ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י
כלל הדבר כי אלו האנשים הנ"ל בזו אותו, זכרונו לברכה, בכל מיני בזיונות וכו' והוא סבל הכל ולא רצה לגלות להם בשום אפן מי הוא ורמה אותם בכונה ובלבל דעתם מאד מאד עד שהיו מבזים אותו בכל פעם על שבכל פעם הוא משנה עניניו פעם אחד דבר עמהם עד שנדמה להם בברור שהוא מלגורנא (עיר באטליא) וכו' ואחר כך ראו שלא כן הוא ובזו אותו מאד מאד ופעם אחד דבר עמהם ונדמה להם שהוא בן הקאמרנער דהינו בן המגיד מקאמרנא שהיה אז מחלקת גדול עמו כמפרסם ואחר כך בתוך הדברים התחיל הוא זכרונו לברכה, לקלל את הקאמרנער וגערו בו: הלא הוא אביך ?! וראו שעדין לא עמדו עליו ובכל פעם היה לו שם אחר ובכל שם שקראו אותו נענה להם ובא אליהם פתאם יצא מפיהם וקראו ישעיה כדי לנסותו אם הוא בן הקאמרנער ששמו ישעיה ובא הוא זכרונו לברכה, תכף ומיד אליהם ונדמה להם בודאי שהוא בן הקאמרנער ואמרו לו: אתה הוא בודאי בן הנ"ל והשיב להם, והוכיח להם שאינו בנו בתוך כך התחילו לדבר מהמתנה ששלח הקאמרנער לבנו והתחיל הוא זכרונו לברכה, תכף לבקשם ולהפציר אותם שיהיו מראין לו את המתנה שלו וראו שוב שהוא בנו ואחר כך דברו עמו עוד וקללו אותו ונבהלו מאד מאד ובאו בכעס גדול ובזו אותו מאד מאד וכששאלו אותו: למה אתה אומר עכשו ששמך כך ואחר כך שם אחר וכן בשם מקומך ? השיב להם גם כן שכל שם ושם הוא כפי המדה והספירה שנאחז בו וכו' ואני ברוך השם כלול מכלם וכל מה שעבר בענין זה יקצרו המון יריעות לספר והוא זכרונו לברכה, היה מעורר אותם לפעמים מהשנה והתחיל לדבר עמהם עד שבאו בכעס גדול והתחילו עוד לקלל ולבזות אותו מאד ובערב שבת קדש באו הם מבית הטבילה והוא זכרונו לברכה, היה שוכב על הדרגש יחף בלי חגורה ובלי כובע עליון ושאל אותם: מפני מה בכל השבוע הגוף שלי קל ואין לי כבדות ועכשו יש לי כבדות גדול מאד עד שכמעט איני יכול לעמד ממקום זה ? והשיבו לו: מחמת שבכל ערב שבת קדש הנשמה זו עולה למעלה ונשמה היתרה באה למטה ואצלך הלכה הנשמה שלך ונשמה יתרה אינך זוכה לקבל על כן נשאר גופך כאבן והשיב להם: אוי לכם ואפילו בדבר קל כזה אינכם יודעים מה להשיב ובקש אותם שיקבלו אותו על שבת אצלם ולא רצו ובשבת קבלו את האיש שהיה עמו אצלם על שבת ואותו לא רצו לקבל והכרח לאכל מאכלי חלב כי לא רצו לאכל שם בשר רק הם, היה להם איזה שוחט וגם בשבת היה להם מחלקת גדול מאד עמו ורצו לדחפו לחוץ כי הוא נכנס אצלם אף על פי שלא אכל עמהם והם התחילו לריב עמו עד שרצו לדחפו לחוץ והיה רעש גדול שם וכן בבקר היה גם כן כך כלל הדבר כי הוא זכרונו לברכה, עשה בכונה והניח עצמו לבזות בכל מיני בזיונות ואמר להאיש שהיה עמו שאלו הבזיונות יהיו לו לו טובה גדולה בהליכה ובחזרה כי גדל עצם המניעות הגדולות שהיה לו לבוא לארץ ישראל אי אפשר לשער ולהעריך ולספר ולא היה לו באפשרי לבוא לארץ ישראל כי אם על ידי קטנות זאת כאשר נשמע אחר כך מפיו בפרוש ואמר, שאם לא היו לו אלו הבזיונות והקטנות לא היה לו באפשרי לבוא לשם בשום אפן ואמר שראה שהוא מכרח לשאר שם בסטנבול דהינו למות שם אך זאת הקטנות והבזיונות הצילו אותו כי קדם שבאין לארץ ישראל וכו' כנ"ל אחר כך צוה רבנו, זכרונו לברכה, להאיש שהיה עמו שיתן להאנשים הנ"ל שבזו אותו כנ"ל, מהמאכלים ומשקאות ומיני מרקחת שלהם שהיה עמהם לתן להם מהכל ונסעו אלו האנשים לביתם ולא רצו לקבל אגרת מרבנו לביתו רק מהאיש שהיה עמו קבלו אגרת ורבנו זכרונו לברכה, הניח אגרת שלו בתוך אגרת של האיש הנ"ל ואלו האנשים היו רוצים לפתח את האגרת של האיש הנ"ל אולי יוכלו להבין ממנו איזה דבר מרבנו זכרונו לברכה, מי הוא ומאין הוא אבל לא היו יכולים למצא האגרת אצלם כי נעלם מהם היכן שהניחו את האגרת ולא בא לידם האגרת עד שבאו אל הקאמער [תחנת מעבר גבול] בוליחאי אז מצאו האגרת אצלם וראו מן האגרת שזה היה רבנו זכרונו לברכה המה ראו כן תמהו, ונבהלו מאד והאיש ההוא שבזה אותו הרבה כנ"ל בא לביתו ונפטר בסמוך לביאתו ממש
כְּלַל הַדָּבָר

