ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות נ
מענין דוקטורים ורפואות הרבה לדבר עמנו מאד והיה מגנה מאד מאד ענין רפואות ודוקטורים ומזהיר מאד מאד לכל מי שרוצה לחוס על חייו ועל חיי זרעו ובני ביתו, שיתרחק עצמו מאד בתכלית הרחוק מלעסק חס ושלום, ברפואות ודוקטורים ואפילו מי שיש לו חולה בתוך ביתו ואפילו אם החולאת חזק חס ושלום, רחמנא לצלן אף על פי כן ישליך על ה' יהבו וישען באלקיו לבד ואל יעסק ברפואות ודוקטורים כלל אפילו במקום שיש דוקטורים מפלגים אף על פי כן אל יסמך עליהם ואל ימסר חייו בידם כי הם קרובים למיתה יותר מחיים רחמנא לצלן כי אפילו מי שהוא דוקטור גדול אי אפשר לו לכון החולאת והרפואה השיכת לו לפי מזגו וטבעו וכפי החולאת שלו וכפי העת והזמן כי יש בזה כמה וכמה שנויים שצריך הדוקטור לכון בהם מאד וקשה לו מאד שיכון ולא יטעה בכל הפרטים כאשר הם בעצמם מודים בזה ובקל בקל יוכל לקלקל לו הרבה הרבה שלא יועיל שום תקנה לחייו חס ושלום ואפילו הדוקטור הגדול מאד מכל שכן וכל שכן רב הדוקטורים המצויים במדינתנו אשר רבם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם והם רוצחים ממש והורגים נפשות בידים חס ושלום צריך לברח מהם כמטחוי קשת לבל ימית עצמו או החולה שמוסר להם בידים חס ושלום ואפילו כשסומך על דוקטורים גדולים הוא סכנה גדולה מאד ורחוק מן החיים מאחר שנפל ביד הדוקטור ואי אפשר להאריך ולספר כל מה שספר רבנו, זכרונו לברכה בענין זה וספר שכשהיה בקהלת קדש למברג שהוא מקום קבוץ דוקטורים גדולים העיד לפניו דוקטור גדול בעצמו שטוב להתרחק מרפואות ודוקטורים בתכלית הרחוק ואמר שכבר חקרו כל כך בחכמת הדוקטוריא עד שעכשו אינם יודעים כלל וכלל לא כי מרבוי חקירתם כבר ראו שאי אפשר לחקר ולברר אמתת הדברים על מכונם גם יש מחלוקות גדולות ביניהם בעניני הרפואות ובקהלת קדש למברג יש שתי כתות דוקטורים מחלקים בענין איזה חולאת מסכן איך להתנהג בו שכת אחת אומרת שכל הדברים החזקים שיש להם איזה חריפות מזיק מאד לזה החולאת ושצריך החולה לקח רק הדברים שהם בהפך וכת האחרת אומרת בהפך ממש שצריך לזה החולאת דיקא דברים חזקים וכיוצא ודברים מתוקים ורכים מזיקים מאד לחולאת הזאת וכל אחת ואחת מהכתות הנ"ל מביאה ראיות חזקות לדבריהם ולפי דעת כל אחת מהכתות מי שמתנהג בהפך דעתם הוא סם המות חס ושלום, לפי דעתם נמצא שלפי דעת כת זו כל ההנהגות של החולה הנ"ל שמתנהג על פי הדוקטורים של הכת השניה הם סם המות חס ושלום וכן להפך לפי כת האחרת וכל אחת מהכתות הם דוקטורים גדולים ומפלגים בחכמה זו מאד ואף על פי כן אינם יכולים לכון האמת לאמתו וגם אי אפשר לברר בחוש עם מי האמת כי לפעמים נראה בחוש כפי דעה זו ולפעמים להפך ואי אפשר להם לברר הדבר כלל נמצא שאי אפשר לסמך על הדוקטורים מאחר שהם בעצמם מבלבלים מאד מאד בחכמה זו ואי אפשר להם לעמד על האמת לאמתו ואיך ימסר חייו בידם שהוא תלוי בחוט השערה שכאשר הדוקטור שוגה איזה תנועה בעלמא כחוט השערה הרי הוא מקלקל חייו וממיתו בידים וכאשר רואין בחוש רב הפעמים שרבים מאד מתים מן העולם על ידי הדוקטורים כי יש בענין חכמת הדוקטוריא דקדוקים הרבה הרבה מאד מאד והם נעלמים מהם מאד מאד "כעצמים בבטן המלאה" (קהלת י"א) עד שאי אפשר שיכון הדוקטור בכל הדקדוקים והפרטים ולא ישגה כלל על כן צריכים להתרחק ולברח מהם מאד ואל יאמר האדם שהוא חולה חס ושלום או שיש לו חולה בתוך ביתו חס ושלום אם כן, על מי אסמך ? כי בהכרח לעשות איזה עסק בדרך הטבע ואיך אניח את החולה ולא אשתדל בהצלתו ?! כי באמת זה שטות כי מאחר שהדוקטור רחוק מחיים וקרוב להפך כנזכר לעיל וסוף כל סוף הוא צריך לסמך רק על השם יתברך טוב לסמך מיד על השם יתברך ואל יסכן את החולה בידים על ידי הדוקטור כי על פי רב הדוקטורים הם שלוחי המלאך המות רחמנא לצלן וידמה בעיניו כאלו הוא יושב במדבר או ביער שבהכרח לסמך על השם יתברך לבד מאחר שאין מה לעשות כמו כן עכשו אף על פי שיושב במקום שיש דוקטורים ורפואות אף על פי כן מאחר שהם בעצמם מבלבלים בחכמה זו ושאר החששות הרבה מאד שיש בענין רפואות אם כן קרוב הדבר שעל ידי הרפואות והדוקטור לא די שלא יועיל אדרבא, יקלקל בודאי ואם כן למה יעשה עסק בדרך הטבע מה שרחוק משכר וקרוב להפסד ! והבן הדבר היטב כי הוא זכרונו לברכה, ספר הרבה עם דוקטורים גדולים והיה יודע הדבר על בריו והזהיר מאד להתרחק מהם מאד ואי אפשר לבאר כל מה שספר בענין זה ואמר שכבר היה בעולם מלך אחד שהרג כל הדוקטורים שבמדינתו מאחר שהם מזיקים מאד את בני אדם ואמר בדרך צחות, שעל מלאך המות הוא קשה מאד להמית בעצמו כי כל העולם תלוי בו וקשה וכבד עליו לעשות הכל בעצמו על כן העמיד שלוחים במקומו בכל מקום והם דוקטורים שהם שלוחיו להמית אנשים כי הם ממיתים בני אדם הרבה מאד מאד אשרי מי שמתרחק מהם ומחזיק עצמו בהשם יתברך לסמך עליו לבד וכבר מבאר קצת מענין הרחקת רפואות באיזה מקומות בספרים הנדפסים כבר רק שם מרמז הדבר קצת ברמז בעלמא אבל הרבה לדבר עמנו מאד בענין זה להתרחק מהם מאד, יהיה איך שיהיה חס ושלום, ישא עיניו לשמים וישען בה' לבד ומה שרבנו זכרונו לברכה, בעצמו נסע לקהלת קדש למברג ועסק שם ברפואות יש בזה סודות ודברים נסתרים מאד כי לא היה כונתו כלל במה שנסע לשם בשביל הרפואות רק בשביל ענינים אחרים הידועים לו וכמו שכל הנסיעות שלו היו פלאות נשגבות ונעלמות מאד כמו הנסיעה לקאמיניץ ולנאווריטש ולשאריגראד וכיוצא בהם המזכרים קצת בדברינו, כי היה לו בזה סודות נוראות מאד הנעלמות מעין כל חי וכמו שפעם אחד כשבא מהדרך, מהדרכים הנזכרים לעיל, ספר איזה מעשה נוראה המבאר ב"ספורי מעשיות", ואמר שזאת המעשה מבארת ענין הנסיעה שלו ובאמת הדבר סתום וחתום מאד כי מי יוכל לעמד בסוד המעשיות שספר או בסוד הנסיעות וההנהגות הנפלאות והנעלמות שלו וכמו כן היתה בנסיעה שלו לקהלת קדש למברג ומאחר שבא לשם היה מכרח מן השמים לעסק ברפואות מטעמים וסודות הידועים לו אבל כשבא משם, אז דיקא הרבה לדבר ביותר ויותר מהרחקת הרפואות ואמר אז כמה תורות על זה וגם מקדם שנסע ללמברג היה מדבר מענין זה אבל אחר כך היה מדבר הרבה מאד מזה להתרחק מהם בתכלית הרחוק
מֵעִנְיַן דּוֹקְטוֹרִים וּרְפוּאוֹת

הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ מְאד

וְהָיָה מְגַנֶּה מְאד מְאד עִנְיָן רְפוּאוֹת וְדוֹקְטוֹרִים

וּמַזְהִיר מְאד מְאד לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְעַל חַיֵּי זַרְעוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ, שֶׁיִּתְרַחֵק עַצְמוֹ מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִלַּעֲסֹק חַס וְשָׁלוֹם, בִּרְפוּאוֹת וְדוֹקְטוֹרִים

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ

וַאֲפִילּוּ אִם הַחוֹלַאַת חָזָק חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן

אַף עַל פִּי כֵן יַשְׁלִיךְ עַל ה' יְהָבוֹ וְיִשָּׁעֵן בֶּאֱלקָיו לְבַד

וְאַל יַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת וְדוֹקְטוֹרִים כְּלָל

אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דּוֹקְטוֹרִים מֻפְלָגִים

אַף עַל פִּי כֵן אַל יִסְמךְ עֲלֵיהֶם וְאַל יִמְסֹר חַיָּיו בְּיָדָם

כִּי הֵם קְרוֹבִים לְמִיתָה יוֹתֵר מֵחַיִּים רַחֲמָנָא לִצְלָן

כִּי אֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא דּוֹקְטוֹר גָּדוֹל

אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְכַוֵּן הַחוֹלַאַת וְהָרְפוּאָה הַשַּׁיֶּכֶת לוֹ

לְפִי מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ וּכְפִי הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ וּכְפִי הָעֵת וְהַזְּמַן

כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים שֶׁצָּרִיךְ הַדּוֹקְטוֹר לְכַוֵּן בָּהֶם מְאד

וְקָשֶׁה לוֹ מְאד שֶׁיְּכַוֵּן וְלא יִטְעֶה בְּכָל הַפְּרָטִים

כַּאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם מוֹדִים בָּזֶה

וּבְקַל בְּקַל יוּכַל לְקַלְקֵל לוֹ הַרְבֵּה הַרְבֵּה שֶׁלּא יוֹעִיל שׁוּם תַּקָּנָה לְחַיָּיו חַס וְשָׁלוֹם

וַאֲפִילּוּ הַדּוֹקְטוֹר הַגָּדוֹל מְאד

מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן רב הַדּוֹקְטוֹרִים הַמְּצוּיִים בִּמְדִינָתֵנוּ אֲשֶׁר רֻבָּם אֵינָם יוֹדְעִים בֵּין יְמִינָם לִשְׂמאלָם וְהֵם רוֹצְחִים מַמָּשׁ וְהוֹרְגִים נְפָשׁוֹת בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם

צָרִיךְ לִבְרחַ מֵהֶם כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת לְבַל יָמִית עַצְמוֹ אוֹ הַחוֹלֶה שֶׁמּוֹסֵר לָהֶם בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם

וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁסּוֹמֵךְ עַל דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאד

וְרָחוֹק מִן הַחַיִּים

מֵאַחַר שֶׁנָּפַל בְּיַד הַדּוֹקְטוֹר

וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר כָּל מַה שֶּׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיָן זֶה

וְסִפֵּר שֶׁכְּשֶׁהָיָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְג שֶׁהוּא מְקוֹם קִבּוּץ דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים

הֵעִיד לְפָנָיו דּוֹקְטוֹר גָּדוֹל בְּעַצְמוֹ

שֶׁטּוֹב לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדוֹקְטוֹרִים בְּתַכְלִית הָרִחוּק

