ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - יראה
חלק א' א. מי שאינו חכם בעיני עצמו, יכול לבוא ליראה. ב. מי שמקרב אל הזקן וסובל כעסו, על ידי זה זוכה ליראה. ג. כשנזדמן לידו איזה גמילות חסד, ואינו גומל, על ידי זה נופל מיראתו. ד. מי שממעט בשיחה, יזכה ליראה. ה. מי שמדבר ומסית את חברו ליראת שמים, כל הדבורים שמוציא מפיו, בשעה שמדבר עם חברו, נעשה ממנו ספר. ו. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ז. בכיה על מיתת אדם כשר היא חשובה כמו יראת שמים. ח. יראת השם תוסיף לאדם יותר ממה שמזלו מחיב והוא הדין להפך. ט. על ידי שמוש צדיקים יבוא ליראת שמים והוא הדין להפך. י. הבושה מביא לידי יראת חטא. יא. זכות היראה עד אלף דור. יב. מי שאינו מניח בן או תלמיד, זה נקרא לא ירא אלהים. יג. הכסוי של הראש מביא לידי יראה. יד. אדם שהמון עם מתברכין בו, בידוע שיש בו יראת שמים. טו. מי שיש בו יראת שמים, יכול לשבר את לב המתגאין. טז. וממשיך את השכינה בעולם. יז. ובא לידי הכנעה. יח. גם המסית לא יכול להסית אותו. יט. מי שדבוק תמיד ביראת השם יתברך, הקדוש ברוך הוא עושה לו נסים. כ. מי שמקשר תמיד ביראת השם, ואינו שכוח ממנו, מוחלין לו כל עוונותיו. כא. מי שיש בו יראת שמים, בודאי ישמע לקול הצדיקים. כב. גם יבוא למדת הבטחון. כג. על ידי יראה הקדוש ברוך הוא נותן לו שלום. כד. מי שאין בו יראה, אינו הולך בדרך השם. כה. על ידי יראה, יבוא לאמת. כו. מי שיש בו יראה אינו נופל מגדלתו והולך וגדל. כז. מי שיש לו חכמת אלהים בלבו, העם ייראו מלפניו. כח. מי שיש בו יראה, כשבא פחד לעולם הוא לא יפחד, אבל גם ישמח. כט. מי שיש בו יראה, בודאי, יכניע את עצמו לפני הצדיק. ל. על ידי גאוה אין יראה. לא. ליראה תלך למקוה. לב. על ידי קדשת השם תבוא ליראה. לג. הפשעים מסירין את היראה מנגד עיניו. לד. מי שאינו נותן אל לבו יום המיתה, על ידי זה אין לו יראה. לה. כשאדם נופל מיראתו, בידוע שדנין אותו למעלה. לו. על ידי מתנה שנותנין לצדיקים זוכין ליראה. לז. גם ש"י [שלש מאות ועשר] טבילות מסגלין ליראה. לח. החשק שחושק האדם לעשות מצוה הוא סימן שיש לו יראה. חלק שני א. על ידי היראה והחסד נצול מאש וזוכה לפרנסה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. על ידי למוד "שלחן ערוך" באים ליראה. ד. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ועל ידי התנוצצות האבות נתעורר תשובה בעולם. ה. יש כח ביד היחיד לפרק על שמים, ואין ביד הרבים לפרק על שמים. ו. הקול היוצא מבר דעת שבקדשה מסגל ליראה. ז. על ידי בלבול הדעת נתקלקל היראה, גם על ידי בלבול הדעת ממשלתו נופלת. ח. הרבית מפסיד היראה. ט. אלו המקרבים ליראי השם, גם הם זוכים ליראה ולדעת.
חלק א'

א. מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, יָכוֹל לָבוֹא לְיִרְאָה.

ב. מִי שֶׁמְּקרָב אֶל הַזָּקֵן וְסוֹבֵל כַּעֲסוֹ, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה.

ג. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְיָדוֹ אֵיזֶה גְּמִילוּת חֶסֶד, וְאֵינוֹ גּוֹמֵל, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ.

ד. מִי שֶׁמְּמַעֵט בְּשִׂיחָה, יִזְכֶּה לְיִרְאָה.

ה. מִי שֶׁמְּדַבֵּר וּמֵסִית אֶת חֲבֵרוֹ לְיִרְאַת שָׁמַיִם, כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, נַעֲשֲׂה מִמֶּנּוּ סֵפֶר.

ו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.

ז. בְּכִיָּה עַל מִיתַת אָדָם כָּשֵׁר הִיא חֲשׁוּבָה כְּמוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.

ח. יִרְאַת הַשֵּׁם תּוֹסִיף לָאָדָם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּזָּלוֹ מְחַיֵּב וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

ט. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ צַדִּיקִים יָבוֹא לְיִרְאַת שָׁמַיִם וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

י. הַבּוּשָׁה מֵבִיא לִידֵי יִרְאַת חֵטְא.

יא. זְכוּת הַיִּרְאָה עַד אֶלֶף דּוֹר.

יב. מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, זֶה נִקְרָא לא יְרֵא אֱלהִים.