כִּי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל בִּזּוּ אוֹתוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת וְכוּ'

וְהוּא סָבַל הַכּל וְלא רָצָה לְגַלּוֹת לָהֶם בְּשׁוּם אפֶן מִי הוּא

וְרִמָּה אוֹתָם בְּכַוָּנָה וּבִלְבֵּל דַּעְתָּם מְאד מְאד

עַד שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם עַל שֶׁבְּכָל פַּעַם הוּא מְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו

פַּעַם אֶחָד דִּבֵּר עִמָּהֶם עַד שֶׁנִּדְמָה לָהֶם בְּבֵרוּר שֶׁהוּא מִלַּגּוֹרְנָא וְכוּ'

וְאַחַר כָּךְ רָאוּ שֶׁלּא כֵּן הוּא וּבִזּוּ אוֹתוֹ מְאד מְאד

וּפַעַם אֶחָד דִּבֵּר עִמָּהֶם וְנִדְמָה לָהֶם שֶׁהוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער

דְּהַיְנוּ בֶּן הַמַּגִּיד מִקָּאמַרְנָא שֶׁהָיָה אָז מַחֲלקֶת גָּדוֹל עִמּוֹ כַּמְפֻרְסָם

וְאַחַר כָּךְ בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים הִתְחִיל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְקַלֵּל אֶת הַקָּאמַרְנֶער

וְגָעֲרוּ בּוֹ: הֲלא הוּא אָבִיךָ ?!

וְרָאוּ שֶׁעֲדַיִן לא עָמְדוּ עָלָיו

וּבְכָל פַּעַם הָיָה לוֹ שֵׁם אַחֵר

וּבְכָל שֵׁם שֶׁקָּרְאוּ אוֹתוֹ נַעֲנָה לָהֶם וּבָא אֲלֵיהֶם

פִּתְאם יָצָא מִפִּיהֶם וְקָרְאוּ יְשַׁעְיָה כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ אִם הוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער שֶׁשְּׁמוֹ יְשַׁעְיָה

וּבָא הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֵּכֶף וּמִיָּד אֲלֵיהֶם

וְנִדְמָה לָהֶם בְּוַדַּאי שֶׁהוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער

וְאָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא בְּוַדַּאי בֶּן הַנַּ"ל

וְהֵשִׁיב לָהֶם, וְהוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ

בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ לְדַבֵּר מֵהַמַּתָּנָה שֶׁשָּׁלַח הַקָּאמַרְנֶער לִבְנוֹ

וְהִתְחִיל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֵּכֶף לְבַקְּשָׁם וּלְהַפְצִיר אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ מַרְאִין לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁלּוֹ

וְרָאוּ שׁוּב שֶׁהוּא בְּנוֹ

וְאַחַר כָּךְ דִּבְּרוּ עִמּוֹ עוֹד וְקִלְּלוּ אוֹתוֹ

וְנִבְהֲלוּ מְאד מְאד

וּבָאוּ בְּכַעַס גָּדוֹל וּבִזּוּ אוֹתוֹ מְאד מְאד

וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לָמָה אַתָּה אוֹמֵר עַכְשָׁו שֶׁשִּׁמְךָ כָּךְ וְאַחַר כָּךְ שֵׁם אַחֵר וְכֵן בְּשֵׁם מְקוֹמְךָ ?