וְאָמַר שֶׁכְּבָר חָקְרוּ כָּל כָּךְ בְּחָכְמַת הַדּוֹקְטוֹרְיָא

עַד שֶׁעַכְשָׁו אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל לא

כִּי מֵרִבּוּי חֲקִירָתָם כְּבָר רָאוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲקר וּלְבָרֵר אֲמִתַּת הַדְּבָרִים עַל מְכוֹנָם

גַּם יֵשׁ מַחֲלוֹקוֹת גְּדוֹלוֹת בֵּינֵיהֶם בְּעִנְיְנֵי הָרְפוּאוֹת

וּבִקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְג יֵשׁ שְׁתֵּי כִּתּוֹת דּוֹקְטוֹרִים מְחֻלָּקִים בְּעִנְיַן אֵיזֶה חוֹלַאַת מְסֻכָּן אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בּוֹ

שֶׁכַּת אַחַת אוֹמֶרֶת שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הַחֲזָקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה חֲרִיפוּת מַזִּיק מְאד לָזֶה הַחוֹלַאַת

וְשֶׁצָּרִיךְ הַחוֹלֶה לִקַּח רַק הַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּהֵפֶךְ

וְכַת הָאַחֶרֶת אוֹמֶרֶת בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ

שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה הַחוֹלַאַת דַּיְקָא דְּבָרִים חֲזָקִים וְכַיּוֹצֵא

וּדְבָרִים מְתוּקִים וְרַכִּים מַזִּיקִים מְאד לְחוֹלַאַת הַזּאת

וְכָל אַחַת וְאַחַת מֵהַכִּתּוֹת הַנַּ"ל מְבִיאָה רְאָיוֹת חֲזָקוֹת לְדִבְרֵיהֶם

וּלְפִי דַּעַת כָּל אַחַת מֵהַכִּתּוֹת מִי שֶׁמִּתְנַהֵג בְּהֵפֶךְ דַּעְתָּם הוּא סַם הַמָּוֶת חַס וְשָׁלוֹם, לְפִי דַּעְתָּם

נִמְצָא שֶׁלְּפִי דַּעַת כַּת זוֹ כָּל הַהַנְהָגוֹת שֶׁל הַחוֹלֶה הַנַּ"ל שֶׁמִּתְנַהֵג עַל פִּי הַדּוֹקְטוֹרִים שֶׁל הַכַּת הַשְּׁנִיָּה הֵם סַם הַמָּוֶת חַס וְשָׁלוֹם

וְכֵן לְהֵפֶךְ לְפִי כַּת הָאַחֶרֶת

וְכָל אַחַת מֵהַכִּתּוֹת הֵם דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים וּמֻפְלָגִים בְּחָכְמָה זוֹ מְאד

וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם יְכוֹלִים לְכַוֵּן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בְּחוּשׁ עִם מִי הָאֱמֶת

כִּי לִפְעָמִים נִרְאֶה בְּחוּשׁ כְּפִי דֵּעָה זוֹ וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ

וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְבָרֵר הַדָּבָר כְּלָל

נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְמךְ עַל הַדּוֹקְטוֹרִים

מֵאַחַר שֶׁהֵם בְּעַצְמָם מְבֻלְבָּלִים מְאד מְאד בְּחָכְמָה זוֹ

וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲמד עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

וְאֵיךְ יִמְסֹר חַיָּיו בְּיָדָם שֶׁהוּא תָּלוּי בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה

שֶׁכַּאֲשֶׁר הַדּוֹקְטוֹר שׁוֹגֶה אֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה

הֲרֵי הוּא מְקַלְקֵל חַיָּיו וּמְמִיתוֹ בְּיָדַיִם

וְכַאֲשֶׁר רוֹאִין בְּחוּשׁ רב הַפְּעָמִים

שֶׁרַבִּים מְאד מֵתִים מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַדּוֹקְטוֹרִים

כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן חָכְמַת הַדּוֹקְטוֹרְיָא דִּקְדּוּקִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאד מְאד וְהֵם נֶעְלָמִים מֵהֶם מְאד מְאד "כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה"

עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן הַדּוֹקְטוֹר בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים וְלא יִשְׁגֶּה כְּלָל

עַל כֵּן צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק וְלִבְרחַ מֵהֶם מְאד

וְאַל יאמַר הָאָדָם שֶׁהוּא חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם

אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ חַס וְשָׁלוֹם

אִם כֵּן, עַל מִי אֶסְמךְ ?

