ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - יראה
חלק א' א. מי שאינו חכם בעיני עצמו, יכול לבוא ליראה. ב. מי שמקרב אל הזקן וסובל כעסו, על ידי זה זוכה ליראה. ג. כשנזדמן לידו איזה גמילות חסד, ואינו גומל, על ידי זה נופל מיראתו. ד. מי שממעט בשיחה, יזכה ליראה. ה. מי שמדבר ומסית את חברו ליראת שמים, כל הדבורים שמוציא מפיו, בשעה שמדבר עם חברו, נעשה ממנו ספר. ו. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ז. בכיה על מיתת אדם כשר היא חשובה כמו יראת שמים. ח. יראת השם תוסיף לאדם יותר ממה שמזלו מחיב והוא הדין להפך. ט. על ידי שמוש צדיקים יבוא ליראת שמים והוא הדין להפך. י. הבושה מביא לידי יראת חטא. יא. זכות היראה עד אלף דור. יב. מי שאינו מניח בן או תלמיד, זה נקרא לא ירא אלהים. יג. הכסוי של הראש מביא לידי יראה. יד. אדם שהמון עם מתברכין בו, בידוע שיש בו יראת שמים. טו. מי שיש בו יראת שמים, יכול לשבר את לב המתגאין. טז. וממשיך את השכינה בעולם. יז. ובא לידי הכנעה. יח. גם המסית לא יכול להסית אותו. יט. מי שדבוק תמיד ביראת השם יתברך, הקדוש ברוך הוא עושה לו נסים. כ. מי שמקשר תמיד ביראת השם, ואינו שכוח ממנו, מוחלין לו כל עוונותיו. כא. מי שיש בו יראת שמים, בודאי ישמע לקול הצדיקים. כב. גם יבוא למדת הבטחון. כג. על ידי יראה הקדוש ברוך הוא נותן לו שלום. כד. מי שאין בו יראה, אינו הולך בדרך השם. כה. על ידי יראה, יבוא לאמת. כו. מי שיש בו יראה אינו נופל מגדלתו והולך וגדל. כז. מי שיש לו חכמת אלהים בלבו, העם ייראו מלפניו. כח. מי שיש בו יראה, כשבא פחד לעולם הוא לא יפחד, אבל גם ישמח. כט. מי שיש בו יראה, בודאי, יכניע את עצמו לפני הצדיק. ל. על ידי גאוה אין יראה. לא. ליראה תלך למקוה. לב. על ידי קדשת השם תבוא ליראה. לג. הפשעים מסירין את היראה מנגד עיניו. לד. מי שאינו נותן אל לבו יום המיתה, על ידי זה אין לו יראה. לה. כשאדם נופל מיראתו, בידוע שדנין אותו למעלה. לו. על ידי מתנה שנותנין לצדיקים זוכין ליראה. לז. גם ש"י [שלש מאות ועשר] טבילות מסגלין ליראה. לח. החשק שחושק האדם לעשות מצוה הוא סימן שיש לו יראה. חלק שני א. על ידי היראה והחסד נצול מאש וזוכה לפרנסה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. על ידי למוד "שלחן ערוך" באים ליראה. ד. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ועל ידי התנוצצות האבות נתעורר תשובה בעולם. ה. יש כח ביד היחיד לפרק על שמים, ואין ביד הרבים לפרק על שמים. ו. הקול היוצא מבר דעת שבקדשה מסגל ליראה. ז. על ידי בלבול הדעת נתקלקל היראה, גם על ידי בלבול הדעת ממשלתו נופלת. ח. הרבית מפסיד היראה. ט. אלו המקרבים ליראי השם, גם הם זוכים ליראה ולדעת.
חלק א'

א. מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, יָכוֹל לָבוֹא לְיִרְאָה.

ב. מִי שֶׁמְּקרָב אֶל הַזָּקֵן וְסוֹבֵל כַּעֲסוֹ, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה.

ג. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְיָדוֹ אֵיזֶה גְּמִילוּת חֶסֶד, וְאֵינוֹ גּוֹמֵל, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ.

ד. מִי שֶׁמְּמַעֵט בְּשִׂיחָה, יִזְכֶּה לְיִרְאָה.

ה. מִי שֶׁמְּדַבֵּר וּמֵסִית אֶת חֲבֵרוֹ לְיִרְאַת שָׁמַיִם, כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, נַעֲשֲׂה מִמֶּנּוּ סֵפֶר.

ו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.

ז. בְּכִיָּה עַל מִיתַת אָדָם כָּשֵׁר הִיא חֲשׁוּבָה כְּמוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.

ח. יִרְאַת הַשֵּׁם תּוֹסִיף לָאָדָם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּזָּלוֹ מְחַיֵּב וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

ט. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ צַדִּיקִים יָבוֹא לְיִרְאַת שָׁמַיִם וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

י. הַבּוּשָׁה מֵבִיא לִידֵי יִרְאַת חֵטְא.

