ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה...כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיג - מי שרק מתנוצץ לו השם יתברך מי שרק מתנוצץ לו השם יתברך כשעושה, חס ושלום, אפילו דבר אחד שלא כראוי בשלמות [כלומר, אף על פי שאין בזה הדבר שום נדנוד עברה, חס ושלום ולא שום תאוה גמורה בגשמיות רק שאינו עושה הדבר בתכלית שלמות הקדשה כראוי באמת] ראוי לו שתכלה נפשו לגמרי מעצם החרטה והבושה

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כד - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני...בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מי

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כי תצא למלחמה "כי תצא למלחמה" וכו' כתיב: "אחור וקדם צרתני" זה בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה...וחוה הוא בחינת 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על שם 'כי אין מלך בלא עם' ואין העם יודעים רצונו אלא אם כן כשהמלך מגלה מחשבתו ורצונו לתוך דבורו נמצא שעקר הנהגות מלכותו אינו אלא על ידי דבור וזה פרוש: 'מלכות פה' וזה שאנו רואים שלפעמים הולך...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יח - סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם לא מבעיא כשאינו ראוי כלל, ולובש טלית שאינו שלו רק אפילו עובדי השם באמת גדולי הדור יש עליהם סכנות נוראות בהנהגת העולם כי איש פשוט רחוק מאד, שיעבר על...איש כשר כי אין לו תאוה לזה ואפילו כשמגיע, חס ושלום, לתאוה כזו, רחמנא לצלן אינו בא לידו, ויש לו כמה מניעות לזה ואפילו אם יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין יכולים לעבר ממש גנב ונאף ורצח בכל פעם, בכל רגע, ר

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צא - וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר דע, כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול מאד מאד כי על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ונעשה על ידי זה יחוד...בריך הוא ושכינתה כי איתא בזוהר הקדוש: "כי הנה המלכים נועדו" 'תרין עלמין קדישין, עלמא עלאה ועלמא תתאה וכו', כד מתחברן כחדא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו וכו', עין שם כי דע כי יש שני בחינות חכמה: חכמה עלאה וחכמה תתאה וחכמה תתאה נמשך מחכמה עלאה, ויונק ומקבל משם והוא כמו הרב והתלמיד כי מ

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו א. כי איש הישראלי נברא, שיהיה לו ממשלה על המלאכים וזה התכלית והסוף של ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'עתידין צדיקים, שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' שנאמר:...מה פעל אל" שהמלאכים יצטרכו לשאל מישראל, כשירצו לידע מה פעל אל וצריך כל אחד לראות, שיבוא לזה התכלית, שיהיה לו ממשלה על מלאכים אך צריך לשמר עצמו מאד ולראות, שיהיה לו כח לעמד בממשלה זו שלא יקנאו בו מלאכי השרת ויפילו אותו, חס ושלום כי המלאכים מתקנאים מאד באדם כזה, שיש לו ממשלה

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין...אי אפשר לו לידע זאת אבל מי שיודע משכל כגון לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד אך עקר מעלת קדשת ארץ י

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גדל יקרת המחשבה גדל יקרת המחשבה נודע לי עתה כי המחשבה יקרה מאד מאד שנעשה ממנה דברים שלמים ממש שיש להם קיום כל הימים שיתקימו העולמות כל זמן אשר השם יתברך וכו' וכו' וחכמה יקר יותר כי מחשבה הוא שעולה על מחשבתו לבד וחכמה הוא שבונה בחכמתו בנינים בשכלו והוא יקר מאד ועקר הדבר שיהיה באמת ואפילו פשט שמחדשין, הוא גם כן דבר גדול מאד וצריך גם כן שיהיה באמת וגם להפך כשהוא בלא אמת נעשה ממנה גם כן דברים להפך