... "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו ...

... כרגע בגלות בין הקליפות. והקליפות הם הבגדים של הפרי. וכל זמן שהאדם לא זיכך את דעתו ולא העלה את המלכות לשורשה בשלמות, הרי שהוא עדיין נמצא בעמקי הקליפות והבגדים, והוא דייקא כן צריך להקפיד על הבגדים, דהיינו עליו לראות ...

... בחינת העזות והגבורה של הצדיק, שהוא מתגבר על השאלות של החלל הפנוי עם אמונה. כי החלל הפנוי הוא בחינת מלכות בלא תגא, כי אין שם את השגת הכתר. וכנגד המלכות בלא תגא, לשם כך צריך עזות, להתגבר שם עם אמונה וכולי... **** והוא בחינת העזות שצריך כדי להתקרב אל ... לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד] כי הדיבור הוא המלכות פה. והיכל המלך הוא העולם הזה. והעולם הזה הוא בחינת המחלוקת של הצדיק. כי השי"ת הוא הצדיק, והחלל הפנוי ... בהיכל המלך והיכל המלך הוא בחינת פה של הצדיק שנקרא היכל שהוא בגימטריא אדני שהוא בחינת פה כמו שכתוב מלכות פה וזה שהצדיק חולק עליו הוא נסיון לזה הצדיק שעליו המחלקת, אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך בפה ...

... פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל ... לאדם מכח אדם עצמו ויראה זו נקרא: "צדיק מושל יראת אלהים" וביראה כזו התפילה נשמעת ושפע יורד לעולם, ונתגלה מלכותו וזהו אתה תהיה על ביתי הוא יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חבל על דלית לה דרתא' וכו' רוצה ... עמי ותרגום אונקלוס: 'ועל מימר פמך', הינו התפילה יתזן כל עמי הינו שיתעורר השפע בעולם רק הכסא, הינו מעוט המלכות כי "רק" הוא מעוט "כסא" הוא מלכות אגדל ממך הינו מעוט המלכות, שעתה היא במעוט, נתגדל ממך כי מכח התפילה שהיא ביראה מוריד שפע בעולם ונתגדל מלכותו כנ"ל

... "קטרת ישמח לב" נמצא כשעושה המצוה בשמחה אזי מעלה השכינה שהיא המצוה שהיא שמחת הלב מבין הקליפות וזהו בחינת מלכות דעשיה העולה מן הקליפות ג. וכשאדם עושה איזה מצוה יש כח בהמצוה לילך ולעורר כל העולמות לעבודת השם יתברך בבחינת: "בנערינו ובזקנינו נלך, בצאננו ובבקרנו נלך" וזה בחינת 'מלכות מלביש נצח הוד יסוד' שהם כלי ההליכה וזה בחינת: "תורת אלקיו בלבו לא תמעד אשוריו", שהיא הולכת לעורר וזה בחינת: "הליכות אלי מלכי בקדש" כשמעלין מלכות לתוך הקדשה היא מלבשת את 'הליכות אלי' את 'נצח הוד יסוד' לילך ולעורר כל הדברים לעבודת השם יתברך ד. ... ברכת הידים וזהו בחינת: 'ובניתי לו בית נאמן' וזה בחינת: "אמונתך בקהל קדושים" קדש זה בחינת מחין וזה בחינת: 'מלכות דיצירה נעשה ממנה חכמה בינה דעת דעשיה' ז. ובפנימיות ברכאן, שהוא דקות הברכאן נתברך מהם המסדר והמישב את השכל ... שכל אומר: המתן עד שאתישב וגם שם צריך אמונה, בבחינת אמון מפלא וזה בחינת 'שמפנימיות חסד גבורה תפארת, ומפנימיות מלכות דיצירה, נעשה כתר דעשיה אצילות למעלה למעלה'. וזה: "ברוך כבוד ה' ממקומו" 'ברוך', זה בחינת ידים 'כבוד ה'', זה ...

