ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨מה היה החטא של משה רבנו?
כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ?

ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל?

תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו:

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קדֶם הַדְּרוּשׁ

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים

וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְּנַת חִנָּם

וְלא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ

אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ

אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת

אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה

כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים

וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ"ל

אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

יַעֲמד כְּדַל וּכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים

וְלא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת

וזהו: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר"

שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים

בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר

הַיְנוּ קדֶם הַדְּרוּשׁ

וְזֶהוּ טָעוּת שֶׁטָּעָה משֶׁה

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה.

"קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם"

שֶׁיִּקַּח מֶמְשֶׁלֶת עֻזּוֹ

שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּצְווֹת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ

"וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה"

כִּי בִּשְׁעַת הַקְהֵל

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רָעִים

צָרִיךְ מַטֵּה עז כְּדֵי לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָם כַּנַּ"ל

וְאַחַר כָּךְ "וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם"

'אֵין דִּבּוּר אֶלָּא נַחַת'

שֶׁיִּשְׁפּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִילָּתוֹ בְּתַחֲנוּנִים כְּדַל וּכְרָשׁ

אֶל הַסֶּלַע

הַיְנוּ לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל

לְעֵינֵיהֶם דַּיְקָא

שֶׁיִּהְיֶה הַקָּהָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה

כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמָתָם כַּנַּ"ל

וְהוּא לא כֵן עָשָׂה

שֶׁזָּכַר טוּבוֹ וְצִדְקָתוֹ בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ

שֶׁלּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל

אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ

וְזֶה בְּחִינַת: "וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ"

יָדוֹ זֶה תְּפִילָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"

תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ

שֶׁהֵרִים אֶת תְּפִילָּתוֹ

וְלא קִשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל

"וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם"

כִּבְיָכוֹל "הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם"

שֶׁהִכָּה לֵב הָעֶלְיוֹן

כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אֵיזֶה דָבָר בְּכחַ וּבְאנֶס

כִּי בָּא בְּכחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים

וְזֶהוּ הַכָּאַת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם

הַכָּאָה אַחַת

שֶׁלָּקַח בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּכחַ וּבְאנֶס

וְלא בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל

וְהַכָּאָה אַחַת

כִּי מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ

וְנִסְתַּלֵּק קדֶם זְמַנּוֹ

דהיינו בפשיטות, שמשה רבנו ביקש לזכות להגיע לארץ ישראל בזכות המצוות והמעשים טובים שלו, ולא במתנת חינם לגמרי.

ומעין זה מובא גם: breslev.eip.co.il/?key=31 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים

וְאִי לא הֲוֵי מִקָּרְבִינָן לִסְפִינְתָּא

הַיְנוּ: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה זאת"

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם לוֹ"

'מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה קדֶם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּיִת' וְכוּ'

נִמְצָא, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְכָל הַתְּפִילּוֹת הַכּל מֵאִתּוֹ

וְאֵין רָאוּי לַחֲשׁב לְקַבֵּל שָׂכָר עַל שׁוּם דָּבָר.

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה, שֶׁעַל יְדֵי תְּפִילָּתֵנוּ וְתוֹרָתֵנוּ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה

אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְחַסְדּוֹ, שֶׁבְּחַסְדּוֹ יִגְאַל אוֹתָנוּ

וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי

וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה

עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ

כִּי עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת

שֶׁהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה

בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה

עַל יְדֵי זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן לא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ

הַכּל עַל יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת

שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל

וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא הַיְנוּ

לא תּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא

דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא

מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים

בְּחִינַת "רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה"

שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים

אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא

שֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד

שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם

בְּחִינַת "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים"

עַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ עַל יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת

כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ

הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל



ושורש העניין הוא, כי משה רבנו רצה להגיע לארץ ישראל, מאותה הסיבה בגללה רצה רבי נחמן מברסלב להגיע לארץ ישראל, היינו כדי להיות יהודי.

כמ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות

ואמר בזו הלשון מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכשמנצחין המלחמה אז נקראין איש מלחמה כי קדם שמנצחין המלחמה אז אל יתהלל חוגר כמפתח רק כשמנצחין המלחמה אז הוא איש מלחמה

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=68 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין

הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא גבר תקיף. כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל אזי "אל יתהלל חגר כמפתח" אבל אחר כך כשנוצח אז נקרא איש מלחמה



כי ארץ ישראל היא בחינת שלמות האמונה. בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו השגת השכל שיש מעבר לחלל הפנוי.

והנה משה עצמו ביקש הראני נא את כבודך. אך הקב"ה סירב לכך. ומשה לא זכה לכך בחייו, אלא רק במותו, כאשר הוא הסתלק בבחינת רעווא דרעווין, שזו בחינת השגת הא"ס.

ומשה רצה להגיע לארץ ישראל, כדי לזכות לדעת מדוע צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. כמובא על השאלה שהוא שאל לגבי רבי עקיבא וכולי.

ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה



והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, הם בחינת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם.

ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה כאן בחייו בעולם הזה...

והוא בהחלט היה יכול לזכות לכך, למרות שהוא לא זכה לכך בחייו אלא רק במותו.

כי רבי נחמן מברסלב מבאר לנו כאן breslev.eip.co.il/?key=182 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה

כי אפשר להשיג כאן בגוף הגשמי גם את מה שמשה בחייו לא השיג.

כמ"ש

וַאֲזַי כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּך לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ

וּמַשְׁלִיך עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַך אֵיזֶה נַחַת

אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמּחִין

כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמּחִין

מַה שֶּׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג

הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְרָע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ"

שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם

שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת

...

אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהַבֵּן מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיך עַצְמוֹ לְעַבְדוּת כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה אָבִיו מְרַחֵם עָלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְסָר אֲפִילּוּ לְבֵן

הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'

שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעבֵד אתוֹ

'הָעבֵד אתוֹ' דַיְקָא

הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן שֶׁמַּשְׁלִיך עַצְמוֹ לְעַבְדוּת

שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד

וְזֶהוּ: בְּנוֹ הָעבֵד אתוֹ, הַיְנוּ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה 'וְחָמַלְתִּי עָלָיו'

כִּי עַל יְדֵי זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְרַחֵם עָלָיו

מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה אַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּך

וּמַרְאֶה וּמְגַלֶּה לוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ' כַּנַּ"ל.


וכדי לזכות לבחינה הזאת, אין הדבר אפשרי אלא על ידי תיקון ושלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה.

ומשה ביקש לזכות לבחינה ולשכל הנ"ל בכוח מעשיו ומצוותיו. ולכן הוא לא זכה להגיע לארץ. כי ארץ ישראל, היא שלמות האמונה.

ומאחר שלא ראוי לאדם לבקש שכר על מעשיו, כי זהו פגם האמונה כנ"ל, לכן ממילא הוא לא זכה להכנס לארץ ולא זכה לדעת בחייו מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכולי כנ"ל.

אך רבי נחמן מברסלב לעומת זאת זכה להגיע לארץ ישראל.

כי הוא גילה את סוד העניין, שהוא שצריך למסור את נפשו ברחמים ובתחנונים... ועל ידי זה זוכה להתגלות התורה הנצחית, שהיא התורה דעתיקא סתימאה וכולי...

בעניין זה ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=14
שיחות הר"ן - אות יב
...אנשים כשרים ולכנס בעבודת ה' ואזי יש להם בלבולים גדולים ומניעות גדולות ואינם יכולים לתת עצה לנפשם איך לעשות מחמת גדל הבלבולים והמניעות שיש להם וכל מה שרוצים לעשות בעבודת ה' קשה להם לעשות כראוי דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו באיזה קדשה אף על פי שאינם יכולים לגמר כראוי זה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות בבחינת: "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" ואיתא בתקונים שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קרבנות הינו כשרוצים להתפלל ואין מניחין אותו ומבלבלין אותו...
ספר המידות - מריבה
...חלק א' א. אין תקומה במלחמה על ידי העברת השבועה. ב. מי שרודף את חברו, הקדוש ברוך הוא מביא עליו רעה, כדי שישכח את חברו מלרדוף אותו. ג. על ידי קריאת הלל יושיע לך הקדוש ברוך הוא מאויביך. ד. על ידי כבוד התורה אדם נצול משונאיו. ה. קדם המלחמה צריך תפילה לה' יתברך. ו. בכל פעם שאדם נופל מאמונתו, הוא ממשיך עליו מתנגד גדול ועשיר. ז. כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר. ח. הסתכלות בכל פעם על השמים זהו מבטל שנאת האויבים. ט. כששוכח את העניים אין מנצח. י. עני שהרשע רודף אותו, תדע שהוא בעל גאוה. יא. מי שהוא נצחן...
ספר המידות - שרים
ספר המידות - שרים חלק א' א. מי שסבאו מהול במים, השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ב. מי שאין דן את חברו לכף זכות, כאלו הרגו, גם השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר. ד. על ידי אכילת פת עכו"ם מונעין היער מלחטב עצים. ה. בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרים למלכות.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי תוֹרָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כשמחדשין חדושי תורה כשמחדשין חדושי תורה ואזי יש אלו הידועים, המסתכלים ומצפים על זה וצריך להעמיד אנשי חיל, להעמידם לפניהם ולאחריהם כדי שלא יתקרב זר וזה נעשה על ידי למוד הפוסקים שצריך ללמד פוסקים קדם החדוש שמחדש ואחר כך ועל ידי זה נעשין בחינת אנשי חיל מלפניהם ומלאחריהם והתורה יורדת והולכת ביניהם לבטח כי האנשי חיל עומדים עם הכלי זין ואינם יכולים אלו הנ"ל להתקרב
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
...ח - תקעו בחדש שופר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב א. אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב: "הוכח תוכיח את עמיתך" אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח כמו שאמר רבי עקיבא 'תמה אני, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח' ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשו כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח רע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה
...- תורה יג - להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
...מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערה - כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשִׂין, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה נֵר אֶחָד
...נעשה ממנה נר אחד דע שכל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד וכשנסתלק האדם אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאד בעיני השם יתברך אזי נותנין לה להיות מחפש בגנזיא דמלכא שיחפש ויקח לו מה שירצה מגנזי המלך יתברך וזהו תכלית כל תענוגי עולם הבא ולחפוש: צריכין נרות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שחפוש בנרות' ולמדו מפסוק "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" והנרות נעשין מן המצוות כנ"ל, בבחינת: "נר מצוה" ואצל אלו הנרות, מחפשת הנשמה אחר ההסתלקות בגנזיא דמלכא וזה בחינת "במתים חפשי" 'כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר
...ה - בחצוצרות וקול שופר [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני וכו' א. כי צריך כל אדם לומר. כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל, ולא יקטרגו כמו שכתוב: "בגזרת עירין פתגמין" הינו לאחר גזר דין אזי "במאמר קדישין שאלתין" אזי הצדיקים מלבישים שאלתם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
...לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפיסו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 08_02_2026 השעה 07:08:39 - wesi2