... בעולם הזה ואף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל אדרבא הוא חשך אצלו וזה מחמת עכירת המעשים וכסילות השכל שעל ידי מעשים רעים נתחשך שכלו בכסילות דהינו דעות נפסדות וחכמות נכריות כמו שכתוב: "חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו" כי על ידי מעשיהם הרעים אינם יכולים להשתמש כלל בשכלם להיטיב כי אם להרע ועל ידי כסילות השכל על ידי זה אינו יכול לראות ולהבין אור הצדיק ג. והתקון לזה להכניע ולבטל כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא רק מבחינת מזבח הינו בחינת אכילה כי ... אבל אינו נותן להם שום כח וחיות יותר מכדי חיותם ועל כן על ידי אכילה בכשרות נכנע הכסילות ונתרומם השכל כמו שמצינו בגמרא בבעיא דבעא רבא מרב נחמן וכו', לצפרא אמר לה וכו', והאי דלא אמרי לך באורתא דלא ... בשרא דתורא וכו' נמצא שעל ידי שלא אכל לא היתה דעתו צלולה כי על ידי האכילה נכנע הכסילות ונתגדל השכל אבל כשאוכל כזולל וסובא שזה בחינת פגם המזבח אזי יונקים הקליפות דהינו הכסילות יותר מהראוי ואזי מתגבר הכסילות על השכל אבל על ידי אכילה כראוי נכנעין כנ"ל וזה בחינת: 'מזבח בחלקו של טורף' זה בחינת: "טרף נתן ליראיו" בחינת ... לשלמות המזבח שנקרא 'מזבח אדמה' ששלמותו על ידי גרים כנ"ל וזהו: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" כי שלמות השכל הוא על ידי כתב כנ"ל כי על ידי כתב הנ"ל בחינת "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי" כנ"ל על ידי זה נעשין גרים ועל ידי גרים נשלם המזבח ועל ידי שלמות המזבח נשלם השכל כנ"ל נמצא שעל ידי בחינת הכתב הנ"ל נשלם השכל וזהו: "לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך" זה בחינת תשובה שחוזר הטוב למקומו כנ"ל כי שדי ... נאספו" ועל שם זה החכמים נקראים "בעלי אספות" שהם מאספים הטוב עם הגרים אפיק רישה ממיא הינו שמוציא את השכל משטיפת המים הזידונים שהוא הכסילות השוטף על השכל, כנ"ל והוי לה קרני, וחקיק עליהו: אנא בריה קלה שבים, והוינא שין פרסי, ואזלינא לפמא דלויתן זה בחינת צדקה ... ואביהם הינו שראו והכירו שצרורות כספיהם תלוי בהחמר והצורה שנקרא המה ואביהם זה החמר, שהם כלי המעשה ואביהם הוא השכל שנקרא אב בחינת אב בחכמה הינו כנ"ל שהתגלות אור הצדיק שיזכו להכירו ולהבין ולטעם ולראות אורו הגדול הוא תלוי בשלמות המעשים ובזכות השכל ויאמר להם יעקב אביהם הינו תוכחות השכל שמוכיח את החמרים שהם כלי המעשה שהוא תולה הסרחון, בכלי המעשה וזה: אתי שכלתם שעל ידי המעשים העכורים גורמים כליון והפסד להשכל יוסף איננו זה בחינת "הון יסיף רעים רבים" הנ"ל ושמעון איננו זה בחינת "ושמעו הולך בכל המדינות" הנעשה על ידי בחינת "הון יסיף" כנ"ל ואת בנימן תקחו זה בחינת מזבח בחלקו של טורף שהוא בנימין שעקר שלמות השכל תלוי בזה כנ"ל דהינו שהשכל מוכיח ואומר שעקר החסרון שנתעכר המח הוא תלוי רק בכלי המעשה דהינו צדקה שהיא תלוי במעשה בחינת: "והיה מעשה הצדקה" שעל ידה נשלם השכל כנ"ל כי כשנותנין צדקה על ידי זה נעשין גרים כנ"ל ועל ידי זה נשלם המזבח שהוא בחינת שלחנו של אדם דהינו שזוכין לאכל בקדשה ואזי נשלם השכל ואזי זוכין לראות אור הצדיק ועל ידי זה מקבלין ממנו יראה ואהבה כנ"ל

... כשנוצח אז נקרא איש מלחמה **** כי ארץ ישראל היא בחינת שלמות האמונה. בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו השגת השכל שיש מעבר לחלל הפנוי. והנה משה עצמו ביקש הראני נא את כבודך. אך הקב"ה סירב לכך. ומשה לא זכה ... אל פרעה **** והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, הם בחינת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם. ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה כאן בחייו בעולם הזה...

