... היינו כי כאן בעולם העשייה אין האדם יודע כיצד לעבוד את השי"ת בכל פסוק ופסוק שיש בתורה. ופיך היינו המלכות פה שהיא עולם העשייה. ובעלם הזה יש לאדם רק תריג מצוות כפשוטן שהם ממשיות עבור האדם. אך בעולם הבא ... של לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו אזהרה לקשר את בחינת הבריאה לבחינת לפני הבריאה. כי פיך היינו המלכות שהיא העולם הזה עולם העשייה וכולי. והתורה היא בחינת העולם כנ"ל. ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו שלא תפגום במלכות של השי"ת ולא תהפוך את בחינת הבריאה לישות ממשית, אלא תקשר אותה לבחינת לפני הבריאה.

... לקבל קדשת יום טוב כנ"ל כי עקר יום טוב תלוי בצדיקים כי עקר בחינת יום טוב הוא, להעלות בחינת מלכות דקדשה מבין הקליפות לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא כי מלכות נקראת ד"לת, בגין דלית לה מגרמה כלום כי 'אין מלך בלא עם', ונמצא דלית לה מגרמה כלום והמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקלפה וביום טוב צריך להעלות המלכות דקדשה מהד' מלכיות דסטרא אחרא וזהו שכתוב: "ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" פרוש: יום טוב נקרא תשובת ... טובים הם ימי דין, כמו שכתוב: 'בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו' וצריך לשוב בתשובה ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות, ונתבטל ממשלתם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גדולה תשובה שמקרבת את הגאלה' שנגאלין על ידי תשובה מהמלכות דקליפות וזהו "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" שאז יוצא מלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, מבין הקליפות ונתבטל כח הארבע מלכיות דסטרא אחרא ועקר לבטל כח מלכות עמלק, כי היא כוללת הארבע מלכיות כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" ועל כן כשהרג שמואל את אגג מלך עמלק, נאמר: "וישסף שמואל את אגג" ופרש רש"י: 'חתכו לארבע' שחתך הארבע מלכיות דסטרא אחרא, לבל יהיה להם כח וממשלה מהמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב כנ"ל וזהו "וישסף", וי"ו יוד הוא פעלה, ושרש התבה הוא שס"ף והוא ראשי תבות שבועות סוכות פסח, שהם הימים טובים שאז יוצא המלכות דקדשה כי הימים טובים הם ימי דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' ועל כן נאמר בעמלק: "ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ולא ירא אלהים" כי עקר כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת אלהים, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל כן בכל יום טוב יש ארבע מצוות בפסח ארבע כוסות בסוכות ארבעה מינים בשבועות למוד התורה שהוא בארבעה בחינות, אז ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה כנגד המלכות, שהיא בחינת דל"ת, שיוצאת ביום טוב מבין הקליפות כנ"ל והתלמידי חכמים הם בחינת מלכות כמו שאמרו רז"ל: מאן מלכי רבנן כי הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב נעשה על ידם וכשמקבלים קדשת יום טוב, יש לו ענווה ושפלות כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ממנו יצחק וישמעאל יעקב ועשו, כנגד ארבעה בנים אחד חכם וכו' [מן עוד שמענו עד כאן, כל זה ...

... כמו שכתוב: "ותאמר שובו בני אדם כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויש 'דבור של עשירות' דהינו עשירים קרובים למלכות שהם בחינת: "שלשת השריגים" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שלשה שרי גאים' דהינו 'עשירים קרובים למלכות' שיש להם בחינת דבור, בבחינת: "חן שפתיו רעהו מלך" הינו הדבור של קרובים למלכות גם משלשם, בחינת שלשת השריגים הנ"ל הינו הדבור של 'עשירים קרובים למלכות' ויש 'דבור של מלכות', בחינת מלכות פה וזה בחינת: גם מאז דברך, בחינת: "נכון כסאך מאז" והאמת מאיר ברבוע הדבור הנ"ל על ידי שלשה שמות ... בית המדרש הינו בחינת: "דורשי ה' לא יחסרו כל טוב" שמהם נמשך כל ההשפעות כנ"ל בת קול זה בחינת מלכות כי הקול יוצא משת עזקאין דקנה, בחינת מלכות, בחינת: "שש מעלות לכסא" נמצא שהראה רבי אליעזר בארבעה דברים אלו שיש לו שלמות רבוע הדבור דהינו בחינת ארבעה ...

