כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ?

ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל?

תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו:

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קדֶם הַדְּרוּשׁ

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים

וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְּנַת חִנָּם

וְלא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ

אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ

אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת

אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה

כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים

וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ"ל

אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

יַעֲמד כְּדַל וּכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים

וְלא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת

וזהו: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר"

שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים

בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר

הַיְנוּ קדֶם הַדְּרוּשׁ

וְזֶהוּ טָעוּת שֶׁטָּעָה משֶׁה

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה.

"קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם"

שֶׁיִּקַּח מֶמְשֶׁלֶת עֻזּוֹ

שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּצְווֹת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ

"וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה"

כִּי בִּשְׁעַת הַקְהֵל

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רָעִים

צָרִיךְ מַטֵּה עז כְּדֵי לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָם כַּנַּ"ל

וְאַחַר כָּךְ "וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם"

'אֵין דִּבּוּר אֶלָּא נַחַת'

שֶׁיִּשְׁפּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִילָּתוֹ בְּתַחֲנוּנִים כְּדַל וּכְרָשׁ

אֶל הַסֶּלַע

הַיְנוּ לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל

לְעֵינֵיהֶם דַּיְקָא

שֶׁיִּהְיֶה הַקָּהָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה

כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמָתָם כַּנַּ"ל

וְהוּא לא כֵן עָשָׂה

שֶׁזָּכַר טוּבוֹ וְצִדְקָתוֹ בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ

שֶׁלּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל

אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ

וְזֶה בְּחִינַת: "וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ"

יָדוֹ זֶה תְּפִילָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"

תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ

שֶׁהֵרִים אֶת תְּפִילָּתוֹ

וְלא קִשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל

"וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם"

כִּבְיָכוֹל "הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם"

שֶׁהִכָּה לֵב הָעֶלְיוֹן

כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אֵיזֶה דָבָר בְּכחַ וּבְאנֶס

כִּי בָּא בְּכחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים

וְזֶהוּ הַכָּאַת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם

הַכָּאָה אַחַת

שֶׁלָּקַח בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּכחַ וּבְאנֶס

וְלא בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל

וְהַכָּאָה אַחַת

כִּי מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ

וְנִסְתַּלֵּק קדֶם זְמַנּוֹ

דהיינו בפשיטות, שמשה רבנו ביקש לזכות להגיע לארץ ישראל בזכות המצוות והמעשים טובים שלו, ולא במתנת חינם לגמרי.

ומעין זה מובא גם: breslev.eip.co.il/?key=31 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים

וְאִי לא הֲוֵי מִקָּרְבִינָן לִסְפִינְתָּא

הַיְנוּ: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה זאת"

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם לוֹ"

'מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה קדֶם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּיִת' וְכוּ'

נִמְצָא, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְכָל הַתְּפִילּוֹת הַכּל מֵאִתּוֹ

וְאֵין רָאוּי לַחֲשׁב לְקַבֵּל שָׂכָר עַל שׁוּם דָּבָר.

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה, שֶׁעַל יְדֵי תְּפִילָּתֵנוּ וְתוֹרָתֵנוּ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה

אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְחַסְדּוֹ, שֶׁבְּחַסְדּוֹ יִגְאַל אוֹתָנוּ

וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי

וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה

עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ

כִּי עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת

שֶׁהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה

בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה

עַל יְדֵי זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ

הַכּל עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת

שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל

וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא הַיְנוּ

לא תּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא

דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא

מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים

בְּחִינַת "רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה"

שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים

אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא

שֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד

שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם

בְּחִינַת "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים"

עַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ עַל יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת

כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ

הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל



ושורש העניין הוא, כי משה רבנו רצה להגיע לארץ ישראל, מאותה הסיבה בגללה רצה רבי נחמן מברסלב להגיע לארץ ישראל, היינו כדי להיות יהודי.

כמ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות

ואמר בזו הלשון מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכשמנצחין המלחמה אז נקראין איש מלחמה כי קדם שמנצחין המלחמה אז אל יתהלל חוגר כמפתח רק כשמנצחין המלחמה אז הוא איש מלחמה

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=68 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין

הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא גבר תקיף. כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל אזי "אל יתהלל חגר כמפתח" אבל אחר כך כשנוצח אז נקרא איש מלחמה



כי ארץ ישראל היא בחינת שלמות האמונה. בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו השגת השכל שיש מעבר לחלל הפנוי.

והנה משה עצמו ביקש הראני נא את כבודך. אך הקב"ה סירב לכך. ומשה לא זכה לכך בחייו, אלא רק במותו, כאשר הוא הסתלק בבחינת רעווא דרעווין, שזו בחינת השגת הא"ס.

ומשה רצה להגיע לארץ ישראל, כדי לזכות לדעת מדוע צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. כמובא על השאלה שהוא שאל לגבי רבי עקיבא וכולי.

ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה



והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, הם בחינת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם.

ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה כאן בחייו בעולם הזה...

והוא בהחלט היה יכול לזכות לכך, למרות שהוא לא זכה לכך בחייו אלא רק במותו.

כי רבי נחמן מברסלב מבאר לנו כאן breslev.eip.co.il/?key=182 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה

כי אפשר להשיג כאן בגוף הגשמי גם את מה שמשה בחייו לא השיג.

כמ"ש

וַאֲזַי כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּך לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ

וּמַשְׁלִיך עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַך אֵיזֶה נַחַת

אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמּחִין

כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמּחִין

מַה שֶּׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג

הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְרָע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ"

שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם

שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת

...

אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהַבֵּן מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיך עַצְמוֹ לְעַבְדוּת כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה אָבִיו מְרַחֵם עָלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְסָר אֲפִילּוּ לְבֵן

הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'

שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעבֵד אתוֹ

'הָעבֵד אתוֹ' דַיְקָא

הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן שֶׁמַּשְׁלִיך עַצְמוֹ לְעַבְדוּת

שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד

וְזֶהוּ: בְּנוֹ הָעבֵד אתוֹ, הַיְנוּ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה 'וְחָמַלְתִּי עָלָיו'

כִּי עַל יְדֵי זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְרַחֵם עָלָיו

מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה אַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּך

וּמַרְאֶה וּמְגַלֶּה לוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ' כַּנַּ"ל.

---

וכדי לזכות לבחינה הזאת, אין הדבר אפשרי אלא על ידי תיקון ושלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה.

ומשה ביקש לזכות לבחינה ולשכל הנ"ל בכוח מעשיו ומצוותיו. ולכן הוא לא זכה להגיע לארץ. כי ארץ ישראל, היא שלמות האמונה.

ומאחר שלא ראוי לאדם לבקש שכר על מעשיו, כי זהו פגם האמונה כנ"ל, לכן ממילא הוא לא זכה להכנס לארץ ולא זכה לדעת בחייו מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכולי כנ"ל.

אך רבי נחמן מברסלב לעומת זאת זכה להגיע לארץ ישראל.

כי הוא גילה את סוד העניין, שהוא שצריך למסור את נפשו ברחמים ובתחנונים... ועל ידי זה זוכה להתגלות התורה הנצחית, שהיא התורה דעתיקא סתימאה וכולי...

בעניין זה ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=14