ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סא - הַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן... זאת בשכל אנושי אך דע, שעקר הזמן הוא רק מחמת שאין מבינים דהינו מחמת ששכלנו קטן כי כל מה שהשכל גדול ביותר, הזמן נקטן ונתבטל ביותר כי בחלום, שאז השכל נסתלק, ואין לו [אלא] רק [את] כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה כאשר נדמה בחלום, ... שכל אלו הזמנים והשבעים שנה שעברו בחלום הוא זמן מעט מאד באמת וזה מחמת שאחר כך בהקיץ אז חוזר השכל אליו ואצל השכל כל אלו השבעים שנה שעברו בחלום הם רק רבע שעה אצלו רק שבעים שנה ממש, הם שבעים שנה גם אצל השכל שלנו ובאמת בהשכל הגבוה למעלה משכלנו גם מה שנחשב אצלנו לשבעים שנה ממש הוא גם כן רק רבע שעה או פחות כי ... למעלה מעלה עד אשר יש שכל גבוה כל כך ששם כל הזמן כלו אינו נחשב כלל כי מחמת גדל השכל מאד, כל הזמן אין ואפס לגמרי כמו שאצלנו השבעים שנה שעוברים בחלום הם רק רבע שעה באמת כנ"ל כמו ...