... סברא כלל כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל המחקרים שבאמת אינם שום חכמה והקשיות בטלים מעקרא אך מחמת שאין בהשכל אנושי לישבם על ידי זה נדמים לחכמות וקשיות ובאמת אי אפשר לישב אלו הקשיות כי אלו הקשיות של אפיקורסית ...

... הסוד, גם אצלו זה נחשב לסוד... כיצד יתכן הדבר, ומה פשר העניין? תשובה: רבי נחמן מברסלב מדבר כאן על השכל מעל השכל, דהיינו על השכל הנקנה שבו השאלות של החלל הפנוי לא קיימות. מצד אחד אפשר לספר מהשכל הזה ולגרום לשומע להבין ולדעת שאתה יודע את התשובה. אך מצד שני התשובה לא נכנסת לתוך השכל ולכן זה נשאר סוד. לדוגמא: נניח שמישהו שואל שאלה שבאה מהחלל הפנוי. ומישהו מגלה את הסוד שהוא שהזמן לא ... תכלית ידיעה גדולה גם ממנה וכולי. כי מהות השי"ת עצמו היא סוד, שגם אחרי שיודעים אותו (מי שזוכה), מחמת שהשכל הזה הוא כ"כ גדול, לכן הוא נשאר סוד. ולכן גם לעתיד לבוא אחרי שידעו את השי"ת, עדיין יעלו מדרגה לדרגה, כי בכל פעם השכל יגדל יותר. **** ולמה הסוד הזה נקרא סוד העיבור? משום שעיבור היינו כאשר בחינה אחת נכללת בבחינה אחרת. וכאן ... ובאיזה אופן וכולי. וכל העניינים הם סוד העיבור, שגם אחרי שמגלים אותו ממש, הוא עדיין נשאר מחוץ לשכל, כי השכל הזה גדול מידי. וכדי לזכות לו, לשם כך צריך להסתכל על הפנימיות של כל דבר, שהיא בחינת הסוד של כל דבר. כי הקליפה מסתירה את השכל ולכן הוא סוד. וכאשר מסתכל על השכל הפנימי, הסוד מתגלה וכולי...