יג. הַכִּסּוּי שֶׁל הָראשׁ מֵבִיא לִידֵי יִרְאָה.

יד. אָדָם שֶׁהֲמוֹן עַם מִתְבָּרְכִין בּוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.

טו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, יָכוֹל לְשַׁבֵּר אֶת לֵב הַמִּתְגָּאִין.

טז. וּמַמְשִׁיךְ אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם.

יז. וּבָא לִידֵי הַכְנָעָה.

יח. גַּם הַמֵּסִית לא יָכוֹל לְהָסִית אוֹתוֹ.

יט. מִי שֶׁדָּבוּק תָּמִיד בְּיִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ נִסִּים.

כ. מִי שֶׁמְּקֻשָּׁר תָּמִיד בְּיִרְאַת הַשֵּׁם, וְאֵינוֹ שָׁכוּחַ מִמֶּנּוּ, מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו.

כא. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, בְּוַדַּאי יִשְׁמַע לְקוֹל הַצַּדִּיקִים.

כב. גַּם יָבוֹא לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן.

כג. עַל יְדֵי יִרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם.

כד. מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאָה, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם.

כה. עַל יְדֵי יִרְאָה, יָבוֹא לֶאֱמֶת.

כו. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה אֵינוֹ נוֹפֵל מִגְּדֻלָּתוֹ וְהוֹלֵךְ וְגָדֵל.

כז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָכְמַת אֱלהִים בְּלִבּוֹ, הָעָם יִירְאוּ מִלְּפָנָיו.

כח. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, כְּשֶׁבָּא פַּחַד לָעוֹלָם הוּא לא יִפְחַד, אֲבָל גַּם יִשְׂמַח.

כט. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, בְּוַדַּאי, יַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַצַּדִּיק.

ל. עַל יְדֵי גַּאֲוָה אֵין יִרְאָה.

לא. לְיִרְאָה תֵּלֵךְ לַמִּקְוֶה.

לב. עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם תָּבוֹא לְיִרְאָה.

לג. הַפְּשָׁעִים מְסִירִין אֶת הַיִּרְאָה מִנֶּגֶּד עֵינָיו.

לד. מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ יוֹם הַמִּיתָה, עַל יְדֵי זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה.

לה. כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.

לו. עַל יְדֵי מַתָּנָה שֶׁנּוֹתְנִין לַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְיִרְאָה.

לז. גַּם שַׁ"י [שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר] טְבִילוֹת מְסֻגָּלִין לְיִרְאָה.

לח. הַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשֵׁק הָאָדָם לַעֲשוֹת מִצְוָה הוּא סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה.

חלק שני

א. עַל יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַחֶסֶד נִצּוֹל מֵאֵשׁ וְזוֹכֶה לְפַרְנָסָה.

ב. מְקוֹם הַהוֹרָאָה הִיא מוֹעֶלֶת לְיִרְאָה.

ג. עַל יְדֵי לִמּוּד "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" בָּאִים לְיִרְאָה.

ד. עַל יְדֵי מֻפְלְגֵי וַחֲרִיפֵי הַדּוֹר מְאִירִין אֶת הַיִּרְאָה, וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה מִתְנוֹצֵץ זְכוּת אָבוֹת, וְעַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאָבוֹת נִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.

ה. יֵשׁ כּחַ בְּיַד הַיָּחִיד לִפְרק על שָׁמַיִם, וְאֵין בְּיַד הָרַבִּים לִפְרק על שָׁמַיִם.

ו. הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִבַּר דַּעַת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לְיִרְאָה.

ז. עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת נִתְקַלְקֵל הַיִּרְאָה, גַּם עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֶמְשַׁלְתּוֹ נוֹפֶלֶת.

ח. הָרִבִּית מַפְסִיד הַיִּרְאָה.

