... נשמע שם הקול כי בכאן, דהיינו במה שהאדם שומע, בכאן זה אינו נשמע, דהיינו שכאן האדם לא רואה את השכל הפנימי של הצדיק, ונדמה לאדם כאילו הצדיק הוא כמוהו ממש וכולי. אך ברחוק, דהיינו אחרי שהאדם יקיים את דברי ...

כדי לזרוק את השכל צריך שכל? breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל ... מסגל ביותר. מה פשר העניין? איך יכול להיות שככל שהאדם חכם יותר, כך יהיה לו קל יותר לזרוק את השכל? איך זה מסתדר? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? איפה מובא בפירוש, שכדי לזרוק את השכל צריך הרבה שכל? * שיחות הר"ו טו: אמר, שהוא חכמה גדולה להיות כמו בהמה נדמה לי שיש שיחות נוספות, אני לא זוכר את הציטוטים והמקורות * יש 2 דרגות בלזרוק את השכל. דרגה 1 - לזרוק את השכל ולהחליף את השכל באמונה רגילה. שזה המצב של רוב האנשים. במצב הזה, האדם זורק לא זורק את כל השכל, אלא רק את רוב השכל. כל אחד לפי דרגתו הוא. ונחדד: בדרגה הנ"ל האדם מאמין בצדיק ובהשי"ת מתוך השכל של עצמו. ז"א השורש של האמונה של האדם, הוא השכל של האדם. דהיינו האמונה תלויה בשכל של האדם. דהיינו נשאר עדיין שכל. לעומת זאת יש גם דרגה נוספת שהיא הדרגה של השכל הנקנה. פירוש: קיימת דרגה שבה האדם זורק את השכל לגמרי. יש דרגה שבה האדם זוכה להשיג את הא"ס בבחינת מטי ולא מטי, ששם האמונה היא מעל השכל ולא מתחת לשכל. ז"א האמונה ששם היא השכל האמיתי. היא השכל שבו השאלות של החלל הפנוי נעלמות. היא השכל הנקנה שאליו זוכים רק אחרי שאדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות. כך שככל שיש לאדם יותר שכל, ... שבו אין לאדם שום שכל עצמי כלל, ואפילו אין לו בחירה חופשית וכולי. וכדי לזכות לאמונה הזאת שהיא מעל השכל, לשם כך חייב שכל כדי להוציא את השכל מכוח אל הפועל בשלמות. ואחרי שהאדם מוציא את השכל מכוח אל הפועל, אז הוא זוכה שההבדל בין דעתו לבין דעתו של הבורא מתבטלת. והוא זוכה להא ההולדה, דהיינו ה 5 דברים שהם מעל השכל כמובא. ואצל אדם כזה, השכל שלו הוא תוצאה של אמונה. ז"א אצל האדם הרגיל האמונה היא תוצאה של שכל. אבל אצל האדם השלם, השכל נובע מתוך האמונה. קודם כל יש אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה, בלי שכל כלל. דהיינו אמונה שלא נובעת מהשכל, אלא אמונה נגד השכל לגמרי. דהיינו בחינת משה שעובר בחלל הפנוי שאין שם שום שכל בכלל. ואז זוכה האדם לשכל חדש. ואז השכל החדש שלו, הוא תוצאה של האמונה ולא להפך וכולי. לסיכום: צריך שכל אין סופי, כדי לזכות למה שיש מעל השכל האנושי, דהיינו הכרת הבורא ממש, שרק זה נחשב לאמונה אמיתית. * יחד עם זאת, רבי נחמן מברסלב אמר בפירוש שצריך להוציא את השכל כולו מכוח אל הפועל. ורק אז אפשר לזכות למה שיש מעל השכל. רבי נחמן מברסלב גם בתורה א כותב שתמימות פירושו שכל שלם! זה מה שרבי נחמן מברסלב מסביר על יעקב ... אומר שיש באמת 2 סוגי חוכמות. יש את החוכמות של העולם הזה, ויש את החוכמות של העולם הבא, דהיינו השכל שיש לאדם שהוא מקשר את חוכמה עילאה ותתאה ביחד, שזה בחינת גן עדן וכולי. והחיבור של חוכמה עילאה ותתאה, רק הוא נחשב לבחינת שכל שלם, שהוא בחינת אמונה שמחוברת אליה אמת. כי כל זמן שהאמונה נובעת מהשכל, הרי שזו רק אמונה ולא אמת. אך כאשר האמונה היא ללא שכל כלל, דהיינו שיש לאדם אמונה שלמה, והוא עובר את השאלות שיש בחלל הפנוי עם אמונה, רק אז יש לו אמונה שלמה. ורק השכל שנובע ממנה, רק הוא בכלל נקרא שכל אמיתי. נוסיף גם, כי כאשר רבי נחמן מברסלב מדבר על חוכמות העולם ... רבי נחמן מברסלב אומר שאף אחד בכלל לא מבין מהי ענווה. ענווה אמיתית היא דווקא כאשר האדם זורק את השכל שלו לגמרי, שאז הוא בבחינת משה, בחינת ענווה שלמה, בחינת אמונה בשלמות מוחלטת. * ועדיין צריך לזכור, כי לזרוק את השכל בשלמות ולעבור בחלל הפנוי, ולהכלל בא"ס בשלמות שאין שלמות אחריה, לזה זכה רק רבי נחמן מברסלב עצמו. החידוש של רבי נתן היה, שהוא זרק את השכל שלו יותר מאחרים. אך עדיין, לזרוק את השכל בשלמות ולהיות פשוט בתכלית הפשיטות כמו השי"ת עצמו, זה עניין נשגב במעלה... שזוכים אליו רק אחרי עבודה קשה וכולי...

... בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא. והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי שהשכל רוצה הוא לדעת את מה שהוא אינו יודע. והשכר לעתיד לבוא, הוא שידעו את מה שלא יודעים כאן בעולם ... נשלם, ועל ידי זה האדם חי טוב יותר. ובעולם הבא תהיה שלמות הדעת. אך עדיין יש מקיפים גם מעל השכל. ולכל מקיף יש מקיף אחר וכולי. כי גם אחרי שהאדם זוכה להשיג את מה שיש מעל השכל האנושי, וזוכה לתכלית הידיעה שלא נדע, וזוכה לידיעה שלמה וכולי, עדיין גם שם יש דרגה מעל דרגה וכולי. וגם ...

... תמיד רק את האמת. ואז ממילא האדם מבין את המציאות וכולי. ***** איך מגיעים לזה? רק על ידי חיזוק השכל. שכל >< דמיון. ככל שיש יותר שכל, כך הדמיון מתחיל להעלם. ואז החיים הופכים להיות גן עדן... * בעניין ...

... זה נתגלה האחדות הפשוט יתברך כי בששת ימי החל הם פעלות משתנות שבכל יום נברא פעלה משנה וזה כנגד השכל האנושי, להבין זאת בשכל האנושי שפעלות משתנות יהיו נמשכין מאחד הפשוט יתברך ויתעלה כי בשכל האנושי אי אפשר להבין ... הרבה שינויים וכולי... *** ואצל הצדיק האמת שזוכה לתקן את חטא אדם הראשון וזוכה לאכול מעץ החיים הנצחיים שהוא השכל הנקנה, גם הוא זוכה לבחינה הנ"ל. היינו שרצונו לעולם אינו משתנה, למרות שכלפי חוץ רצונו משתנה וכולי. וכעין מה ...

... ויחידה לצאת משם. והיא על ידי שתיקה. שתיקה היינו שהאדם שותק ולא מנסה להכריח את עצמו למצוא תשובה עם השכל, שזו בחינת שתיקה. ועל ידי זה ורק על ידי זה, אפשר לצאת גם מהחלל הפנוי ללא שום פגע. ולכן ... כשאין מבין בשכלו האנושי תירוץ על הקושיות האלו, זה בזיונו של האדם. ועל ידי זה שהאדם מתחזק באמונה נגד השכל האנושי ושותק, על ידי זה האדם זוכה לבסוף לצאת גם מהקושיות האלו של החלל הפנוי. ועניין זה מובא גם ... להוסיף בעניין הזה עוד דבר, והוא כי כדי להכנס ולצאת בשלום מהחלל הפנוי, לשם כך צריך האדם את כל השכל שבעולם. דהיינו, מי שחושב לקבל תשובה על השאלות של החלל הפנוי, בלי שקודם לכן יהיה לו שכל חזק לגבי ... הרי שהוא מבזבז את זמנו לריק. כי כדי לקבל תשובה לשאלות האלו של החלל הפנוי, לשם כך צריך את השכל הנקנה, שהוא שכל מעל השכל האנושי. וכדי להגיע אליו, אי אפשר אלא על ידי שהאדם משלים את דעתו בכל הדברים שהם אינם באים מהחלל הפנוי. דהיינו כל זמן שיש אפילו דבר אחד בעולם שהאדם לא מבין את השכל שלו, הרי שהוא לא יבין גם את השכל של החלל הפנוי. כי השכל של החלל הפנוי הוא גדול מאוד, שכל על אנושי. וכדי להבין אותו צריך קודם לכן שהאדם יבין את השכל של כל הדברים שיש בעולם. ולכן, על האדם להשלים את דעתו בכל מה דאפשר, דהיינו לחזק את שכלו בכל ... - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא שרק כאשר האדם משיג את כל מה שיש ביד השכל האנושי להשיג, רק אז שכלו הופך להיות השכל הנקנה. וכיו"ב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א שרק כאשר האדם ... ועל ידי זה הוא יכול לעבור בשלום עם אמונה בחלל הפנוי. כי באמת, אמונה היא שכל מאוד גדול, שהיא השכל שיש מעל החוכמה ומעל הכתר. ורק מי שזוכה להשלים את דעתו בדברים פשוטים, רק הוא יכול לאחר מכן להשיג את סוד החלל הפנוי וכולי. וזה עניין מ"ש במקום אחר, כי כל השכל שבעולם הוא בחינת זעיר אנפין, והשכל של החלל הפנוי הוא בחינת עתיקא וכולי. וזה גם עניין מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי התיקון הכללי, שהוא תיקון המחשבה, דהיינו שלמות השכל, שהיא השכל הנקנה וכולי.

