ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות נ
מענין דוקטורים ורפואות הרבה לדבר עמנו מאד והיה מגנה מאד מאד ענין רפואות ודוקטורים ומזהיר מאד מאד לכל מי שרוצה לחוס על חייו ועל חיי זרעו ובני ביתו, שיתרחק עצמו מאד בתכלית הרחוק מלעסק חס ושלום, ברפואות ודוקטורים ואפילו מי שיש לו חולה בתוך ביתו ואפילו אם החולאת חזק חס ושלום, רחמנא לצלן אף על פי כן ישליך על ה' יהבו וישען באלקיו לבד ואל יעסק ברפואות ודוקטורים כלל אפילו במקום שיש דוקטורים מפלגים אף על פי כן אל יסמך עליהם ואל ימסר חייו בידם כי הם קרובים למיתה יותר מחיים רחמנא לצלן כי אפילו מי שהוא דוקטור גדול אי אפשר לו לכון החולאת והרפואה השיכת לו לפי מזגו וטבעו וכפי החולאת שלו וכפי העת והזמן כי יש בזה כמה וכמה שנויים שצריך הדוקטור לכון בהם מאד וקשה לו מאד שיכון ולא יטעה בכל הפרטים כאשר הם בעצמם מודים בזה ובקל בקל יוכל לקלקל לו הרבה הרבה שלא יועיל שום תקנה לחייו חס ושלום ואפילו הדוקטור הגדול מאד מכל שכן וכל שכן רב הדוקטורים המצויים במדינתנו אשר רבם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם והם רוצחים ממש והורגים נפשות בידים חס ושלום צריך לברח מהם כמטחוי קשת לבל ימית עצמו או החולה שמוסר להם בידים חס ושלום ואפילו כשסומך על דוקטורים גדולים הוא סכנה גדולה מאד ורחוק מן החיים מאחר שנפל ביד הדוקטור ואי אפשר להאריך ולספר כל מה שספר רבנו, זכרונו לברכה בענין זה וספר שכשהיה בקהלת קדש למברג שהוא מקום קבוץ דוקטורים גדולים העיד לפניו דוקטור גדול בעצמו שטוב להתרחק מרפואות ודוקטורים בתכלית הרחוק ואמר שכבר חקרו כל כך בחכמת הדוקטוריא עד שעכשו אינם יודעים כלל וכלל לא כי מרבוי חקירתם כבר ראו שאי אפשר לחקר ולברר אמתת הדברים על מכונם גם יש מחלוקות גדולות ביניהם בעניני הרפואות ובקהלת קדש למברג יש שתי כתות דוקטורים מחלקים בענין איזה חולאת מסכן איך להתנהג בו שכת אחת אומרת שכל הדברים החזקים שיש להם איזה חריפות מזיק מאד לזה החולאת ושצריך החולה לקח רק הדברים שהם בהפך וכת האחרת אומרת בהפך ממש שצריך לזה החולאת דיקא דברים חזקים וכיוצא ודברים מתוקים ורכים מזיקים מאד לחולאת הזאת וכל אחת ואחת מהכתות הנ"ל מביאה ראיות חזקות לדבריהם ולפי דעת כל אחת מהכתות מי שמתנהג בהפך דעתם הוא סם המות חס ושלום, לפי דעתם נמצא שלפי דעת כת זו כל ההנהגות של החולה הנ"ל שמתנהג על פי הדוקטורים של הכת השניה הם סם המות חס ושלום וכן להפך לפי כת האחרת וכל אחת מהכתות הם דוקטורים גדולים ומפלגים בחכמה זו מאד ואף על פי כן אינם יכולים לכון האמת לאמתו וגם אי אפשר לברר בחוש עם מי האמת כי לפעמים נראה בחוש כפי דעה זו ולפעמים להפך ואי אפשר להם לברר הדבר כלל נמצא שאי אפשר לסמך על הדוקטורים מאחר שהם בעצמם מבלבלים מאד מאד בחכמה זו ואי אפשר להם לעמד על האמת לאמתו ואיך ימסר חייו בידם שהוא תלוי בחוט השערה שכאשר הדוקטור שוגה איזה תנועה בעלמא כחוט השערה הרי הוא מקלקל חייו וממיתו בידים וכאשר רואין בחוש רב הפעמים שרבים מאד מתים מן העולם על ידי הדוקטורים כי יש בענין חכמת הדוקטוריא דקדוקים הרבה הרבה מאד מאד והם נעלמים מהם מאד מאד "כעצמים בבטן המלאה" (קהלת י"א) עד שאי אפשר שיכון הדוקטור בכל הדקדוקים והפרטים ולא ישגה כלל על כן צריכים להתרחק ולברח מהם מאד ואל יאמר האדם שהוא חולה חס ושלום או שיש לו חולה בתוך ביתו חס ושלום אם כן, על מי אסמך ? כי בהכרח לעשות איזה עסק בדרך הטבע ואיך אניח את החולה ולא אשתדל בהצלתו ?! כי באמת זה שטות כי מאחר שהדוקטור רחוק מחיים וקרוב להפך כנזכר לעיל וסוף כל סוף הוא צריך לסמך רק על השם יתברך טוב לסמך מיד על השם יתברך ואל יסכן את החולה בידים על ידי הדוקטור כי על פי רב הדוקטורים הם שלוחי המלאך המות רחמנא לצלן וידמה בעיניו כאלו הוא יושב במדבר או ביער שבהכרח לסמך על השם יתברך לבד מאחר שאין מה לעשות כמו כן עכשו אף על פי שיושב במקום שיש דוקטורים ורפואות אף על פי כן מאחר שהם בעצמם מבלבלים בחכמה זו ושאר החששות הרבה מאד שיש בענין רפואות אם כן קרוב הדבר שעל ידי הרפואות והדוקטור לא די שלא יועיל אדרבא, יקלקל בודאי ואם כן למה יעשה עסק בדרך הטבע מה שרחוק משכר וקרוב להפסד ! והבן הדבר היטב כי הוא זכרונו לברכה, ספר הרבה עם דוקטורים גדולים והיה יודע הדבר על בריו והזהיר מאד להתרחק מהם מאד ואי אפשר לבאר כל מה שספר בענין זה ואמר שכבר היה בעולם מלך אחד שהרג כל הדוקטורים שבמדינתו מאחר שהם מזיקים מאד את בני אדם ואמר בדרך צחות, שעל מלאך המות הוא קשה מאד להמית בעצמו כי כל העולם תלוי בו וקשה וכבד עליו לעשות הכל בעצמו על כן העמיד שלוחים במקומו בכל מקום והם דוקטורים שהם שלוחיו להמית אנשים כי הם ממיתים בני אדם הרבה מאד מאד אשרי מי שמתרחק מהם ומחזיק עצמו בהשם יתברך לסמך עליו לבד וכבר מבאר קצת מענין הרחקת רפואות באיזה מקומות בספרים הנדפסים כבר רק שם מרמז הדבר קצת ברמז בעלמא אבל הרבה לדבר עמנו מאד בענין זה להתרחק מהם מאד, יהיה איך שיהיה חס ושלום, ישא עיניו לשמים וישען בה' לבד ומה שרבנו זכרונו לברכה, בעצמו נסע לקהלת קדש למברג ועסק שם ברפואות יש בזה סודות ודברים נסתרים מאד כי לא היה כונתו כלל במה שנסע לשם בשביל הרפואות רק בשביל ענינים אחרים הידועים לו וכמו שכל הנסיעות שלו היו פלאות נשגבות ונעלמות מאד כמו הנסיעה לקאמיניץ ולנאווריטש ולשאריגראד וכיוצא בהם המזכרים קצת בדברינו, כי היה לו בזה סודות נוראות מאד הנעלמות מעין כל חי וכמו שפעם אחד כשבא מהדרך, מהדרכים הנזכרים לעיל, ספר איזה מעשה נוראה המבאר ב"ספורי מעשיות", ואמר שזאת המעשה מבארת ענין הנסיעה שלו ובאמת הדבר סתום וחתום מאד כי מי יוכל לעמד בסוד המעשיות שספר או בסוד הנסיעות וההנהגות הנפלאות והנעלמות שלו וכמו כן היתה בנסיעה שלו לקהלת קדש למברג ומאחר שבא לשם היה מכרח מן השמים לעסק ברפואות מטעמים וסודות הידועים לו אבל כשבא משם, אז דיקא הרבה לדבר ביותר ויותר מהרחקת הרפואות ואמר אז כמה תורות על זה וגם מקדם שנסע ללמברג היה מדבר מענין זה אבל אחר כך היה מדבר הרבה מאד מזה להתרחק מהם בתכלית הרחוק
מֵעִנְיַן דּוֹקְטוֹרִים וּרְפוּאוֹת

הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ מְאד

וְהָיָה מְגַנֶּה מְאד מְאד עִנְיָן רְפוּאוֹת וְדוֹקְטוֹרִים

וּמַזְהִיר מְאד מְאד לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְעַל חַיֵּי זַרְעוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ, שֶׁיִּתְרַחֵק עַצְמוֹ מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִלַּעֲסֹק חַס וְשָׁלוֹם, בִּרְפוּאוֹת וְדוֹקְטוֹרִים

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ

וַאֲפִילּוּ אִם הַחוֹלַאַת חָזָק חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן

אַף עַל פִּי כֵן יַשְׁלִיךְ עַל ה' יְהָבוֹ וְיִשָּׁעֵן בֶּאֱלקָיו לְבַד

וְאַל יַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת וְדוֹקְטוֹרִים כְּלָל

אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דּוֹקְטוֹרִים מֻפְלָגִים

אַף עַל פִּי כֵן אַל יִסְמךְ עֲלֵיהֶם וְאַל יִמְסֹר חַיָּיו בְּיָדָם

כִּי הֵם קְרוֹבִים לְמִיתָה יוֹתֵר מֵחַיִּים רַחֲמָנָא לִצְלָן

כִּי אֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא דּוֹקְטוֹר גָּדוֹל

אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְכַוֵּן הַחוֹלַאַת וְהָרְפוּאָה הַשַּׁיֶּכֶת לוֹ

לְפִי מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ וּכְפִי הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ וּכְפִי הָעֵת וְהַזְּמַן

כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים שֶׁצָּרִיךְ הַדּוֹקְטוֹר לְכַוֵּן בָּהֶם מְאד

וְקָשֶׁה לוֹ מְאד שֶׁיְּכַוֵּן וְלא יִטְעֶה בְּכָל הַפְּרָטִים

כַּאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם מוֹדִים בָּזֶה

וּבְקַל בְּקַל יוּכַל לְקַלְקֵל לוֹ הַרְבֵּה הַרְבֵּה שֶׁלּא יוֹעִיל שׁוּם תַּקָּנָה לְחַיָּיו חַס וְשָׁלוֹם

וַאֲפִילּוּ הַדּוֹקְטוֹר הַגָּדוֹל מְאד

מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן רב הַדּוֹקְטוֹרִים הַמְּצוּיִים בִּמְדִינָתֵנוּ אֲשֶׁר רֻבָּם אֵינָם יוֹדְעִים בֵּין יְמִינָם לִשְׂמאלָם וְהֵם רוֹצְחִים מַמָּשׁ וְהוֹרְגִים נְפָשׁוֹת בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם

צָרִיךְ לִבְרחַ מֵהֶם כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת לְבַל יָמִית עַצְמוֹ אוֹ הַחוֹלֶה שֶׁמּוֹסֵר לָהֶם בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם

וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁסּוֹמֵךְ עַל דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאד

וְרָחוֹק מִן הַחַיִּים

מֵאַחַר שֶׁנָּפַל בְּיַד הַדּוֹקְטוֹר

וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר כָּל מַה שֶּׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיָן זֶה

וְסִפֵּר שֶׁכְּשֶׁהָיָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְג שֶׁהוּא מְקוֹם קִבּוּץ דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים

הֵעִיד לְפָנָיו דּוֹקְטוֹר גָּדוֹל בְּעַצְמוֹ

שֶׁטּוֹב לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדוֹקְטוֹרִים בְּתַכְלִית הָרִחוּק

וְאָמַר שֶׁכְּבָר חָקְרוּ כָּל כָּךְ בְּחָכְמַת הַדּוֹקְטוֹרְיָא

עַד שֶׁעַכְשָׁו אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל לא

כִּי מֵרִבּוּי חֲקִירָתָם כְּבָר רָאוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲקר וּלְבָרֵר אֲמִתַּת הַדְּבָרִים עַל מְכוֹנָם

גַּם יֵשׁ מַחֲלוֹקוֹת גְּדוֹלוֹת בֵּינֵיהֶם בְּעִנְיְנֵי הָרְפוּאוֹת

וּבִקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְג יֵשׁ שְׁתֵּי כִּתּוֹת דּוֹקְטוֹרִים מְחֻלָּקִים בְּעִנְיַן אֵיזֶה חוֹלַאַת מְסֻכָּן אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בּוֹ

שֶׁכַּת אַחַת אוֹמֶרֶת שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הַחֲזָקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה חֲרִיפוּת מַזִּיק מְאד לָזֶה הַחוֹלַאַת

וְשֶׁצָּרִיךְ הַחוֹלֶה לִקַּח רַק הַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּהֵפֶךְ

וְכַת הָאַחֶרֶת אוֹמֶרֶת בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ

שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה הַחוֹלַאַת דַּיְקָא דְּבָרִים חֲזָקִים וְכַיּוֹצֵא

וּדְבָרִים מְתוּקִים וְרַכִּים מַזִּיקִים מְאד לְחוֹלַאַת הַזּאת

וְכָל אַחַת וְאַחַת מֵהַכִּתּוֹת הַנַּ"ל מְבִיאָה רְאָיוֹת חֲזָקוֹת לְדִבְרֵיהֶם

וּלְפִי דַּעַת כָּל אַחַת מֵהַכִּתּוֹת מִי שֶׁמִּתְנַהֵג בְּהֵפֶךְ דַּעְתָּם הוּא סַם הַמָּוֶת חַס וְשָׁלוֹם, לְפִי דַּעְתָּם

נִמְצָא שֶׁלְּפִי דַּעַת כַּת זוֹ כָּל הַהַנְהָגוֹת שֶׁל הַחוֹלֶה הַנַּ"ל שֶׁמִּתְנַהֵג עַל פִּי הַדּוֹקְטוֹרִים שֶׁל הַכַּת הַשְּׁנִיָּה הֵם סַם הַמָּוֶת חַס וְשָׁלוֹם

וְכֵן לְהֵפֶךְ לְפִי כַּת הָאַחֶרֶת

וְכָל אַחַת מֵהַכִּתּוֹת הֵם דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים וּמֻפְלָגִים בְּחָכְמָה זוֹ מְאד

וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם יְכוֹלִים לְכַוֵּן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בְּחוּשׁ עִם מִי הָאֱמֶת

כִּי לִפְעָמִים נִרְאֶה בְּחוּשׁ כְּפִי דֵּעָה זוֹ וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ

וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְבָרֵר הַדָּבָר כְּלָל

נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְמךְ עַל הַדּוֹקְטוֹרִים

מֵאַחַר שֶׁהֵם בְּעַצְמָם מְבֻלְבָּלִים מְאד מְאד בְּחָכְמָה זוֹ

וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲמד עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