... לבוא לבחינת תפילין אלא שיעלה את הדבור ויתקנהו כי הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת ים, שכל הנחלים הולכים לתוכו כמו שכתוב: כל הנחלים הולכים אל הים והוא בחינת אדני, כמו ... ב"פרי עץ חיים", על פסוק: "שימני כחותם על לבך", שעל ידי למוד התורה בלילה, אזי כאור הבקר עולה ראש המלכות [שהוא בחינות הדבור כנ"ל], ויושבת בזרוע דזעיר אנפין, ומקבלת הרשימו שבחזה דזעיר אנפין. וזעיר אנפין מקבל הרשימו שלו. ועל ... אור שרש של הגבורות, הינו חמימות הלב [וזה בחינת רשימו שבלב זעיר אנפין שנכנס בראש דברך אמת, הינו בראש המלכות, כשהיא יושבת בזרוע שמאלי] כי שרש הגבורות הם בלב כמו שכתוב: "חם לבי בקרבי בהגיגי" וכו' ושם שרש אמתי ... שכלו וידיעתו על ידי רוח שטות שבקרבו כמו שאמרו: 'אין אדם עובר עברה' וכו' [וזה בחינת שזעיר אנפין מתקנא במלכות ולוקח לעצמו הרשימו שלו] אבל אחר כך כשעושה תשובה ומסיר ממנו הטפשות ונתוסף בו שכלו אזי הוא מתביש ביותר, ...

... התהפך על צדו השני ושכב עליו ואמר שהרפואה שלו אינו על ידי הדאקטיר רק שבלילה בא אחד ואמר לו שהמלכות גזר עליך לשכב על צד ימין, ושכב כדרכו על צד ימין [אשר זמן רב לא היה יכול לשכב על ...

... כל האותיות הם ניצוצי נשמות והם נתלבשים בתוך התפילה, ונתחדשים שם בבחינת עבור כמובא בגלגולים שכל הנשמות באים בתוך המלכות בבחינת עבור ונתחדשים שם וזהו: "השמים מספרים כבוד אל", הינו התורה שהוא אש ומים, הינו בחינת הנשמות ובאים בתוך ...

... אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה והיה מבקשה מאד זמן ... ומשוררים מאד באשר שהביאו את המלכה והעמידו לה כסא והושיבוה אצלו והיא היתה הבת מלך הנ"ל והוא [הינו השני למלכות] ראה והכירה אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד, ששוכב בזוית והכירה אותו ועמדה מכסאה והלכה לשם ונגעה בו ושאלה ... ודחה אותו ואמר לו, שהשיאו את דעתו בדבר שטות כי בודאי אינו נמצא כלל והתחיל לבכות מאד [הינו השני למלכות בכה מאד ואמר] כי בודאי בהכרח הוא נמצא באיזה מקום והוא דחה אותו [הינו האדם המשנה שפגע דחה אותו בדבריו ואמר] כי בודאי דבר שטות אמרו לפניו והוא אמר [הינו השני למלכות], שבודאי יש אמר לו [האדם המשנה להשני למלכות]: לדעתי היא שטות אך מחמת שאתה מתעקש הנה אני ממנה על כל החיות, אעשה למענך ואקרא לכל החיות כי ... בודאי לא תמצא, כי איננו בעולם והוא הפציר מאד ואמר, שבהכרח הוא בנמצא בודאי אמר לו [האדם המשנה להשני למלכות]. הנה במדבר נמצא שם אחי, והוא ממנה על כל העופות ואולי יודעים הם מחמת שהם פורחים באויר בגבוה אולי ... והוא דחה אותו גם כן, כי בודאי אינו בנמצא והוא הפציר אותו גם כן ואמר לו [האדם הזה להשני למלכות]. הנה אני ממנה על כל העופות, אקרא אותם, אולי יודעים הם וקרא כל העופות ושאל את כלם מקטן ועד ... אמר לו: הלא אתה רואה שבודאי איננו בעולם אם תשמע לי, שוב לאחוריך, כי בודאי איננו והוא [הינו השני למלכות] הפציר אותו ואמר, שבודאי ישנו בעולם אמר לו [האדם הב' הזה להשני למלכות]. להלן במדבר נמצא שם אחי שממנה על כל הרוחות והם רצים כל העולם, אולי יודעים הם והלך כמה וכמה ... לו כל המעשה כנ"ל ודחה אותו גם כן והוא הפציר אותו גם כן ואמר לו [האדם השלישי הזה להשני למלכות] שלמענו יקרא שיבואו כל הרוחות וישאל אותם וקרא אותם, ובאו כל הרוחות, ושאל את כלם ולא ידעו שום אחד מהם מהר ומבצר הנ"ל ואמר לו [האדם השלישי להשני למלכות]. הלא אתה רואה ששטות ספרו לפניך והתחיל לבכות מאד ואמר: אני יודע שישנו בודאי בתוך כך ראה שבא עוד ... איזה דברים הם שם ביקר ובחשיבות] ואמר לו, שכל הדברים הם שם ביקר גדול ואמר הממנה על הרוחות להשני למלכות באשר שזה זמן גדול כל כך שאתה מבקשה וכמה יגיעות שהיו לך ואולי יהיה לך עתה מניעה מחמת ממון ...

... בחג השבועות ואמר אז תורה נפלאה על פסוק וביום הבכורים בסימן נ"ו המתחלת כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות. אחר שאמר התורה הנ"ל ושם מדבר מענין בחינת מלכות שיש בכל אחד מישראל וכו' ויש מלכות באתגליא ובאתכסיא וכו' ויש אחד שאף על פי שבאתגליא אין לו שום ממשלה אף על פי כן באתכסיא וכו'. ...

