ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תעג - עבודת השם
אות תעג מצאתי כתוב אצלו מצוה שיכתב כל אחד ספר תורה לעצמו שיכתב לו ספר בתורה כל שכן סת"ם אות תעד "כי תשא את ראש בני ישראל" זה בחינת משא "ונתנו איש כפר" זה בחינת מתן. הינו בחינת משא ומתן אות תעה שמעתי מרבי יצחק חתן המגיד מטירהאוויצע שאמר ששמע מפיו הקדוש שאמר שבדרך צריכין לזהר בטבילת מקוה כי מקוה מסגל להנצל מרוצחים אות תעו כונת השלחן מימי ילדותו שלחן בגימטריא קלפה נדחה פיה עם הכולל. הינו שיהיה נדחה הקלפה מהשלחן שלא תינק מהשלחן שולחן בגימטריא יקו"ק יקרבנו. כשהיה אחד צריך לרפואה היה מכון שלחן בגימטריא צו רפואה [לרפואה]. שולחן בגימטריא ש"ך חסד, כי יש ארבעה מיני חסדים. שלחן בגימטריא חשמ"ל שמלביש העשר ספירות הינו חשמל בגימטריא שע"ח לצרף עשר הנ"ל בגימטריא שלחן. שלחן בגימטריא ש"ע ח"י כי יש ש"ע נהורין של אור הפנים וכתיב באור פני מלך חיים אות תעז מכבר קדם ארץ ישראל בקש אחד אותו על בנים ואמר לו שיתן צדקה והשיב שאין ביכלתו ואמר לו שיהיה לו אמונה, כי אמונה חשוב כצדקה. כמו שכתוב באברהם (בראשית ט"ו) : "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". ואמר: שעל ידי אמונה זוכה לבנים כי אמונה בגימטריא בנים וכן הוה שנפקד זה האיש והיו לו בנים אות תעח אמר ספר רזיאל אינו מאדם הראשון ולא זהו הספר שנתן המלאך לאדם הראשון ואין בו כח להציל משרפה וכבר ארע שהספר בעצמו נשרף והאריך בזה בראיות ברורות אות תעט אמר שעל ידי שמספרין מעשיות מצדיקים ומגדלים ומפליאים אותם, על ידי זה נמתק הדין ונמשך חסד. וזהו מגדיל ישועות מלכו, מאן מלכי רבנן. הינו מה שמספר ומגדיל הנפלאות והישועות של הצדיקים שנקראים מלכים על ידי זה ועושה חסד למשיחו שהשם יתברך עושה חסד למי שמשיח ומספר מזה. עוד שמעתי על פסוק (בראשית כ"א) :קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו. גם על פסוק (שמות י"ג) : "ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף" וכן יש עוד כמה תורות אצל החברים שאמר קדם שהיה בארץ ישראל אבל מחמת ששמעתי מפיו הקדוש שאין ברצונו שידפסו התורות שאמר קדם ארץ ישראל, ואפילו על אלו שכבר הדפסו הקפיד רק מה שאמר אחר ארץ ישראל על זה הזהיר לכתב אותם ואמר שאפילו שיחות פשוטות שלי של אחר ארץ ישראל צריכין לכתב על כן אין רצוני להעתיקם אף על פי שעל פי דעתנו גם אלו התורות שקדם ארץ ישראל הם נפלאות השם והם גבוהים מאד כי גם קדם ארץ ישראל היה חדוש נפלא ונורא מאד אך מי יבוא אחר המלך ומי יכול לידע כונתו זה שלא היה רוצה שידפסו. ואף על פי כן לא יכלתי להתאפק והעתקתי קצת לפרקים אות תפ שמעתי בעצמי מפיו הקדוש שכשבולעין הרק הוא מועיל לנקיות אות תפא הלבנה באתה בקבלנא לפני החמה