... לא ידע עליהן תשובה, ושלאף אחד בעולם לא היה ולא תהיה עליהן תשובה, ושכל מי שנכנס לשאלות האלו עם השכל שלו עוזב את האמונה. והשאלה שלי היא, מדוע בעצם להאמין? ז"א אם באמת זה נגד השכל האנושי, אז מדוע בעצם להאמין למשהו שהוא נגד השכל האנושי? האם יש עניין ללכת נגד השכל? אם בשכל מבינים שמשהו הוא לא נכון, אז מדוע להאמין בו? האם האמונה היא שגעון? כי הרי היא נגד השכל... ובכלל, מי בכלל אומר שזאת האמת, אם השכל אומר אחרת? תשובה: ראשית נסכים איתך שהאמת היא אחת ושאין 2 אמת, ושהשכל הוא אכן אמת, ושבאמת אם השכל אומר משהו אז הוא האמת ואם השכל אומר על משהו שהוא שקר, אז הוא אכן שקר וכולי. כמו כן נסכים איתך, כי אין לו לאדם בעולמו אלא את השכל לנסות ולגלות באמצעותו את האמת. ואם לא נקשיב לשכל, אז ממילא אפשר כבר להאמין לכל מיני אמונות כזב וכיו"ב. והדבר היחיד שצריך להצמד אליו הוא אל השכל הישר ואך ורק אל השכל הישר בלבד. ואז כמובן נשאלת השאלה, כיצד הדבר הזה מסתדר עם עניין האמונה שהיא נגד השכל? וכיצד זה שבאמת צריך להאמין נגד השכל? ונוסיף גם לשאול, מאחר שזה נגד השכל, אז מדוע להאמין דווקא בזה, הרי אפשר גם להאמין בכל דבר אחר. אז מדוע דווקא בזה? והעניין צריך כמובן ... כד איתחבר בה אמת" היינו שאמונה אמיתית ושלמה, היא רק כאשר היא מחוברת אל האמת. ונסביר את העניין כולו. השכל הוא אכן האמת ואפשר ומומלץ ורצוי להשען על השכל ואפשר לסמוך רק על השכל ולא צריך אמונה כלל. מצד האמת השכל הוא מספיק חזק ואמיתי כדי לדעת את האמת. הנשמה היא השכל. והיא חלק אלוקה ממעל. והיא מספיק מזוככת כדי לדעת באמצעותה את האמת. אלא מה? העניין הוא שהאדם עצמו לא מספיק משתמש בשכל של עצמו, ולכן השכל של האדם הוא מאוד חלש. ז"א השכל הוא אכן כלי אמיתי לידיעת האמת, אך זה אפשרי רק כאשר השכל תקין ושלם. דהיינו שהאדם משתמש בשכלו בשלמות. יחד עם זאת, אם האדם לא משתמש בשכלו בשלמות, דהיינו עושה טעויות בחייו וכיו"ב. כגון לדוגמא כועס, שזה דבר שהוא בבירור נגד השכל וכיו"ב, הרי שזה מעיד על כך שהשכל של אותו האדם אינו תקין. וממילא השכל של האדם פסול לעדות. ונחדד: שכל תקין היינו שכל שבו אין לאדם שום שאלה בעולם בשום נושא בעולם, שזו תכלית הידיעה. וכל זמן שהאדם לא הגיע לכך שהשכל שלו שלם לגמרי, דהיינו כל זמן שיש לאדם ספק כלשהו בנושא כלשהו בעולם, אפילו הספק הקטן ביותר, הרי ששכלו ... נכון, ז"א קיימת אמת אחת שאין לה הפך, ושבו השאלות האלו כלל לא קיימות. אלא מה? שכדי להבין את השכל הזה, לשם כך צריך הרבה מאוד שכל. ולא סתם הרבה מאוד שכל, אלא שצריך את כל השכל שבעולם, כדי להבין את הנושא הזה של החלל הפנוי באמת. היינו כי מי ששכלו שלם בשלמות שאין שלמות אחריה, ... ורק זו נקראת ידיעה שלמה, ידיעת האמת באמת, להכלל בא"ס לגמרי, תשובה שלמה, תורת ה ממש וכולי. אלא מה? שהשכל הזה הוא כ"כ גדול, שאי אפשר להסביר אותו בשכל אנושי. ולכן השכל הזה "נקרא" אמונה ביחס לאלו שאינם מבינים את השכל הזה. כי ביחס אליהם זו אכן רק אמונה כי זה נוגד את השכל האנושי. אך בייחס למי שהשלים את דעתו לגמרי, אצלו זה שכל לגמרי ולחלוטין לא אמונה, אלא שכל ממש. ואדרבה, כל מה שנקרא אצל האדם שכל זו בכלל אמונה. כי באמת כל זמן שהאדם לא מגיע לשלמות השכל לגמרי, הרי שגם מה שנקרא אצלו שכל ממש, זו רק אמונה, כי מאחר שהוא אינו יודע עדיין את הכל, ... הפנוי, ואז הוא מסתבך לגמרי, כי באמת אי אפשר בשכל אנושי למצוא תשובה לשאלות האלו. ונחדד: צריך את כל השכל שבעולם כדי להבין בכלל את השאלות של החלל הפנוי. וכל זמן שאין לאדם את כל השכל שבעולם, הוא בכלל לא מבין את השאלות האלו באמת. ורק אחרי שהאדם משלים את שכלו, רק אז הוא בכלל ... הגהנום האפשרי, וזו גם צעקת הציפורים שבני אדם לא יכולים לעמוד בה (בסיפורי מעשיות במעשה על הקבצנים). כי באמת השכל האנושי לא מסוגל למצוא תשובות לשאלות האלו. ואף על פי כן השאלות האלו קיימות. וככל שיש לאדם יותר שכל, ... שהאדם חוקר בשכלו כ"כ חזק, על ידי זה המוחין של האדם מבטשין בכתר, והאדם זוכה לקבל שכל חדש שהוא השכל הנקנה, שזאת השגת הא"ס במטי ולא מטי וכולי. כי השכל הנקנה הוא מעל השכל האנושי. וכדי להגיע אליו אי אפשר אל על ידי זה שהאדם מחזק את שכלו האנושי כמה שיותר, ומוסר את נפשו ממש ללכת אחרי השכל שבכל דבר, כי רק דרך זה האדם זוכה להשיג את השכל האמיתי, שהוא השכל הנקנה. וכאשר האדם זוכה לשכל ...

