ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - יראה
חלק א' א. מי שאינו חכם בעיני עצמו, יכול לבוא ליראה. ב. מי שמקרב אל הזקן וסובל כעסו, על ידי זה זוכה ליראה. ג. כשנזדמן לידו איזה גמילות חסד, ואינו גומל, על ידי זה נופל מיראתו. ד. מי שממעט בשיחה, יזכה ליראה. ה. מי שמדבר ומסית את חברו ליראת שמים, כל הדבורים שמוציא מפיו, בשעה שמדבר עם חברו, נעשה ממנו ספר. ו. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ז. בכיה על מיתת אדם כשר היא חשובה כמו יראת שמים. ח. יראת השם תוסיף לאדם יותר ממה שמזלו מחיב והוא הדין להפך. ט. על ידי שמוש צדיקים יבוא ליראת שמים והוא הדין להפך. י. הבושה מביא לידי יראת חטא. יא. זכות היראה עד אלף דור. יב. מי שאינו מניח בן או תלמיד, זה נקרא לא ירא אלהים. יג. הכסוי של הראש מביא לידי יראה. יד. אדם שהמון עם מתברכין בו, בידוע שיש בו יראת שמים. טו. מי שיש בו יראת שמים, יכול לשבר את לב המתגאין. טז. וממשיך את השכינה בעולם. יז. ובא לידי הכנעה. יח. גם המסית לא יכול להסית אותו. יט. מי שדבוק תמיד ביראת השם יתברך, הקדוש ברוך הוא עושה לו נסים. כ. מי שמקשר תמיד ביראת השם, ואינו שכוח ממנו, מוחלין לו כל עוונותיו. כא. מי שיש בו יראת שמים, בודאי ישמע לקול הצדיקים. כב. גם יבוא למדת הבטחון. כג. על ידי יראה הקדוש ברוך הוא נותן לו שלום. כד. מי שאין בו יראה, אינו הולך בדרך השם. כה. על ידי יראה, יבוא לאמת. כו. מי שיש בו יראה אינו נופל מגדלתו והולך וגדל. כז. מי שיש לו חכמת אלהים בלבו, העם ייראו מלפניו. כח. מי שיש בו יראה, כשבא פחד לעולם הוא לא יפחד, אבל גם ישמח. כט. מי שיש בו יראה, בודאי, יכניע את עצמו לפני הצדיק. ל. על ידי גאוה אין יראה. לא. ליראה תלך למקוה. לב. על ידי קדשת השם תבוא ליראה. לג. הפשעים מסירין את היראה מנגד עיניו. לד. מי שאינו נותן אל לבו יום המיתה, על ידי זה אין לו יראה. לה. כשאדם נופל מיראתו, בידוע שדנין אותו למעלה. לו. על ידי מתנה שנותנין לצדיקים זוכין ליראה. לז. גם ש"י [שלש מאות ועשר] טבילות מסגלין ליראה. לח. החשק שחושק האדם לעשות מצוה הוא סימן שיש לו יראה. חלק שני א. על ידי היראה והחסד נצול מאש וזוכה לפרנסה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. על ידי למוד "שלחן ערוך" באים ליראה. ד. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ועל ידי התנוצצות האבות נתעורר תשובה בעולם. ה. יש כח ביד היחיד לפרק על שמים, ואין ביד הרבים לפרק על שמים. ו. הקול היוצא מבר דעת שבקדשה מסגל ליראה. ז. על ידי בלבול הדעת נתקלקל היראה, גם על ידי בלבול הדעת ממשלתו נופלת. ח. הרבית מפסיד היראה. ט. אלו המקרבים ליראי השם, גם הם זוכים ליראה ולדעת.
חלק א'

א. מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, יָכוֹל לָבוֹא לְיִרְאָה.

ב. מִי שֶׁמְּקרָב אֶל הַזָּקֵן וְסוֹבֵל כַּעֲסוֹ, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה.

ג. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְיָדוֹ אֵיזֶה גְּמִילוּת חֶסֶד, וְאֵינוֹ גּוֹמֵל, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ.