באשר שהחמה משמשת עקרה ביום ובימות החמה והיא צריכה לשמש בחרף, ובלילות הארכים ובקר והיתה החמה מפיסתה שתעשה לה מלבוש וקראו לכל החיטים הגדולים והחשובים, לעשות לה מלבוש ורצו גם החיטים הקטנים לילך ואמרו מאחר שאין קוראין אותנו אין לנו לילך ובאו החיטים הנ"ל והשיבו שאי אפשר לקח לה מלבוש כי היא לפעמים קטנה ולפעמים גדולה על כן אי אפשר לכון מדתה ובאו החיטים הקטנים ואמרו שהם יכונו מדתה ויעשו המלבוש השיבו להם אם החיטים הגדולים אין יכולים איך תוכלו אתם אות תפב פעם אחת ספר עמי מענין ענווה ואיך הוא האמת וכו'. וכן ספר עמי מענין על מנת שלא לקבל פרס והלא אף על פי כן בהכרח שאני רוצה איזה דבר וכו' וכון לי מחשבתי כי אלו הקשיות בענין ענווה ובענין זה היו עולים על דעתי והוא זכרונו לברכה בקדשתו הנפלאה כון לי מחשבתי. אך לא אמר שום ישוב ותרוץ על זה רק דבוריו היו כאומר שהוא יודע כל מחשבותי שעולים על הלב אך אי אפשר עתה לישב לי כל זה. והבנתי מדבריו שצריכין לזה רק יגיעה גדולה בעבודת השם ותפילה ותחנונים הרבה, אז נזכה לידע דרכי ענווה באמת, וכן לזכות לעבד את השם שלא על מנת לקבל פרס. יהי רצון שנזכה מהרה לכל זה באמת ובשלמות אות תפג פעם אחת היו יסורים באיזה חדש שלא היתה הלבנה וכמדמה שלא קדשו אותה אז כלל. אחר כך אמר רבנו זכרונו לברכה שצריכין לראות להקדים את עצמו להתחיל לקדש את הלבנה קדם שבעה ימים. וצוה לעין בפוסקים וראינו שרב הפוסקים מסכימים לקדשה מקדם כפי הדין מדינא דגמרא כמובא בטורי זהב ובמגן אברהם בסימן תכ"ו. ועין במשבצות זהב שם. פעם אחת נתאחרתי בקדוש הלבנה וצוה עלי שכאשר אראה מתוך העננים כפי מה שהיא, תכף כשאראה אותה אקדש אותה מיד וכונתו שלא אדקדק על חמרות כלל כי כיון שרואין אותה מתוך העננים כפי מה שהיא, מצוה לקדשה. [אמר המעתיק פשוט דרצונו לומר מתוך עננים דקים וקלושים כדינא ועין בסדור יעב"ץ] אות תפד שמעתי מפיו הקדוש שאמר שהוא יצר הרע גדול אצל הלומדים להמציא חדשות הינו מה שכל אחד רוצה דיקא להמציא דין חדש אות תפה אמר בזה הלשון. [כשאומרים טוב מזמור תהלים, הרי הוא כמו משקה טעים] אות תפו אמר העולם הבא שיש לנו בזה העולם כשהשם יתברך עוזר לפעמים אין לשער אות תפז אמר הצדיקים שוגים בזה, במה שמאחרים זמן תפילה אות תפח כף קלע בגימטריא שין שנה שהיה החתן נע ונד. ויש בזה מעשה מענין החתן שכשיצא מבית החפה נתעה מבית לבית ומעיר לעיר וכו'. ושמעתי שמעשה זאת ספרה בשם הצדיקים הזקנים כמדמה שספרה בשם הרב הקדוש מורנו הרב יעקב יוסף זכרונו לברכה, מגיד מישרים דקהלת קדש אוסטרא אות תפט שמעתי שפעם אחת נכנס אחד אצלו ואמר לו: בזו השעה היה אצלי השר של יון והשר של צרפת ובקשו אותי ושאלו מי מהם יכבש והשבתי להם מי שיחזיק יותר עם ישראל הוא יכבש
אות תעג