הֵשִׁיב לָהֶם גַּם כֵּן

שֶׁכָּל שֵׁם וְשֵׁם הוּא כְּפִי הַמִּדָּה וְהַסְּפִירָה שֶׁנּאחֵז בּוֹ וְכוּ'

וַאֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם כָּלוּל מִכֻּלָּם

וְכָל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיָן זֶה יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה מְעוֹרֵר אוֹתָם לִפְעָמִים מֵהַשֵּׁנָה

וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּהֶם

עַד שֶׁבָּאוּ בְּכַעַס גָּדוֹל וְהִתְחִילוּ עוֹד לְקַלֵּל וּלְבַזּוֹת אוֹתוֹ מְאד

וּבְעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ בָּאוּ הֵם מִבֵּית הַטְּבִילָה

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה שׁוֹכֵב עַל הַדַּרְגָּשׁ יָחֵף בְּלִי חֲגוֹרָה וּבְלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן

וְשָׁאַל אוֹתָם: מִפְּנֵי מָה בְּכָל הַשָּׁבוּעַ הַגּוּף שֶׁלִּי קַל וְאֵין לִי כְּבֵדוּת

וְעַכְשָׁו יֵשׁ לִי כְּבֵדוּת גָּדוֹל מְאד

עַד שֶׁכִּמְעַט אֵינִי יָכוֹל לַעֲמד מִמָּקוֹם זֶה ?

וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ הַנְּשָׁמָה זוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה

וּנְשָׁמָה הַיְתֵרָה בָּאָה לְמַטָּה

וְאֶצְלְךָ הָלְכָה הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ

וּנְשָׁמָה יְתֵרָה אֵינְךָ זוֹכֶה לְקַבֵּל

עַל כֵּן נִשְׁאָר גּוּפְךָ כְּאֶבֶן

וְהֵשִׁיב לָהֶם: אוֹי לָכֶם

וַאֲפִילּוּ בְּדָבָר קַל כָּזֶה אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה לְּהָשִׁיב

וּבִקֵּשׁ אוֹתָם שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ עַל שַׁבָּת אֶצְלָם

וְלא רָצוּ

וּבְשַׁבָּת קִבְּלוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ אֶצְלָם עַל שַׁבָּת

וְאוֹתוֹ לא רָצוּ לְקַבֵּל

וְהֻכְרַח לֶאֱכל מַאַכְלֵי חָלָב

כִּי לא רָצוּ לֶאֱכל שָׁם בָּשָׂר

רַק הֵם, הָיָה לָהֶם אֵיזֶה שׁוֹחֵט

וְגַם בְּשַׁבָּת הָיָה לָהֶם מַחֲלקֶת גָּדוֹל מְאד עִמּוֹ

וְרָצוּ לְדָחְפוֹ לַחוּץ

כִּי הוּא נִכְנַס אֶצְלָם אַף עַל פִּי שֶׁלּא אָכַל עִמָּהֶם

וְהֵם הִתְחִילוּ לָרִיב עִמּוֹ

עַד שֶׁרָצוּ לְדָחְפוֹ לַחוּץ

וְהָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל שָׁם

וְכֵן בַּבּקֶר הָיָה גַּם כֵּן כָּךְ

כְּלַל הַדָּבָר

כִּי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה בְּכַוָּנָה

וְהִנִּיחַ עַצְמוֹ לְבַזּוֹת בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת

וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁאֵלּוּ הַבִּזְיוֹנוֹת יִהְיוּ לוֹ לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה בַּהֲלִיכָה וּבַחֲזָרָה

כִּי גּדֶל עצֶם הַמְּנִיעוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהָיָה לוֹ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ וּלְסַפֵּר

