'כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַּ'

נִמְצָא שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה

וְעַל יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לִבְחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל

דְּהַיְנוּ שֶׁלּא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּבִלְבּוּל מֵעֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי

זוֹכִין עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם

בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ

וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה וְכַנַּ"ל

וְעִקַּר גּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם

שֶׁהָיָה מִתְלַהֵב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל כָּך

הָיָה רַק בִּשְׁבִיל מִדָּה זאת שֶׁל אֲרִיכַת אַפַּיִם

מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁשָּׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ"

'מָה רָאָה ? אֶרֶך אַפַּיִם רָאָה' הַיְנוּ כַּנַּ"ל

כִּי מֵחֲמַת שֶׁרָאָה בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם שֶׁהוּא תָּלוּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל

עַל כֵּן "וַיִּקּד אַרְצָה", שֶׁהָיָה לִבּוֹ בּוֹעֵר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כְּדֵי לִזְכּוֹת לְאֶרֶך אַפַּיִם כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ שָׁם: 'וְחַד אָמַר אֱמֶת רָאָה מַר אָמַר חֲדָא וּמַר אָמַר חֲדָא וְלָא פְּלִיגֵי'

כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

[בהתורה ואכלתם סי' מ"ז]

וּמַסִּיק שָׁם בַּגְּמָרָא שְׁמַע מִנַּהּ אֶרֶך אַפַּיִם רָאָה

כִּי עִקָּר הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל

וְצָרִיך כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְגַם שֶׁיִּהְיֶה גַּעְגּוּעִים לְכָל הַצַּדִּיקִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהוּא סְגֻלָּה לְהַכַּעַס וְלָעַצְבוּת

כִּי 'כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ"ם'

אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֶרֶך אַפַּיִם, הֶפֶך הַכַּעַס

וְזֶה שֶׁקּדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, אָנוּ מְבַקְּשִׁים

'וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ'

הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה

הַיְנוּ קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
...מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' א. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" וארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב: "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב: "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה ותשאר אך יראת השם ולא יראה אחרת כי כשאין אדם דן ושופט...
חיי מוהר"ן - תקנז - עבודת השם
...השם אות תקנז מהבעל שם טוב זכרונו לברכה מספרים שהשיג וראה כל הרפואות כמו שהם נקראים בכל השבעים לשון בפרשת עשרים וארבעה מיני עופות טמאים כמדמה לי שגם רבנו ספר זאת בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה. אות תקנח שמעתי מפיו הקדוש לענין מראין רחמנא לצלן שאמר שהקליפות של המקרות של האיש הולכים אליה ומזה בא מראין שלהם רחמנא לצלן. שמענו פעם אחת משיחותיו הקדושות שאמר בפיו הקדוש שהעבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם קלה ביותר לעשות מעסק קנין שמטריחין עצמן בשביל פרנסה ועסקי העולם הזה כי הלא אנו רואין כמה יגיעות יגע האדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שָׁבוּעוֹת הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שבועות הוא רפואה להראה שבועות הוא רפואה להראה כי 'חמשה' כנפי ראה כנגד 'חמשה' חמשי תורה ובשבועות מקבלין התורה יכולין לקבל חיות חדש
ספר המידות - רחמנות
...זוכה לראות בנחמות השם יתברך. ב. גם מנצח תמיד. ג. כשאין רחמנות, אזי רעב בא לעולם. ד. גם גזלות נתרבה. ה. מי שמתפלל בכח, זוכה לרחם על עניים. ו. מי שאין לו רחמנות נשתגע. ז. מי שמשלם טובה תחת רעה, מאריך ימים ושנים. ח. על ידי הרחמנות יתבטל ממך תאוות. ט. כשאתה רואה, שאחיך בצרה, ואין אתה עוזר לו, כאלו אתה עשית לו הרעה. י. הרואה חבירו בצער, צריך שיבקש עליו רחמים. יא. על ידי בקשת הרחמים זוכה לעשות שדוכים טובים הגונים. יב. הדן את בני אדם לכף זכות, יזכה לקבל את המועדים כנכון. חלק שני א. בשביל שאין מבקשין רח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
...תהיו לי ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו ועקר הממשלה להאיר ולהתעורר לבם לעבודת השם...
שיחות הר"ן - אות ג
...הבורא יתברך שמו ואי אפשר לבאר זאת בכתב ואמר: כי לגדלת הבורא יתברך אין שעור כי נעשים דברים נוראים בעולם, נפלאים ונוראים מאד ואין יודעים כלל הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה התכלית כי עדין לא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ
...העולם ממש ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל יהיה בזה העולם עד אשר באו לשם וראו, שארץ...
איך זוכים לגן עדן?
...- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שכדי לזכות לגן עדן צריך לזה את בחינת משפט, דהיינו לימוד פוסקים וכולי. לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם רבי נחמן מברסלב מסביר באורך, כי כדי לזכות לקשר את חוכמה עילאה ותתאה, שזה גן עדן, לשם כך צריך בחינת נעשה ונשמע וכולי. כיצד הדברים מתאימים? תשובה: הכל זה עניין אחד. גן עדן הוא כאשר האדם מקשר את חוכמה עילאה וחוכמה תתאה. פירוש: גן עדן = כאשר האדם מבין את השכל של הבורא בכל
שיחות הר"ן - אות עו
...הארבעה שלחן ערוך שלש פעמים פעם אחת כפשוטו ופעם שני למד וגמר אותם והיה יודע בכל דין ודין מארבעה שלחן ערוך השרש שלו בגמרא פרוש רש"י ותוספות ופעם שלישי למד וגמר אותם וזכה לידע בכל דין ודין סוד הכונה של הדין מפני מה הדין כך על פי סוד וכפי הנשמע כל זה היה בימי נעוריו כי אחר כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים ודרכו היה תמיד שהיה לומד הרבה הרבה כל ימיו עד הסוף אפילו בעת החולאת הכבד שהיה לו בסוף ואף על פי שהיה עליו טרחא דצבורא שהיה עוסק הרבה עמנו ועם כל אנשיו לקרבם לעבודת ה' ולתן לנו עצות בכל עסקינו וכו' וכ...
מה המקום של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב?
...של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב? שאלה: האם על פי מה שמובן מספרי רבי נחמן צריך לשמור על כל דיקדוקי ההלכה הידועים? * ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&cid=0 - שלחן ערוך את כל המקומות שבהם מתייחס רבי נחמן מברסלב לעניין השולחן ערוך. כמו כן ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D&cid=0 - פוסקים לגבי לימוד הפוסקים. כמו כן מובא בשם רבי נחמן מברסלב (לא תמצא זאת בספרי רבי נחמן מברסלב עצמם, אלא בספר שיח שרפי קודש) כדלהלן: כששאל פעם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4531 שניות - עכשיו 01_09_2026 השעה 11:53:22 - wesi2