כִּי בְּהֶכְרֵחַ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע

וְאֵיךְ אַנִּיחַ אֶת הַחוֹלֶה וְלא אֶשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתוֹ ?!

כִּי בֶּאֱמֶת זֶה שְׁטוּת

כִּי מֵאַחַר שֶׁהַדּוֹקְטוֹר רָחוֹק מֵחַיִּים וְקָרוֹב לְהֵפֶךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וָסוֹף כָּל סוֹף הוּא צָרִיךְ לִסְמךְ רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

טוֹב לִסְמךְ מִיָּד עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַל יְסַכֵּן אֶת הַחוֹלֶה בְּיָדַיִם עַל יְדֵי הַדּוֹקְטוֹר

כִּי עַל פִּי רב הַדּוֹקְטוֹרִים הֵם שְׁלוּחֵי הַמַּלְאָךְ הַמָּוֶת רַחֲמָנָא לִצְלָן

וְיִדְמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הוּא יוֹשֵׁב בְּמִדְבָּר אוֹ בְּיַעַר

שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לִסְמךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד מֵאַחַר שֶׁאֵין מַה לַּעֲשׂוֹת

כְּמוֹ כֵן עַכְשָׁו

אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דּוֹקְטוֹרִים וּרְפוּאוֹת

אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהֵם בְּעַצְמָם מְבֻלְבָּלִים בְּחָכְמָה זוֹ

וּשְׁאָר הַחֲשָׁשׁוֹת הַרְבֵּה מְאד שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן רְפוּאוֹת

אִם כֵּן קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי הָרְפוּאוֹת וְהַדּוֹקְטוֹר לא דַּי שֶׁלּא יוֹעִיל אַדְּרַבָּא, יְקַלְקֵל בְּוַדַּאי

וְאִם כֵּן לָמָּה יַעֲשֶׂה עֵסֶק בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע

מַה שֶּׁרָחוֹק מִשָּׂכָר וְקָרוֹב לְהֶפְסֵד !

וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב

כִּי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, סִפֵּר הַרְבֵּה עִם דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים

וְהָיָה יוֹדֵעַ הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ

וְהִזְהִיר מְאד לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאד

וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל מַה שֶּׁסִּפֵּר בְּעִנְיָן זֶה

וְאָמַר שֶׁכְּבָר הָיָה בָּעוֹלָם מֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָרַג כָּל הַדּוֹקְטוֹרִים שֶׁבִּמְדִינָתוֹ

מֵאַחַר שֶׁהֵם מַזִּיקִים מְאד אֶת בְּנֵי אָדָם

וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת, שֶׁעַל מַלְאַךְ הַמָּוֶת הוּא קָשֶׁה מְאד לְהָמִית בְּעַצְמוֹ

כִּי כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי בּוֹ וְקָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו לַעֲשׂוֹת הַכּל בְּעַצְמוֹ

עַל כֵּן הֶעֱמִיד שְׁלוּחִים בִּמְקוֹמוֹ בְּכָל מָקוֹם

וְהֵם דּוֹקְטוֹרִים שֶׁהֵם שְׁלוּחָיו לְהָמִית אֲנָשִׁים

כִּי הֵם מְמִיתִים בְּנֵי אָדָם הַרְבֵּה מְאד מְאד

אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהֶם וּמַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִסְמךְ עָלָיו לְבַד

וּכְבָר מְבאָר קְצָת מֵעִנְיַן הַרְחָקַת רְפוּאוֹת בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים כְּבָר

רַק שָׁם מְרֻמָּז הַדָּבָר קְצָת בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא

אֲבָל הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ מְאד בְּעִנְיָן זֶה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם, יִשָּׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְיִשָּׁעֵן בַּה' לְבַד