יא. זְכוּת הַיִּרְאָה עַד אֶלֶף דּוֹר.

יב. מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, זֶה נִקְרָא לא יְרֵא אֱלהִים.

יג. הַכִּסּוּי שֶׁל הָראשׁ מֵבִיא לִידֵי יִרְאָה.

יד. אָדָם שֶׁהֲמוֹן עַם מִתְבָּרְכִין בּוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.

טו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, יָכוֹל לְשַׁבֵּר אֶת לֵב הַמִּתְגָּאִין.

טז. וּמַמְשִׁיךְ אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם.

יז. וּבָא לִידֵי הַכְנָעָה.

יח. גַּם הַמֵּסִית לא יָכוֹל לְהָסִית אוֹתוֹ.

יט. מִי שֶׁדָּבוּק תָּמִיד בְּיִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ נִסִּים.

כ. מִי שֶׁמְּקֻשָּׁר תָּמִיד בְּיִרְאַת הַשֵּׁם, וְאֵינוֹ שָׁכוּחַ מִמֶּנּוּ, מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו.

כא. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, בְּוַדַּאי יִשְׁמַע לְקוֹל הַצַּדִּיקִים.

כב. גַּם יָבוֹא לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן.

כג. עַל יְדֵי יִרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם.

כד. מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאָה, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם.

כה. עַל יְדֵי יִרְאָה, יָבוֹא לֶאֱמֶת.

כו. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה אֵינוֹ נוֹפֵל מִגְּדֻלָּתוֹ וְהוֹלֵךְ וְגָדֵל.

כז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָכְמַת אֱלהִים בְּלִבּוֹ, הָעָם יִירְאוּ מִלְּפָנָיו.

כח. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, כְּשֶׁבָּא פַּחַד לָעוֹלָם הוּא לא יִפְחַד, אֲבָל גַּם יִשְׂמַח.

כט. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, בְּוַדַּאי, יַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַצַּדִּיק.

ל. עַל יְדֵי גַּאֲוָה אֵין יִרְאָה.

לא. לְיִרְאָה תֵּלֵךְ לַמִּקְוֶה.

לב. עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם תָּבוֹא לְיִרְאָה.

לג. הַפְּשָׁעִים מְסִירִין אֶת הַיִּרְאָה מִנֶּגֶּד עֵינָיו.

לד. מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ יוֹם הַמִּיתָה, עַל יְדֵי זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה.

לה. כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.

לו. עַל יְדֵי מַתָּנָה שֶׁנּוֹתְנִין לַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְיִרְאָה.

לז. גַּם שַׁ"י [שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר] טְבִילוֹת מְסֻגָּלִין לְיִרְאָה.

לח. הַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשֵׁק הָאָדָם לַעֲשוֹת מִצְוָה הוּא סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה.

חלק שני

א. עַל יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַחֶסֶד נִצּוֹל מֵאֵשׁ וְזוֹכֶה לְפַרְנָסָה.

ב. מְקוֹם הַהוֹרָאָה הִיא מוֹעֶלֶת לְיִרְאָה.

ג. עַל יְדֵי לִמּוּד "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" בָּאִים לְיִרְאָה.

ד. עַל יְדֵי מֻפְלְגֵי וַחֲרִיפֵי הַדּוֹר מְאִירִין אֶת הַיִּרְאָה, וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה מִתְנוֹצֵץ זְכוּת אָבוֹת, וְעַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאָבוֹת נִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.

ה. יֵשׁ כּחַ בְּיַד הַיָּחִיד לִפְרק על שָׁמַיִם, וְאֵין בְּיַד הָרַבִּים לִפְרק על שָׁמַיִם.

ו. הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִבַּר דַּעַת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לְיִרְאָה.

ז. עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת נִתְקַלְקֵל הַיִּרְאָה, גַּם עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֶמְשַׁלְתּוֹ נוֹפֶלֶת.

ח. הָרִבִּית מַפְסִיד הַיִּרְאָה.

