ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - ימי חנכה הם ימי הודאה א. ימי חנוכה הם ימי הודאה כמו שכתוב: 'וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל' וכו' וימי הודאה זה בחינת שעשוע עולם הבא כי זה עקר שעשוע עולם הבא להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולהכיר אותו יתברך שעל ידי...זה סמוכים וקרובים אליו יתברך כי כל מה שיודעין ומכירין אותו יתברך ביותר סמוכים אליו ביותר כי שאר כל הדברים יתבטלו לעתיד כלם בבחינת: 'כל הקרבנות בטלין, חוץ מקרבן תודה' שלא ישאר לעתיד, רק בחינת תודה והודאה להודות ולהלל ולדעת אותו יתברך כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" שזה כל שעשוע עול

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סא - השם יתברך הוא למעלה מהזמן השם יתברך הוא למעלה מהזמן, כמובא וזה הענין הוא באמת דבר נפלא ונעלם מאד ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי אך דע, שעקר הזמן הוא רק מחמת שאין מבינים דהינו מחמת ששכלנו קטן כי כל מה שהשכל גדול ביותר, הזמן...לו [אלא] רק [את] כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה כאשר נדמה בחלום, שעובר והולך כמה וכמה זמנים בשעה מעטת מאד ואחר כך כשנתעוררים מהשנה אזי רואים, שכל אלו הזמנים והשבעים שנה שעברו בחלום הוא זמן מעט מאד באמת וזה מחמת שאחר כך בהקיץ אז חוזר

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עא - יש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץ דע כי יש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץ וגם המחין של חוץ לארץ הם מקבלים ויונקים גם כן מהמחין של ארץ ישראל כי עקר המח והחכמה היא בארץ ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה...ארץ ישראל' וכו' וכל אחד מישראל יש לו חלק בארץ ישראל וכל אחד כפי חלקו שיש לו בארץ ישראל כן הוא מקבל ויונק מהמחין של ארץ ישראל נמצא שכל המחין הם בחינת מחין של ארץ ישראל כי כלם מקבלים משם כי שם בארץ ישראל עקר המח והחכמה כנ"ל אבל אף על פי כן יש מחין של חוץ לארץ וזה נעשה על ידי פג

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זה מצאתי מכתיבת ידו הקדושה מהתורה אר"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור הנדפס בסי' נ"א אך לא מצאתי ההתחלה ומה שמצאתי העתקתי וזהו] כי אם אין טומאה אין צריך טהרה...מכל טומאותיכם ודרך הטהרה יכולה לתקן את עצמה והטומאה שהיא השקר היא מחמת הריחוק מאחד כי עיקר הרע הוא מחמת הריחוק מאחד כי הרע הוא נגדיות הוא נגד רצונו של אדם ונגדיות אין שייך באחד אלא בשנים שאחד מתנגד לשני אבל באחד אין שייך נגדיות נמצא שאחד הוא טוב וזה שאמרו חז"ל ביו

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו . א. "ואת הערבים צויתי לכלכלך" זה בחינת צדקה כי בתחלה כשמתחילין להתנדב לצדקה אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות...שהוא רחמן בטבעו ונותן צדקה מחמת רחמנות שבטבעו אין זה עבודה כי יש גם כמה חיות שהם רחמנים בטבעם רק עקר העבודה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות וזה בחינת: "ואת הערבים צויתי לכלכלך" כי העורב הוא בטבעו אכזרי, ונתהפך לרחמנות לכלכל את אליהו כמו כן צריכין בצדקה כנ"ל וכל הנדיבי לב, כ

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ע - מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר כל מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר כמו שאנו רואין שהצומח חיותו ומבקשו סמוך לו מיד כי הוא צומח מן הארץ בסמוך לו ממש ובהמה מבקשה סמוך לה גם כן על הארץ אך הוא ברחוק יותר קצת מן הצומח כי הבהמה גדולה במעלה מן הצומח אבל בן אדם צריך לבקש מבקשו ברחוק יותר ויותר מן הבהמה ועל כן משה רבנו, עליו השלום, שהיה גדול במעלה מאד היה צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום ביותר ועל כן הצרך לבקש לו אשה ממדין כי מבקשו היה רחוק מחמת גדלתו

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עג - מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים כי אמירת תהלים מסגל לתשובה כי יש נון שערי תשובה ומ"ט שערים יכול כל אדם לכנס בהם ולהשיגם אך שער החמשים הוא בחינת התשובה של השם יתברך...מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב: "שובו אלי ואשובה אליכם" ואלו המ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות שנים עשר שבטי יה כי כל שער ושער יש לו אות ממ"ט אותיות השבטים והנה הכל חפצים ליראה את שמך ואף על פי כן לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה כי יש אחד שאין לו התעוררות כלל

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אחר פורים קורין פרשת פרה אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח פור, כי פורים על שם הפר, ואחר כך נעשה פר"ה כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח...נטפות מור עבר" שפתותיו זה בחינת פסח פה סח שושנה היא אסתר, [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם" ממצרים ול

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי בתורתי מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי...כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר מאד לחדש בתורה ואמר שהוא ת

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עז - דע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום דע, שכל אחד מישראל, אפילו צדיק גדול צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה...ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה שעל ידי זה נעשה ההמתקה כנ"ל על ידי זה נעשה הפה בבחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה לאדם"...