וּמַה שֶּׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ נָסַע לִקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְג וְעָסַק שָׁם בִּרְפוּאוֹת יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת וּדְבָרִים נִסְתָּרִים מְאד

כִּי לא הָיָה כַּוָּנָתוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנָּסַע לְשָׁם בִּשְׁבִיל הָרְפוּאוֹת

רַק בִּשְׁבִיל עִנְיָנִים אֲחֵרִים הַיְדוּעִים לוֹ

וּכְמוֹ שֶׁכָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ פְּלָאוֹת נִשְׂגָּבוֹת וְנֶעֱלָמוֹת מְאד כְּמוֹ הַנְּסִיעָה לְקַאמִינִיץ וּלְנָאוְורִיטְשׁ וּלְשַׁארִיגְרַאד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הַמֻּזְכָּרִים קְצָת בִּדְבָרֵינוּ, כִּי הָיָה לוֹ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת מְאד הַנֶּעֱלָמוֹת מֵעֵין כָּל חַי

וּכְמוֹ שֶׁפַּעַם אֶחָד כְּשֶׁבָּא מֵהַדֶּרֶךְ, מֵהַדְּרָכִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה הַמְבאָר בְּ"סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת", וְאָמַר שֶׁזּאת הַמַּעֲשֶׂה מְבָאֶרֶת עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ

וּבֶאֱמֶת הַדָּבָר סָתוּם וְחָתוּם מְאד

כִּי מִי יוּכַל לַעֲמד בְּסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר אוֹ בְּסוֹד הַנְּסִיעוֹת וְהַהַנְהָגוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנֶּעֱלָמוֹת שֶׁלּוֹ

וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה בַּנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לִקְהִלַּת קדֶשׁ לֶמְבֶּרְג

וּמֵאַחַר שֶׁבָּא לְשָׁם הָיָה מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת מִטְּעָמִים וְסוֹדוֹת הַיְדוּעִים לוֹ

אֲבָל כְּשֶׁבָּא מִשָּׁם, אָז דַּיְקָא הִרְבָּה לְדַבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהַרְחָקַת הָרְפוּאוֹת

וְאָמַר אָז כַּמָּה תּוֹרוֹת עַל זֶה

וְגַם מִקּדֶם שֶׁנָּסַע לְלֶמְבֶּרְגּ הָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיָן זֶה