ט. אֵלּוּ הַמְקרָבִים לְיִרְאֵי הַשֵּׁם, גַּם הֵם זוֹכִים לְיִרְאָה וּלְדַעַת.
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן צוה לאחד שהיה אצלו חולה בתוך ביתו שיקום קדם אור היום ויאמר שיר השירים כלו ואמר: שכל הרפואות שבעולם כלם כלולים בשיר השירים וכן היה שתכף היה שנוי להחולה וחזר לאיתנו
שיחות הר"ן - אות כט
...כט ועל למוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים וראוי ללמד כל הארבעה "שלחן ערוך" כלם מראשם עד סופם כסדר אם יכול ללמד כל הארבעה שלחן ערוך עם כל הפרושים הגדולים מה טוב ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שלחן ערוך" הקטנים והוא תקון גדול מאד מאד כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע ועל ידי למוד פוסק שמברר הכשר והפסול המתר והאסור הטהור והטמא על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע וכמבאר במאמר ראיתי מנורת זהב ובשאר מאמרים מעלת למוד הפוסקים ואמר: שכל איש ישראלי מחיב ללמד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבר ואף אם הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעה - מַעֲלַת הַבְּכִיָה הוּא כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה
...מחמת שמחה וחדוה עקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה ואפילו' החרטה טוב מאד שתהיה מחמת שמחה שמרב שמחתו בהשם יתברך הוא מתחרט ומתגעגע מאד על שמרד נגדו בימים הראשונים ומתעורר לו בכיה מחמת רב השמחה וזה עקר מעלת הבכיה, שתהיה מחמת שמחה וזה בכיה הוא ראשי תבות בשמך יגילון כל היום שעקר הבכיה שתהיה מחמת שמחה בשמו יתברך כי בכיה הוא מתעורר משם ס"ג, שהוא בבינה ועל כן בכיה בגימטריא המלוי של ס"ג כמובא בכתבי האר"י הינו שהתעוררות הבכיה תהיה משמחה כי בינה לבא כמו שכתוב: "הלב מבין" ועקר השמחה היא בלב כמו שכתו
חיי מוהר"ן - לו - שיחות השיכים להתורות
...ספר לי איש אחד מאנשי שלומנו כשאמר רבנו זכרונו לברכה התורה בטח בה' בסימן ע"ט באותה העת היה הולך בביתו אנה ואנה כדרכו ואחז מטה בידו ואמר ומטה אלהים בידי. ודחק ומשך תבת בידי כלומר שבידו המטה אלהים להטות כרצונו. כי מרמז שם בהתורה הנ"ל שמטה אלהים מרמז על הבחירה שהוא בחינת מט"ט מסטרה חיים ומסטרה מות וכו' כמבאר במאמר התקונים המבאר שם בהתורה הנ"ל וקצת מרמז ומובן מדבריו הקדושים הנ"ל שהתפאר שזכה לכבש הבחירה בידו והמטה בידו להטותו כרצונו אשרי הזוכה לזה אשרי לו. עין בהתורה הנ"ל מה שמבאר שם על פסוק זה ומטה א...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעב - כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם
...מוהר"ן ח"א - תורה קעב - כל החסרונות שיש לאדם כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו כי אור השם יתברך שופע עליו תמיד אך האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו שאין מגיע עליו אור השם יתברך ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור השם יתברך ומגיע לו החסרון לפי המעשה שעל ידה נעשה הצל והנה הצל הוא מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני [הינו שהוא דק ממנו] כמו גשם עץ ואבן נגד אור הלבנה והחמה עושה צל וכן לקוי חמה ולבנה על ידי צל הארץ וכן החמה בעצמה נגד מה שלמעלה ממנה הוא גשמיות, ועושה צל...
ספר המידות - כעס
...א. מי ששומר את עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד. כעס אחר אכילה מזיק מאד. טו....
שיחות הר"ן - אות יג
שיחות הר"ן - אות יג יש אנשים כשרים שאין להם פרנסה ויש להם דחק ובלבולים גדולים מזה והוא טובה להעולם ודע שיש דבורים יקרים שיוצאים על ידי בלבולים דיקא אך יש חלוקים בין הבלבולים וכמובא במדרש שיש תרדמה של נבואה כמו שכתוב "ותרדמה נפלה על אברם" ויש תרדמה של שטות וכו' תרדמה הוא בלבול הדעת
חיי מוהר"ן - קפא - נסיעתו ללמברג
...גוף יפה שלא היה תובע ודוחק עצמו כלל. עכשו אני צריך לשמר את העת של האכילה וכו' והיסורים שהיו לי שם אין לבאר אין צריך לומר מח יסורים גם קבלתי רפואות והייתי שותה חינא [רפואה לקדחת מלריה] ושם במדינת חינא [סין] כופרים לגמרי ואומרים לית דין ולית דין וכיוצא שאר הרפואות ממקומות האחרים שיש שם שאר אפיקורסות וכשבא כל זה בתוך מעי נעשה מזה מה שנעשה. כי היה צריך שיבוא הסם הבא משם במעיו כדי להכניע כפירות הנ"ל, וכיוצא בזה בשאר סמים [מזה יוכל המבין להבין קצת עסקו ברפואות מלבד שאר סודות נשגבות שהיו בכל דרכיו והנה...
שיחות הר"ן - אות רלז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן אמר שצריך לזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום, אפילו בדרך ליצנות דהינו שלא לומר חס ושלום, על עצמו שיהיה רשע חס ושלום או שיעשה עברה חס ושלום אף שאומר זאת בדרך ליצנות ואין בלבו כלל לעשות זאת אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו חס ושלום, אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו אף על פי שלא אמרה מלבו רק בדרך ליצנות ועל ידי זה נכשל יהוא המלך על ידי שהוציא מפיו ואמר: "יהוא יעבדנו הרבה" אף על פי שבלבו היה לבלי לעבדו רק אמר זאת בדרך ליצנות כדי להטעות את עובדי הבעל כמבאר שם...
לפני העלייה חייב שתהיה ירידה
...ירידה אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי לפני העלייה חייב שתהיה ירידה אך כשרוצים לצאת ממדרגת 'נעשה ונשמע' זה למדרגת 'נעשה ונשמע' גבוה ממנה צריך להיות ירידה קדם העליה כי הירידה היא תכלית העליה וכיו"ב מביא רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות וכיו"ב גם כאן breslev.eip.co.il/?key=345 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 22:02:48 - wesi2