מָצָאתִי כָּתוּב אֶצְלוֹ

מִצְוָה שֶׁיִּכְתּב כָּל אֶחָד סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ

שֶׁיִּכְתּב לוֹ סֵפֶר בַּתּוֹרָה

כָּל שֶׁכֵּן סְתַּ"ם

אות תעד

"כִּי תִשָּׂא אֶת ראשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" זֶה בְּחִינַת מַשָּׂא

"וְנָתְנוּ אִישׁ כּפֶר" זֶה בְּחִינַת מַתָּן.

הַיְנוּ בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן

אות תעה

שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע

שֶׁאָמַר שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁבַּדֶּרֶךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּטְבִילַת מִקְוֶה

כִּי מִקְוֶה מְסֻגָּל לְהִנָּצֵל מֵרוֹצְחִים

אות תעו

כַּוָּנַת הַשֻּׁלְחָן מִימֵי יַלְדוּתוֹ

שֻׁלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא קְלִפָּה נִדְחֶה פִּיהָ עִם הַכּוֹלֵל.

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִדְחֶה הַקְּלִפָּה מֵהַשֻּׁלְחָן שֶׁלּא תִּינַק מֵהַשֻּׁלְחָן

שׁוּלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא יקו"ק יְקָרְבֵנוּ.

כְּשֶׁהָיָה אֶחָד צָרִיךְ לִרְפוּאָה הָיָה מְכַוֵּן שֻׁלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא צוּ רְפוּאָה [לִרְפוּאָה].

שׁוּלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא ש"ך חֶסֶד, כִּי יֵשׁ אַרְבָּעָה מִינֵי חֲסָדִים.

שֻׁלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא חַשְׁמַ"ל שֶׁמַּלְבִּישׁ הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת

הַיְנוּ חַשְׁמַל בְּגִימַטְרִיָּא שע"ח לְצָרֵף עֶשֶׂר הַנַּ"ל בְּגִימַטְרִיָּא שֻׁלְחָן.

שֻׁלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא ש"ע ח"י

כִּי יֵשׁ ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים

וּכְתִיב בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים

אות תעז

מִכְּבָר קדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּקֵּשׁ אֶחָד אוֹתוֹ עַל בָּנִים

וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה

וְהֵשִׁיב שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ

וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה חָשׁוּב כִּצְדָקָה.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם: "וְהֶאֱמִין בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה".

וְאָמַר: שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכֶה לְבָנִים

כִּי אֱמוּנָה בְּגִימַטְרִיָּא בָּנִים

וְכֵן הֲוָה שֶׁנִּפְקַד זֶה הָאִישׁ וְהָיוּ לוֹ בָּנִים

אות תעח

אָמַר סֵפֶר רָזִיאֵל אֵינוֹ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן

וְלא זֶהוּ הַסֵּפֶר שֶׁנָּתַן הַמַּלְאָךְ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן

וְאֵין בּוֹ כּחַ לְהַצִּיל מִשְּׂרֵפָה

וּכְבָר אֵרַע שֶׁהַסֵּפֶר בְּעַצְמוֹ נִשְׂרַף

וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת

אות תעט

אָמַר שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים וּמְגַדְּלִים וּמַפְלִיאִים אוֹתָם, עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַדִּין וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד.

וְזֶהוּ מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, מָאן מַלְכֵי רַבָּנַן.

הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּסַפֵּר וּמַגְדִּיל הַנִּפְלָאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים מְלָכִים

עַל יְדֵי זֶה וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ

שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֶסֶד לְמִי שֶׁמֵּשִׂיחַ וּמְסַפֵּר מִזֶּה.

עוֹד שָׁמַעְתִּי עַל פָּסוּק:קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ.

גַּם עַל פָּסוּק: "וַיַּסֵּב אֱלהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף"

וְכֵן יֵשׁ עוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת אֵצֶל הַחֲבֵרִים שֶׁאָמַר קדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בִּרְצוֹנוֹ שֶׁיֻּדְפְּסוּ הַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר קדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִילּוּ עַל אֵלּוּ שֶׁכְּבָר הֻדְפְּסוּ הִקְפִּיד

רַק מַה שֶּׁאָמַר אַחַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל זֶה הִזְהִיר לִכְתּב אוֹתָם

וְאָמַר שֶׁאֲפִילּוּ שִׂיחוֹת פְּשׁוּטוֹת שֶׁלִּי שֶׁל אַחַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִכְתּב

עַל כֵּן אֵין רְצוֹנִי לְהַעְתִּיקָם

אַף עַל פִּי שֶׁעַל פִּי דַּעְתֵּנוּ גַּם אֵלּוּ הַתּוֹרוֹת שֶׁקּדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם וְהֵם גְּבוֹהִים מְאד

כִּי גַּם קדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד

אַךְ מִי יָבוֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ וּמִי יָכוֹל לֵידַע כַּוָּנָתוֹ זֶה שֶׁלּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיֻּדְפְּסוּ.

וְאַף עַל פִּי כֵן לא יָכלְתִּי לְהִתְאַפֵּק וְהֶעְתַּקְתִּי קְצָת לִפְרָקִים

אות תפ

שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁכְּשֶׁבּוֹלְעִין הָרק הוּא מוֹעִיל לִנְקִיּוּת

אות תפא

הַלְּבָנָה בָּאֲתָה בְּקֻבְלָנָא לִפְנֵי הַחַמָּה

בַּאֲשֶׁר שֶׁהַחַמָּה מְשַׁמֶּשֶׁת עִקָּרָהּ בַּיּוֹם וּבִימוֹת הַחַמָּה

וְהִיא צְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ בַּחֹרֶף, וּבַלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים וּבַקּר

וְהָיְתָה הַחַמָּה מְפַיַּסְתָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהּ מַלְבּוּשׁ

וְקָרְאוּ לְכָל הַחַיָּטִים הגְּדוֹלִים וַהחֲשׁוּבִים, לַעֲשׂוֹת לָהּ מַלְבּוּשׁ

וְרָצוּ גַּם הַחַיָּטִים הַקְּטַנִּים לֵילֵךְ

וְאָמְרוּ מֵאַחַר שֶׁאֵין קוֹרְאִין אוֹתָנוּ אֵין לָנוּ לֵילֵךְ

וּבָאוּ הַחַיָּטִים הַנַּ"ל וְהֵשִׁיבוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקַּח לָהּ מַלְבּוּשׁ

כִּי הִיא לִפְעָמִים קְטַנָּה וְלִפְעָמִים גְּדוֹלָה

עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן מִדָּתָהּ

וּבָאוּ הַחַיָּטִים הַקְּטַנִּים

וְאָמְרוּ שֶׁהֵם יְכַוְּנוּ מִדָּתָהּ וְיַעֲשׂוּ הַמַּלְבּוּשׁ

הֵשִׁיבוּ לָהֶם אִם הַחַיָּטִים הַגְּדוֹלִים אֵין יְכוֹלִים

אֵיךְ תּוּכְלוּ אַתֶּם

אות תפב

פַּעַם אַחַת סִפֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן עֲנָוָוה וְאֵיךְ הוּא הָאֱמֶת וְכוּ'.

וְכֵן סִפֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן עַל מְנָת שֶׁלּא לְקַבֵּל פְּרָס

וַהֲלא אַף עַל פִּי כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'

וְכִוֵּן לִי מַחֲשַׁבְתִּי

כִּי אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת בְּעִנְיַן עֲנָוָוה וּבְעִנְיָן זֶה הָיוּ עוֹלִים עַל דַּעְתִּי

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּקְדֻשָּׁתוֹ הַנִּפְלָאָה כִּוֵּן לִי מַחֲשַׁבְתִּי.

אַךְ לא אָמַר שׁוּם יִשּׁוּב וְתֵרוּץ עַל זֶה

רַק דִּבּוּרָיו הָיוּ כְּאוֹמֵר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל מַחְשְׁבוֹתַי שֶׁעוֹלִים עַל הַלֵּב

אַךְ אִי אֶפְשָׁר עַתָּה לְיַשֵּׁב לִי כָּל זֶה.

וְהֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה רַק יְגִיעָה גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, אָז נִזְכֶּה לֵידַע דַּרְכֵי עֲנָוָוה בֶּאֱמֶת, וְכֵן לִזְכּוֹת לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס.

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לְכָל זֶה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת

אות תפג

פַּעַם אַחַת הָיוּ יִסּוּרִים בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ שֶׁלּא הָיְתָה הַלְּבָנָה

וְכִמְדֻמֶּה שֶׁלּא קִדְּשׁוּ אוֹתָהּ אָז כְּלָל.

אַחַר כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת לְהַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לְהַתְחִיל לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה קדֶם שִׁבְעָה יָמִים.

וְצִוָּה לְעַיֵּן בַּפּוֹסְקִים וְרָאִינוּ שֶׁרב הַפּוֹסְקִים מַסְכִּימִים לְקַדְּשָׁהּ מִקּדֶם כְּפִי הַדִּין מִדִּינָא דִּגְמָרָא כַּמּוּבָא בְּטוּרֵי זָהָב וּבְמָגֵן אַבְרָהָם בְּסִימָן תכ"ו. וְעַיֵּן בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב שָׁם.

פַּעַם אַחַת נִתְאַחַרְתִּי בְּקִדּוּשׁ הַלְּבָנָה

וְצִוָּה עָלַי שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים כְּפִי מַה שֶׁהִיא, תֵּכֶף כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ אֲקַדֵּשׁ אוֹתָהּ מִיָּד

וְכַוָּנָתוֹ שֶׁלּא אֲדַקְדֵּק עַל חֻמְרוֹת כְּלָל

כִּי כֵּיוָן שֶׁרוֹאִין אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים כְּפִי מַה שֶּׁהִיא, מִצְוָה לְקַדְּשָׁהּ.

[אָמַר הַמַּעְתִּיק פָּשׁוּט דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר מִתּוֹךְ עֲנָנִים דַּקִּים וּקְלוּשִׁים כַּדִּינָא וְעַיֵּן בְּסִדּוּר יַעְבֵּ"ץ]

אות תפד

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל אֵצֶל הַלּוֹמְדִים לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת

הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה דַּיְקָא לְהַמְצִיא דִּין חָדָשׁ

אות תפה

אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן.

[כְּשֶׁאוֹמְרִים טוֹב מִזְּמוֹר תְּהִלִּים, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ מַשְׁקֶה טָעִים]

אות תפו

אָמַר

הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם

כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִפְעָמִים

אֵין לְשַׁעֵר

אות תפז

אָמַר הַצַּדִּיקִים שׁוֹגִים בָּזֶה, בַּמֶּה שֶׁמְּאַחֲרִים זְמַן תְּפִילָּה

אות תפח

כַּף קֶלַע בְּגִימַטְרִיָּא שִׁין שָׁנָה שֶׁהָיָה הֶחָתָן נָע וָנָד.

וְיֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה מֵעִנְיַן הֶחָתָן

שֶׁכְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית הַחֻפָּה נִתְעָה מִבַּיִת לְבַיִת וּמֵעִיר לְעִיר וְכוּ'.

וְשָׁמַעְתִּי שֶׁמַּעֲשֶׂה זאת סִפְּרָהּ בְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים הַזְּקֵנִים

כִּמְדֻמֶּה שֶׁסִּפְּרָהּ בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקב יוֹסֵף זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַגִּיד מֵישָׁרִים דִּקְהִלַּת קדֶשׁ אוֹסְטְרָא

אות תפט

שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת נִכְנַס אֶחָד אֶצְלוֹ

וְאָמַר לוֹ: בְּזוֹ הַשָּׁעָה הָיָה אֶצְלִי הַשַּׂר שֶׁל יָוָן וְהַשַּׂר שֶׁל צָרְפַת

