... היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ...

... רבי עקיבא בתפיסה, אמר לו רבי שמעון בן יוחאי רבי, למדני תורה, ואם לאו, אני אומר ליוחאי אבא ומוסרך למלכות' והדברים תמוהים מאד מאד שרבי שמעון יאמר כדברים האלה לרבו, שימסרו למלכות וגם כי מסתמא כשרבי עקיבא רבו לא רצה ללמדו בודאי כון לטובה וגם הלא כבר היה תפוס בתפיסה, ומה ... בחינת 'יוחאי אבא' בחינת החסדים מצד האב, שמשם התגלות התורה כי התגלות התורה הוא התגלות החסדים כנ"ל וזהו: 'ומוסרך למלכות' כי רבי שמעון אמר, שזה שרבי עקיבא אינו רוצה לומר תורה ולגלות החסדים ועל ידי התגלות החסדים על ידי ... מחמת ענותנותך אזי 'אני אומר ליוחאי אבא', הינו שאני אומר תורה כי יש לי חסדים מצד האב כנ"ל 'ומוסרך למלכות' שאביא אותך ואמסרך בעל כרחך למלכות, לבחינת גדלות ותהיה מכרח בעל כרחך לגלות תורה שהיא התגלות החסדים כנ"ל כי על ידי שרבי שמעון בן יוחאי ... התלמיד שיש לו זכות אבות, כשמגלה תורה על ידי זה יהיה רבו מכרח לבוא בגדלות ולומר תורה] וזהו: 'ומוסרך למלכות' מסירה הוא לשון בעל כרחו כמו שכתוב: "וימסרו מאלפי ישראל" פרש רש"י: 'שנמסרו בעל כרחם' כי רבי שמעון בן ...

... בחינת העזות והגבורה של הצדיק, שהוא מתגבר על השאלות של החלל הפנוי עם אמונה. כי החלל הפנוי הוא בחינת מלכות בלא תגא, כי אין שם את השגת הכתר. וכנגד המלכות בלא תגא, לשם כך צריך עזות, להתגבר שם עם אמונה וכולי... **** והוא בחינת העזות שצריך כדי להתקרב אל ... לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד] כי הדיבור הוא המלכות פה. והיכל המלך הוא העולם הזה. והעולם הזה הוא בחינת המחלוקת של הצדיק. כי השי"ת הוא הצדיק, והחלל הפנוי ... בהיכל המלך והיכל המלך הוא בחינת פה של הצדיק שנקרא היכל שהוא בגימטריא אדני שהוא בחינת פה כמו שכתוב מלכות פה וזה שהצדיק חולק עליו הוא נסיון לזה הצדיק שעליו המחלקת, אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך בפה ...

... הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות כי הוא דן את כל הדינים, כמו שכתוב: "מלך הכבוד" כי כבוד הוא בחינת מלכות הדן את הכל ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" אם הוא ראוי לזה "ונקדש בכבודי" 'אל ... בהכבוד כחוט השערה שלא יקבלו כמו שצריך אזי, חס ושלום, כף חובה מכרעת וזה: נקרא "מאזני צדק" כי 'צדק מלכותא קדישא' שהוא בחינת כבוד, מלך הכבוד כנ"ל

... פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל ... לאדם מכח אדם עצמו ויראה זו נקרא: "צדיק מושל יראת אלהים" וביראה כזו התפילה נשמעת ושפע יורד לעולם, ונתגלה מלכותו וזהו אתה תהיה על ביתי הוא יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חבל על דלית לה דרתא' וכו' רוצה ... עמי ותרגום אונקלוס: 'ועל מימר פמך', הינו התפילה יתזן כל עמי הינו שיתעורר השפע בעולם רק הכסא, הינו מעוט המלכות כי "רק" הוא מעוט "כסא" הוא מלכות אגדל ממך הינו מעוט המלכות, שעתה היא במעוט, נתגדל ממך כי מכח התפילה שהיא ביראה מוריד שפע בעולם ונתגדל מלכותו כנ"ל

... לקבל קדשת יום טוב כנ"ל כי עקר יום טוב תלוי בצדיקים כי עקר בחינת יום טוב הוא, להעלות בחינת מלכות דקדשה מבין הקליפות לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא כי מלכות נקראת ד"לת, בגין דלית לה מגרמה כלום כי 'אין מלך בלא עם', ונמצא דלית לה מגרמה כלום והמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקלפה וביום טוב צריך להעלות המלכות דקדשה מהד' מלכיות דסטרא אחרא וזהו שכתוב: "ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" פרוש: יום טוב נקרא תשובת ... טובים הם ימי דין, כמו שכתוב: 'בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו' וצריך לשוב בתשובה ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות, ונתבטל ממשלתם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גדולה תשובה שמקרבת את הגאלה' שנגאלין על ידי תשובה מהמלכות דקליפות וזהו "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" שאז יוצא מלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, מבין הקליפות ונתבטל כח הארבע מלכיות דסטרא אחרא ועקר לבטל כח מלכות עמלק, כי היא כוללת הארבע מלכיות כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" ועל כן כשהרג שמואל את אגג מלך עמלק, נאמר: "וישסף שמואל את אגג" ופרש רש"י: 'חתכו לארבע' שחתך הארבע מלכיות דסטרא אחרא, לבל יהיה להם כח וממשלה מהמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב כנ"ל וזהו "וישסף", וי"ו יוד הוא פעלה, ושרש התבה הוא שס"ף והוא ראשי תבות שבועות סוכות פסח, שהם הימים טובים שאז יוצא המלכות דקדשה כי הימים טובים הם ימי דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' ועל כן נאמר בעמלק: "ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ולא ירא אלהים" כי עקר כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת אלהים, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל כן בכל יום טוב יש ארבע מצוות בפסח ארבע כוסות בסוכות ארבעה מינים בשבועות למוד התורה שהוא בארבעה בחינות, אז ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה כנגד המלכות, שהיא בחינת דל"ת, שיוצאת ביום טוב מבין הקליפות כנ"ל והתלמידי חכמים הם בחינת מלכות כמו שאמרו רז"ל: מאן מלכי רבנן כי הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב נעשה על ידם וכשמקבלים קדשת יום טוב, יש לו ענווה ושפלות כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ממנו יצחק וישמעאל יעקב ועשו, כנגד ארבעה בנים אחד חכם וכו' [מן עוד שמענו עד כאן, כל זה ...

... הנ"ל בבחינת: "הר ציון ירכתי צפון" 'הר', זה בחינת גדלה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: על "נודי הרכם צפור" 'זה מלכות וגדלה' שהגדלה הוא ציון וסימן "על ירכתי צפון" "על חמוקי ירכיך" 'תורה הצפונה' וזהו: "אם תשוב משבת רגלך" על ... פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם" על ידי חטא הדבור, נלכדים בעון גאוה וזהו גלות השכינה הינו הגדלה, שהוא בחינת מלכות, בחינת שכינה נפגם ונעשה גאוה וזהו פרוש: 'מפני מה ראשיהם של בבליים סגלגלות מפני שאין להם חיות פקחות' 'בבליים', ... הדור הפוגמים בהדבור בחינת: "כי שם בלל ה' שפת כל הארץ" סגלגלות הינו סגל גלות 'סגל', זה בחינת ההוד והמלכות בחינת "סגלת מלכים", גלות השכינה כנ"ל שנפגם אצלם ההוד, ונלכדים בגאות וזה שהשיב להם: 'מפני שאין להם חיות פקחות' ... חיות שבת כנ"ל על ידי זה, 'ראשיהם', שהם כשרי הדור 'סגל גלות' ההוד והגדלה אצלם בגלות הינו שנפגם בחינת מלכות

... מחפתו וכו' . א. כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף ורצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו ואין מלך בלא עם והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג וצמצם את ... "צור לבבי", ובבחינת: "ולבי חלל בקרבי" שבתוך החלל יתגלו פעלותיו ועל ידי פעלותיו ומדותיו הטובים, יתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה וזה פרוש: "ושרים כחוללים" וכו' 'ושרים', זה בחינת התגלות מלכות, בחינת 'שרה על העולם כלו', בחינת: "והיה ה' למלך וכו' כחוללים כל מעיני בך" הינו לפי החלל שנעשה על ידי מחשבותיו הקדושים, כן התגלות מלכותו. ב. וזה בחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" 'איזהו עבודה שבלב זה תפילה' כי תפילה בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "ואני תפילה" ועקר התפילה תלוי בלב, שישים כל לבו עליה "בשפתם כבדוני ולבם רחק ממני" כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו בתוך החלל הפנוי, בתוך המדות, בתוך העולמות. ג. וזה בחינת ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחזרת ונעשית ה"א כי דלת ... וכשמקדש מחשבתו, ולית קדשה פחות מעשרה והיא בחינת יו"ד, שממשיך לתוך הדל"ת ונעשית ה'. ד. וכשמקים התפילה, את בחינת מלכות, בבחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" זה בחינת: "היא העולה": בחינת: "מי זאת עולה" 'מי עם זאת עולה' והם שני בתים ... ואיתא בכתבי האר"י, זכרונו לברכה, שהכונה על פי סוד הוא שבינה אמא עלאה, ביתא עלאה, היא בחינת ירושלים שלמעלה ומלכות, ביתא תתאה, היא בחינת ירושלים שלמטה שאין היחוד שלמעלה, שהוא בחינת עלית ביתא עלאה נשלם עד שנבנה ונשלם בחינת מלכות בשלמות, שהיא בחינת עלית ביתא תתאה וכו' עין שם וזהו מה שכתב רבנו, זכרונו לברכה, מי עם זאת עולה וכו' היא בחינת ביתא עלאה, בחינת מי ומלכות, היא בחינת ביתא תתאה, בחינת זאת ועל ידי בחינות אלו הנ"ל הנאמרים בתורה הזאת על ידי זה יש לשני ... שבלב שעל ידי זה מציר המדות טובות וזוכה לעשות פעלות ומעשים טובים ומדות טובות ועל ידי זה נתגלה בחינת מלכות כי נתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה ואז יש עליה לבחינת מלכות, שהיא ביתא תתאה אזי דיקא עולה גם ביתא עלאה, שהיא בחינת בינה לבא כי באמת שניהם אחד, ואחת תלויה ... כל העולמות וכל העולמות נבראו על ידי חכמה, כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועקר תכלית בריאת העולמות היה בשביל המלכות הינו כדי לגלות מלכותו שזה אי אפשר כי אם על ידי העולמות כי אין מלך בלא עם ובשביל זה היה הצמצום של החלל הפנוי כדי שיהיה מקום לבריאת העולמות כדי שיתגלה מלכותו יתברך ורבנו זכרונו לברכה, מבאר כל זה בכל אדם כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות ... עקר העבודה שצריכין לצמצום הנ"ל ולחשב מחשבות טובות, כדי לזכות למעשים טובים ומדות טובות כל זה הוא בשביל לגלות מלכותו יתברך שבשביל זה היה עקר הבריאה כנ"ל כי על ידי שזוכה לפעלות ומדות טובות על ידי כל הנ"ל על ידי זה מקבל עליו על מלכות שמים שלמה שזהו בחינת התגלות מלכותו יתברך שנתגלה על ידי בריאת העולמות שבתוך החלל הפנוי על ידי החכמה וכנ"ל והכלל שבריאת העולמות, ועבודת השם יתברך בפעלות ומדות טובות הם בחינה אחת ממש וכנ"ל ואז כשנתגלה מלכותו יתברך על ידי מעשיו ומדותיו הטובים שנתגלו בתוך החלל שבלבו כנ"ל זהו בחינת עלית שני הבתים הנ"ל מי עם זאת ביתא עלאה וביתא תתאה כנ"ל כי התגלות המלכות, זה בחינת ביתא תתאה ותחלת הצמצום שהוא החלל הפנוי שבלב, זה בחינת ביתא עלאה שעקר כונת הצמצום היה בשביל עבודת השם יתברך כדי לזכות לגלות מלכותו יתברך ועל כן אין נשלם תקון ועלית ביתא עלאה עד שעולה ביתא תתאה דהינו עד שנתגלה מלכותו יתברך שזה עקר תכלית כונת הבריאה ואז כשנתגלה מלכותו יתברך, אז דיקא יש עליה לביתא עלאה כי אז דיקא עולים שניהם יחד, ביתא עלאה וביתא תתאה בבחינת מי ... שאין הקדוש ברוך הוא נכנס בירושלים שלמעלה, שהיא בינה לבא וכו' כנ"ל עד שיבנה ירושלים שלמטה שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך כנ"ל וכל זה הוא בחינת תפילה, שהיא עבודה שבלב כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו, שבתוך חלל הפנוי שבלב כנ"ל והבן מאד, כי הדברים עמקים מאד מאד ורבנו ז"ל קצר כאן ודבר הכל ברמז, ... עם יוד זה בחינת שיר פשוט כפול משלש מרבע יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא וזה על ידי התגלות מלכותו, בבחינת שרה על כל העולם ושרה, זה בחינת שיר, בחינת: "ושרים כחוללים" וזה בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת נעים זמירות ישראל וזה פרוש: 'אתתך גוצא גחן ולחיש' פרש רש"י 'שמע עצתה' היא בחינת עצה כשהתפילה, הינו בחינת מלכות, בשפלות ובקטנות "אחות לנו קטנה", בחינת: "את המאור הקטן" בבחינת עצתו נופלת צריך להקים אותה בבחינת: "אקים את סכת דוד" וסכה זו שרה, שסכתה ברוח הקדש ושרה זה מלכות בבחינת "עצת ה' היא תקום" בבחינת: "שני המאורות הגדולים" וזה: ולחיש לה, תקבל עצתה וזה עליות התפילה שהיא בלחש ... העולם, בחינת שיר שלעתיד ז. וזה בחינת ציצית, הינו בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא כי על ידי התגלות מלכות דקדשה, יתבטל מלכות דסטרא אחרא אבל ישראל הדבוקים בה, יקבלו חיותם כמו שכתוב בזוהר "ואתם הדבקים בה' אלקיכם" שהוא בחינת תכלת דאכלי ... מנה "ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד לקלל" בבחינת המתקת הדינים בשרשן וזה פרוש: ועשירית האיפה איפה, אי פה מלכות פה בחינות כבוד אלהים, מלך הכבוד כד איהי סליקית מלאכיא שאלין בגינה אי פה, "איה מקום כבודו" ועשירית, זה בחינת יו"ד, בחינת קדשה כנ"ל הינו כשרוצין להמשיך קדשה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה סלת למנחה בלולה בשמן, צריך לחבר שני בתים להיות אחד ביתא עלאה סלת ... ממתיק ומשבר הדינים כנ"ל בבחינת: "מי ימלל גבורות ה'" וצריך שיבלל ביתא עלאה עם ביתא תתאה הנקרא שמן בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "על כן משחך אלהים אלקיך שמן ששון" רביעת ההין, נעשה מדלתין ההין וזה פרוש: לשמש שם ...

... ינקין וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות. וכד אתפלג ליליא כדין כרוזא כריז: "כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני אדם" . והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה ... חסד נמשך עליו ומגן עליו שלא יזיק לו המחשבה הנ"ל ואיתא בכתבי האר"י ז"ל כי צפרים שבקלפה הם מחין שבמלכות דקלפה והשתי צפרים חיות טהורות, הם בנין המלכות דקדשה לפיכך נשתבח דוד לפני שאול: "ויודע נגן" כי הנגינה היא בנין המלכות לכך ראוי הוא למלכות וזה שכתוב אצלו: "מאחר עלות הביאו" הינו מאחר המיניקות, הינו נצח והוד כי הם מניקין לנביאים והם בנין המלכות וזה שאמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא. ופרש רשב"ם: צפרדע, הינו צפור דעה דהוי כי ... וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות' כי על ידי ששומע הנגינה כנ"ל הוא מתקן בנין המלכות שלו וזה 'עשה לך רב', הינו שיתקן בחינת מלכות וזה על ידי 'קנה לך חבר' הינו על ידי קנה, שהקול יוצא ממנו שמחבר השני כרובים להיות פנים בפנים "כמער איש ולויות" 'בזמן שישראל עושין רצונו של מקום' ואזי כשיתקן בחינת מלכות שלו ויוכל למשל בכל מה שירצה ויוכל להמית לזה ולהחיות לזה ונמצא עולם חרב לזה אמר: 'והוי דן את ... לתהו בראה, לשבת יצרה" ובשביל זה מרגלא בפומא דאינשי עכשו לומר שהחזנים הם שוטים, ואינם בני דעה כי עכשו מלכות דקדשה בגלות ועל כן הנגינה שהיא נמשכת מאתר דנביאים מבחינת מחין ודעת דמלכות דקדשה ועכשו שהמלכות בגלות, ועל כן הנגינה נפגמת ועל כן החזנים הם בלא דעת כי אין להם כח עכשו להמשיך הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת מחין ודעת של מלכות דקדשה, כנ"ל אבל לעתיד שיתעלה מלכות דקדשה ויהיה "ה' למלך על כל הארץ" אזי תתעלה ותשלם הנגינה בבחינת דעת דמלכות דקדשה שמשם נמשכת הנגינה כנ"ל וזהו: "כי מלך כל הארץ אלוהים, זמרו משכיל" כי אזי כשיהיה ה' למלך על כל הארץ ויתעלה מלכות דקדשה אזי: "זמרו משכיל", הינו שהחזנים המזמרים יהיו בדעת ובשכל על ידי שיתעלה מלכות דקדשה ויקבלו הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת דעת ומחין של מלכות דקדשה כנ"ל [שיך לעיל] "כי גדל מעל שמים חסדך" 'שמים' הוא בחינת קול, כמו שכתוב: "משמים השמעת קולך" כי ... זה נתתקן הקול כנ"ל וזהו: "כי גדול מעל שמים חסדך" כנ"ל השתי צפרים דקדשה, שמשם הנבואה נמשכת, הם בנין מלכות דקדשה ועל כן העמדת מלך היה על פי נבואה ככל מלכות בית דוד שהיה על פי נבואה והנבואה נמשכת מן הכרובים שהם בחינת שתי צפרים הנ"ל שהם בנין מלכות דקדשה כנ"ל מאחר עלות הביאו, הינו מאחר המיניקות כי הם ינקין לנביאים וכו' כנ"ל וזהו "מאחר עלות" הינו שדוד ... מאחר עלות, מאחורי הקדשה ודוד המלך, עליו השלום, היה יכול לתקן נגינה זו גם כן ועל ידי זה נתעלה מלכות דקדשה כנ"ל וזהו: "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב" וכו' כי על ידי זה זכה למלכות כנ"ל

... להכותו בארבע רוחות העיר ולא הבינו דבריו כלל. כעת נזכרתי שמרמז קצת בהתורה הנ"ל. כי מבאר שם שצריכין לחתך המלכות שהיא בחינת דל"ת מארבע מלכיות דסטרא אחרא, בחינת חתכו לארבעה. ואפשר רמז קצת בדבריו זכרונו לברכה לענין שצריך לסבל ...