וְאֵיךְ יִמְסֹר חַיָּיו בְּיָדָם שֶׁהוּא תָּלוּי בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה

שֶׁכַּאֲשֶׁר הַדּוֹקְטוֹר שׁוֹגֶה אֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה

הֲרֵי הוּא מְקַלְקֵל חַיָּיו וּמְמִיתוֹ בְּיָדַיִם

וְכַאֲשֶׁר רוֹאִין בְּחוּשׁ רב הַפְּעָמִים

שֶׁרַבִּים מְאד מֵתִים מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַדּוֹקְטוֹרִים

כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן חָכְמַת הַדּוֹקְטוֹרְיָא דִּקְדּוּקִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאד מְאד וְהֵם נֶעְלָמִים מֵהֶם מְאד מְאד "כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה"

עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן הַדּוֹקְטוֹר בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים וְלא יִשְׁגֶּה כְּלָל

עַל כֵּן צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק וְלִבְרחַ מֵהֶם מְאד

וְאַל יאמַר הָאָדָם שֶׁהוּא חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם

אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ חַס וְשָׁלוֹם

אִם כֵּן, עַל מִי אֶסְמךְ ?

כִּי בְּהֶכְרֵחַ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע

וְאֵיךְ אַנִּיחַ אֶת הַחוֹלֶה וְלא אֶשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתוֹ ?!

כִּי בֶּאֱמֶת זֶה שְׁטוּת

כִּי מֵאַחַר שֶׁהַדּוֹקְטוֹר רָחוֹק מֵחַיִּים וְקָרוֹב לְהֵפֶךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וָסוֹף כָּל סוֹף הוּא צָרִיךְ לִסְמךְ רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

טוֹב לִסְמךְ מִיָּד עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַל יְסַכֵּן אֶת הַחוֹלֶה בְּיָדַיִם עַל יְדֵי הַדּוֹקְטוֹר

כִּי עַל פִּי רב הַדּוֹקְטוֹרִים הֵם שְׁלוּחֵי הַמַּלְאָךְ הַמָּוֶת רַחֲמָנָא לִצְלָן

וְיִדְמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הוּא יוֹשֵׁב בְּמִדְבָּר אוֹ בְּיַעַר

שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לִסְמךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד מֵאַחַר שֶׁאֵין מַה לַּעֲשׂוֹת

כְּמוֹ כֵן עַכְשָׁו

אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דּוֹקְטוֹרִים וּרְפוּאוֹת

אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהֵם בְּעַצְמָם מְבֻלְבָּלִים בְּחָכְמָה זוֹ

וּשְׁאָר הַחֲשָׁשׁוֹת הַרְבֵּה מְאד שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן רְפוּאוֹת

אִם כֵּן קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי הָרְפוּאוֹת וְהַדּוֹקְטוֹר לא דַּי שֶׁלּא יוֹעִיל אַדְּרַבָּא, יְקַלְקֵל בְּוַדַּאי

וְאִם כֵּן לָמָּה יַעֲשֶׂה עֵסֶק בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע

מַה שֶּׁרָחוֹק מִשָּׂכָר וְקָרוֹב לְהֶפְסֵד !

וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב

כִּי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, סִפֵּר הַרְבֵּה עִם דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים

וְהָיָה יוֹדֵעַ הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ

וְהִזְהִיר מְאד לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאד

וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל מַה שֶּׁסִּפֵּר בְּעִנְיָן זֶה

וְאָמַר שֶׁכְּבָר הָיָה בָּעוֹלָם מֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָרַג כָּל הַדּוֹקְטוֹרִים שֶׁבִּמְדִינָתוֹ

מֵאַחַר שֶׁהֵם מַזִּיקִים מְאד אֶת בְּנֵי אָדָם

וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת, שֶׁעַל מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוּא קָשֶׁה מְאד לְהָמִית בְּעַצְמוֹ

כִּי כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי בּוֹ וְקָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו לַעֲשׂוֹת הַכּל בְּעַצְמוֹ

עַל כֵּן הֶעֱמִיד שְׁלוּחִים בִּמְקוֹמוֹ בְּכָל מָקוֹם

וְהֵם דּוֹקְטוֹרִים שֶׁהֵם שְׁלוּחָיו לְהָמִית אֲנָשִׁים

כִּי הֵם מְמִיתִים בְּנֵי אָדָם הַרְבֵּה מְאד מְאד

אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהֶם וּמַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִסְמךְ עָלָיו לְבַד

וּכְבָר מְבאָר קְצָת מֵעִנְיַן הַרְחָקַת רְפוּאוֹת בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים כְּבָר

רַק שָׁם מְרֻמָּז הַדָּבָר קְצָת בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא

אֲבָל הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ מְאד בְּעִנְיָן זֶה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם, יִשָּׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְיִשָּׁעֵן בַּה' לְבַד

וּמַה שֶּׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ נָסַע לִקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְג וְעָסַק שָׁם בִּרְפוּאוֹת יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת וּדְבָרִים נִסְתָּרִים מְאד

כִּי לא הָיָה כַּוָּנָתוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנָּסַע לְשָׁם בִּשְׁבִיל הָרְפוּאוֹת

רַק בִּשְׁבִיל עִנְיָנִים אֲחֵרִים הַיְדוּעִים לוֹ

וּכְמוֹ שֶׁכָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ פְּלָאוֹת נִשְׂגָּבוֹת וְנֶעֱלָמוֹת מְאד כְּמוֹ הַנְּסִיעָה לְקַאמִינִיץ וּלְנָאוְורִיטְשׁ וּלְשַׁארִיגְרַאד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הַמֻּזְכָּרִים קְצָת בִּדְבָרֵינוּ, כִּי הָיָה לוֹ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת מְאד הַנֶּעֱלָמוֹת מֵעֵין כָּל חַי

וּכְמוֹ שֶׁפַּעַם אֶחָד כְּשֶׁבָּא מֵהַדֶּרֶךְ, מֵהַדְּרָכִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה הַמְבאָר בְּ"סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת", וְאָמַר שֶׁזּאת הַמַּעֲשֶׂה מְבָאֶרֶת עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ

וּבֶאֱמֶת הַדָּבָר סָתוּם וְחָתוּם מְאד

כִּי מִי יוּכַל לַעֲמד בְּסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר אוֹ בְּסוֹד הַנְּסִיעוֹת וְהַהַנְהָגוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנֶּעֱלָמוֹת שֶׁלּוֹ

וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה בַּנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לִקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְג

וּמֵאַחַר שֶׁבָּא לְשָׁם הָיָה מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת מִטְּעָמִים וְסוֹדוֹת הַיְדוּעִים לוֹ

אֲבָל כְּשֶׁבָּא מִשָּׁם, אָז דַּיְקָא הִרְבָּה לְדַבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהַרְחָקַת הָרְפוּאוֹת

וְאָמַר אָז כַּמָּה תּוֹרוֹת עַל זֶה

וְגַם מִקּדֶם שֶׁנָּסַע לְלֶמְבֶּרְגּ הָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיָן זֶה

אֲבָל אַחַר כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר הַרְבֵּה מְאד מִזֶּה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּתַכְלִית הָרִחוּק
חיי מוהר"ן - רסא - גדולת נוראות השגתו
...נוראות השגתו אות רסא בלילה קדם הברית מילה של בנו שלמה אפרים זכרונו לברכה אז ישב עמנו הרבה ודבר עמנו הרבה מענין גדלתו ואמתת הפלגת מעלתו ושמענו אז כמה דברים. ואמר אז שקשה להכניס בלב ענין גדלתו ואי אפשר לדבר מזה כי גם אחרים אומרים כך לשונות כאלו. וכל מה שהפה יכול לדבר אומר השני גם כן כך אבל רק כל חד כפום מה דמשער בלבה יכול להבין קצת היכן נקדות האמת לאמתו והבן אות רסב כמה פעמים חזר בעצמו דברי העולם שאומרים עליו שאין כאן ממצע, רק או שהוא חס ושלום כמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצה - בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצה - בצר הרחבת לי בצר הרחבת לי הינו שגם אפילו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו כי אם יסתכל האדם על חסדי ה' יראה שאפילו בעת שהשם יתברך מצר לו גם בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו וזה: "בצר הרחבת לי", הינו אפילו בתוך הצרה בעצמה נתת לי הרחבה בתוכה מלבד מה שאנו מצפים שהשם יתברך יושיענו בקרוב מכל הצרות וייטיב עמנו מאד אך אפילו גם בהצרה בעצמה מרחיב לנו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כד - מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
...להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן...
חיי מוהר"ן - קח - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...אות קח אחר כך נתגלגל הדבר והיה מכרח להסתלק משלחן חותנו כי חמותו נפטרה ולקח חותנו אשה אחרת מקהלת קדש מאהליב ורבנו זכרונו לברכה בעצמו השיאה לו כי הוא זכרונו לברכה נסע עמו לעיר מאהליב ועל ידו נגמר השדוך ונשאת לו. כי אף על פי שהיה עדין בימי נעוריו ממש וכמדמה ששמעתי שהיה אז בערך שמונה עשרה שנים אף על פי כן נשאו לו פנים קצת אנשים מחמת שהיה נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה וגם ראו והבינו בו בעצמו שהוא כלי יקר מפז ומפנינים. והמשכילים הבינו גם אז שכאשר יתגדל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב
...טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - שִׁיר נָעִים מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה
...זכר צדיק לברכה ואלה דברי רבנו זכרונו לברכה שיר נעים כולל ענינים רבים בדברים מעטים מעט מחזיק המרבה ידבר נפלאות משבח תורתנו הקדושה ומשבח משה רבנו עליו השלום ומוסר נפלא והתעוררות עצום שיעורר כל אחד את נפשו וידבר מגדלת הבורא יתברך ונפלאות בריותיו וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם והשיר שיתער לעתיד ולהפך מרירת המכאוב וקהיון שנים של הנדחים מהם ואובדים אבדה שאינה חוזרת יעורר ישנים יקיץ נרדמים יחזק עיפים יודיע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנט - כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנט - כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך ומתודה ומתחרט על גדל הפגמים שעשה אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול וזה בחינת: "את ה' האמרת וה' האמירך" וכו'
שיחות הר"ן - אות קכ
...לשום קדשה ועבודה חס ושלום רק מיחלים לבד אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה כמבאר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים ויותר ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם ואפילו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא אף על פי כן יחזק את חברו כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו כי אין חבוש מתיר את עצמו כי אין רעה גדולה מנפילה וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה לענין מלחמה הגשמיות על פסוק: "אל תיראו ואל תערצו" וכו'...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ט
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ט וצוה להאיש שהיה עמו לקנות ניר הרבה ודיו ומיד בבואם על הספינה התחיל לכתב תורה והזהיר את האיש הנ"ל לבל יעין כלל במכתבו והכרח האיש להבטיח לו בהן שלו ואז האמין לו ונתן לו המפתח מהתבה וביציאתם מאדס שם לוו אותו הרבה אנשים מאד בכבוד גדול ונסעו אחריו כמה עגלות ולוו אותו בשיר במשתה ושמחה גדולה מאד ובבואם לספינה והתחילו לילך על הים השחור תכף במעת לעת הראשון היה פרטינע גדולה דהינו רוח סערה עד שהגלים קפצו על הספינה והכרחו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 12_07_2025 השעה 20:15:08 - wesi2