... בשדך לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש לו רשים מלמטה, בידוע שיש לו רשים מלמעלה בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה ...

... והאריך בשיחה זו ואמר אז שיש חכמות אפילו בזה העולם שיכולין לחיות בהם לבד בלי שום אכילה ושתיה כי יש דברים נפלאים וחכמות עליונות ונוראות אפילו בזה העולם שיכולין לחיות בהם לבד בלי שום אכילה ושתיה והאריך בשיחה זו הרבה ולא זכינו לכתבה ...

... הר"ן - אות א בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאוות אכילה אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו' על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל ...

... בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" ...

... ונפלאות והם באמת יכולים לעבד ה' בכל דבר שבעולם. באכילה ושתיה ושאר דברים וכמובא בכונות 'שלפעמים ממתיקין דינים על ידי אכילה ושתיה' ויש צדיקים אמתיים, שיכולין לעשות פדיון על ידי אכילתם וכיוצא ומחמת ההתפארות של אלו הצדיקים הגדולים ...

... כח בידם לדון את כל העולם ודיניהם דין, ואין מי שישנה ויבטל דינם, כי הקדוש ברוך הוא אב בית דין שלהם. ד. על ידי שנאת חנם נכשל בטרפות. ה. על ידי תאוות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו. ...

... שרש כל הנפשות כנ"ל על כן צריכין לזהר מאד, לקבל הכבוד בקדשה גדולה, לשמו יתברך לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקין מכזית ועד כביצה' נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות ואזי נוטלין כבוד העזי פנים שבדור ... בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה , בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, שהם בחינת כלבים עזי נפש בחינת 'פני הדור כפני הכלב' "המה רעים לא ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות להרע דהינו להעזי ...

... מקבל מיוסף לחם משנה, הינו "משנה תורה" בחינת:ואהיה שעשועים יום יום. ובחינת שבת, משפיע לשאר העולמות, בבחינת "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" ה. וזהו, כי על ידי הדעת באים תלת הנ"ל שהם: 'אכילה' 'ושתיה' 'ומלבושים' כי בו כלולים "לכו לחמו בלחמי", בחינת 'אכילה' בחינת מן הכלול בדעת התורה 'שתיה' כלול בדעת בבחינת: "הוי כל צמא לכו למים", שהיא באר, בחינת: "ונוזלים מתוך בארך" 'מלבושים', בבחינת "שמלה לכה קצין תהיה לנו": "בשומי ענן לבושו" ...

... לרב הם מתנגדים לצדיקים. מח. המוציא זרע לבטלה, כאלו הביא בניו קרבן לעבודה זרה גם נדון בסקילה. מט. על ידי ניאוף מאבד את הזכרון. נ. על ידי ניאוף הבושה נסתלק. נא. על ידי אכילה גסה בא לניאוף. נב. כשאדם עובר עברה, אחר כך הוא מצער מחמת הניצוץ שבו, אבל כשפגם בברית אין מצער אחר כך, כי כבר הלך ממנו הניצוץ. נג. מי שאינו ...

... ממש קדם שהיה בן עשרים שנה כבר שבר ובטל לגמרי כל התאוות בתכלית הביטול והתחיל לספר אז איך הוא רחוק מכל התאוות ואמר, שלאכל נמאס אצלו לגמרי וכשבא לו עת האכילה קשה וכבד עליו מאד וכשנזכר מה שנעשה מן האכילה נמאס עליו מאד מאד לאכל והוא מכרח בעת האכילה להסיח דעתו ועל כן הוא מדבר לפעמים בשעת אכילה כדי שיוכל בהסח הדעת לחטף איזה מעט אכילה לתוך גופו בשביל קיום הגוף כי קשה ונמאס מאד עליו האכילה ובענין תאוות משגל בזה אני חדוש נפלא וכבר מבאר מזה במקום אחר ...