ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן
breslev.eip.co.il/?key=265 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ

צָרִיך לִזָּהֵר מְאד, שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ

וּכְמוֹ 'שֶׁאָסוּר לָקץ אִילָן בְּלא זְמַנּוֹ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

כֵּן אָסוּר לִתְלשׁ פְּרִי קדֶם בִּשּׁוּלָהּ

וְכֵן אָסוּר לְאָכְלָהּ

וְהָאוֹכֵל פְּרִי קדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ, יְכוֹלָה לְהַזִּיק לוֹ מְאד לְנִשְׁמָתוֹ

כִּי יוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל יְדֵי זֶה כִּי הַפְּרִי

כָּל זְמַן שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגַּדֵּל, יֵשׁ לָהּ כּחַ הַמּוֹשֵׁך

כִּי הִיא צְרִיכָה חִיּוּת לְהִתְגַּדֵּל

וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהּ כּחַ הַמּוֹשֵׁך

שֶׁמּוֹשֶׁכֶת יְנִיקָתָהּ וְחִיּוּתָהּ

וּכְשֶׁתּוֹלְשִׁין אוֹתָהּ קדֶם זְמַנָּהּ, קדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עֲדַיִן כָּל צָרְכָּהּ

עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ כּחַ הַמּוֹשֵׁך

כִּי כְּשֶׁמִּתְבַּשֶּׁלֶת כָּל צָרְכָּהּ, שׁוּב פָּסַק מִמֶּנָּה כּחַ הַמּוֹשֵׁך

כִּי אֵינָהּ צְרִיכָה עוֹד לִמְשׁך חִיּוּת

אֲבָל כְּשֶׁצְּרִיכָה לְהִתְבַּשֵּׁל עוֹד, עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ הַכּחַ הַמּוֹשֵׁך

וְעַל כֵּן זֶה הָאוֹכְלָהּ קדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ

תּוּכַל הַפְּרִי לִמְשׁך לְעַצְמָהּ חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל זֶה הָאָדָם

מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לְהַפְּרִי כּחַ הַמּוֹשֵׁך כַּנַּ"ל

עַל כֵּן תּוּכַל הַפְּרִי לְהַמְשִׁיך לְעַצְמָהּ חִיּוּת נַפְשׁוֹ

וְיוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ

וְעִם כָּל זֶה, אִם מְבָרֵך הַבְּרָכָה שֶׁל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם

אֲזַי יוּכַל לְהִנָּצֵל מִזֶּה

וְגַם אִם הוּא חָזָק בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה'

יוּכַל גַם כֵּן לְהוֹצִיא עוֹד חִיּוּת מֵהַפְּרִי וְלִמְצא שָׁם אֲבֵדוֹת

כִּי יֵשׁ דְּבָרִים אֲבוּדִים

וְיֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים, סוֹדוֹת נִסְתָּרִים וְנוֹרָאִים מְאד רָזִין עִלָּאִין

וְהָעִקָּר, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לִזָּהֵר מִזֶּה מְאד

הַיְנוּ שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, קדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ

וְדַע, כִּי גַּם כֶּשֶׁמְּבַשְּׁלִין הַפֵּרוֹת בְּבֵיתוֹ אֵינוֹ מוֹעִיל לָזֶה

אֲבָל אִם הַפֵּרוֹת שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן עַל הָאִילָן

הֵם מֻנָּחִים אֵיזֶה זְמַן, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מְבֻשָּׁלִין מֵאֲלֵיהֶן בְּתָלוּשׁ

זֶה מוֹעִיל

וּמֻתָּר לְאָכְלָן

וְזֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ הָאָדָם שֶׁהוּא יָגֵע

וְהוּא מְרַחֵף רְחִיפוֹת הַרְבֵּה בְּפִיו [שֶׁקּוֹרִין התנשפות]

עַד אֲשֶׁר יָנוּחַ

כְּמוֹ כֵן אֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ

קדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן

צָרִיך לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּנוּחוּ מֵרְחִיפָתָן

וְאָז יֵשׁ הֶתֵּר לְאָכְלָן

וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ מַלְאָך, וְתַחְתָּיו כַּמָּה מְמֻנִּים

וְכֻלָּם אוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת

וְהֵם עוֹמְדִים וְחוֹפְרִים תָּמִיד וּמְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר אֲבֵדוֹת

וְהֵם תּוֹקְעִים תְּקִיעָה תְּרוּעָה, וְאַחַר כָּך חוֹזְרִים וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה

וּכְשֶׁהֵם מוֹצְאִים אֵיזֶה אֲבֵדָה, נַעֲשֶׂה רַעַשׁ וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה

כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים אֲבוּדִים

הַיְנוּ מַה שֶּׁאוֹבְדִים אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַתַּאֲווֹת

בִּבְחִינַת: "תַּאֲוָות רְשָׁעִים תּאבֵד"

...