ד. מִי שֶׁמְּמַעֵט בְּשִׂיחָה, יִזְכֶּה לְיִרְאָה.

ה. מִי שֶׁמְּדַבֵּר וּמֵסִית אֶת חֲבֵרוֹ לְיִרְאַת שָׁמַיִם, כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, נַעֲשֲׂה מִמֶּנּוּ סֵפֶר.

ו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.

ז. בְּכִיָּה עַל מִיתַת אָדָם כָּשֵׁר הִיא חֲשׁוּבָה כְּמוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.

ח. יִרְאַת הַשֵּׁם תּוֹסִיף לָאָדָם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּזָּלוֹ מְחַיֵּב וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

ט. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ צַדִּיקִים יָבוֹא לְיִרְאַת שָׁמַיִם וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

י. הַבּוּשָׁה מֵבִיא לִידֵי יִרְאַת חֵטְא.

יא. זְכוּת הַיִּרְאָה עַד אֶלֶף דּוֹר.

יב. מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, זֶה נִקְרָא לא יְרֵא אֱלהִים.

יג. הַכִּסּוּי שֶׁל הָראשׁ מֵבִיא לִידֵי יִרְאָה.

יד. אָדָם שֶׁהֲמוֹן עַם מִתְבָּרְכִין בּוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.

טו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, יָכוֹל לְשַׁבֵּר אֶת לֵב הַמִּתְגָּאִין.

טז. וּמַמְשִׁיךְ אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם.

יז. וּבָא לִידֵי הַכְנָעָה.

יח. גַּם הַמֵּסִית לא יָכוֹל לְהָסִית אוֹתוֹ.

יט. מִי שֶׁדָּבוּק תָּמִיד בְּיִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ נִסִּים.

כ. מִי שֶׁמְּקֻשָּׁר תָּמִיד בְּיִרְאַת הַשֵּׁם, וְאֵינוֹ שָׁכוּחַ מִמֶּנּוּ, מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו.

כא. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, בְּוַדַּאי יִשְׁמַע לְקוֹל הַצַּדִּיקִים.

כב. גַּם יָבוֹא לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן.

כג. עַל יְדֵי יִרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם.

כד. מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאָה, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם.

כה. עַל יְדֵי יִרְאָה, יָבוֹא לֶאֱמֶת.

כו. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה אֵינוֹ נוֹפֵל מִגְּדֻלָּתוֹ וְהוֹלֵךְ וְגָדֵל.

כז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָכְמַת אֱלהִים בְּלִבּוֹ, הָעָם יִירְאוּ מִלְּפָנָיו.

כח. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, כְּשֶׁבָּא פַּחַד לָעוֹלָם הוּא לא יִפְחַד, אֲבָל גַּם יִשְׂמַח.

כט. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, בְּוַדַּאי, יַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַצַּדִּיק.

ל. עַל יְדֵי גַּאֲוָה אֵין יִרְאָה.

לא. לְיִרְאָה תֵּלֵךְ לַמִּקְוֶה.

לב. עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם תָּבוֹא לְיִרְאָה.

לג. הַפְּשָׁעִים מְסִירִין אֶת הַיִּרְאָה מִנֶּגֶּד עֵינָיו.

לד. מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ יוֹם הַמִּיתָה, עַל יְדֵי זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה.

לה. כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.

לו. עַל יְדֵי מַתָּנָה שֶׁנּוֹתְנִין לַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְיִרְאָה.

לז. גַּם שַׁ"י [שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר] טְבִילוֹת מְסֻגָּלִין לְיִרְאָה.

לח. הַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשֵׁק הָאָדָם לַעֲשוֹת מִצְוָה הוּא סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה.

חלק שני

א. עַל יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַחֶסֶד נִצּוֹל מֵאֵשׁ וְזוֹכֶה לְפַרְנָסָה.

