ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים... הרגלין של מצוה אל הקדשה ואזי מתחלת לילך לפני השם יתברך והנה בודאי בתחלת ההליכה אינה יכולה לעשות דרך כבושה רק הוא עדין שביל דקיק פעמי הרגלין אך הוא כמשל התינוק כשמתחיל לילך שבתחלה אינו יכול להלך יפה אך ... יתברך אף שבתחלה הוא שביל דקיק עם כל זה מחמת גדל שעשועיו יתברך מזה הוא עושה מפעמי רגליו דרך כבושה וזה בחינות "צדק לפניו יהלך" 'צדק', הינו המצוות כמה שכתוב: "כל מצותיך צדק" כשמתחלת המצוה לילך לפניו יתברך, אזי "וישם לדרך פעמיו" שהוא יתברך עושה דרך כבושה מפעמי הרגלין, שהם רק שביל דקיק ומחמת שעשועיו, הוא משים לדרך רחב וכבוש את פעמיו, שהם רק שביל דקיק ... שעל ידי האכילה מקבלין הרגלין כח ואזי נעשה מפעמי הרגלין, שהם רק שביל דקיק, פסיעות קטנות נעשה מהם דרך כבושה כנ"ל וזה בחינות: פוסעים בו פסיעה קטנה, סועדים בו לברך שלש פעמים הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה והוא תמוה ... סועדים בו לברך וכו' הינו שאוכלים סעדת שבת ועל ידי זה באמת נתתקנין הפסיעות קטנות ונתרחבין ונעשה מהם דרך כבושה בבחינת "וישם לדרך פעמיו" כנ"ל ועל כן על ידי אכילת שבת נתתקן חלול שבת, שהוא בחינות פסיעות קצרות כנ"ל כי על ידי אכילת שבת נעשה מפסיעות קצרות רחבות ונעשה מהם דרך כבושה כנ"ל רגל הוא רפואה להראה כידוע לחכמי הרפואות "אויה לי כי גרתי משך" היה דרכו לכון בתפילתו, שמצטער על ...