... כך ונזדמנו שניהם לפונדק אחד ולא היו יודעים אחד על השני והכיר הקיסר על המלך, שיש לו התנהגות של מלכות ושאל אותו הקיסר את המלך והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר על הקיסר גם כן שיש לו התנהגות של מלכות והודה לו גם כן שגם הוא קיסר והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל למצוא איזה עצה ותרופה להוליד בנים ונתקשרו ... חשבו אותם השרים מה חטא המלך שיהיה חייב שלוח? הרי הוא נאנס בדבר ולא עשה זאת מרצונו! והסכימו להעבירו ממלכותו ולגרשו והעבירו אותו ממלכותו וגרשוהו והלך לו והיא הינו הבת קיסר הנ"ל שברחה עם האחד עשר בנות שרים הלכה עם הספינה אחר כך ... בגדים של גברים, והלכו עם הספינה ויהי היום והיה מלך אחד זקן והיה לו בן יחיד והשיא אותו, ומסר מלכותו לבנו אמר הבן מלך שילך ויטיל עם אשתו בים כדי שתהיה רגילה באוויר הים פן, חס ושלום, יהיו מוכרחים ... שהוא אחד משלושת השבויים הנ"ל אותך העבירו בגלל האחד עשר בנות שרים שנאבדו הרי לך הבנות שרים שוב למדינתך ולמלכותך כי האחד עשר בנות שרים היו עמה כאן כנ"ל אתה סוחר הינו בהתחלה דברה למלך שהעבירוהו הנ"ל עכשיו חזרה ...

... אתה רוצה, ואעשה לך ענה האנוס ואמר: אבל תעשה לי מה שאמר? אמר המלך: הן אמר: השבע לי בכתרך ומלכותך ונשבע לו ענה ואמר [האנוס הנ"ל]: עקר כבודי שאהיה רשאי להיות יהודי בפרהסיא, להניח טלית ותפילין בפרהסיא וחרה להמלך ...

... הקרובים ומקרבת את הרחוקים. כה. המזמין עכו"ם בתוך ביתו ומשמש עליו, גורם גלות לבניו. כו. כשהעולם אין נותנים צדקה, המלכות גוזר גזרות רעות ולוקח ממונם. כז. יתן לצדקה בשתי ידים, ויהיה תפלתו נשמעת. כח. על ידי הנדיבות תהיה לך ...

... יצאו בימינו בעוונותינו הרבים הינו לקח את בני ישראל לחיל רחמנא לצלן מעתה כי אלו הגזרות התחילו לצמח בימי מלכות פולין קדם שכבש הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] מרוסיא את מדינתנו, ואחר כך בתחלת כבישתו את מדינתנו נשקט הדבר קצת, ...

... שהוא מטהר מזאת הטנפת בבחינת: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם" "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד, ולא יטמאו עוד בגלוליהם" שעל ידי שנטהרין מהגלולין והטנפת הנ"ל על ידי זה, ולא יחצו לשתי ממלכות, בחינת עצות כמו שכתוב: "מלכי ישפר עלך" הינו שזוכה לעצה שלמה כי על ידי המים הנ"ל, נעשים אצלו עצות ...

