... יש שלש מדות, שהם מחריבי ירושלים, דהינו הלב הינו שמפסידין היראה התלויה בלב והשלש המדות הם. 'תאוות ממון' ו'תאוות אכילה' ו'תאוות משגל' כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם מפסידים היראה שבלב 'ממון' שרשו בלב בבחינת: "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסף עצב עמה" בחינת: "ויתעצב אל לבו" 'אכילה', בחינת: "ולחם לבב אנוש יסעד" 'תאוות משגל' גם כן בלב כי עקר התאוה על ידי החמימות, הבא מהדם שבחלל ... ראשונה חמור נוער', בחינת 'תאוות ממון' בחינת: "יששכר חמר גרם" ותרגומו: 'עתיר בנכסין' 'שניה כלבים צועקים' זה בחינת 'תאוות אכילה' כמו שכתוב: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" 'שלישית תינוק יונק משדי אמו, ואשה מספרת עם בעלה' זה בחינת ... רצו כלל, כי אז נתתקן תאוות ממון 'בשבועות נתתקן תאוות משגל', בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' 'בסוכות נתתקן תאוות אכילה' כי סוכות נקרא "חג האסיף", שאוסף כל מיני מאכל וזהו בחינת תקון תאוות אכילה, כי 'אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו' וכו' וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" 'אנשי ...

... חלה של דגן ולקדש על החלה. כי לא היה שם כוס לקדש על היין שרף ואפילו סכין ושום כלי אכילה לא היו להם. והוא זכרונו לברכה ספר אחר כך כל סדר השבת שהיה שם באריכות. אחר שבת נסע למעדוועדיווקע ...

... בשבת קדש ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל רק להתענג על ה' ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג הן אכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיכול כי אכילת שבת היא כלה רוחניות, כלו קדש, ועולה למקום אחר לגמרי מן ...

... שלא זכה משה אלא רק אחרי מותו, וכפי שאמר זאת רבי נחמן מברסלב עצמו. ואצל הצדיק האמת, אפילו בשעת האכילה יש את בחינת הארת הרצון של הסתלקות משה, שהיא בחינת הארת פנים בפנים. כי הצדיק האמת זוכה להשגת יחידה ...

... כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא רק מבחינת מזבח הינו בחינת אכילה כי 'שלחנו של אדם מכפר כמזבח' ומשם עקר יניקתם ועל כן אפילו אחר אכילת איש הכשר בהכרח שיהיה לו בלבול הדעת קצת אחר האכילה וזה מחמת שיניקת הכסילות הוא משם. אך צריך שלא לתן חיות להקליפות כי אם כדי חיונו בצמצום ולא יותר ואז כשהמזבח כתקונו הינו שהאכילה בכשרות כראוי אזי נכנעים הקליפות הינו הכסילות כי אינו נותן להם כח וחיות כי אם כדי חיונו בצמצום שזה מכרח לתן להם, כידוע אבל אינו נותן להם שום כח וחיות יותר מכדי חיותם ועל כן על ידי אכילה בכשרות נכנע הכסילות ונתרומם השכל כמו שמצינו בגמרא בבעיא דבעא רבא מרב נחמן וכו', לצפרא אמר לה וכו', והאי ... לך באורתא דלא אכלי בשרא דתורא וכו' נמצא שעל ידי שלא אכל לא היתה דעתו צלולה כי על ידי האכילה נכנע הכסילות ונתגדל השכל אבל כשאוכל כזולל וסובא שזה בחינת פגם המזבח אזי יונקים הקליפות דהינו הכסילות יותר מהראוי ואזי מתגבר הכסילות על השכל אבל על ידי אכילה כראוי נכנעין כנ"ל וזה בחינת: 'מזבח בחלקו של טורף' זה בחינת: "טרף נתן ליראיו" בחינת אכילה בכשרות שעל ידי זה מכניעין וטורפין אותן הינו את הקליפות והכסילות אבל על ידי פגם המזבח הינו פגם האכילה על ידי זה נותן כח להכסילות ונעשה מטורף טרוף הדעת שמתגבר על ידי זה כנ"ל ד. ולהשלים פגם המזבח ...