ט. אֵלּוּ הַמְקרָבִים לְיִרְאֵי הַשֵּׁם, גַּם הֵם זוֹכִים לְיִרְאָה וּלְדַעַת.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
...רפב - צריך לדון את כל אדם לכף זכות דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" הינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדין...
חקירות ופילוסופיה. מדוע להתרחק מהן?
...ופילוסופיה. מדוע להתרחק מהן? שאלה: רציתי לשאול מדוע רבי נחמן התנגד כ"כ לספרי הפילוסופיה והחקירות. וכי זה רע לחקור כדי לדעת את האמת? כמו כן, אם לא נחקור אז כיצד נדע במה להאמין? הרי גם אדם שמאמין במשהו, זה הכל תמיד תוצאה של חקירה. ז"א אף אחד לא נולד עם אמונה. ורק החקירות של האדם מביאות אותו לאמונה. אפילו ההתקרבות לרבי נחמן היא תלויה בחקירות. דהיינו האדם חוקר ומגלה כי רבי נחמן הוא האמת וכל השאר הם שקר ולכן הוא מתקרב לרבי נחמן. כך שבכל מקרה חקירות הן אלו שמקדמות את האדם להתקרב גם להשי"ת. הרי אברהם אבינו...
חיי מוהר"ן - רסח - גדולת נוראות השגתו
...אות רסח אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו אות רסט יום ד' דאלול תקס"ט ברסלב. אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל כי מדת...
שיחות הר"ן - אות רנה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן קל יותר לתן עצה לאחר, מלעצמו כי כשהאדם בעצמו צריך לעצה קשה לו מאד כי בתחלה חושב מחשבות ויש לו כמה סברות והוכחות שצריך לעשות ולהתנהג כך ואחר כך כשנגמר בדעתו דרך זה בתוך כך חוזר ועולה במחשבתו סברא אחרת ובזה חוזר וסותר כל דרך העצה וההנהגה ראשונה שהיה בדעתו ויש לו הוכחות וסברות רבות להפך ממש אשרי הזוכה לעצה שלמה ונכונה מהשם יתברך באפן שלא יאבד עולמו בחנם חס ושלום
שיחות הר"ן - אות כג
...הזה הכל רואין ובשביל זה הכל רודפין אחר העולם הזה כי רואין כשהאדם רעב וצמא וכיוצא קשה לו מאד ויש רחמנות גדול עליו וכן מי שהולך ערם ויחף יש רחמנות גדול עליו אבל מי שיש לו עינים ורואה גדל הרחמנות שיש על הנשמות שבעולם הבא כי שם בעולם הבא נמצאים בני אדם שהולכים ערמים ממש ואי אפשר לרחם עליהם כלל כי בעולם הזה כשהאדם ערם בלא מלבוש אזי אפשר לקבץ נדבות עבורו ולעשות לו קאפטין אבל בעולם הבא מי שהולך ערם אי אפשר לרחם עליו כלל כי שם אין מועיל שום רחמנות כי איזה מלבוש הוא צריך ? הלא הוא רק מלבוש של תורה ומצוות...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כד
...כד וביום ראשון דחל המועד הלך האיש להחכם וצוה לו החכם לקח בגנבה כל המעות שלהם ולהביאו העיר כדי שלא יגזל מהם מעותיהם ועשה כך אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן: תן לנו שני הנפשות הללו והשיב להם: מה שיכות יש לכם לנפשות האלה ? אני מהפקר זכיתי בהם ! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך ואמר: ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו באין פוצה פה ומצפצף כלל אך מה לעשות כי מזלם גדול עד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מִּי שֶׁהוֹלֵך וְנֶחֱלָק וְנוֹפֵל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מי שהולך ונחלק ונופל דע שמי שהולך ונחלק ונופל ואזי העולם שוחקין ממנו, והוא מתביש מזה זה בא על ידי שפגם בשמחת יום טוב כי יום טוב נקרא רגל, וגם נקרא מועד ועל ידי שפגם בשמחת יום טוב, נעשה מזה רגל מועד על כן רגלו מועדה ונפל וזה השחוק ששוחקין, הוא בחינת השמחות נפולות מפגם שמחת יום טוב ועל כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת 'והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים' על כן באה עליו בושה ולפעמים הוא לו לכפרה ולפעמים אין נתכפר לו בזה רק כדי להזכירו שישוב.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן
...ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן [שמעתי משמו מכבר מה שאמר על פרשת שפטים ושטרים ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת: "טבעו בארץ שעריה"...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צד - עִנְיַן שֶׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צד - ענין שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה שמעתי מפיו הקדוש שהיה כתוב אצלו תורה על ענין ראש השנה שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה והיה מבאר שם מענין שלשה ראשים שמתקבצין בראש השנה כשזוכין אז להיות אצל הצדיק כי הצדיק הוא בחינת ראש, כי הוא ראש בני ישראל וראש השנה הוא גם כן בחינת ראש, כי הוא ראש השנה וכל אחד בא עם מחו ודעתו להצדיק ומקשר דעתו ומחו שבראשו שזהו גם כן בחינת ראש להצדיק שהוא ראש בני ישראל בראש השנה נמצא שנתקבצו שלשה ראשים יחד והיה לו בזה תורה שלמה, ולא זכיתי לקבלה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
...על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 24_03_2026 השעה 19:03:36 - wesi2