ב. מְקוֹם הַהוֹרָאָה הִיא מוֹעֶלֶת לְיִרְאָה.

ג. עַל יְדֵי לִמּוּד "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" בָּאִים לְיִרְאָה.

ד. עַל יְדֵי מֻפְלְגֵי וַחֲרִיפֵי הַדּוֹר מְאִירִין אֶת הַיִּרְאָה, וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה מִתְנוֹצֵץ זְכוּת אָבוֹת, וְעַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאָבוֹת נִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.

ה. יֵשׁ כּחַ בְּיַד הַיָּחִיד לִפְרק על שָׁמַיִם, וְאֵין בְּיַד הָרַבִּים לִפְרק על שָׁמַיִם.

ו. הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִבַּר דַּעַת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לְיִרְאָה.

ז. עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת נִתְקַלְקֵל הַיִּרְאָה, גַּם עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֶמְשַׁלְתּוֹ נוֹפֶלֶת.

ח. הָרִבִּית מַפְסִיד הַיִּרְאָה.

ט. אֵלּוּ הַמְקרָבִים לְיִרְאֵי הַשֵּׁם, גַּם הֵם זוֹכִים לְיִרְאָה וּלְדַעַת.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...מוהר"ן ח"א - תורה רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
שיחות הר"ן - אות ג
...הבורא יתברך שמו ואי אפשר לבאר זאת בכתב ואמר: כי לגדלת הבורא יתברך אין שעור כי נעשים דברים נוראים בעולם, נפלאים ונוראים מאד ואין יודעים כלל הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה התכלית כי עדין לא...
בחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה?
...קראתי בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות...
חיי מוהר"ן - שיח - מעלת המתקרבים אליו
...לכנס אצלי ולהתקרב אלי הוא דבר קשה מאד ואפילו בני עצמם. וכי יש יותר מקרב מבנים אפילו הם כל אימת שרוצים לכנס אצלי יש על זה כמה בלבולים ומחשבות הטורדות וכיוצא. והעקר בשעת ההתחלה. וכל זמן שנקרא התחלה אז הוא קשה מאד להתקרב וגם אחר כך נעשה מה שנעשה אך בהתחלה כל זמן שנקרא התחלה הוא דבר נמנע וקשה וכבד מאד לכנס ולהתקרב אות שיט אמר לאחד, אני אעשה מכם כתות כתות אות שכ אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו
שיחות הר"ן - אות נב
...- אות נב מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך כי מלא כל הארץ כבודו ואפילו מספורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב: "ספרו בגוים כבודו" שאפילו בספורי הגויים צועק כבוד השם יתברך כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחבה גדולה וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרצה בפיו זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך בעצמו...
ספר המידות - רפואה
...עשב ועשב כח מיחד לרפאות איזהו חולאת מיחדת, וכל זה אינו למי שלא שמר אמונתו ובריתו, ולא שמר את עצמו מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיחדים לרפאותו. ב. על ידי עיון עמק בסודות התורה יכול לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים. וסימן לדבר: "יגרע נטפי מים",...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
...חזרו בזכות משה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית: תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו: 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה. ב. ומשה היה נשמתו כלול משלש...
שיחות הר"ן - אות ח
שיחות הר"ן - אות ח כשלומדין מלי דפורענותא כגון כשלומדין הלכות אבלות וכיוצא אין לעין שם הרבה כי אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו כי המחשבה יש לה תקף גדול כמבאר במקומות אחרים ועל כן צריכין לעבר במהירות מקומות כאלו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כז - מִי שֶׁהוּא פַּרְנַס חֹדֶשׁ אוֹ מַנְהִיג
...חדש או מנהיג מי שהוא פרנס חדש או מנהיג והוא מנהיג בכשרות ובישר ורואה ומסתכל להטיל המשאוי על כל אחד כראוי לו כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות דמים' בשכם 'לשון הרע' "וישמע...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1055 שניות - עכשיו 08_11_2025 השעה 10:51:47 - wesi2