... שחורים ושפלים כל הדבורים חשובים ורוצים לתפסם כי השלש קליפות הם שר האופים ושר המשקים ושר הטבחים, שהם תאוות אכילה ושתיה ופרעה הוא אותיות הערף שעומד אחורי הקדשה ותכף שרואין השלשה שרים הנ"ל, שהם שרי פרעה, את שרה שהוא ...

... בכל יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה וביראת שמים הינו, שעל ידי אכילה בקדשה על ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה שעל ידי זה נעשה ההמתקה כנ"ל על ידי זה נעשה הפה בבחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה ... בקדשה, אזי משים את הפה לאדם שנעשה מהפה בחינת קומת אדם כנ"ל כי עקר היראה היא באה לאדם בשעת אכילה דיקא בבחינת: "לעת האכל גשי הלם" [כאשר דברנו מזה [במקום אחר] לעיל בסימן ז אות י] 'אין הלם אלא מלכות', שהיא בחינת יראה כמו שאמרו: 'אלמלא מוראה של מלכות' נמצא שבשעת אכילה אזי באה היראה להאדם [וכמבאר במאמר 'ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם' שעקר האכילה והפרנסה נמשכת מבחינת מלכות שהיא בחינת יראה, עין שם היטב] ועל כן כשאוכל בקדשה וממשיך על עצמו היראה הבאה לו בשעת אכילה דהינו שאוכל עם יראת שמים בקדשה ובטהרה כראוי אזי הוא מכניס את בחינת המלכות שהיא בחינת היראה כנ"ל לתוך ... בחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" כנ"ל כי כשאינו אוכל בקדשה וביראת שמים אזי היראה הבאה בשעת אכילה כנ"ל היא עומדת מרחוק ואינה נכנסת בו אבל כשאוכל בקדשה וביראה דהינו שממשיך על עצמו היראה קדושה הנ"ל אזי ... בבחינת אדם העליון הינו בחינת: שכינה מדברת מתוך גרונו בחינת: 'אדני שפתי תפתח', כנ"ל ומה שנמתק הצער על ידי אכילה בקדשה כי דע, כי זאת ההשתלשלות שנשתלשל ובא צער יותר גדול למי שהוא בר דעת בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף ... בישא ואפילו בר ישראל כשאינו זוכה אזי, חס ושלום, יש לו צער מרצועה בישא, חס ושלום אבל על ידי אכילה בקדשה, שאוכל בקדשה וממשיך עליו היראה דקדשה בשעת האכילה שבאה ונגשת אליו אז כנ"ל אזי על ידי זה הוא ממתיק הצער והדין הבא מרצועה בישא, חס ושלום כי ... יותר גדולה כנ"ל וזהו: ובקש לבלעו הינו שהיה מבקש ומחפש תמיד לתקן ולהמתיק הצער הבא מרצועה הנ"ל על ידי האכילה כנ"ל וזכה ונעשה אשפיזכן לשכינה הינו שזכה להמתיק הצער על ידי האכילה בקדשה וביראת שמים כנ"ל ועל ידי זה נעשה אשפיזכן לשכינה הינו שנעשה הפה בבחינת קומת אדם וזה בחינת אשפיזא ... שנעשה מהפה בחינת איש בחינת קומת אדם כנ"ל וזהו 'ונעשה אשפיזכן לשכינה' כי על ידי ההמתקה הנ"ל על ידי אכילה בקדשה כנ"ל שעל ידי זה זוכה לעשות מהפה בחינת אדם כנ"ל על ידי זה זוכה אחר כך לבחינת אדם ...

... מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת ... לעיל בסוף ספורי מעשיות, מבאר שם מה ששמעתי בעצמי שאמר שיש חכמות בזה העולם שיכולין לחיות בהם בלי שום אכילה ושתיה עין שם]

... מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה

... לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקין מכזית ועד כביצה' נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא ... 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, ... ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל ...