... אזי על ידי ההתקשרות להצדיק, יכול לקבל קדשת יום טוב כנ"ל כי עקר יום טוב תלוי בצדיקים כי עקר בחינת יום טוב הוא, להעלות בחינת מלכות דקדשה מבין הקליפות לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא כי מלכות נקראת ד"לת, בגין דלית לה מגרמה כלום כי 'אין מלך בלא עם', ונמצא דלית לה מגרמה כלום והמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקלפה וביום טוב צריך להעלות המלכות דקדשה מהד' מלכיות דסטרא אחרא וזהו שכתוב: ... תשובת השנה כי כל הימים טובים הם ימי דין, כמו שכתוב: 'בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו' וצריך לשוב בתשובה ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות, ונתבטל ממשלתם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גדולה תשובה שמקרבת את הגאלה' שנגאלין על ידי תשובה מהמלכות דקליפות וזהו "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" שאז יוצא מלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, מבין הקליפות ונתבטל כח הארבע מלכיות דסטרא אחרא ועקר לבטל כח מלכות עמלק, כי היא כוללת הארבע מלכיות כמו ... את אגג מלך עמלק, נאמר: "וישסף שמואל את אגג" ופרש רש"י: 'חתכו לארבע' שחתך הארבע מלכיות דסטרא אחרא, לבל יהיה להם כח וממשלה מהמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב כנ"ל וזהו "וישסף", וי"ו יוד הוא פעלה, ושרש התבה הוא שס"ף והוא ראשי תבות שבועות סוכות פסח, שהם הימים טובים שאז יוצא המלכות דקדשה כי הימים טובים הם ימי דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' ועל כן נאמר בעמלק: "ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ולא ירא אלהים" כי עקר כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת אלהים, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל כן בכל יום טוב יש ארבע מצוות בפסח ארבע כוסות בסוכות ארבעה מינים בשבועות למוד התורה שהוא בארבעה בחינות, אז ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה כנגד המלכות, שהיא בחינת דל"ת, שיוצאת ביום טוב מבין הקליפות כנ"ל והתלמידי חכמים הם בחינת מלכות כמו שאמרו רז"ל: מאן מלכי רבנן כי הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב נעשה על ידם וכשמקבלים קדשת יום טוב, יש לו ענווה ושפלות כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ממנו יצחק וישמעאל יעקב ועשו, כנגד ...

... ועל פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל אחד יזהר בתפילתו שיתפלל באפן שיוכל לעורר השפע בעולם על דרך שאמרו רבותינו, זכרונם ... עצמו ויראה זו נקרא: "צדיק מושל יראת אלהים" וביראה כזו התפילה נשמעת ושפע יורד לעולם, ונתגלה מלכותו וזהו אתה תהיה על ביתי הוא יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חבל על דלית לה דרתא' וכו' רוצה לומר כשהצדיק מושל ביראת אלהים על ידי זה, ועל פיך ישק כל עמי ותרגום אונקלוס: 'ועל מימר פמך', הינו התפילה יתזן כל עמי הינו שיתעורר השפע בעולם רק הכסא, הינו מעוט המלכות כי "רק" הוא מעוט "כסא" הוא מלכות אגדל ממך הינו מעוט המלכות, שעתה היא במעוט, נתגדל ממך כי מכח התפילה שהיא ביראה מוריד שפע בעולם ונתגדל מלכותו כנ"ל ...

... מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו כנ"ל ובאתכסיא הוא כי גם יש לכל אחד לפי בחינתו בחינת מלכות באתכסיא דהינו שאף שבאתגליא נראה שאין לו שום ממשלה על אלו האנשים עם כל זה באתכסיא ובהעלם גדול, הוא מושל על אלו האנשים כי נשמתם הם תחתיו, ונכנעים תחתיו וגם זאת הבחינה של מלכות באתכסיא היא לכל אחד לפי בחינתו בבחינת: "שרי אלפים, ושרי מאות" וכו' ויש אחד שבאתגליא אין לו ... הוא מושל על כל הדור ואפילו על כל צדיקי הדור כי כל נשמותיהם הם כלם תחת ממשלתו ומלכותו וכלם נכנעים וכפופים אליו רק שהוא בהעלם גדול, בבחינות: "בכל מקום מקטר ומגש לשמי" שאף שהם ... כלם נכנעים אליו יתברך ועובדים אותו יתברך רק שהוא בהעלם גדול כמו כן זאת הבחינה של מלכות באתכסיא שאף שבאתגליא אין לו שום ממשלה עם כל זה בהעלם גדול, הוא מולך עליהם והם כלם תחתיו ונכנעים אליו ב. וצריך כל אחד לבלי להשתמש עם בחינות המלכות שיש לו להנאתו ולצרכו שלא תהיה בחינות המלכות אצלו כעבד למלאת תאוותו רק שתהיה בחינת המלכות בבחינת בן חורין "אשריך ארץ שמלכך בן חורין" שהמלכות יהיה אצלך בן חורין לבלי להשתמש בו להנאתך וזה בחינת מרדכי, בחינת מר דרור שהמרות, הינו המלכות יש לה דרור וחרות שלא להשתמש בה להנאתו ולצרכו כי אם להשם יתברך, בבחינות "והיתה לה' המלוכה" דהינו להשתמש עם המלכות לעבודת השם יתברך דהינו להזהיר ולהוכיח את כל הנשמות שנכנעים אליו כל אחד ואחד לפי בחינות המלכות שיש לו באתגליא ובאתכסיא הן אם הוא מושל בביתו, צריך להזהיר ולהוכיח את בני ביתו ואם יש לו ממשלה יותר, מטל עליו להזהיר יותר ויותר אנשים לפי בחינת המלכות שלו ג. וצריך להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהיה בבחינות: 'הרבנות מקברת את בעליה' כי כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו הוא בחינת צופה שמטל עליו להזהיר ולהוכיח את האנשים שהם משרשו שיש לו בחינת מלכות עליהם ואם הוא מזהיר ומוכיח אותם, אזי הוא עושה את שלו ומציל את נפשו כמו שנאמר: "צפה נתתיך ... שם] ועל כן 'הרבנות מקברת את בעליה' ועל כן צריך לראות להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות דהינו שיראה שיוכל להזהיר ולהוכיח אותם. אך איך אפשר לו להזהיר ולהוכיח אותם כי אינו יודע מה ... מזהר המלך על עסק התורה ביותר מכל העולם מחמת שהוא צריך לקרות את האריכות ימים לתוך המלכות כנ"ל "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען יאריך ימים על ממלכתו" וזה "וקרא בו כל ימי חייו" ... הסתרה כנ"ל על כן צריך לגלות ההסתרות הנ"ל וזה על ידי שממשיך אריכות ימים לתוך המלכות שהוא בחינת דעת כנ"ל ועל ידי זה הדעת יוכל לידע שאפילו בתוך ההסתרה בעצמה ואפילו בתוך ההסתרה ... פיה ומוכיחה אותם כנ"ל נמצא, שעל ידי עסק התורה שעל ידה ממשיכין אריכות ימים לתוך המלכות כי על ידה ממשיכין החיות לתוך הימים והמדות כנ"ל ועל ידי זה זוכין לדעת כנ"ל על ידי זה יכולין ... וזה פרוש: "ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים" וכו' מרדכי, זה בחינת המלכות כנ"ל ובכל יום ויום, זה בחינת התורה שעל ידה ממשיכין החיות להימים והמדות כנ"ל חצר בית זה בחינת ... הם רחוקים מהשם יתברך והשם יתברך נסתר מהם בבחינת הסתרות הנ"ל ומרדכי, הינו בחינת המלכות הוא יכול להוכיח ולהזהיר אותם על ידי עסק התורה שהוא בחינת ימים ומדות כנ"ל שעל ידי זה זוכין ... ידי הדעת שהתורה תוכיח אותם כנ"ל ועל ידי התוכחה הזאת, הוא ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהיה בבחינת הרבנות מקברת את בעליה שזהו כשאין מוכיח את האנשים שיש לו ממשלה עליהם וכו', ... עד אשר אוריתא מכרזת קמיהו, ומוכיחה אותם נמצא שיוצא ידי תוכחה אזי אין הרבנות והמלכות מזקת לו כנ"ל כי ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות, על ידי התוכחה כנ"ל נמצא שעל ידי אריכות ימים שהוא בחינת דעת שממשיכין על ידי התורה על ידי זה בעצמו ממשיכין אריכות ימים הנ"ל לתוך המלכות כנ"ל. ד. ודע, שהתורה המלבש תוך ההסתרה שבתוך הסתרה היא תורה גבוה דיקא, הינו סתרי תורה כי מחמת ...

... יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות החן הזה הוא בחינת החן שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך דהיינו קישור החוכמה למלכות , דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש. ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם. כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר האדם מסתכל בשכל שבכל דבר, על ידי זה הוא מתקן את המדמה שהוא הדמיון, ... שעל ידו נעשה בירור המדמה וכולי. ועניין החלומות הברורים שמובא שם, הוא עניין אספקלריא מאירה. זהו עניין הנבואה. שהוא כולו תלוי בבירור כוח המדמה. שימוש בשכל = קישור החוכמה למלכות = חן = בירור כוח המדמה = נבואה = אספקלריא מאירה = חלומות צודקים. * בירור ...

... דינין כמו שכתוב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה ...

... צג. המחזיק במחלקת, עובר בלאו וראוי להצטרע. צד. החולק על מלכות בית דוד, ראוי להכישו נחש. צה. על ידי עסק התורה יכול לעמד בקשרי המלחמה. צו. צריך להתחזק נגד השונאים ... המזון נתודע השם יתברך בעולם. גם על ידי ברכת המזון נתישב המלכות מן המריבות והמלחמות. ח. מי שלמודו בתורה במחין זכים, שאכילתו כל כך בקדשה, שנזון ממזון, שהמלאכים נזונין ...

... בהם" דהינו שימי החל הם בחינות יצירה כשאין אחד בהם שהוא בחינות שבת וצריך להמשיך לבחינות יצירה, שהוא בחינת ימי החל את בחינות 'אל הויה', שהוא בחינות עלמא דאתי, בחינות שבת 'מלכות פה', שעל ידי זה נשלמים אותיות הדבור כנ"ל ד. וכשנשלמין אותיות הדבור כנ"ל צריך לראות להוציא הדבור בשלמות כי לפעמים נתחבין אותיות הדבור במצר הגרון ואי אפשר ...

... להאמנות שיוכל להתפאר למעלה יה הם המוחין וזה תלוי בשמירת הברית כי "שבטי יה עדות לישראל" על פגם הברית בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה מלכות הוא בחינת כבוד כמו שכתוב: "כבוד מלכותך יאמרו" והוא בחינת רצון, כי 'רצונו של אדם זהו כבודו' וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך רק כמו שהוא יתברך רוצה אזי 'ממליך מלכותה' כי עקר המלכות מהרצון כנ"ל וזהו 'בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה' כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ"ל אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו"ם וכפי הרצון האחר כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו"ם כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך שלא יהיה לו שום רצון אחר רק כמו שרוצה השם יתברך הן שיהיה לו ממון ...

... הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות. וכד אתפלג ליליא כדין כרוזא כריז: "כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני אדם" . והתקון הוא שיוכל לשמע ... שלא יזיק לו המחשבה הנ"ל ואיתא בכתבי האר"י ז"ל כי צפרים שבקלפה הם מחין שבמלכות דקלפה והשתי צפרים חיות טהורות, הם בנין המלכות דקדשה לפיכך נשתבח דוד לפני שאול: "ויודע נגן" כי הנגינה היא בנין המלכות לכך ראוי הוא למלכות וזה שכתוב אצלו: "מאחר עלות הביאו" הינו מאחר המיניקות, הינו נצח והוד כי הם מניקין לנביאים והם בנין המלכות וזה שאמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא. ופרש רשב"ם: צפרדע, הינו צפור דעה דהוי כי אקרא ... והוי דן את כל האדם לכף זכות' כי על ידי ששומע הנגינה כנ"ל הוא מתקן בנין המלכות שלו וזה 'עשה לך רב', הינו שיתקן בחינת מלכות וזה על ידי 'קנה לך חבר' הינו על ידי קנה, שהקול יוצא ממנו שמחבר השני כרובים להיות פנים בפנים "כמער איש ולויות" 'בזמן שישראל עושין רצונו של מקום' ואזי כשיתקן בחינת מלכות שלו ויוכל למשל בכל מה שירצה ויוכל להמית לזה ולהחיות לזה ונמצא עולם חרב לזה אמר: 'והוי דן את כל ... זה מרגלא בפומא דאינשי עכשו לומר שהחזנים הם שוטים, ואינם בני דעה כי עכשו מלכות דקדשה בגלות ועל כן הנגינה שהיא נמשכת מאתר דנביאים מבחינת מחין ודעת דמלכות דקדשה ועכשו שהמלכות בגלות, ועל כן הנגינה נפגמת ועל כן החזנים הם בלא דעת כי אין להם כח עכשו להמשיך הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת מחין ודעת של מלכות דקדשה, כנ"ל אבל לעתיד שיתעלה מלכות דקדשה ויהיה "ה' למלך על כל הארץ" אזי תתעלה ותשלם הנגינה בבחינת דעת דמלכות דקדשה שמשם נמשכת הנגינה כנ"ל וזהו: "כי מלך כל הארץ אלוהים, זמרו משכיל" כי אזי כשיהיה ה' למלך על כל הארץ ויתעלה מלכות דקדשה אזי: "זמרו משכיל", הינו שהחזנים המזמרים יהיו בדעת ובשכל על ידי שיתעלה מלכות דקדשה ויקבלו הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת דעת ומחין של מלכות דקדשה כנ"ל [שיך לעיל] "כי גדל מעל שמים חסדך" 'שמים' הוא בחינת קול, כמו שכתוב: "משמים השמעת קולך" ... "כי גדול מעל שמים חסדך" כנ"ל השתי צפרים דקדשה, שמשם הנבואה נמשכת, הם בנין מלכות דקדשה ועל כן העמדת מלך היה על פי נבואה ככל מלכות בית דוד שהיה על פי נבואה והנבואה נמשכת מן הכרובים שהם בחינת שתי צפרים הנ"ל שהם בנין מלכות דקדשה כנ"ל מאחר עלות הביאו, הינו מאחר המיניקות כי הם ינקין לנביאים וכו' כנ"ל וזהו "מאחר עלות" הינו ... ודוד המלך, עליו השלום, היה יכול לתקן נגינה זו גם כן ועל ידי זה נתעלה מלכות דקדשה כנ"ל וזהו: "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב" וכו' כי על ידי זה זכה למלכות כנ"ל ...

... מאבותיו אינו מועיל לו שום דבר אפילו אם יעשה אותו הדבר שעשה אבי זקנו לא יועיל לו שתמשך מלכותו יותר לדורות שאחריו ואפילו אם יעשה מה שיעשה לא יועיל מאחר שכבר נגזר ...