וְעִנְיַן הַפֵּרוֹת הַנַּ"ל, וְעִנְיָן זֶה שֶׁל הַמַּלְאָך וְכוּ' כַּנַּ"ל

הַכּל אֶחָד, וְיֵשׁ בָּזֶה רָזִין גְּדוֹלִים.

*

ומעין זה מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=197 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כ - עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, נַעֲשִׂין מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם

עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם

הַיְנוּ כִּי כְּשֶׁאֶחָד נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

הוּא צָרִיך לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם

וְעַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲלקֶת נִתְפַּרְסֵם קדֶם זְמַנּוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה הֵם גּוֹרְמִים הֶזֵּק וְהֶפְסֵד לְהָאִישׁ הַזֶּה

שֶׁנַּעֲשֶׂה מְפֻרְסָם קדֶם זְמַנּוֹ

אוֹ גַּם לְהַדֶּרֶך לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה זֶה רוֹצֶה לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם

וַאֲזַי גּוֹרְמִין מִיתָה לְבַעֲלֵי הַמַּחֲלקֶת

...

כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכְנס לְאֵיזֶה דֶּרֶך הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן

וְצָרִיך לְהִתְעַלֵּם שָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר

כִּי עֲדַיִן לא נִתְגַּלֶּה זֶה הַדֶּרֶך בָּעוֹלָם, רַק הוּא נִכְנָס לְשָׁם לְגַלּוֹתוֹ

וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן

בִּבְחִינַת "בְּדֶרֶך חָכְמָה הרֵיתִיך" בְּחִינַת הֵרָיוֹן

וְצָרִיך לִשְׁהוֹת שָׁם וּלְהִתְמַהְמֵהַּ

לְחַמֵּם עַצְמוֹ שָׁם כְּמוֹ עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ

עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן, שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, לְגַלּוֹת זֶה הַדֶּרֶך בָּעוֹלָם

וּכְשֶׁיּוֹצֵא קדֶם זְמַנּוֹ, זֶה בְּחִינַת נֶפֶל

וּפְגָם זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי מַחֲלקֶת כַּנַּ"ל

*

והעניין הוא כדלקמן:

כל העולם הזה הוא בחינת פרי. הבריאה היא בחינת פרי. מעשיו של האדם הם בחינת פרי. השכל של האדם הוא בחינת פרי.

דהיינו כל מה שהוא אינו השורש הוא בחינת פרי.

וכל מה שהוא אינו השורש הוא צריך לחזור ולהכלל בשורשו.

ופרי שלא נתבשל כל צרכו, היינו כל דבר בעולם שלא נכלל בשורשו, הוא פרי שלא נתבשל כל צרכו.

כי טבע כל הדברים שהם נכללים בשורשם בתכליתם.

היינו כי כל הבריאה כולה בכלל וכל הדברים כולם בפרט, כולם נמצאים כל הזמן בתהליך של בישול שהוא העולם הזה, עד שכולם מגיעים לבחינת העולם הבא, שזהו גמר הפרי, שהוא התכלית הסופית וכולי.

כי הזרע הוא בחינת לפני הבריאה. והפרי הוא בחינת העולם הזה. וגמר בישול הפרי הוא בחינת העולם הבא וכולי.

ואסור לאכול פרי שלא נתבשל כל צרכו, היינו שעל האדם לתקן את הפרי קודם שהוא נהנה ממנו, היינו בחינת זה שצריך לקשר כל דבר לשורשו וכולי.

*

ועניין בישול הפרי הוא כדלקמן

כי בכל דבר בעולם יש בו 2 כוחות שמנוגדים זה לזה, שהם בחינת מה שהתבאר על עניין הילד והילדה שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות

היינו כי באמת כל דבר בעולם יש בו את הדבר שמבדיל אותו משאר הדברים. ויש בו גם את הכוח שמאחד אותו לשאר הדברים.

ובאמת הכוח הזה שמאחד את כל הדברים והכוח הזה שמפריד את כל הדברים, הם בשורשם כוח אחד.

ובכל דבר בעולם יש בו כוח אחד חזק יותר. והכוח הזה מתחזק כל הזמן, עד שהוא מגיע לשורשו ומתאחד עם הכוח שמנוגד לו.

לדוגמא, כאשר דעתו של האדם היא שדבר מסויים הוא אמת ושההפך שלו הוא שקר, יש כאן 2 כוחות מנוגדים.

כי בשורש המציאות האמת והשקר הם אחד. וכאן בעולם הזה הם מצטיירים כשני דברים שונים והפוכים זה מזה.