וּבִקְשׁוּ אוֹתִי וְשָׁאֲלוּ מִי מֵהֶם יִכְבּשׁ

וְהֵשַׁבְתִּי לָהֶם מִי שֶׁיַּחֲזִיק יוֹתֵר עִם יִשְׂרָאֵל הוּא יִכְבּשׁ
שיחות הר"ן - אות סב
...יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש י
שיחות הר"ן - אות סד
...וגדלה אין ראיה כלל כי ההתנשאות הוא דבר בפני עצמו לפעמים עושים דבר שעל ידי זה זוכין לגדלה והתנשאות וכיון שעלה לא ירד ומצינו במלכי ישראל שבשביל דבר אחד זכו למלוכה עד דור רביעי כמו שכתוב: "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל" ודבר זה באמת קשה להבין על כל פנים זה הדור רביעי מכרח שיפסק אצלו הגדלה והמלוכה ואפילו אם יעשה דבר זה שעשה זקנו ויותר ויותר מזה לא יועיל מחמת שנגזר כבר שאצלו יפסק המלוכה והוא צריך לסבל ענש אבותיו נמצא שהוא פליאה נשגבה מאד כי אבותיו זכו על ידי דבר זה לבד למלוכה עד דור רביעי והדור הרביעי...
ספר המידות - ממון
...חלק א' א. המתלוצץ מזונותיו מתמעטין. ב. לשון חכמים מביא עשר. ג. אין העשר מתקים, מפני שאין מרחמים על הבריות. ד. העומד בנסיון של ניאוף, יזכה לעשר גדול בין השונאים שלו. ה. גדולה מלאכה שהזהיר עליה הקדוש ברוך הוא, שיעשה איזה מלאכה. ו. כגון: אנו לווין ואוכלין. ז. הרוצה שיתעשר, יעסק בבהמה דקה ובחורשין. ח. אכילה ושתיה יהיה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה כמה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. ט. קשה עניות בביתו של אדם יותר מחמשים מכות. י. אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו. יא. הכח...
להכלל באין סוף. מה זה אומר?
...באין סוף. מה זה אומר? שאלה: אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"? תשובה: להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן. אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות. אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו. ועכשיו נסבך את זה קצת... להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד...
שיחות הר"ן - אות קפח - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו אמר: שפליאה בעיני אם מביאין פדיון לאחד ומספרין לו צערו, כגון: מחולה וכיוצא, כשאינו מרגיש הצער והיסורים כמו החולה בעצמו וכו' והיוצא מדבריו הוא שהוא מרגיש הצער והיסורים כשבאין לפניו שיתפלל על החולה וכיוצא כמו החולה בעצמו ממש וכן נשמע מפיו כמה פעמים ואמר: בתחלה הייתי מבקש מאתו יתברך שאהיה מרגיש צער ויסורים של ישראל כי לפעמים היה אחד בא וספר לי צערו ולא הייתי מרגיש הצער והייתי מתפלל שארגיש צערו של ישראל עכשו כשאחד מספר לי צערו אני מרגיש בעצמי הצער יותר ממנו וממש נוטפין ממני הדמים...
ספר המידות - זריזות
ספר המידות - זריזות חלק שני א. על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן, וסימן לדבר: לך אל נמלה עצל, וכתיב: מש'ם רוע'ה אב'ן ישרא'ל.
שיחות הר"ן - אות ו
...כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז ? ולכל אחד נדמה כאלו הוא אוחז מה שהוא מתאוה ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה את כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאלו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאוותו ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נב - מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים
...נב - מה שקשה קשיות על הצדיקים מה שקשה קשיות על הצדיקים, זהו מכרח להיות כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, כמובא וכמו שקשה קשיות על השם יתברך כמו כן בהכרח שיהיה קשה קשיות על הצדיק כי הוא מתדמה אליו יתברך ובענין הקשיות שקשה על השם יתברך מרגלא בפמה לומר אדרבא, כך ראוי להיות דיקא, שיהיו קשיות על השם יתברך וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדלתו ורוממותו כי מעצם גדלתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו על כן בודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קשיות כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה...
שיחות הר"ן - אות מג
...ידי מרה שחורה ועצבות אינם יודעים משמו ואמר בדרך צחות שהמת כששואלין אותו שיאמר שמו הוא שוכח את שמו כמובא וזה מחמת שהמת הוא בעצבות ומרה שחורה מאד על כן אינו יודע משמו והכלל שצריך לזהר מאד מאד להיות בשמחה תמיד ואפילו אם הוא כמו שהוא, דהינו שהוא, חס ושלום, רחוק מאד מהשם יתברך אף על פי כן יש לו לשמח מאד שלא עשהו גוי וכבר מבאר שעל עניני מעשיו אשר אינם כראוי נגדו יתברך על זה צריכין ליחד שעה ביום להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר וגם אותה השעה אסור שיהיה לו עצבות רק לב נשבר אבל שאר כל היום יהיה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1709 שניות - עכשיו 26_03_2026 השעה 00:35:16 - wesi2