ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨מה היה החטא של משה רבנו?
כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ?

ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל?

תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו:

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קדֶם הַדְּרוּשׁ

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים

וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְּנַת חִנָּם

וְלא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ

אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ

אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת

אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה

כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים

וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ"ל

אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

יַעֲמד כְּדַל וּכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים

וְלא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת

וזהו: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר"

שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים

בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר

הַיְנוּ קדֶם הַדְּרוּשׁ

וְזֶהוּ טָעוּת שֶׁטָּעָה משֶׁה

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה.

"קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם"

שֶׁיִּקַּח מֶמְשֶׁלֶת עֻזּוֹ

שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּצְווֹת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ

"וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה"

כִּי בִּשְׁעַת הַקְהֵל

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רָעִים

צָרִיךְ מַטֵּה עז כְּדֵי לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָם כַּנַּ"ל

וְאַחַר כָּךְ "וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם"

'אֵין דִּבּוּר אֶלָּא נַחַת'

שֶׁיִּשְׁפּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִילָּתוֹ בְּתַחֲנוּנִים כְּדַל וּכְרָשׁ

אֶל הַסֶּלַע

הַיְנוּ לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל

לְעֵינֵיהֶם דַּיְקָא

שֶׁיִּהְיֶה הַקָּהָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה

כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמָתָם כַּנַּ"ל

וְהוּא לא כֵן עָשָׂה

שֶׁזָּכַר טוּבוֹ וְצִדְקָתוֹ בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ

שֶׁלּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל

אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ

וְזֶה בְּחִינַת: "וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ"

יָדוֹ זֶה תְּפִילָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"

תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ

שֶׁהֵרִים אֶת תְּפִילָּתוֹ

וְלא קִשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל

"וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם"

כִּבְיָכוֹל "הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם"

שֶׁהִכָּה לֵב הָעֶלְיוֹן

כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אֵיזֶה דָבָר בְּכחַ וּבְאנֶס

כִּי בָּא בְּכחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים

וְזֶהוּ הַכָּאַת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם

הַכָּאָה אַחַת

שֶׁלָּקַח בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּכחַ וּבְאנֶס

וְלא בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל

וְהַכָּאָה אַחַת

כִּי מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ

וְנִסְתַּלֵּק קדֶם זְמַנּוֹ

דהיינו בפשיטות, שמשה רבנו ביקש לזכות להגיע לארץ ישראל בזכות המצוות והמעשים טובים שלו, ולא במתנת חינם לגמרי.

ומעין זה מובא גם: breslev.eip.co.il/?key=31 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים

וְאִי לא הֲוֵי מִקָּרְבִינָן לִסְפִינְתָּא

הַיְנוּ: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה זאת"

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם לוֹ"

'מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה קדֶם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּיִת' וְכוּ'

נִמְצָא, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְכָל הַתְּפִילּוֹת הַכּל מֵאִתּוֹ

וְאֵין רָאוּי לַחֲשׁב לְקַבֵּל שָׂכָר עַל שׁוּם דָּבָר.

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה, שֶׁעַל יְדֵי תְּפִילָּתֵנוּ וְתוֹרָתֵנוּ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה

אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְחַסְדּוֹ, שֶׁבְּחַסְדּוֹ יִגְאַל אוֹתָנוּ

וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי

וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה

עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ

כִּי עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת

שֶׁהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה

בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה

עַל יְדֵי זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ

הַכּל עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת

שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל

וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא הַיְנוּ

לא תּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא

דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא

מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים

בְּחִינַת "רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה"

שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים

אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא

שֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד

שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם

בְּחִינַת "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים"

עַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ עַל יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת

כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ

הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל



ושורש העניין הוא, כי משה רבנו רצה להגיע לארץ ישראל, מאותה הסיבה בגללה רצה רבי נחמן מברסלב להגיע לארץ ישראל, היינו כדי להיות יהודי.

כמ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות

ואמר בזו הלשון מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכשמנצחין המלחמה אז נקראין איש מלחמה כי קדם שמנצחין המלחמה אז אל יתהלל חוגר כמפתח רק כשמנצחין המלחמה אז הוא איש מלחמה

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=68 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין

הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא גבר תקיף. כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל אזי "אל יתהלל חגר כמפתח" אבל אחר כך כשנוצח אז נקרא איש מלחמה



כי ארץ ישראל היא בחינת שלמות האמונה. בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו השגת השכל שיש מעבר לחלל הפנוי.

והנה משה עצמו ביקש הראני נא את כבודך. אך הקב"ה סירב לכך. ומשה לא זכה לכך בחייו, אלא רק במותו, כאשר הוא הסתלק בבחינת רעווא דרעווין, שזו בחינת השגת הא"ס.

ומשה רצה להגיע לארץ ישראל, כדי לזכות לדעת מדוע צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. כמובא על השאלה שהוא שאל לגבי רבי עקיבא וכולי.

ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה



והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, הם בחינת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם.

ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה כאן בחייו בעולם הזה...