ובהכרח שכוח אחד יהיה חזק יותר מחברו, כי אם שניהם יהיו אחד, לא יהיה קיום לעולם. ולכן תמיד כוח אחד חזק יותר מחברו.

ועל האדם לקשר את 2 הכוחות האלו ביחד. דהיינו על האדם להמתיק את הגבורות בחסדים, כגון במקרה הנ"ל לחפש את האמת שיש בתוך השקר עד שכולו יהיה אמת לגמרי.

ושלמות התיקון נעשית על ידי הכוח המושך.

היינו כי הכוח החזק יותר שיש בכל דבר ודבר, הוא מתחזק ומתגבר על הצד השני, עד שהוא מגיע לשורשו ונכלל בשורשו ושם הוא מתאחד עם ההפך שלו.

וכל זמן שהפרי לא התבשל, היינו כל זמן שהבריאה / השכל / הידיעה לא נכללה בשורשה, הרי שיש לה כוח המושך, שמושך את האדם לצד אחד יותר מאשר לצד השני.

והדבר הזה גורם לאדם לאבד את נפשו.

כי בתוך הפרי יש דברים אבודים, דהיינו הכוח המנוגד לכוח החזק הוא האבידה שנמצאת בתוך הפרי.

לדוגמא, אם האדם אומר על משהו שהוא אמת ושולל את ההפך שלו, הרי שהדעה המנוגדת לדעתו של האדם היא בבחינת דברים אבודים, כי באמת צריך לתקן גם אותה.

וגם הדעה החזקה יותר אצל האדם, גם היא בבחינת דברים אבודים, כי גם היא אינה שלמה.

בכל מקרה, כל זמן שהדבר לא נכלל בשורשו, וכל זמן שההפכים לא מתאחדים, הרי שהפרי עצמו הוא אבוד.

והפרי הזה הוא פגם ומרה לנפש האדם והוא מאבד את נפשו של האדם.



אא"כ האדם מברך על הפרי, דהיינו אמונה שהיא שורש כל הברכות, דהיינו שלמות האמונה שבה הכל נכלל בשורשו, שאז ההפכים מתאחדים, והאבדות נמצאות ואז הפרי הזה נותן חיות לאדם.

והעניין הזה של האבדות, הוא גם בחינת סתרי התורה שנמצאים בגלות בקליפות וכולי.

ועל ידי שהאדם מברך על הפרי, דהיינו על ידי אמונה כולל את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, זו עצמה בחינת בישול הפרי.

*

והעניין שהפרי צריך להתבשל על העץ או בתלוש אך לא בביתו של האדם, היינו כי כל העניין הנ"ל צריך להעשות ממילא.

היינו בחינת החטא של משה רבנו

כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=21 - מה היה החטא של משה רבנו?

היינו שתהליך בישול הפרי צריך לקרות מעצמו ולא בכוח הזרוע של האדם, היינו בכוח המצוות והמעשים טובים שלו, אלא רק בבחינת רחמים ותחנונים, שזהו בחינת בישול על האילן, שהוא נעשה ממילא.

והעיקר שלא יהיה בבחינת כוחי ועוצם ידי. כי אז אינו מועיל לבישול הפרי. וחייב להתבשל ממילא. שזה בחינת ענווה.