... לקבל קדשת יום טוב כנ"ל כי עקר יום טוב תלוי בצדיקים כי עקר בחינת יום טוב הוא, להעלות בחינת מלכות דקדשה מבין הקליפות לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא כי מלכות נקראת ד"לת, בגין דלית לה מגרמה כלום כי 'אין מלך בלא עם', ונמצא דלית לה מגרמה כלום והמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקלפה וביום טוב צריך להעלות המלכות דקדשה מהד' מלכיות דסטרא אחרא וזהו שכתוב: "ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" פרוש: יום טוב נקרא תשובת ... טובים הם ימי דין, כמו שכתוב: 'בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו' וצריך לשוב בתשובה ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות, ונתבטל ממשלתם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גדולה תשובה שמקרבת את הגאלה' שנגאלין על ידי תשובה מהמלכות דקליפות וזהו "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" שאז יוצא מלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, מבין הקליפות ונתבטל כח הארבע מלכיות דסטרא אחרא ועקר לבטל כח מלכות עמלק, כי היא כוללת הארבע מלכיות כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" ועל כן כשהרג שמואל את אגג מלך עמלק, נאמר: "וישסף שמואל את אגג" ופרש רש"י: 'חתכו לארבע' שחתך הארבע מלכיות דסטרא אחרא, לבל יהיה להם כח וממשלה מהמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב כנ"ל וזהו "וישסף", וי"ו יוד הוא פעלה, ושרש התבה הוא שס"ף והוא ראשי תבות שבועות סוכות פסח, שהם הימים טובים שאז יוצא המלכות דקדשה כי הימים טובים הם ימי דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' ועל כן נאמר בעמלק: "ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ולא ירא אלהים" כי עקר כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת אלהים, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל כן בכל יום טוב יש ארבע מצוות בפסח ארבע כוסות בסוכות ארבעה מינים בשבועות למוד התורה שהוא בארבעה בחינות, אז ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה כנגד המלכות, שהיא בחינת דל"ת, שיוצאת ביום טוב מבין הקליפות כנ"ל והתלמידי חכמים הם בחינת מלכות כמו שאמרו רז"ל: מאן מלכי רבנן כי הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב נעשה על ידם וכשמקבלים קדשת יום טוב, יש לו ענווה ושפלות כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ממנו יצחק וישמעאל יעקב ועשו, כנגד ארבעה בנים אחד חכם וכו' [מן עוד שמענו עד כאן, כל זה ...

... פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל ... לאדם מכח אדם עצמו ויראה זו נקרא: "צדיק מושל יראת אלהים" וביראה כזו התפילה נשמעת ושפע יורד לעולם, ונתגלה מלכותו וזהו אתה תהיה על ביתי הוא יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חבל על דלית לה דרתא' וכו' רוצה ... עמי ותרגום אונקלוס: 'ועל מימר פמך', הינו התפילה יתזן כל עמי הינו שיתעורר השפע בעולם רק הכסא, הינו מעוט המלכות כי "רק" הוא מעוט "כסא" הוא מלכות אגדל ממך הינו מעוט המלכות, שעתה היא במעוט, נתגדל ממך כי מכח התפילה שהיא ביראה מוריד שפע בעולם ונתגדל מלכותו כנ"ל

... אבל זה הכל חסד של השם יתברך וזה: 'שתין בתי' זה בחינת חסד בחינת אברהם כמו שכתוב: "ששים המה מלכות" פרש רש"י: 'זה בחינת אברהם' 'ובתי' 'לשון בתי מלכות' וזה "סמכוני באשישות" כמו שמשימין אשישות כנגד אור גדול כדי להסתכל באור הגדול על ידי אשישות כן גזר חסדו לסמך אותנו בתארים ושבחים האלו וזה לשון: "סמכוני", שהוא בחינת סמ"ך ובחינת ששים המה מלכות בחינת אברהם שהוא בחינת סמ"ך בתי ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו ... ידע" וזה בחינת 'שמים' אש ומים מחברין יחד 'אברהם קנין אחד' זה בחינת תפילה בחינת שתין בתי ששים המה מלכות כנ"ל 'ישראל קנין אחד' זה בחינת משפט המעלה את היראה כנ"ל כמו שכתוב: "חקיו ומשפטיו לישראל" 'בית המקדש קנין ... סתרי אוריתא ז. וזהו פרוש: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ממלכת זה בחינת תורה שבנגלה כי "בה מלכים ימלכו" ומלכות הוא בחינת נגלה כי 'אין מלך בלא עם' והכל צריכין למלך כי הכל צריכין למרי חטיא וכהנים זו בחינת ...

... שבני גילם עלו לגדלה ובודאי מה שדחף אותו ולקח גדלה לעצמו היא עזות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'עזות מלכותא בלא תגא' התקינו שיהא תורמין על ידי פיוס הינו מתחלה היו רוצים בהתנשאות לשם שמים אבל עכשו שההתנשאות היא ...

... הם המוחין וזה תלוי בשמירת הברית כי "שבטי יה עדות לישראל" על פגם הברית בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה מלכות הוא בחינת כבוד כמו שכתוב: "כבוד מלכותך יאמרו" והוא בחינת רצון, כי 'רצונו של אדם זהו כבודו' וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך רק כמו שהוא יתברך רוצה אזי 'ממליך מלכותה' כי עקר המלכות מהרצון כנ"ל וזהו 'בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה' כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ"ל אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו"ם וכפי הרצון האחר כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו"ם כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך שלא יהיה לו שום רצון אחר רק ...