... ההנהגה ובזאת הרחמנות הם מנהיגים את העולם בבחינת: "כי מרחמם ינהגם" נמצא שזאת הרחמנות היא עטרתם שמעטר אותם במדת מלכות ומנהיג וזה בחינות: קרטליתא דמקבעי בה אבנים טובות קרטליתא פרש רש"י: 'ארגז' ארגז זה בחינות רגז הנ"ל 'ואבנים טובות' ... להנהיג אבל מי שאין לו אמונה בשלמות ונדמה שיש לו רחמנות על העולם ורוצה להנהיג את העולם זה בחינת: והמלכות תהפך למינות כי מעט המינות פוגם במלכות בבחינת ההנהגה ומהפכה למינות כמו שמהפך את המלכות לעצמו שהוא מין מעט ד. ודע, שהאמונה היא מחזקת תמיד במלכות וההנהגה שלא יקח אותה זר שאין ראוי לה ודע, שעקר המלכות שרשה בחכמה בשביל כדי לידע איך להנהיג ולמלך לכן יש לכל מלך חכמים ויועצים כי בזה תכון מלכותו ויתקים מדינתו וזהו: "ויהי בישרון מלך, בהתאסף ראשי עם" הינו, על ידי ראשי עם, שהם המחין והחכמה על ידם תכון בחינת המלכות ועל ידי אהבת החכמים, תכון המלכות וכשבא למלך איזהו שנאה על החכמים ידוע להוי לה שמן השמים יורידוהו ממלכותו כי אין קיום לעולם בלא החכמה בבחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" והמשפט הוא בחינת חכמים בבחינת: "ואם את משפטי תגעל נפשכם" ודרשו 'זה השונא את החכמים' נמצא זה שאין לו אמונה בשלמות מחמת דרכי האמרי כשבא לקח לעצמו המלכות וההנהגה והוא אין ראוי לה אזי האמונה שסביב ההנהגה המחזיק בההנהגה שלא יגע בה זר הוא מפיל לאיש זה לשנאת חכמים כדי שלא יתקים בידו המלכות והמנהיגות ובודאי לא יתקים בידו כי עקר המלכות תלוי במשפט כנ"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחינת המלכות מלהחזיק במלכות אזי יכול להיות שיתקים המלכות בידו כי אין מי שיפיל אותו לשנאת חכמים כי האמונה נפרדה מהמלכות וזה: ונחית בר אמוראי לאתויי, ובעי דנשמטה לאטמה בר אמוראי זה שאין לו אמונה בשלמות כנ"ל אטמה זה בחינת: ... יתחמץ לבבי" על ידי זה ונחת את הבירשא הנ"ל ה. ובאמת מלכי העכו"ם אף על פי שמולכים עלינו אין במלכותם מבחינת מלכות ישראל ולא נגעו בה כי מי שרוצה לגע בה זה וזה לא נתקים בידם הינו אפילו מלכותם על האמות העולם נטלה מהם כי האמונה שסביב מלכותנו מפיל את חכמתם שמלכותם תלוי בהם כנ"ל וזה שכתוב במפלת מצרים: "נואלו שרי צען" על ידי אולת הינו נפילת חכמתם נפלה מלכותם וזהו שאמרו חנניה מישאל ועזריה לנבוכדנצר: אתה מלך עלינו לכרגא אבל להנהיג אותנו בעבודות ובאמונות את וכלבא שוה הינו שאמרו שלא נגע במלכות ישראל השיך לאמונתנו כי אמונתנו סובבת את המלכות ושומרת אותה מלגע בה זר ומפיל את רודפיה לשנאת חכמים. אם לא שתקפה יד המינות על האמונה עד שמפיל את האמונה ואז יכול לקבל מלכותנו, חס ושלום בבחינת "וזרק חלא ונחת" כנ"ל ו. אבל דע, שמן השמים אין מניחים אותו לקח אותה בבחינת: ונפקת ... כל אות כי כשחסר נקדה אחרונה המשלים תמונת האות אזי בודאי אין שלמות לאות ואין לה תמונה ואותיות הם במלכות ומנהיגות הנ"ל בבחינת 'מלכות פה' כי עקר ההנהגה על ידי הדבור כי אי אפשר להנהיג ולצוות אלא על ידי הדבור נמצא, על ידי השלמות אותיות אמונה שבמלכות על ידי זה הצדיקים יודעים את התכלית של עולם הבא כי הצדיקים המנהיגים את העולם בבחינת "צדיק מושל" הם אוחזים במדת המלכות ועל ידי אחיזתם במלכות אוחזים באותיות שבה ועל ידי אחיזתם באותיות השלמים הם אוחזים בתכלית שהיא שלמות האותיות שהיא בחינת יוד בחינות עולם הבא וזה בחינת תכלת, שהיא בחינת תכלית שנתגלה בתוך הקרטליתא בתוך המנהיגות והמלכות כנ"ל על ידי אשת רבי חנינא בן דוסא על ידי "אבנים שלמות תבנה" לצדיקיא לעלמא דאתי שהצדיקים משיגים התכלית ... ה"משתעי", אשר הסתירו בהם גנזיא דמלכא כלהו תנאי וכלהו אמוראי כען אציתו למלוי דנפקין בהדרתא, שפר עלה לחוויה באפי מלכותא בחכמתא יגלה לכון קצת להודעותא, גדלת הבורא גניזין עלאין הצפונים ב"ספרא דצניעותא" אתיא ותמהיא די עבד עמנא אלקא שמיא ...

... שהוא מטהר מזאת הטנפת בבחינת: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם" "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד, ולא יטמאו עוד בגלוליהם" שעל ידי שנטהרין מהגלולין והטנפת הנ"ל על ידי זה, ולא יחצו לשתי ממלכות, בחינת עצות כמו שכתוב: "מלכי ישפר עלך" הינו שזוכה לעצה שלמה כי על ידי המים הנ"ל, נעשים אצלו עצות ...