וְלא הָיָה לוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי אִם עַל יְדֵי קַטְנוּת זאת כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע אַחַר כָּךְ מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ

וְאָמַר, שֶׁאִם לא הָיוּ לוֹ אֵלּוּ הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַקַּטְנוּת

לא הָיָה לוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְשָׁם בְּשׁוּם אפֶן

וְאָמַר שֶׁרָאָה שֶׁהוּא מֻכְרָח לִשָּׁאֵר שָׁם בִּסְטַנְבּוּל דְּהַיְנוּ לָמוּת שָׁם

אַךְ זאת הַקַּטְנוּת וְהַבִּזְיוֹנוֹת הִצִּילוּ אוֹתוֹ

כִּי קדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כַּנַּ"ל

אַחַר כָּךְ צִוָּה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ

שֶׁיִּתֵּן לְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל שֶׁבִּזּוּ אוֹתוֹ כַּנַּ"ל, מֵהַמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת וּמִינֵי מִרְקַחַת שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיָה עִמָּהֶם

לִתֵּן לָהֶם מֵהַכּל

וְנָסְעוּ אֵלּוּ הָאַנָשִׁים לְבֵיתָם

וְלא רָצוּ לְקַבֵּל אִגֶּרֶת מֵרַבֵּנוּ לְבֵיתוֹ

רַק מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ קִבְּלוּ אִגֶּרֶת

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הִנִּיחַ אִגֶּרֶת שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ אִגֶּרֶת שֶׁל הָאִישׁ הַנַּ"ל

וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָיוּ רוֹצִים לִפְתּחַ אֶת הָאִגֶּרֶת שֶׁל הָאִישׁ הַנַּ"ל

אוּלַי יוּכְלוּ לְהָבִין מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דָּבָר מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מִי הוּא וּמֵאַיִן הוּא

אֲבָל לא הָיוּ יְכוֹלִים לִמְצא הָאִגֶּרֶת אֶצְלָם

כִּי נֶעְלַם מֵהֶם הֵיכָן שֶׁהִנִּיחוּ אֶת הָאִגֶּרֶת

וְלא בָּא לְיָדָם הָאִגֶּרֶת עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַקַּאמֶער [תַּחֲנַת מַעֲבַר גְּבוּל] בְּוָלִיחַאי

אָז מָצְאוּ הָאִגֶּרֶת אֶצְלָם

וְרָאוּ מִן הָאִגֶּרֶת שֶׁזֶּה הָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, וְנִבְהֲלוּ מְאד

