ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨מה היה החטא של משה רבנו?
כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ?

ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל?

תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו:

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קדֶם הַדְּרוּשׁ

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים

וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְּנַת חִנָּם

וְלא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ

אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ

אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת

אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה

כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים

וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ"ל

אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

יַעֲמד כְּדַל וּכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים

וְלא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת

וזהו: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר"

שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים

בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר

הַיְנוּ קדֶם הַדְּרוּשׁ

וְזֶהוּ טָעוּת שֶׁטָּעָה משֶׁה

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה.

"קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם"

שֶׁיִּקַּח מֶמְשֶׁלֶת עֻזּוֹ

שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּצְווֹת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ

"וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה"

כִּי בִּשְׁעַת הַקְהֵל

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רָעִים

צָרִיךְ מַטֵּה עז כְּדֵי לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָם כַּנַּ"ל

וְאַחַר כָּךְ "וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם"

'אֵין דִּבּוּר אֶלָּא נַחַת'

שֶׁיִּשְׁפּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִילָּתוֹ בְּתַחֲנוּנִים כְּדַל וּכְרָשׁ

אֶל הַסֶּלַע

הַיְנוּ לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל

לְעֵינֵיהֶם דַּיְקָא

שֶׁיִּהְיֶה הַקָּהָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה

כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמָתָם כַּנַּ"ל

וְהוּא לא כֵן עָשָׂה

שֶׁזָּכַר טוּבוֹ וְצִדְקָתוֹ בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ

שֶׁלּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל

אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ

וְזֶה בְּחִינַת: "וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ"

יָדוֹ זֶה תְּפִילָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"

תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ

שֶׁהֵרִים אֶת תְּפִילָּתוֹ

וְלא קִשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל

"וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם"

כִּבְיָכוֹל "הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם"

שֶׁהִכָּה לֵב הָעֶלְיוֹן

כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אֵיזֶה דָבָר בְּכחַ וּבְאנֶס

כִּי בָּא בְּכחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים

וְזֶהוּ הַכָּאַת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם

הַכָּאָה אַחַת

שֶׁלָּקַח בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּכחַ וּבְאנֶס

וְלא בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל

וְהַכָּאָה אַחַת

כִּי מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ

וְנִסְתַּלֵּק קדֶם זְמַנּוֹ

דהיינו בפשיטות, שמשה רבנו ביקש לזכות להגיע לארץ ישראל בזכות המצוות והמעשים טובים שלו, ולא במתנת חינם לגמרי.

ומעין זה מובא גם: breslev.eip.co.il/?key=31 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים

וְאִי לא הֲוֵי מִקָּרְבִינָן לִסְפִינְתָּא

הַיְנוּ: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה זאת"

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם לוֹ"

'מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה קדֶם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּיִת' וְכוּ'

נִמְצָא, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְכָל הַתְּפִילּוֹת הַכּל מֵאִתּוֹ

וְאֵין רָאוּי לַחֲשׁב לְקַבֵּל שָׂכָר עַל שׁוּם דָּבָר.

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה, שֶׁעַל יְדֵי תְּפִילָּתֵנוּ וְתוֹרָתֵנוּ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה

אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְחַסְדּוֹ, שֶׁבְּחַסְדּוֹ יִגְאַל אוֹתָנוּ

וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי

וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה

עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ

כִּי עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת

שֶׁהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה

בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה

עַל יְדֵי זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ

הַכּל עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת

שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל

וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא הַיְנוּ

לא תּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא

דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא

מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים

בְּחִינַת "רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה"

שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים

אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא

שֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד

שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם

בְּחִינַת "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים"

עַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ עַל יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת

כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ

הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל



ושורש העניין הוא, כי משה רבנו רצה להגיע לארץ ישראל, מאותה הסיבה בגללה רצה רבי נחמן מברסלב להגיע לארץ ישראל, היינו כדי להיות יהודי.

