* אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1.

וְעַל יְדֵי מַה נוֹתֵן כּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה?

עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכחַ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שָׁם: 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ' אִי אָזִיל מוּטָב, וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה'.

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ'.

כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.

= היינו על ידי שמעמיק את שכלו בתורה דהיינו בחוכמת השי"ת. דהיינו מחפש וחוקר להבין את רצון השי"ת בכל דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת.

וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נ

= היינו ואז מקבל השכל של האדם

חִיּוּת מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ח

= היינו ששכלו של האדם מתחבר לשכל של השי"ת.

וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ

וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.

= היינו האדם נכלל בא"ס על ידי ידיעת השי"ת.

וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל

וַאֲזַי נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם".

הַיְנוּ עַל יְדֵי דַּרְכֵי ה', הַיְנוּ הַתּוֹרָה

= דרכי ה', היינו התגלות השי"ת והשכל שלו בכל דבר בעולם.

עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים, שֶׁדְּבֵקִים בַּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה

הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כּחַ

עַל יְדֵי זֶה "וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה

בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנּוֹפֵל וְנִכְנָע עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִילּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת

= כי על ידי התגלות התורה שיש בכל דבר, ממילא כל הרצונות מתמלאים כי האדם מבין את התכלית והשכל שיש בכל דבר.

המשך התורה ראה בפנים...



ונסכם בקצרה:

על ידי זה שהאדם מסתכל בשכל של כל דבר, היינו שמנסה להבין מדוע כל דבר הוא דווקא כפי מה שהוא ולא אחרת. על ידי זה הוא מגלה את החוכמה של השי"ת שמחייה את העולם הזה, דהיינו זוכה לגלות את סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה נעשה נחת וכל רצונותיו מתקבלים, משום שהוא רואה את הטוב שיש בכל דבר וכולי.

*

בעניין החן והחשיבות של ישראל שיגדל לעתיד לבוא

ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

כִּי כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָעַכּוּ"ם עַכְשָׁו בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כְּלוּם

כַּנַּ"ל: אִם דַּעַת חָסַרְתָּ וְכוּ'

וְאַדְּרַבָּא, כָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם

הַכּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ

וְלֶעָתִיד שֶׁיִּתְמַלֵּא הָאָרֶץ דֵּעָה

וַאֲפִילּוּ כָּל הָעַכּוּ"ם יֵדְעוּ אֶת ה'

אָז יָבִינוּ הֵם

שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁהָיָה לָהֶם בְּזֶה הָעוֹלָם

הַכּל הוּא לְטוֹבוֹתֵינוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ

וזהו: "אָז יאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ"

הַיְנוּ, כָּל הַגְּדֻלָּה שֶׁהִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה [הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ"ם]

"הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה"

כִּי הַכּל הָיָה גְּדֻלָּתָם שֶׁל אֵלֶּה [הַיְנוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל]

כִּי הָיָה לְטוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם

שזהו בחינת התחלפות החן בין העולם הזה לבין העולם הבא.

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=249 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת

עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק

עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה

וְעִקָּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת

כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך: 'כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ'

כִּי עִקָּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת

ולֶעָתִיד, שֶׁיַּעַמְדוּ בִּתְחִיָּה וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים

עִקָּר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה הוּא הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד

כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה לֶעָתִיד, וְיָקוּם בִּתְחִיָּה

בִּבְחִינַת: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁכְנֵי עָפָר"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו'

כִּי עִקָּר הַתְּקוּמָה בִּתְחִיָּה יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת

שֶׁהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד



והכל זה עניין אחד.

כי השיפלות היא בחינת "אין" שהיא האין סוף שהוא השי"ת שמחייה את כל המלכות של העולם הזה שהיא ה"יש" וכולי.

ולעתיד לבוא יתגלה כל העניין הזה בשלמות, והכל יכלל בא"ס, ואז החן והחשיבות יחזור לבחינת ישראל.

כי כל העניין של ישראל, הוא שהם באחדות עם השי"ת, ושנשמות ישראל הם בחינת מחוייב המציאות כמובא.

וכאשר מקשר את החוכמה למלכות, דהיינו מבין את השכל של הבורא בכל דבר, על ידי זה זוכה לבחינת העולם הבא והחן נתקן וכולי

*

בעניין של נשיאת חן, ראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ

וְזֶה בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן, בִּבְחִינַת: "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל ראֶיהָ"

שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ

כִּי זֶה הַבַּעַל תְּפִילָּה הוּא בִּבְחִינַת דְבַר ה'

שֶׁהוּא הַשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הַכּחוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ

וְעַל כֵּן כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ

הַיְנוּ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק עִמּוֹ לְבַד, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ

...

כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְאֵדָעֲך בְּשֵׁם"

שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן

שֶׁהוּא בְּחִינַת: 'וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְך מִשְׁתַּחֲוִים', שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִמֶּנּוּ

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם

בִּבְחִינַת: 'כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ' כַּנַּ"ל

היינו כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק זו בחינת תיקון החן וכולי