ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2
* אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1.

וְעַל יְדֵי מַה נוֹתֵן כּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה?

עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכחַ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שָׁם: 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ' אִי אָזִיל מוּטָב, וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה'.

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ'.

כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.

= היינו על ידי שמעמיק את שכלו בתורה דהיינו בחוכמת השי"ת. דהיינו מחפש וחוקר להבין את רצון השי"ת בכל דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת.

וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נ

= היינו ואז מקבל השכל של האדם

חִיּוּת מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ח

= היינו ששכלו של האדם מתחבר לשכל של השי"ת.

וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ

וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.

= היינו האדם נכלל בא"ס על ידי ידיעת השי"ת.

וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל

וַאֲזַי נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם".

הַיְנוּ עַל יְדֵי דַּרְכֵי ה', הַיְנוּ הַתּוֹרָה

= דרכי ה', היינו התגלות השי"ת והשכל שלו בכל דבר בעולם.

עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים, שֶׁדְּבֵקִים בַּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה

הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כּחַ

עַל יְדֵי זֶה "וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה

בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנּוֹפֵל וְנִכְנָע עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִילּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת

= כי על ידי התגלות התורה שיש בכל דבר, ממילא כל הרצונות מתמלאים כי האדם מבין את התכלית והשכל שיש בכל דבר.

המשך התורה ראה בפנים...



ונסכם בקצרה:

על ידי זה שהאדם מסתכל בשכל של כל דבר, היינו שמנסה להבין מדוע כל דבר הוא דווקא כפי מה שהוא ולא אחרת. על ידי זה הוא מגלה את החוכמה של השי"ת שמחייה את העולם הזה, דהיינו זוכה לגלות את סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה נעשה נחת וכל רצונותיו מתקבלים, משום שהוא רואה את הטוב שיש בכל דבר וכולי.

*

בעניין החן והחשיבות של ישראל שיגדל לעתיד לבוא

ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

כִּי כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָעַכּוּ"ם עַכְשָׁו בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כְּלוּם

כַּנַּ"ל: אִם דַּעַת חָסַרְתָּ וְכוּ'

וְאַדְּרַבָּא, כָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם

הַכּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ

וְלֶעָתִיד שֶׁיִּתְמַלֵּא הָאָרֶץ דֵּעָה

וַאֲפִילּוּ כָּל הָעַכּוּ"ם יֵדְעוּ אֶת ה'

אָז יָבִינוּ הֵם

שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁהָיָה לָהֶם בְּזֶה הָעוֹלָם

הַכּל הוּא לְטוֹבוֹתֵינוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ

וזהו: "אָז יאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ"

הַיְנוּ, כָּל הַגְּדֻלָּה שֶׁהִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה [הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ"ם]

"הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה"

כִּי הַכּל הָיָה גְּדֻלָּתָם שֶׁל אֵלֶּה [הַיְנוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל]

כִּי הָיָה לְטוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם

שזהו בחינת התחלפות החן בין העולם הזה לבין העולם הבא.

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=249 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת

עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק

עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה

וְעִקָּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת

כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך: 'כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ'

כִּי עִקָּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת

ולֶעָתִיד, שֶׁיַּעַמְדוּ בִּתְחִיָּה וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים

עִקָּר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה הוּא הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד

כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה לֶעָתִיד, וְיָקוּם בִּתְחִיָּה

בִּבְחִינַת: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁכְנֵי עָפָר"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו'

כִּי עִקָּר הַתְּקוּמָה בִּתְחִיָּה יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת

שֶׁהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד



והכל זה עניין אחד.

כי השיפלות היא בחינת "אין" שהיא האין סוף שהוא השי"ת שמחייה את כל המלכות של העולם הזה שהיא ה"יש" וכולי.

ולעתיד לבוא יתגלה כל העניין הזה בשלמות, והכל יכלל בא"ס, ואז החן והחשיבות יחזור לבחינת ישראל.

כי כל העניין של ישראל, הוא שהם באחדות עם השי"ת, ושנשמות ישראל הם בחינת מחוייב המציאות כמובא.

וכאשר מקשר את החוכמה למלכות, דהיינו מבין את השכל של הבורא בכל דבר, על ידי זה זוכה לבחינת העולם הבא והחן נתקן וכולי

*

בעניין של נשיאת חן, ראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ

וְזֶה בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן, בִּבְחִינַת: "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל ראֶיהָ"

שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ

כִּי זֶה הַבַּעַל תְּפִילָּה הוּא בִּבְחִינַת דְבַר ה'

שֶׁהוּא הַשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הַכּחוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ

וְעַל כֵּן כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ

הַיְנוּ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק עִמּוֹ לְבַד, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ

...

כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְאֵדָעֲך בְּשֵׁם"

שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן

שֶׁהוּא בְּחִינַת: 'וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְך מִשְׁתַּחֲוִים', שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִמֶּנּוּ

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם

בִּבְחִינַת: 'כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ' כַּנַּ"ל

היינו כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק זו בחינת תיקון החן וכולי
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כה - הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכּל
...הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל דהינו לקבע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז כי בלשון הקדש קשה לו לפרש כל שיחתו וגם אין הלב נמשך אחרי הדבורים, מחמת שאינו מרגל כל כך בהלשון כי אין דרכנו לדבר בלשון הקדש אבל בלשון אשכנז שמספרים ומדברים בו קל וקרוב יותר לשבר לבו כי הלב...
ספר המידות - ביטחון
...חלק א' א. מי שיש לו בטחון, אין לו שום פחד. ב. על ידי בטחון בא שלום. ג. בטחון בא על ידי יראת שמים. ד. על ידי אמונה יבא לבטחון. ה. מי שאין לו בטחון, הוא דובר שקרים. ו. על ידי שקרים אינו יכול לבטח באמת. ז. מי שבטוח בהשם יתברך, הקדוש ברוך הוא מצילו מכל צרות ובפרט מהריגה. ח. על ידי בטחון אין אדם צריך לחברו גם אין אדם מכלימו. ט. על ידי בטחון אדם נצול מדאגה. י. על ידי בטחון יזכה לידע שמות הקדש. יא. מי שאין לו מדת הבטחון, ישמר את עצמו שלא לביש שום אדם גם יזהר להתפלל בכונת הלב. יב. מי שיש לו בטחון, לא יתקצרו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לח - מַרְכְּבת פַּרְעה
...לח - מרכבת פרעה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מרכבת פרעה וחילו ירה בים וכו' א. כי צריך כל אדם לפשפש את עצמו בכל עת אם הוא דבוק בהשם יתברך והסימן של דבקות הוא תפילין כי תפילין הם סימן על הדבקות ב. ואי אפשר לבוא לבחינת תפילין אלא שיעלה את הדבור ויתקנהו כי הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת ים, שכל הנחלים הולכים לתוכו כמו שכתוב: כל הנחלים הולכים אל הים והוא בחינת אדני, כמו שכתוב "אדני שפתי תפתח" וכשפוגמין הדבור שהוא אדני אז על ידי הפגם נעשה מרוח פיו, רוח סערה כי כ"ז אותיות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
...תורה לג - מי האיש החפץ חיים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב א. הכלל הוא, שצריך לבקש שלום שיהיה שלום בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם יתברך היינו: "בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר". ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום ומחמת זה יכול לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל ולאהב...
ספר המידות - ממון
...חלק א' א. המתלוצץ מזונותיו מתמעטין. ב. לשון חכמים מביא עשר. ג. אין העשר מתקים, מפני שאין מרחמים על הבריות. ד. העומד בנסיון של ניאוף, יזכה לעשר גדול בין השונאים שלו. ה. גדולה מלאכה שהזהיר עליה הקדוש ברוך הוא, שיעשה איזה מלאכה. ו. כגון: אנו לווין ואוכלין. ז. הרוצה שיתעשר, יעסק בבהמה דקה ובחורשין. ח. אכילה ושתיה יהיה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה כמה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. ט. קשה עניות בביתו של אדם יותר מחמשים מכות. י. אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו. יא. הכח...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כב - בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה, טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה
...כב - בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה כי הלא כמה אנו מיגעין עצמנו בעבודות ובתפילה כדי לצאת ממחין דקטנות למחין דגדלות ואם כן אי אפשר שיהיה ההכנעה בפשיטות כי אם כן הוא נכנס לקטנות ועל כן בהכרח שיש בזה דעת ועל כן לאו כל אדם יכול להיות ענו כראוי רק משה רבנו, עליו השלום הוא היה "ענו מכל האדם אשר על פני האדמה" ורבותינו, זכרונם לברכה, קראו לענווה שאינו כראוי חנפה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על ירמיה הנביא שהיה ענו נגד הנביא שקר חנניה ואמר לו בהכנעה: אמן, כן יעשה ה' ואמרו...
ספר המידות - בכיה
ספר המידות - בכיה חלק שני א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים. ב. הבכיה מבטל הרהורי זנות. ג. סגלה לחולי הצואר, שיבכה על חרבן הבית המקדש.
פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן
...את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן breslev.eip.co.il/?key=260 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - על ידי תקון הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת: "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת: "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא מצרעתו', ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר בחינת: "בשר מבשרי" **** מה הפשט של פשיטת הגוף המצורע ולבישת הגוף הקדוש מגן עדן? * תשובה בפשטות: כל בחינה ביחס לבחינה שמעליה, היא...
מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? - חלק 2
...ומיהו מפורסם של שקר? - חלק 2 * מיהו מנהיג אמיתי ? ומיהו מפורסם של שקר ? - חלק 1. בעניין "רב דקליפה" breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב אך רשעים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח להשלים החסרון? אך דע שיש רב דקלפה והוא בחינת עשו כמו שכתוב בעשו: "יש לי רב" והוא בחינת "אלופי עשו" וכמו שתרגם אונקלוס: "רברבי עשו" בחינת הרב דקלפה ומהם מקבלין הרשעים הרוח והוא בחינת רוח הטומאה בחינת רוח סערה **** בעניין שמי שאינו יכול להנהיג את עצמו, דהיינו שלא תיקן...
חיי מוהר"ן - נא - שיחות השיכים להתורות
...אות נא התורה "איה מקום כבודו" בלקוטי תנינא סימן י"ב המתחלת כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל לפול בטעותים ומכשולים רבים. זאת התורה נאמרה לענין שיחה שהיה מדבר עמי מענין טעותים ומבוכות הרבה וקלקולים גדולים שבאים על ידי שהולכים אחר שכלו וחכמתו. והזכיר אז את בעל המחבר וכו' שטעה ועות מאד על ידי חכמתו שאמר שהזקן גבוה כל כך עד שחוץ לארץ אינה יכולה לסבל אור קדשת הזקן. [והגם כי כונתו גם כן להתיר בחוץ לארץ על ידי סם או במספרים כעין תער אבל מכל מקום בזה חזק את ידי עוברי עברה המגלחים זקנם במדינות אשכנז]. ואחר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 28_08_2025 השעה 16:02:15 - wesi2