והוא בהחלט היה יכול לזכות לכך, למרות שהוא לא זכה לכך בחייו אלא רק במותו.

כי רבי נחמן מברסלב מבאר לנו כאן breslev.eip.co.il/?key=182 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה

כי אפשר להשיג כאן בגוף הגשמי גם את מה שמשה בחייו לא השיג.

כמ"ש

וַאֲזַי כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּך לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ

וּמַשְׁלִיך עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַך אֵיזֶה נַחַת

אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמּחִין

כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמּחִין

מַה שֶּׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג

הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְרָע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ"

שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם

שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת

...

אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהַבֵּן מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיך עַצְמוֹ לְעַבְדוּת כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה אָבִיו מְרַחֵם עָלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְסָר אֲפִילּוּ לְבֵן

הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'

שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעבֵד אתוֹ

'הָעבֵד אתוֹ' דַיְקָא

הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן שֶׁמַּשְׁלִיך עַצְמוֹ לְעַבְדוּת

שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד

וְזֶהוּ: בְּנוֹ הָעבֵד אתוֹ, הַיְנוּ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה 'וְחָמַלְתִּי עָלָיו'

כִּי עַל יְדֵי זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְרַחֵם עָלָיו

מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה אַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּך

וּמַרְאֶה וּמְגַלֶּה לוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ' כַּנַּ"ל.


וכדי לזכות לבחינה הזאת, אין הדבר אפשרי אלא על ידי תיקון ושלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה.

ומשה ביקש לזכות לבחינה ולשכל הנ"ל בכוח מעשיו ומצוותיו. ולכן הוא לא זכה להגיע לארץ. כי ארץ ישראל, היא שלמות האמונה.

ומאחר שלא ראוי לאדם לבקש שכר על מעשיו, כי זהו פגם האמונה כנ"ל, לכן ממילא הוא לא זכה להכנס לארץ ולא זכה לדעת בחייו מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכולי כנ"ל.

אך רבי נחמן מברסלב לעומת זאת זכה להגיע לארץ ישראל.

כי הוא גילה את סוד העניין, שהוא שצריך למסור את נפשו ברחמים ובתחנונים... ועל ידי זה זוכה להתגלות התורה הנצחית, שהיא התורה דעתיקא סתימאה וכולי...

