ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨בחירה חופשית. יש או אין?
שאלה:

שמועה שמעתי כי רבי נחמן מברסלב אמר כי אין לאדם בחירה חופשית.

האם נכון הוא הדבר? מה המקור של השמועה הזאת? ומהי דעתו של רבי נחמן מברסלב לגבי בחירה חופשית?

תודה.

תשובה:

העניין הזה של הבחירה החופשית הוא די מורכב. וכאן לא נשיב עליו לשורשו האמיתי והראשון. כי כדי להבין את עניין הבחירה החופשית בשלמות, לשם כך צריך להגיע לשכל על אנושי ששם כבר אין בחירה וכולי.

יחד עם זאת, נביא כאן מספר ציטוטים של רבי נחמן מברסלב בעניין הזה של בחירה חופשית.

וכמובן שעל הקורא להעמיק את דעתו בכל אחד מהציטוטים האלו, ולנסות להבין את פנימיות הכוונה וכולי...

כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות

מבואר כי רבי נחמן התבאר בכך שהוא זכה לכבוש את הבחירה שלו בשלמות.

וממילא ניתן להבין כי רק הוא זכה לבחירה חופשית מלאה באמת וכולי.

כאן breslev.eip.co.il/?key=231 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נד - הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ

הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ

וַאֲפִילּוּ כָּל הַדְּבָרִים, הַכּל בְּיַד הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהִתְנַהֵג הַכּל כִּרְצוֹנוֹ כִּבְחִירָתוֹ

כִּי בְּיַד יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִירָה בְּיָדָם עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם

כִּי אֵצֶל אֲחֵרִים יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מֻכְרָחִים בָּהֶם

אֲבָל אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי

כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְכַיּוֹצֵא

יֵשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה

וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה עַל הַכּל

יש לשים לב כי יש לאדם בחירה לעשות כרצונו.

כאן breslev.eip.co.il/?key=460 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצ - וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'

מובא שכל דבר שהאדם שומע אותו מהשי"ת ישירות (דהיינו וודאי לאדם שעליו לעשות כך), אין לו על זה בחירה. והוא מחוייב לעשות את רצון ה'.

כאן breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן

מבואר כי עיקר הבחירה הוא במה שהאדם אינו יודע כיצד לנהוג וכולי. כי מה שהאדם יודע אין לו בחירה.

כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות

מבואר כי אף אחד לא באמת מבין את הבחירה ואת הידיעה באמת. כי מצד האמת זה סותר אחד את השני. והאמת היא אחת בהכרח, וממילא דבר זה אינו ניתן להבנה בשכל אנושי...

כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל.

שֶׁהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא גָּדוֹל עַד לִמְאד

עַד שֶׁאֵין הַמּחַ יָכוֹל לְסָבְלוֹ וְאֵין נִכְנָס בַּמּחַ

אֶלָּא הוּא מַקִּיף אֶת הָראשׁ

כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה חָכְמוֹת עֲמֻקּוֹת

שֶׁאֵין יְכלֶת בַּמּחַ הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין עַל בֻּרְיוֹ

כְּמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאָנוּ נְבוֹכִים בָּהֶם

כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה

שֶׁאֵין מחַ שֶׁל אֱנוֹשִׁי

יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַיְדִיעָה הַזּאת

וְהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת מַקִּיף

שֶׁאֵין נִכְנָס בִּפְנִימִיּוּת הַמּחַ

כִּי אִם מַקִּיף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ

וְהַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי

מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ מֵהַמַּקִּיף הַזֶּה

וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כּחַ הַבְּחִירָה

כָּל זְמַן שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵין כָּל כָּךְ גָּדוֹל

לְהָבִין הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה

אֲזַי כּחַ הַבְּחִירָה עַל מְקוֹמוֹ

כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ כּחַ לִבְחֹר הַחַיִּים אוֹ הִפּוּכוֹ

אֲבָל כְּשֶׁיִּכְנס הַמַּקִּיף הַזֶּה לִפְנִים

וְאָז יִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי

וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה

אָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה

כִּי אָז עַל יְדֵי גִדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל

יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ

וְאָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה

וְזֶה זֶה עִקַּר כּחַ הַבְּחִירָה

זֶה שֶׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁלֶּעָתִיד צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם

'עַל רָאשֵׁיהֶם' הֻצְרַךְ לוֹמַר

כִּי לֶעָתִיד יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה

וזה צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים

שֶׁהַיְשִׁיבָה הוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַבְּחִירָה

כְּמוֹ: "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם"

שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַהִשְׁתַּנּוּת

כִּי הַתְּנוּעָה

מוֹרֶה עַל הִשְׁתַּנּוּת מֵרָצוֹן אֶל רָצוֹן

וְהַיְשִׁיבָה מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הִשְׁתַּנּוּת

הַיְנוּ בִּיטּוּל הַבְּחִירָה

וְעַטְרוֹתֵיהֶם, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים

כְּמוֹ: "שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עטְרִים אֶל דָּוִד"

בְּרָאשֵׁיהֶם

וְלא עַל רָאשֵׁיהֶם

הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים יִכָּנְסוּ בְּתוֹךְ הַמּחִין לִפְנִים

וְאָז יִכָּנְסוּ כָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת

שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין אוֹתָם

יִכָּנְסוּ לִפְנִים בְּתוֹךְ הַמּחִין

וְיֵדַע וְיַשִּׂיג אוֹתָם

וְאָז יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי

וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ

וְיִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה

כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר

מבואר כי צריך לכלול ולבטל את הבחירה בתוך הידיעה.

כאן breslev.eip.co.il/?key=569 - חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה

מבואר שאי אפשר להבין את עניין הבחירה והידיעה. כי זה 2 דברים שסותרים זה את זה וכולי. ומי שמבין את זה, ממילא אין לו בחירה וכולי.

וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=289 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קי - כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה

שָׁמַעְתִּי שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ

כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה

הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת: שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת

אִם רוֹצֶה עוֹשֶׂה וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה

וְרָשַׁמְתִּי זאת, כִּי הוּא נִצְרָך מְאד

כִּי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נְבוּכִים בָּזֶה מְאד

מֵחֲמַת שֶׁהֵם מֻרְגָּלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם מְאד

עַל כֵּן נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם בְּחִירָה חַס וְשָׁלוֹם

וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת מַעֲשֵׂיהֶם

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן

כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לְכָל אָדָם בְּחִירָה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר

וּכְמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה עוֹשֶׂה וְהָבֵן הַדְּבָרִים מְאד



ונסכם: עניין הבחירה והידיעה אין אפשרות להבין אותו בשכל אנושי. כי הבחירה היא ההפך של הידיעה והידיעה היא ההפך של הבחירה.

וכל מי שאומר שהוא מבין את העניין הזה בשכל האנושי, הרי שהוא אינו מבין את שורש השאלה של הבחירה והידיעה, או שהוא לא מבין את התשובה של עצמו.

כי העניין הזה של הבחירה והידיעה, הוא השתלשלות של השאלות שבאות מהחלל הפנוי, וסוד הצמצום, ששם אין תשובה בשכל אנושי.

כי אלו 2 דברים הפוכים שסותרים אחד את השני.

אך מצד האמת באמת, מאחר שהאמת היא בוודאי אחת, ואין הרבה אמת, אז בוודאי שיש תשובה לשאלה הזאת של הבחירה והידיעה. אך לשם כך על האדם לזכות לשכל הנקנה, שבו מגלים את התשובה לשאלה הנ"ל.

אבל, ברגע שמגלים את התשובה לשאלה הנ"ל, באותו הרגע מתבטלת הבחירה החופשית.

כי האדם מקבל שכל כ"כ גדול, שמתבטלת אצלו הבחירה החופשית וכולי...

