ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כשמחדשין חדושי תורה כשמחדשין חדושי תורה ואזי יש אלו הידועים, המסתכלים ומצפים על זה וצריך להעמיד אנשי חיל, להעמידם לפניהם ולאחריהם כדי שלא יתקרב זר וזה נעשה על ידי למוד הפוסקים שצריך ללמד פוסקים קדם החדוש שמחדש ואחר כך ועל ידי זה נעשין בחינת אנשי חיל מלפניהם ומלאחריהם והתורה יורדת והולכת ביניהם לבטח כי האנשי חיל עומדים עם הכלי זין ואינם יכולים אלו הנ"ל להתקרב

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש מה שאנו רואים, שכל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש כמו שאנו רואין בחוש שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול דע, כי הממון עושה אותו משגע כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים כי 'כל הנביאים היו עשירים' והנבואה כשבאה על הנביא, היה כמו משתגע כמו שפרש רש"י: "ויתנבא" 'ואשתטי' . ואצל הנגידים הנ"ל נעשה על ידי הממון שגעון גמור ועל כן הם נעשים משגעים על ידי העשירות שלהם

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר...וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש הנעלם נמצא שהוא מסירת נפש וכן כיוצא בז

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ט - אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו איתא בתקוני זוהר . כלהו ערקין דלבא מתנהגין בתר רוחא הדא הוא דכתיב: "אל אשר יהיה הרוח ללכת" וכו' דהינו הרוח היוצא מכנפי הראה כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי...הרוח מכבין הנר ומדליקין הנר כנראה בחוש שלפעמים נכבה הנר על ידי הרוח המנשב ולפעמים מדליקין הנר שנכבה על ידי הרוח שמנשבין בו כי כבוי הנר הוא על ידי שנופל על הנר עפרוריות ונפרדין חלקי האש, שיש בו מיסוד האש ואינם יכולים לבער ועל כן כשמנפחין בו אזי הרוח מנפח מן הנר העפרורי

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דיקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות כי אזי...אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות כי הנה באמת איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים הלא אינו יודע הסם, הצריך לרפואות אותו החולה כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת אך בודאי החולה אינו יכול להתרפא כי אם על ידי סם פלוני המיחד לרפואתו, כפי שנגזר למעלה כמו שאמרו...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קב - מענין בעז ורות פעם אחד באתי אליו, זכרונו לברכה וספר לי, שזה בסמוך היה אצלו רב אחד, ודבר עמו ואמר לפניו תורה [הינו שרבנו, זכרונו לברכה, אמר לפני הרב הנ"ל תורה] ולא זכיתי, שיחזר ויאמר אותה התורה לפני רק אלו הדבורים שמעתי מפיו...הם סוד סמיכת גאלה לתפילה כי בעז הוא בחינת גואל, כמו שכתוב: "כי גואל אנכי" וכו' ורות היא בחינת תפילה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'למה נקרא שמה רות, שיצא ממנה דוד, שרוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות' והיה מובן מדבריו, זכרונו לברכה, שגלה בזה תורה...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יש חלוקים בין התורות דע, שיש חלוקים בין התורות כי יש תורה שלא נתנה אפילו לדרש ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב ויש שנתנה לכתב וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו' ומי שיודע...לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו וסוד זה מרמז בפסוק: "אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו" הינו כשכותבין רבי תורתי הינו רב יותר מהראוי דהינו שכותבין מה שלא נתן לכתב כנ"ל אזי "כמו זר...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לה - לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות וזה שכתוב: "קדם ידעתי" שאני יודע מקדם מה שיהיה ומהיכן "מעדתיך" דהינו מן התורה

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סא - השם יתברך הוא למעלה מהזמן השם יתברך הוא למעלה מהזמן, כמובא וזה הענין הוא באמת דבר נפלא ונעלם מאד ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי אך דע, שעקר הזמן הוא רק מחמת שאין מבינים דהינו מחמת ששכלנו קטן כי כל מה שהשכל גדול ביותר, הזמן...ביותר כי בחלום, שאז השכל נסתלק, ואין לו [אלא] רק [את] כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה כאשר נדמה בחלום, שעובר והולך כמה וכמה זמנים בשעה מעטת מאד ואחר כך כשנתעוררים מהשנה אזי רואים, שכל אלו הזמנים והשבעים שנה שעברו בחלום הוא זמן מעט מאד באמת וזה מחמת שאחר כך בהקיץ אז חוזר

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכד - לפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה שמעתי בשמו שאמר שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וההשתוקקות כגון לדבר שם איזה דבורים של תחנות ובקשות או דברי השתוקקות...ולא יזוז ממקומו אף על פי שאין זה המקום מוכן לכך כגון שלא במקום קביעות לתורה ותפילה, רק בדרך הלוכו וכיוצא כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכן ממנו זכרונו לברכה, בעצמו ראינו ענין כזה כמה פעמים שלפעמים נשאר עומד באמצע הבית ודבר עמנו וגלה לנו תורה נפלאה ושיחה נאה מ