בעניין זה ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=14
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מה - מֶחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה
...רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כפים בתפילה כי על ידי זה נתעוררים בחינת כנפים, שמשם בא הדבור "ובעל כנפים יגיד דבר", וכתיב "וידי אדם מתחת כנפיהם" נמצא שעל ידי שאדם נתעורר בידים שלו, אזי [הכנפים] נתעוררים הינו כנפי ראה, שמשם נתהוה הדבור אבל עדין צריכין להכין ולתקן פה, לקבל את הדבור בתוכו ועל ידי שמכה כף אל כף על ידי זה נתהוה הפה כי בכל יד חמשה אצבעות והכאות האורות, יד ימין ביד שמאל הינו חמשה פעמים חמשה גימטריא עשרים וחמשה והכאות יד שמאל ביד ימין חמשה פעמים חמשה גימטריא גם כן עשרים וחמשה שני פעמים עשרים
חיי מוהר"ן - תמט - עבודת השם
...- עבודת השם אות תמט אמר לאחד על מה שספר לפניו שהיה מרגל בעברות גדולות עד שכמעט לא היה ביד עצמו למנע עצמו מלעשותם. השיב לו שיש בחינת התקשרות לקשר ולחבר עצמו יחד בהתקשרות חזק, ועל ידי זה יכולין להתגבר ולהנצל. ולא באר הענין. ואף על פי כן אפשר להבין הענין קצת והיא עצה נפלאה אות תנ תקס"א אחר שבועות בסמוך ספר זאת מעשה: אחד מאנשי שלומנו היה הולך כמה שנים עם מחשבה של עולם הבא, והיה רוצה לדבר עמו מזה ולא אסתיעא מלתא. ומי ידע מזה כי מי הוא נביא שידע מחשבתו. והוא היה הולך עם מחשבה זו כמה שנים. בשבועות הזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מו - מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
...התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כף בשעת התפילה זה בחינות נתינת המטה בין צפון לדרום כי מטה הינו בחינות זווג בחינות תפילה וצפון ודרום, זה בחינות ידים וזה שהתפלל אבא בנימין: 'שיהא תפילתו סמוך למטתו' הינו שלא יהיה הפרש בין התפילה לזווג גם על ידי מחאת כף, נמתקים הדינים כי יש שלש הויות, שהם בחינת שלש ידים יד הגדולה יד החזקה, יד הרמה ויד ימין זה יד הגדולה ויד שמאל, זה יד החזקה ובשעת הכאה שנתחברים יחד זה בחינת יד רמה והדבורים היוצאים, הם יוצאים מהגרון גימטריא שלש פעמים אלהים והם נמתקים על ידי שלש הויות...
חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...- קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסב אמר שתכף שבא עליו ההוסט תכף שעשה ההוסט הראשון ידע מיד שיסתלק ותכף התחיל לדבר מענין הסתלקותו אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול הפליא עמנו נסיו הגדולים מאד שחי אחר כך שלש שנים ויותר קצת. אף על פי כן תכף בקיץ תקס"ז שאז בא עליו ההוסט בהיותו בדרך בעת חזירתו מנסיעתו הגדולה שנסע לנאווריטש וזאסלאב וכו' כנ"ל ותכף בבואו לביתו מנסיעתו הנ"ל התחיל לדבר מענין הסתלקותו ואמר אז שיש עליו פחדים גדולים ואמר שהיה צריך שיהיו אצלו ששים גבורים כמו שהיה להבעל שם טוב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנג - מִּעוּט שֵׁנָה, הוּא מְמַעֵט תַּאֲוַת נִאוּף
...ח"א - תורה רנג - מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף דע שמעוט שנה, הוא ממעט תאוות ניאוף כי יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ואין לו כח לבער אך שמזיק להמח מעוט שנה וכן רבוי שנה כשהאדם מכריח עצמו לישן הרבה גם זה מחליש וממעט האש הנ"ל וגם זה מזיק להמח רק כשאדם ישן במדה כראוי אזי תאוות המשגל בתקפה וכחה כי לא נחלש האש הנ"ל [כל זה שמענו מתוך שיחותיו הקדושים. ותכן כונתו בזה לא באר היטב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עו - יִשְׂרָאֵל הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם
...הם נעשים אדונים לבעליהם ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה,: 'כל מקום שהם הולכים, נעשים שרים לאדוניהם' כי בכל מקום שהם באין בגלות, בתחלה הם כבושים בגולה אבל אחר כך הם נעשים אדונים לבעליהם כי אחר כך הם כובשים את המקום ההוא, שהם באים בגולה שם כי ישראל הם מרימין ומעלין כל המקומות השפלים והנפולים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'עתידין בתי תרטיאות וקרקסיאות, שילמדו בהן תורה ברבים' שנאמר "ונשאר גם הוא לאלקינו" וכו' כי ישראל מעלין ומנשאין כל המקומות הנפולין ועל כן נקראין ישראל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלט - צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו
...וישם לדרך פעמיו צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו כי יקרא דשבתא הוא כי בחל שיש שליטת החיצונים כשהאדם עושה מצוה, אזי יונקת הקלפה מהרגלין של המצוה כי כל מצוה היא קומה שלמה ואזי אין להמצוה ההיא בחינת רגלין לעלות בהם ולילך לפני הקדוש ברוך הוא . ["רגליה יורדות מות"] וכשבא שבת, ונתבטל שליטת החיצונים אזי עולים הרגלין מהמצוה שהיו בתוך החיצונים בחל שינקו מהם ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא וזהו: "אם תשיב משבת רגלך" שעל ידי שבת תשיב ותחזר הרגלין להוציאם מבין החיצונים ואזי עולה המצוה והולכת לפני הק...
שיחות הר"ן - אות עג
שיחות הר"ן - אות עג יש צדיקים שמגלין ואומרים תכף מה שהם רואים ואלו הצדיקים נשמתם היא מבחינת אותיות מנצפ"ך וזהו: "מנצפ"ך צופים אמרום" אלו שהם מבחינת מנצפ"ך, שהוא בחינת צמצום כידוע מה שרואים וצופים, הם אומרים ואינם יכולים להחזיק אצלם אבל יש צדיקים ששרשם מבחינה גבוה יותר שהוא בחינת הרחבה הם יכולים להחזיק אצלם כל מה שרואין
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צג - לְעִנְיַן הַמַחֲלקֶת שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו
...צג - לענין המחלקת שהיו חולקים עליו שמעתי בשמו, שאמר לענין המחלקת שהיו חולקים עליו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כרם זלת לבני אדם" 'אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם, ומאי ניהו, תפילה' על כן מחמת שכל עסקו תפילה כי בענין תפילה היה מרבה לדבר עם אנשיו והזהירם מאד להרבות בתפילה והתבודדות ושיחה בינו לבין קונו כמבאר בספריו הקדושים ויותר מזה הרבה לדבר עמנו וחזק אותנו בהתחזקות בלי שעור להרבות בתפילה והתבודדות על כן בני אדם מזלזלין בו ומבזין אותו וחולקין עליו כי כל עסקו הוא תפילה שהם...
הכת של השמחה במעשה מהבעל תפילה
...תפילה כאן: breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא שמחה כי כשנולד בן שמחים כשיש חתנה שמחים כשכובשים איזה מדינה שמחים נמצא שתכלית הכל הוא שמחה על כן בקשו איש שיהיה שמח תמיד נמצא שהוא אצל התכלית, והוא יהיה מלך עליהם והלכו ומצאו שהיה הולך ערל אחד בכתנת בזוי כדרכו ונשא בקבוק יין שרף והלכו אחריו כמה ערלים וזה הערל היה שמח מאד [כי היה שכור מאד] וראו שזה הערל הוא שמח מאד ואין לו שום דאגה על כן הוטב בעיניהם הערל הזה כי השיג את התכלית שהוא שמחה וקבלו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3477 שניות - עכשיו 24_12_2025 השעה 16:09:18 - wesi2