... ומברר הפסק הלכה ומברר האסור והמתר וכו' דהינו על ידי למוד פוסקים אזי מפריש הטוב מהרע אך לזכות לזה השכל שיוכל ללון לעמקה של הלכה הוא על ידי תפילה כי משם נמשך השכל ז. והענין כמו שכתוב בתקוני זוהר: 'גן דא אוריתא' כי התורה נקראת גן ונשמות ישראל המעינים ומבינים בהתורה הם ... עשבין ודשאין דאתרביאו בגן ומאין הם גדלים ? הוא ממעין, דא חכמה כמו שכתוב: "מעין גנים" ומהיכן מקבלין החכמה והשכל שהוא בחינת המעין ? הוא מהתפילה כמו שכתוב: "ומעין מבית ה' יצא" הוא התפילה כמו שכתוב: "כי ביתי בית ...

... דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ = היינו ואז מקבל השכל של האדם חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח = היינו ששכלו של האדם מתחבר לשכל של השי"ת. ונתחבר ונתקשר ... צדיקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם". הינו על ידי דרכי ה', הינו התורה = דרכי ה', היינו התגלות השי"ת והשכל שלו בכל דבר בעולם. על ידי זה הצדיקים, שדבקים במלכות דקדשה הם נתחזקים ומקבלים כח על ידי זה "ופשעים ... והבקשות = כי על ידי התגלות התורה שיש בכל דבר, ממילא כל הרצונות מתמלאים כי האדם מבין את התכלית והשכל שיש בכל דבר. המשך התורה ראה בפנים... ******** ונסכם בקצרה: על ידי זה שהאדם מסתכל בשכל של כל דבר, ... שהם באחדות עם השי"ת, ושנשמות ישראל הם בחינת מחוייב המציאות כמובא. וכאשר מקשר את החוכמה למלכות, דהיינו מבין את השכל של הבורא בכל דבר, על ידי זה זוכה לבחינת העולם הבא והחן נתקן וכולי * בעניין של נשיאת חן, ...

... והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו ... עושה בעולם אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום. וזה בחינת: "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין כי כלם בחכמה עשית וכו'. ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו' ואז הוא יודע מה הוא עושה ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל. ...

... ח"א - תורה רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ולפי השכל כן הוא הבטחון **** בטחון עצמי. אמונה עצמית. הערכה עצמית. איך משיגים? על האדם לדעת כי יש שני סוגים ...

מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל? שאלה: יוצא לי לשמוע יותר מפעם אחת בכמה צורות שונות שחסידי ברסלב הם נגד שימוש בשכל, ולזרוק את השכל, ולהיות רק בפשיטות, ולא להתעסק בחוכמות וכיו"ב. השאלה שלי היא מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל. האם הם כולם נבערים מדעת ומשום כך הם מפחדים להשתמש בשכלם? אינסטנקטיבית כאשר מישהו מבקש ממני להאמין לו ולא ... שקרית? האם יש כאן שקר שאנשים מפחדים שמי שישתמש בשכל שלו יגלה אותו? מדוע הם נגד חקירות? מדוע מפחדים מהשכל שיגלה את השקר של אמונתם? ממבט על החסידים בלבד, מצטיירת התמונה כאילו הרב שלהם הוא נבער מדעת, משום שהם כולם כל הזמן מדברים בשבח האמונה ובגנות השכל. אך מהמעט שעיינתי בספרי רבי נחמן מברסלב, מצטיירת התמונה של אדם מאוד מאוד חכם. אז מדוע כמעט כל חסידיו ... הדעת של אדם הראשון בשלמות וזכה לשכל שלם ואמיתי. כל התורות של רבי נחמן מברסלב, הן רק הפסולת של השכל של רבי נחמן. כי השכל של רבי נחמן עצמו הוא כ"כ גדול שהוא לא נכנס למילים, ולכן הוא הוכרח לצמצם את שכלו בתוך הליקוטי ... מאמין במשהו אמיתי, אך זה לא מעיד על כך שיש לו הרבה שכל. כי להתקרב לרבי נחמן מברסלב מצד השכל... זה עניין אחר לגמרי... כי לשם כך צריך להבין את השכל של הצדיק... וזה כבר עניין אחר... וכל חסידי ברסלב וכל תלמידי רבי נחמן מברסלב, יש להם את הזכות שיש ... הצדיק עצמו. שאז הדעת שלהם מתאחדת, ושלא נשאר אצל האדם שום שכל עצמי כלל, אלא יש לו רק את השכל של הצדיק בלבד. והשכל של הצדיק נכלל בשכל של השי"ת שהוא מעל הזמן והמקום. כך שכל זמן שהשכל של האדם הוא לא מעל הזמן והמקום כמו השי"ת ממש, הרי שזה אומר שהוא רחוק מדעתו של הצדיק וכולי. ולסיכום: תעשה הפרדה ברורה בין רבי נחמן מברסלב עצמו, לבין כל השאר יהיה מי שיהיה. לעצם שאלתך לגבי השכל והשימוש בשכל, רבי נחמן מברסלב כתב בפירוש כי כל מה שיש ביד השכל האנושי להשיג, מצווה גדולה להשיג את השכל הזה. השכל הוא קודש הקודשים. ובניין הדעת הוא בניין בית המקדש. והשכר של העולם הבא הוא רק שכל. זה כל השכר כולו, שלאדם יהיה שכל יותר גדול. וגם בעולם הבא עולים מדרגה לדרגא על ידי הגדלת השכל. ורק על ידי השכל האדם יכול לזכות להכלל בהשי"ת ולזכות לשלמות אמיתית. וללא שכל, אין שום דרך בעולם להשיג את השכל הנקנה באמת. ולמרות שאפשר להתחזק באמונה חזקה מאוד, אך כל זמן שהוא רק אמונה בלי שכל, הוא לא טוב. והטעם של ארץ ישראל הוא כולו שכל. וכל התענוג וכל השעשועים הם של השכל וכולי... אלא מאי? שלא כולם מסוגלים להגיע לשכל הזה. לא שאינם מסוגלים באמת, אלא שאינם מוכנים למסור את נפשם כדי להגיע לשכל הזה של הצדיק האמת. כי אילו רצו באמת להשיג את השכל הזה, היו כולם משיגים את השכל הזה. כי אין דבר העומד בפני הרצון. ואפילו אנוס שרחמנא פטריה, אם יחזק את רצונו, בוודאי שיוציא את רצונו מכוח אל הפועל כמובא. כך שאם האדם באמת היה רוצה בלב שלם להשיג את האין סוף שהוא השכל האמיתי, בוודאי שהוא היה זוכה לזה. אך מחמת שלא כל אחד נמצא במצב הנ"ל, לכן יש את העניין של להאמין לצדיק, דהיינו לדעת שהשכל של הצדיק האמת הוא האמיתי, ולא להקשיב לשכלך שאומר את ההפך. מאחר ששכלו של האדם אינו שלם, בניגוד לשכלו ... אנוס רחמנא פטריה, ומה לעשות שאי אפשר בשכל אנושי לדעת את הכל, ואז האדם סומך על האמונה ועוזב את השכל. אך מי שליבו חזק, הוא לא מתפשר על כך שהשכל האנושי מוגבל, והוא דייקא מנסה להשיג את האור אין סוף. איך? על ידי זה שהוא משלים את שכלו בכל מה שאפשר, ועל ידי זה בסופו של דבר השכל שלו יוצא מגדר אנושי וזוכה להשגת האין סוף וכולי. וראה גם כאן - שיחות הר"ו - אות עו כי ... הוא לא מצייט את רבי נחמן מברסלב... וכפי שהתבאר כאן בפורום במספר מקומות לגבי מה העניין של לזרוק את השכל ולהיות מקושר לצדיק... עיי"ש. נכון, תתרחק מברסלב... זה הכל שקר... אבל תתקרב לרבי נחמן מברסלב... כי יש שם אמת...