כמ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות

ואמר בזו הלשון מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכשמנצחין המלחמה אז נקראין איש מלחמה כי קדם שמנצחין המלחמה אז אל יתהלל חוגר כמפתח רק כשמנצחין המלחמה אז הוא איש מלחמה

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=68 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין

הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא גבר תקיף. כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל אזי "אל יתהלל חגר כמפתח" אבל אחר כך כשנוצח אז נקרא איש מלחמה



כי ארץ ישראל היא בחינת שלמות האמונה. בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו השגת השכל שיש מעבר לחלל הפנוי.

והנה משה עצמו ביקש הראני נא את כבודך. אך הקב"ה סירב לכך. ומשה לא זכה לכך בחייו, אלא רק במותו, כאשר הוא הסתלק בבחינת רעווא דרעווין, שזו בחינת השגת הא"ס.

ומשה רצה להגיע לארץ ישראל, כדי לזכות לדעת מדוע צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. כמובא על השאלה שהוא שאל לגבי רבי עקיבא וכולי.

ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה



והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, הם בחינת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם.

ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה כאן בחייו בעולם הזה...

והוא בהחלט היה יכול לזכות לכך, למרות שהוא לא זכה לכך בחייו אלא רק במותו.

כי רבי נחמן מברסלב מבאר לנו כאן breslev.eip.co.il/?key=182 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה

כי אפשר להשיג כאן בגוף הגשמי גם את מה שמשה בחייו לא השיג.

כמ"ש

וַאֲזַי כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּך לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ

וּמַשְׁלִיך עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַך אֵיזֶה נַחַת

אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמּחִין

כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמּחִין

מַה שֶּׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג

הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְרָע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ"

שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם

שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת

...

אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהַבֵּן מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיך עַצְמוֹ לְעַבְדוּת כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה אָבִיו מְרַחֵם עָלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְסָר אֲפִילּוּ לְבֵן

הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'

שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעבֵד אתוֹ

'הָעבֵד אתוֹ' דַיְקָא

הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן שֶׁמַּשְׁלִיך עַצְמוֹ לְעַבְדוּת

שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד

וְזֶהוּ: בְּנוֹ הָעבֵד אתוֹ, הַיְנוּ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה 'וְחָמַלְתִּי עָלָיו'

כִּי עַל יְדֵי זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְרַחֵם עָלָיו

מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה אַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּך

וּמַרְאֶה וּמְגַלֶּה לוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ' כַּנַּ"ל.


וכדי לזכות לבחינה הזאת, אין הדבר אפשרי אלא על ידי תיקון ושלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה.

ומשה ביקש לזכות לבחינה ולשכל הנ"ל בכוח מעשיו ומצוותיו. ולכן הוא לא זכה להגיע לארץ. כי ארץ ישראל, היא שלמות האמונה.

ומאחר שלא ראוי לאדם לבקש שכר על מעשיו, כי זהו פגם האמונה כנ"ל, לכן ממילא הוא לא זכה להכנס לארץ ולא זכה לדעת בחייו מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכולי כנ"ל.

אך רבי נחמן מברסלב לעומת זאת זכה להגיע לארץ ישראל.

כי הוא גילה את סוד העניין, שהוא שצריך למסור את נפשו ברחמים ובתחנונים... ועל ידי זה זוכה להתגלות התורה הנצחית, שהיא התורה דעתיקא סתימאה וכולי...

בעניין זה ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=14
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
...וסתים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר וסתים וכו' בהעלתך את הנרות וכו' פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה על ידי זאת המהירות...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?
...רציתי לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע מידה כנגד מידה. ובחינה שניה היא שהשם טוב תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם כרגע ממש, זה אך ורק טוב ממש. ואין שום ר...
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...ח"א - תורה נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא, סליקו...
שיחות הר"ן - אות צח
...מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על משיח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
...- צריך לדון את כל אדם לכף זכות דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" הינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
...- ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו' והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו של אליהו רבו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
...- אגוזים הנקראים לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז וזהו העצם לוז...
שיחות הר"ן - אות מט
שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם
שיחות הר"ן - אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזוהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת פינחס ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה" אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם אחר כך מצאתי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 07_11_2025 השעה 23:11:09 - wesi2