ולעתיד לבוא כאשר השכל של בני האדם יגדל, אכן תתבטל הבחירה החופשית אצל כולם וכולי...
חיי מוהר"ן - קנב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...ולבראד אות קנב בשנת תקס"ו הנ"ל כשהתחיל לדבר עמי מענין תקון הנשמות שהוא עוסק שהוא ענין בעל השדה וכו' כנ"ל אז אמר לי בזלאטיפאליע נודע לי קצת מזה. שאז התחיל לידע קצת מענין זה של הבעל השדה. והמובן מדבריו שאז התחיל לידע והעקר יודע עכשו ואמר שרבי שמעון בר יוחאי רמז מעט מזה בזוהר הקדוש והמובן היה שכמו שהוא יודע עכשו בענין זה של הבעל השדה לא ידע עדין שום וכו' אות קנג בשנת תקס"ז הנ"ל קדם פורים נסע מפה ברסלב ולא נודע לשום אדם שום פרוש על פי פשוט על אותה הנסיעה. ונסע אז לנאווריטש ורצה לנסע להלן יותר ונת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
...ח"ב - תורה לג - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך...
שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו
...השגתו אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים כמו כן כל אלו הכחות צריכין לענין ממון כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד [כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאד לממון ומבלים ימיהם על זה, ותכף כשמשיגין הממון מפזרין אותו מיד] וכן כח המחלק שיתחלק מעותיו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטו - וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל
...קטו - ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו ואחר כך נתלהב ורוצה לילך בדרכי השם יתברך אזי מדת הדין מקטרג עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך ומזמין לו מניעה ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת [עין להלן] ומי שהוא בר דעת, הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם הבורא ברוך הוא כמו דאיתא בירושלמי: 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם', שנאמר: "אלי קרא משעיר" ומי שאינו בר דעת, כשרואה המניעה חוזר תכף לאחוריו ומניעה הוא בחינת...
חיי מוהר"ן - תריא - עבודת השם
...עבודת השם אות תריא התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה הרב יודיל הנ"ל היה חתן הרב ליבלי מטראסטינץ. הרב לייב הנ"ל נסתלק על הים בנסיעת ארץ ישראל, ואמר אם היה בכאן חתני הרב יודיל, אזי לא היה מניח אותי להסתלק כאן. שמעתי בשעה שנסע הרב ליב הנ"ל על הים, הושיטה חיה אחת את ראשה מהמים והלכה כנגד הספינה. ונפלה אימה וחרדה גדולה על האנשים מהספינה, שלא תהפך את הספינה ולבש הרב ליב הנ"ל את הטלית ותפילין והלך לנגדה, ונכנסה להים. לאחר הסתלקותו הניחו אותו על דף על המים וצפה הדף אל הנמל. ועמד עליו עמודא דנורא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריד - בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ יוֹדְעִים יוֹם מִיתָתָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריד - בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם היו עוסקים בתורה כל היום ולא היה שליטה להבעל דבר עליהם ועכשו מצינו בני אדם שמתו באמצע למודם דע שאם הלמוד כהגן, בודאי אין לו שום כח אבל אם אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא אם אין הלמוד כראוי אזי הוא מקבל יותר כח מהלמוד כי תלמוד בגימטריא אותיות של שמה לילית על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה, או להפך, חס ושלום
שבחי הר"ן - אות יב
...על פי כן היה נדמה לו תמיד שאין מסתכלין עליו כלל ואין שומעין לו כלל רק אדרבא, נדמה לו שמרחיקין אותו מעבודתו יתברך בכל מיני הרחקות וכאלו אין רוצין בו כלל וכלל כי היה רואה שחולפין ועוברין כמה וכמה ימים ושנים ועדין הוא רחוק מהשם יתברך ולא זכה עדין לשום התקרבות על כן נדמה בעיניו שאין שומעין דבריו כלל ואין מסתכלין עליו כלל רק אדרבא, מרחיקין אותו בכל מיני התרחקות מעבודתו יתברך אך אף על פי כן היה מחזק עצמו מאד ולא הניח את מקומו וכמה פעמים היה שהיה נופל בדעתו מחמת זה שראה שהוא מתפלל ומעתיר ומפציר כל כך שיתקרב...
גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 1
...רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד והכלל והעקר שלא יתפחד כלל ובלשון העם: כל העולם כולו גשר צר מאוד. והכלל והעיקר לא לפחד כלל. **** ויש בזה כמה עניינים. ראשית בפשיטות כפשוטו, שעל האדם לא לפחד וכולי... אך יש כאן עוד כמה עניינים, כגון שלדוגמא מרומז בזה העניין מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי מי שרוצה לזכות לשעשוע של העולם הבא לשם כך עליו להעלות את מידת היראה לשורשה. דהיינו שעיקר העבודה...
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו אמר: כל התורה שלי היא כלה הקדמות
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ל - כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם
...כשבא ספר חדש לעולם כשבא ספר חדש לעולם וזה מבאר אצלנו, שיש חדושים שנעשין על ידי דמעות [כמובא בסימן רסב] אזי אלו הדמעות של החדושים, שמהם נעשה הספר החדש הם עומדים כנגד גזרות האמות, ומבטלן. והדבר מבאר כי כל כחם היא מן הדמעות של עשו ועל כן כשיש אלו הדמעות הנ"ל, הם עומדים כנגדם ומבטלן בכיה ראשי תבות: "בני ישראל כחול הים" 'מה חול הים מגן מן גלי הים, שלא ישטפו העולם, כן בני ישראל מגן עליהם' הבכיה והדמעות כנגד גזרות האמות כנ"ל "בני ישראל כחול הים" 'מספר' הינו מספר הנ"ל, משם בני ישראל כחול הים' הינו בכיה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1572 שניות - עכשיו 19_04_2026 השעה 01:34:30 - wesi2