אֲבָל אַחַר כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר הַרְבֵּה מְאד מִזֶּה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּתַכְלִית הָרִחוּק
שיחות הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רבי נחמן שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה, לא היה שיהיה מלמד כנ"ל והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה. איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, אמר כך ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו ופעם אחת דבר עם אחד מאנשיו שהיה מלמד ושאל אותו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי
...- תורה לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פ - ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵך אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם
...יתן ה' יברך את עמו בשלום [לשון החברים] ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום הנה ידוע שגדול השלום כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'שלא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' ומה הוא השלום, שמחבר תרי הפכים בפסוק: "עושה שלום במרומיו" כי זה המלאך מאש וזה ממים שהם תרי הפכים. כי מים מכבה אש והקדוש ברוך הוא עושה שלום ביניהם ומחברם יחד והוא בחינת יוסף כי יוסף מחבר תרי הפכים, חסדים וגבורות לכך נאמר ביוסף . "ויבא יוסף את דבתם רעה", הוא בחינת גבורות "את אחי אנכי מבקש", הוא בחינת חסדים כי 'ימין מקרבת'...
ספר המידות - לימוד
...א. מי שעושה תענוג לאב ומשמח אותו, על ידי זה יהיה לו חשק ואהבה ללמד. ב. כשאתה רוצה להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרש מענינים רעים, אלא תדרש פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי שהוא מבטל את חברו מהלמוד, בידוע שהוא סר מדרך ה'. ו. למוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב. ז. על ידי קבלת היסורים באהבה אינו משכח תלמודו. ח. כל מה שלמד אדם בעולם הזה והיה נמנע אצלו לעמד על אמתת כונת הלמוד בשלמות, יזכה להבין...
ספר המידות - מוהל
ספר המידות - מוהל חלק א' א. צריך לחזר אחר מוהל צדיק וירא שמים, כי כשהמוהל אינו טוב, יכול להיות שלא יהיה מוליד, חס ושלום, הנמול על ידו. גם על ידי שהמוהל אינו טוב, על ידי זה בא התינוק, חס ושלום, לידי חלי נופל. ב. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה. ג. המוהל נותן הבנה לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה. ו. מי שגומל חסד, שם אשר יקרא יתקים, בשביל זה קדם שיקרא שם לתינוק, יגמל חסד, ועל ידי זה יתקים השם.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מה - מֶחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה
...כפים בתפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כפים בתפילה כי על ידי זה נתעוררים בחינת כנפים, שמשם בא הדבור "ובעל כנפים יגיד דבר", וכתיב "וידי אדם מתחת כנפיהם" נמצא שעל ידי שאדם נתעורר בידים שלו, אזי [הכנפים] נתעוררים הינו כנפי ראה, שמשם נתהוה הדבור אבל עדין צריכין להכין ולתקן פה, לקבל את הדבור בתוכו ועל ידי שמכה כף אל כף על ידי זה נתהוה הפה כי בכל יד חמשה אצבעות והכאות האורות, יד ימין ביד שמאל הינו חמשה פעמים חמשה גימטריא עשרים וחמשה והכאות יד שמאל ביד ימין חמשה פעמים חמשה גימטריא גם כן עשרים וחמשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה
...הם ימי הודאה א. ימי חנוכה הם ימי הודאה כמו שכתוב: 'וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל' וכו' וימי הודאה זה בחינת שעשוע עולם הבא כי זה עקר שעשוע עולם הבא להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולהכיר אותו יתברך שעל ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך כי כל מה שיודעין ומכירין אותו יתברך ביותר סמוכים אליו ביותר כי שאר כל הדברים יתבטלו לעתיד כלם בבחינת: 'כל הקרבנות בטלין, חוץ מקרבן תודה' שלא ישאר לעתיד, רק בחינת תודה והודאה להודות ולהלל ולדעת אותו יתברך כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" שזה...
סיפורי מעשיות - מעשה ממלך אחד שהלך לצוד חיות
...יכבוש המלחמה רק עם האנשים הפשוטים האומרי תהלים בפשיטות ותמימות ולא עם ההולכים בחכמות. וספר לזה משל ממלך אחד שהלך לצוד חיות והיה לבוש כאיש פשוט, כדי שיהיה נח יותר לצוד באמצע פתאום ירד מטר גדול ממש מבול מים וכל השרי מלוכה נתפזרו כלם מחמת המטר וכו' והמלך היה בסכנה גדולה וחפש מקום להסתר בו עד שמצא בית כפרי אחד והכניסו הכפרי לביתו בכבוד והלבישו מלבושים חמים ונתן לו אוכל כפרי ופשוט והסיק עבורו את תנור החורף והניחו לישן עליה כדי שיתחמם וכל כך היה ערב ומתוק אכילתו ושינתו שמעולם לא טעם טעם ערב כזה כי
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כו - צָרִיך לְהַרְחִיק מִשִּׁכְרוּת
...- צריך להרחיק משכרות שיך לא"ב החדש, שכרות, אות ד צריך להרחיק משכרות ולדקדק שלא לשתות יותר מיכלתו כדי שלא יבוא לידי שכרות כי מעט השתיה לפי הצרך הוא טובה להרחיב דעתו ודע, כי הדעת מלבש בחסדים וכששותה במדה כראוי לפי ערכו אזי נתרחב דעתו ונתרומם מחו ואזי נגדלין החסדים ביותר על ידי השתיה כי כשנתרומם הדעת, נתרוממין ונגדלין החסדים כי הדעת מלבש בחסדים כנ"ל "כל המתפתה ביינו, יש בו מדעת קונו" 'מתפתה' דיקא, בחינת חסדים שעל ידי היין נגדלין החסדים וזהו 'מתפתה' שעל ידי הגדלת החסדים הוא מתפתה ומתפיס אף על פי שלא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
...נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש הנעלם נמצא שהוא מסירת נפש...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 28_08_2025 השעה 12:53:49 - wesi2