... באפן שמקשר המחשבה להדבור "ועמך כלם צדיקים" וזהו אני אלף, מלשון "אלופינו מסבלים" נון נקרא דבור, כי הדבור הוא מלכות, על דרך מלכות פה ומלכות נקרא נון, כמו שכתוב: "ינון שמו" ופרש רש"י: לשון מלכות יוד נעשה, על ידי המחשבה שמקשר להדבור כנ"ל "אז ישיר משה", ופרש רש"י: 'יו"ד על שם המחשבה נאמרה' ונגמר ...

... לקבל קדשת יום טוב כנ"ל כי עקר יום טוב תלוי בצדיקים כי עקר בחינת יום טוב הוא, להעלות בחינת מלכות דקדשה מבין הקליפות לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא כי מלכות נקראת ד"לת, בגין דלית לה מגרמה כלום כי 'אין מלך בלא עם', ונמצא דלית לה מגרמה כלום והמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקלפה וביום טוב צריך להעלות המלכות דקדשה מהד' מלכיות דסטרא אחרא וזהו שכתוב: "ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" פרוש: יום טוב נקרא תשובת ... טובים הם ימי דין, כמו שכתוב: 'בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו' וצריך לשוב בתשובה ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות, ונתבטל ממשלתם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גדולה תשובה שמקרבת את הגאלה' שנגאלין על ידי תשובה מהמלכות דקליפות וזהו "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" שאז יוצא מלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, מבין הקליפות ונתבטל כח הארבע מלכיות דסטרא אחרא ועקר לבטל כח מלכות עמלק, כי היא כוללת הארבע מלכיות כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" ועל כן כשהרג שמואל את אגג מלך עמלק, נאמר: "וישסף שמואל את אגג" ופרש רש"י: 'חתכו לארבע' שחתך הארבע מלכיות דסטרא אחרא, לבל יהיה להם כח וממשלה מהמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב כנ"ל וזהו "וישסף", וי"ו יוד הוא פעלה, ושרש התבה הוא שס"ף והוא ראשי תבות שבועות סוכות פסח, שהם הימים טובים שאז יוצא המלכות דקדשה כי הימים טובים הם ימי דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' ועל כן נאמר בעמלק: "ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ולא ירא אלהים" כי עקר כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת אלהים, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל כן בכל יום טוב יש ארבע מצוות בפסח ארבע כוסות בסוכות ארבעה מינים בשבועות למוד התורה שהוא בארבעה בחינות, אז ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה כנגד המלכות, שהיא בחינת דל"ת, שיוצאת ביום טוב מבין הקליפות כנ"ל והתלמידי חכמים הם בחינת מלכות כמו שאמרו רז"ל: מאן מלכי רבנן כי הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב נעשה על ידם וכשמקבלים קדשת יום טוב, יש לו ענווה ושפלות כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ממנו יצחק וישמעאל יעקב ועשו, כנגד ארבעה בנים אחד חכם וכו' [מן עוד שמענו עד כאן, כל זה ...

... יודעים ממנו יתברך כנ"ל ד. וענין זה להעלות התפילה מבחינת הר ושדה לבחינת בית בחינת עיר אלקינו כדי שיתגלה מלכותו גם לעכו"ם שיהיה להם גם כן השגה באלקותו יתברך שמו אי אפשר להעשות כי אם על ידי צדיקי הדור ...

... השוחט הגון הוא מלביש את הנפש שבחי במדבר הינו בדבור הברכה שהוא מברך והדבור הוא בחינת שכינה, כמו שכתוב: מלכות פה "חרב לה' מלאה דם", כי השכינה נקראת חרב לה' והיא בחינת דבור, שהוא בחינת חרב פיפיות, לשון פה ...

... ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - ויאמר בעז אל רות בעניין סתימו דעיניין, דהיינו בחינת הקמץ, השגת הכתר מלכות. על כן צריך לסתם את עיניו, ולצמצם הראות ולכונו אל הדבר שצריך, כדי שלא יבלבלו דברים אחרים וגם כדי ...