ועניין המלאך וכולי, הוא הכל בחינה אחת עם העניין של זה שההפך של כל דבר הולך לאיבוד על ידי הצד השני החזק ממנו וכולי.
ספר המידות - שבועה
...שבועות תחרב ותהרס חס ושלום. ב. על ידי שבועות שקר נופלים מאמונה. ג. למוד מסכת שבועות מסגל לירידת הגשם. ד. על ידי שבועת שקר באין הרהורי ניאוף. ה. מי שהוא רגיל בשבועות, מחשבות רעות באים לו תמיד. ו. על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה. ז. מי שעובר על השבועה, בידוע שאינו מכבד יראי השם. ח. על כל עברות שבתורה נפרעין ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו ומכל העולם כלו, וממנו נפרעין לאלתר. ט. דברים שאין אש ומים מכלין אותם, שבועות שקר מכלין אותן. י. מלאך גבריאל הוא ממנה...
היכלות. מה הם ההיכלות?
...מדבר במספר מקומות על היכלות שונים שבהם הוא מטייל. מה הם ההיכלות האלו? תשובה: ההיכלות האלו הם מה שנקרא אצלנו "תובנות" "שכלים". ההיכלות שרבי נחמן מדבר עליהם, הם תובנות והבנות עמוקות שיש לצדיק על השי"ת / העולם וכיו"ב. מה שנקרא גם "השגות" רוחניות. היכלי התמורות לדוגמא, היינו השכל שבו צריך לעבור האדם לפני שהוא מגיע לשכל האמיתי של השי"ת (ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=121 - היכלי התמורות. כיצד תדע שיצאת מהיכלי התמורות?). וראה כיו"ב כאן: breslev...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
...זכרונו לברכה] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' א. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" וארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב: "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב: "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה ותשאר אך יראת השם ולא יראה אחרת כי כשאין אדם דן ושופט את עצמו אזי...
חיי מוהר"ן - צח - סיפורים חדשים
...אחד שבנה לעצמו פלטין וקרא לשני אנשים וצוה אותם שיצירו את הפלטין שלו וחלק להם את הפלטין לשני חלקים. הינו שמחצה הפלטין יהיה מטל על האחד לצירו ומחצה השני יהיה מטל על השני לצירו. וקבע להם זמן שעד אותו הזמן מחיבים הם לצירו והלכו להם אלו השני אנשים. והלך אחד מהם ויגע וטרח מאד ולמד עצמו זאת האמנות של ציור וכיור היטב היטב עד שציר את חלקו שהיה מטל עליו בציור יפה ונפלא מאד. וציר שם חיות ועופות וכיוצא בזה בציורים נפלאים ונאים מאד. והשני לא שם אל לבו גזרת המלך...
שיחות הר"ן - אות קכח
שיחות הר"ן - אות קכח ספר בשבחו שידע כל דברי ה"עץ חיים ו"פרי עץ החיים" וכל כתבי האר"י, זכרונו לברכה מספר הזוהר והעקר מהתקונים והמובן מדבריו היה שזה היה בימי נעוריו והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלת קדשת התקוני זוהר והיה רגיל לעסק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול ואמר שבספר התקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'
ספר המידות - סגולה
...ב. השמים יש בהם שנוי מראות לפי מראות עשבים הנגדלים על ידיהם, והם מסגלים להסתכל בהן. ג. מי גשמים מסגלין למי שאין לו גבורת אנשים. ד. אמירת תהלים סגלה להוריד גשמים תהלם ל'מטר ה'שמים ת'שתה מ'ים. ה. סגלה להחזיר לאשה וסתה על ידי הכנסת אורחים. ו. מי ששערותיו מרבים שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפורים. ז. מי שנתאלם בפתע פתאום, יעבירו על פיו חלף כשר. ח. סגלה למקשה לילד, תתלה לה על צוארה מפתח של...
סיפורי מעשיות - מעשה מעני אחד שהיה מתפרנס מטיט
...מעשה בעני אחד שהיה מתפרנס מטיט שהיה חופר טיט ומוכרם פעם אחת כשחפר מצא אבן טוב שהיה שויו הון רב מאד ולא ידע כמה שויו והלך לסוחר שיאמוד אותה בשויה וענה לו הסוחר שאין בזה המדינה אדם שיוכל לשלם שוויו כי הוא שוה הון רב וצריך ליסע עבור מכירתה ללונדון לעיר המלוכה אולם הוא היה עני ולא היה לו כסף ליסע והלך ומכר את רכושו הדל והלך מבית לבית לאסוף נדבות עד שהספיק לו ליסע עד הים ורצה לעלות על הספינה אולם לא היו לו מספיק מעות והלך להקאפיטאן והראה לו המרגלית כשראה...
להאמין בצדיק עם דעת
...הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה כי מאמונה לבד אפשר לפל אבל אם יש לו גם דעת שמבין גם בהדעת אזי אי אפשר לו לפל **** ויש כאן 2 בחינות שונות. בפשט הדברים, רבי נחמן מברסלב מדבר על אמונה בלי שכל בכלל בייחס לאמונה עם שכל. אמונה בלי שכל בכלל היינו אמונה שהיא כאילו סתם כך בלי סיבה, ואמונה עם שכל, היינו אמונה שנובעת מהשכל. ורבי נחמן מברסלב אומר שמאמונה סתם כך שהיא בשביל מצב הרוח בלבד, ממנה אפשר ליפול. אך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שָׁבוּעוֹת הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שבועות הוא רפואה להראה שבועות הוא רפואה להראה כי 'חמשה' כנפי ראה כנגד 'חמשה' חמשי תורה ובשבועות מקבלין התורה יכולין לקבל חיות חדש
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רי - עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם "וְאָהַבְתָּ"
..."ואהבת" [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: "ואהבת" 'שיהא שם שמים מתאהב על ידיך' וכו' וכשמקים "ואהבת" על ידי זה יהיה לו פרנסה בלא יגיעה וטרח כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף' וקריעת ים סוף היה על ידי זכות אברהם בחינת "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "וישב הים לפנות בקר" 'דא בקר דאברהם' נמצא כשהגיע עת הבקר בחינת אברהם אזי יצא מקשוי לקל כי עד הבקר היה קשה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 11_07_2025 השעה 06:41:08 - wesi2