וְהָאִישׁ הַהוּא שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל

בָּא לְבֵיתוֹ

וְנִפְטַר בְּסָמוּךְ לְבִיאָתוֹ מַמָּשׁ
שיחות הר"ן - אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין בני הנעורים שעל פי הרב מבלבל אותם בתפילתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדשת הזווג ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל והוא זכרונו לברכה, הזהיר על זה כמה פעמים לבלי לפל בדעתו מזה כלל ומה דהוה הוה ובשעת התפילה צריכין לשכח הכל לגמרי ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא ואמר: שעל זה 'הצטער אבא בנימין, על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' 'מטה' הוא לשון זווג וזהו 'על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' שאוכל להתפלל אחר כך בסמוך מיד ולא יבלבל הענין...
ספר המידות - קנאה
ספר המידות - קנאה חלק א' א. כשיתבטל הקנאה, אזי יהיה קבוץ גליות. ב. על ידי קנאה בא שרפה. ג. על ידי קנאה בא שפיכות דמים. ד. על ידי קנאה בממון חברו נעשה שוטה. ה. על ידי ביאתך לצדיק יתבטל ממך הקנאה. ו. על ידי קנאה עצמותיו מרקיבין. ז. השום מוציא קנאה. ח. דפרע קנאה מחריב ביתו. ט. על ידי קנאה בא תשישות כח.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כג - בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה
...כג - בענין השמחה בענין השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צ - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך
...חרס בשעת השדוך טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך הוא בשני ענינים כי באמת צריכין לזהר מאד מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה לקבולי באהבה' ופרשו המפרשים, שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה איתא שם. שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו למאי נפקא מנה למבעי רחמי וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא מאחר שעל ידם אינו רואה פני גיהנום וזהו בחינת שבירת כלי חרס בשעת השדוך כי שער...
אהבה שבדעת שאינה תלויה בדבר
...מברסלב מבאר כי קיימת אהבה שבדעת, שהיא האהבה של השי"ת לעם ישראל כפי שהיא היתה לפני בריאת העולם. ובפשיטות הרעיון הוא כי כאשר האדם נכלל בבחינת לפני הבריאה, על ידי זה הוא זוכה לאהבה הזאת שהיא אינה תלויה בדבר. והאהבה הזאת שבדעת היא בחינת מחוייב המציאות, והיא נצחית והיא מעל הזמן, והיא לא משתנה, ואין בה שום רע, והיא לא תלויה בשום סיבה משום שהיא קודמת לבריאת הסיבות וכולי. ומצו"ב מאמר מהעניין הנ"ל www.eip.co.il/?key=339 - אהבה עצמית אמיתית. איך להגיע אליה? והרעיון שלו הוא, כי על ידי זה שהנשמה של האדם נכללת...
שבחי הר"ן - אות כו
שבחי הר"ן - אות כו והקפיד מאד על אלו האנשים שסוברים שעקר מעלת הצדיק והשגתו שזוכה הוא מצד הנשמה לבד מחמת שיש לו נשמה גבה מאד ואמר שלא כן הדבר רק העקר תלוי במעשים טובים ויגיעות ועבודות ואמר בפרוש שכל אדם שבעולם יכול לזכות למדרגה הגבה ביותר כי אין הדבר תלוי אלא בבחירת האדם לבד אם ירצה לרחם על עצמו ולישב עצמו היטב היטב מה שטוב לפניו באמת וכו' 'והכל לפי רב המעשה'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צא - וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בּא הַשָּׁמֶשׁ
...מוהר"ן ח"א - תורה צא - ויהי ידיו אמונה עד בא השמש [לשון החברים] ויהי ידיו אמונה עד בא השמש כי יש כמה מיני אמונה, יש אמונה שהוא רק בלב והעקר שצריך להיות לאדם אמונה כל כך עד שיתפשט בכל האיברים כמו שמובא בכתבי האר"י שצריך להגביה ידיו בשעת נטילה נגד הראש, כדי לקבל הקדשה נמצא שצריך לזה אמונה בהידים להאמין שמחמת שמגביה ידיו כנגד הראש, מקבל הקדשה כי בלא אמונה אינו כלום, כמו שכתוב: "כל מצותיך אמונה" וכשיש לו אמונה כזו, בא מן האמונה אל השכל וכל מה שמחזיק את עצמו באמונה, בא אל שכל יותר כי הדבר שהיה צריך מתחלה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...- ואלה המשפטים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' א. כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין ב. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל, כמובא בזוהר 'כד אתא יתרו ואמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" וכו', כדין אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ושדה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ
...תורה קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו אחד מאנשי שלומנו ספר לי שהיה מדבר עם רבנו, זכרונו לברכה, בעבודת השם כדרכו והבין רבנו, זכרונו לברכה, שהוא עוסק קצת לכון כונות בתפילתו והקפיד עליו רבנו, זכרונו לברכה מאד ואמר לו שלא יעסק עוד בזה, ולא יתפלל עם כונות רק יכון פרוש המלות כפשוטו [אף על פי שזה האיש למד כתבי האר"י, זכרונו לברכה, על פי פקדתו אף על פי כן לא רצה שיתפלל עם כונות כלל] ואמר לו רבנו, זכרונו לברכה שמי שאינו ראוי לזה כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף כי בכשוף נאמר "לא תלמד לעשות"...
מי רוצה להיות יהודי? מה הקשר לארץ ישראל?
...לארץ ישראל? רבי נחמן מברסלב אמר כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות ואמר בזו הלשון מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכשמנצחין המלחמה אז נקראין איש מלחמה כי קדם שמנצחין המלחמה אז אל יתהלל חוגר כמפתח רק כשמנצחין המלחמה אז הוא איש מלחמה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=68 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תשעה תקונין יקירין הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא גבר תקיף. כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל אזי "אל יתהלל חגר כמפתח" אבל אחר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 06_06_2026 השעה 02:37:25 - wesi2