ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו אחד מאנשי שלומנו ספר לי שהיה מדבר עם רבנו, זכרונו לברכה, בעבודת השם כדרכו והבין רבנו, זכרונו לברכה, שהוא עוסק קצת לכון כונות בתפילתו והקפיד עליו רבנו, זכרונו לברכה מאד ואמר לו...עוד בזה, ולא יתפלל עם כונות רק יכון פרוש המלות כפשוטו [אף על פי שזה האיש למד כתבי האר"י, זכרונו לברכה, על פי פקדתו אף על פי כן לא רצה שיתפלל עם כונות כלל] ואמר לו רבנו, זכרונו לברכה שמי שאינו ראוי לזה כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף כי בכשוף נאמר "לא תלמד לעשות" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה:...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן לענין התחזקות לבל יפל האדם בדעתו מחמת רבוי הפגמים והקלקולים שקלקל על ידי מעשיו ענה ואמר אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סא - השם יתברך הוא למעלה מהזמן השם יתברך הוא למעלה מהזמן, כמובא וזה הענין הוא באמת דבר נפלא ונעלם מאד ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי אך דע, שעקר הזמן הוא רק מחמת שאין מבינים דהינו מחמת ששכלנו קטן כי כל מה שהשכל גדול ביותר, הזמן...בחלום, שאז השכל נסתלק, ואין לו [אלא] רק [את] כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה כאשר נדמה בחלום, שעובר והולך כמה וכמה זמנים בשעה מעטת מאד ואחר כך כשנתעוררים מהשנה אזי רואים, שכל אלו הזמנים והשבעים שנה שעברו בחלום הוא זמן מעט מאד באמת וזה מחמת שאחר כך בהקיץ אז חוזר

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כה - ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל דהינו לקבע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס לבקש ולהתחנן...באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז כי בלשון הקדש קשה לו לפרש כל שיחתו וגם אין הלב נמשך אחרי הדבורים, מחמת שאינו מרגל כל כך בהלשון כי אין דרכנו לדבר בלשון הקדש אבל בלשון אשכנז שמספרים ומדברים בו קל וקרוב יותר לשבר לבו כי הלב נמשך וקרוב

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי, חס ושלום חס ושלום אך השם יתברך מלא רחמים וכל העולם...לחזק עצמו מאד בעבודתו בכל מה שיוכל אף אם הוא כמו שהוא ויסמך על רחמיו המרבים מאד בלי שעור כי בודאי לא יעזב אותו אף אם עבר מה שעבר ולהבא לא יעשה עוד ויהיה שב ואל תעשה על כל פנים הן במחשבה והן במעשה כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה כי גם בעולם העש

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ס - כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כי נתעורר הקללה של קין: "כי תעבד את האדמה, לא תסף תת כחה לך" על ידי השפיכות דמים שיש בעולם כי קללה זו נאמרה על שפיכות דמים כי האדמה היא חיבת...שפיכות דמים כי הגשמים נעשין על ידי האדים העולים מן הארץ כמו שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" כי מן האדים העולים מן הארץ, מזה נעשים גשמים וכשיש מלחמות ושפיכות דמים אזי נעשה מן האדים הנ"ל שפיכות דמים וזה שכתוב: "ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם" הינו בחינת אדים הנ"ל שעל...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זה מצאתי מכתיבת ידו הקדושה מהתורה אר"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור הנדפס בסי' נ"א אך לא מצאתי ההתחלה ומה שמצאתי העתקתי וזהו] כי אם אין טומאה אין צריך טהרה...מכל טומאותיכם ודרך הטהרה יכולה לתקן את עצמה והטומאה שהיא השקר היא מחמת הריחוק מאחד כי עיקר הרע הוא מחמת הריחוק מאחד כי הרע הוא נגדיות הוא נגד רצונו של אדם ונגדיות אין שייך באחד אלא בשנים שאחד מתנגד לשני אבל באחד אין שייך נגדיות נמצא שאחד הוא טוב וזה שאמרו חז"ל ביו

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיט - מענין יסורי עולם הזה דבר עמנו כמה פעמים מענין יסורי עולם הזה שכל בני העולם כלם מלאים יסורים אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה ואפילו העשירים הגדולים ואפילו השרים אין להם שום עולם הזה כלל כי כל ימיהם כעס ומכאובות וכלם מלאים טרדות...יש לו יסורים מיחדים ואין גם אחד מכל הגבירים והשרים, שיהיה לו הכל כסדר כרצונו תמיד וכלם כאחד מלאים יסורים ודאגות תמיד וזה ברור וידוע לכל מי שבקי קצת בהם ובדרכיהם וכמה פעמים דברנו מזה, והיינו רואים בעינינו כל זאת ואפילו מי שנדמה עליו שיש לו העולם הזה בשלמות...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיז - מה שמבלבל את האדם, כשנכנס לקדשה גבוהה מה שמבלבל את האדם, כשנכנס לקדשה גבוהה כגון כשמתקרב לצדיק האמת וכיוצא אזי דיקא יקרה לו מקרה בלתי טהור, חס ושלום כבר מבאר מזה במקום אחר [שכשהאדם נכנס לקדשה מתגבר עליו היצר הרע ביותר כי...בכל פעם יצר הרע חדש גדול מבתחלה עין בלקוטי הראשון בסימן עב ובמקום אחר] ובאמת הבלבול הזה שטות כי ממה נפשך אם יקרה לו מחמת הרהור מי חיב בזה ואין לו להתרעם כלל, מאחר שהוא בעצמו גרם לו ואם אינו מחמת הרהור, אזי בודאי אינו סימן רע כלל כי אם היה ענין רע לא היו רבותינו, זכרונם

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות...ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו ואז ממילא בקל יתעורר לבו עד שיבוא לב