... היו רוצים להשתרר ולמלך וזה פרוש: ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו וכו' זה רמז על תוכחת השכל כי השכל מוכיח את הבעלי גאוה הרוצים להתגדל יעקב הוא בחינת השכל כמו שתרגם אונקלוס: "ויעקבני" 'וחכמני' אביהם, כי אב בחכמה והינו שהשכל מוכיחם ואומר להם. אתי שכלתם, כי 'כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו' יוסף איננו זה בחינת תקון המעות הינו עדין ... לא די שאין לכם כל הבחינות הללו עם כל זה ואת בנימין תקחו שאתם לוקחים לעצמכם גדלות והינו דסים השכל המוכיח אותם עלי היו כלנה כי הכל נופל עלי כי כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו ה. והעצה היעוצה לבטל ...

... שהעיניים כבר סגורות, מדוע צריך האדם לדחוק את עינייו ולעוור אותם? מה העניין הזה? תשובה: מדובר כאן על עיני השכל של האדם. ועל כך שהאדם צריך לזרוק את השכל לגמרי. אך כדי להנות מהתכלית הטובה, לשם כך לא מספיק שהאדם זורק את השכל, לשם כך צריך שכל חדש שהוא השכל הנקנה מעל השכל. וזה נעשה על ידי דחיקת האצבעות פנימה אל תוך העיניים. וזו בחינת הבטישה של המוחין בכתר. היינו כי לא מספיק רק להשיג את מה שהשכל האנושי יכול להשיג, אלא שצריך דייקא לנסות להשיג את האין סוף, שזו בעצם דחיקה של השכל פנימה אל השורש שלו, שהוא השכל הנקנה. ועל ידי הסגירה + הדחיקה, על ידי זה זוכה לראות את התכלית שכולו טוב. ובנוסף, גם אחרי שרואה ...

... בונה עולמות החרבין ומגביה חכמה תתאה ומקשרה לחכמה עלאה על ידי שיחתו וספורי דבריו, שמדבר עם המון עם כי השכל של המון עם שאינם מקשרים אותו להשם יתברך הוא נפרד מחכמה עלאה אבל הצדיק האמת מקשר השכל של ההמון אפילו השכל והחכמה של הרשע להשם יתברך וזה ענין מה שהצדיקים מדברים עם אנשים שאינם הגונים או אפילו עם עכו"ם [אך ...

... ועל ידי זה יכולין להנות מתלמודו ולקבל ממנו כי בלי זה אי אפשר לקבל מחמת גדל האור כנ"ל אבל השכל והטעם של ענין זה מפני מה מי שהוא נוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות וכו' זה עמק עמק וכו' ... את השגות האין סוף בתוך סוף וכולי. ויש בזה עוד לבאר כי האין סוף הוא בחינת חוכמה עילאה. דהיינו השכל הנקנה, מעל השכל האנושי, שהוא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו השכל של הבורא לפני הבריאה. והצדיק האמת שזוכה לשכל הזה, הוא דייקא יכול להלביש את השכל הזה בתוך גוף גשמי, דהיינו הוא יכול לצמצם את השכל הנקנה, אל תוך שכל סופי שהוא חוכמה תתאה. כי כל השיחות של הצדיק האמת, הן אך ורק שבח של הבורא. והצדיק מעלה ומקשר את השכל של השומעים אל הבורא, באמצעות השיחות חולין שלו, כי הוא מקשר ומלביש להם את החוכמה העילאה של האין סוף, בתוך החוכמה התתאה של העולם. וצמצום התורה דעתיקא אל תוך השכל של העולם, הוא בחינת נוקם ונוטר, שהוא בחינת בריאת העולם שהצדיק בורא בדיבורו וכולי. והנ"ל הוא עניין מ"ש כאן ...