ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסג - חלי הקדחת - בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה דע שחלי הקדחת, רחמנא לצלן בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה כי כשאוכל יותר ממה שצריך הוא בחינת מאכל בהמה כי גדר האדם לאכל רק כפי מה שצריך וכשאוכל ...

... יניקתם מאחוריים יש להם שלש שרים שר המשקים והאופים וטבחים שהם עיקר התאוות שהם קנה וושט וורידין שהם תאוות אכילה ושתיה שהם ראשי התאוות כלם והם להדיבור היוצא מהגרון סמוכים. אבל אין להם כוח לינק ממנה כי מאחוריים אי ... ואתקשטת בקישוטין דלא הוו כנ"ל וכשאמונה בשלימות אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה ורעה בחי' אכילה ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ פקדון בחי' זווג ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ ... כי אז נתבטל הקליפות וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם היינו בחי' זווג פב"פ ע"י אכילה וכל אחד ואחד לפי בחי' תיקונו את האמונה בשלימות כן מיחד את השכינה שהיא אמונה עם הקב"ה פב"פ והאמונה ...

... מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת ... לעיל בסוף ספורי מעשיות, מבאר שם מה ששמעתי בעצמי שאמר שיש חכמות בזה העולם שיכולין לחיות בהם בלי שום אכילה ושתיה עין שם]

... יש שלש מדות, שהם מחריבי ירושלים, דהינו הלב הינו שמפסידין היראה התלויה בלב והשלש המדות הם. 'תאוות ממון' ו'תאוות אכילה' ו'תאוות משגל' כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם מפסידים היראה שבלב 'ממון' שרשו בלב בבחינת: "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסף עצב עמה" בחינת: "ויתעצב אל לבו" 'אכילה', בחינת: "ולחם לבב אנוש יסעד" 'תאוות משגל' גם כן בלב כי עקר התאוה על ידי החמימות, הבא מהדם שבחלל ... ראשונה חמור נוער', בחינת 'תאוות ממון' בחינת: "יששכר חמר גרם" ותרגומו: 'עתיר בנכסין' 'שניה כלבים צועקים' זה בחינת 'תאוות אכילה' כמו שכתוב: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" 'שלישית תינוק יונק משדי אמו, ואשה מספרת עם בעלה' זה בחינת ... רצו כלל, כי אז נתתקן תאוות ממון 'בשבועות נתתקן תאוות משגל', בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' 'בסוכות נתתקן תאוות אכילה' כי סוכות נקרא "חג האסיף", שאוסף כל מיני מאכל וזהו בחינת תקון תאוות אכילה, כי 'אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו' וכו' וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" 'אנשי ...

... ברוך הוא רוצה לטעם ממצוות עשה של איש ישראלי, שהוא צדיק אזי היא בחינת איבר מן החי, שהוא אסור באכילה וצריך שחיטה להתירה על כן צריך שיבוא עליו בושה שהיא שפיכות דמים בחינת שחיטה, שהיא מטהרת האיבר מן החי ...

... ניחא כי אזי אינו הולך ואינו מעופף הינו כי יש כמה עתים שהחכמים ניחים ואינם חוקרין כגון בעת שנה ואכילה ואז יש ניחא להחכם שהוא בחינת הנמלה שבתוך פיה כי החכם הוא בחינת נמלה כמו שכתוב: "לך אל נמלה ...

... בהתורה שאלו את רבי יוסי בן קסמא בסימן נ"ז, ולקמן [בסימן רע"ז] מה שכתוב שם שעקר כבוד שבת הוא האכילה עין שם ועוד בכמה מקומות [ועיין בס' נגיד ומצוה להאריז"ל וכן במשנת חסידים שכתב להדיא שאע"פ שיאכל בשבת יותר ...

... breslev.eip.co.il/?key=89 - ספר המידות - דעת כשתעשה חסד של אמת עם צדיקים, תזכה לדעת, שכל הדרכים הן תפילה הן אכילה הן שאר תענוגים כלם הם דרך השם והוא גם הבחינה של מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - ... שיכול להתעורר התנוצצות האותיות שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר אזי אכילתו ושתיתו וכל תענוגיו אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה בבחינת: "ויאכל וישת וייטב לבו" "וייטב לבו" הינו בחינת התנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שיש בכל דבר ... ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים כנ"ל עיין שם באורך. כי אחרי שהאדם חוזר בתשובה שלמה, שאז הגוף שלו קדוש בקדושת הנשמה, ... ויחזה השגות עליונות שהנשמה משגת תמיד כנ"ל אז הוא גם בבחינת העניין של הארת הרצון שיש אצל הצדיק בשעת האכילה הגשמית דייקא, כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם ... בן ותלמיד על ידי זה מי שהוא איש חיל ואינו ההפך [שקורין: רע מזל, שלימזל] הוא יכול לקבל בעת האכילה הארת הרצון דהינו שיאיר לו הרצון בעת האכילה וישתוקק ויכסף מאד אליו יתברך ברצון מפלג בלי שום ידיעה שלא ידע כלל מה הוא רוצה. שזאת בחינת תכלית הידיעה שלא נדע ממש, שהוא בחינת רעווא דרעווין בחינת הסתלקות משה וכולי, שלכל זה זוכה הצדיק בשעת האכילה דייקא... והוא גם בחינת מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=210 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - ויחד יתרו על כל ... בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2551 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות ... אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו וכשאמונה בשלימות אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה ורעה בחי' אכילה ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ פקדון בחי' זווג ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ ... כי אז נתבטל הקליפות וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם היינו בחי' זווג פב"פ ע"י אכילה וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם כי הארת הרצון היא בשעת האכילה דייקא, שהיא בחינת החיות של העולם עיין שם. * תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4.

... ממני כי אותו האדם היה יושב שם אצל אותו ההר והשליך שם תמיד על אותו ההר זבל ופרש שלו מאכילה ושתיה שלו וטנף שם עד שעל ידו נתרבה הזבל והטנוף שם על אותו ההר נמצא שזה האיש הוא מעט ...

... אצלה מי טל. ד. סגלה למפלת שתמכר עברה ה. בעוון שנאת חנם האשה מפלת נפלים. ו. על ידי תאוות אכילה ושתיה שלה היא מפלת. חלק שני א. אשה המפלת נפלים, לא תלך בקשוטי זהב. ב. הטחינה של קמח והלישה ...