ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות לב
צריך לחזק את עצמו באמונה ולבלי לכנס בחקירות כלל ולבלי לעין כלל בספרים של מחקרים רק להאמין בהשם יתברך באמונה לבד בלי שום חקירות כלל ואף על פי שנדמה לנו שההמון עם הם רחוקים מחקירות ואינם מחקרים כלל אף על פי כן באמת כלם הם מערבים בחקירות כי כל אחד ואחד יש לו חקירות ואפילו קטנים באים על מחשבתם חקירות ובלבולים אבל באמת צריך כל אחד ואחד לזהר מאד להרחיק החקירות מלבו ולהשליכם מלבו לגמרי לבלי להיות חס ושלום, שום חקרן כלל רק להאמין בה' ובצדיקים אמתיים באמונה לבד בלי שום חקירות כלל כי כבר זכינו לקבל תורתנו הקדושה על ידי משה רבנו עליו השלום וכבר היה לנו צדיקים רבים גדולים ונוראים בכל דור ודור וראוי לנו לסמך עליהם בלי שום חקירות ולילך בעקבותם להאמין בהשם יתברך בפשיטות ולקים תורתו ומצוותיו כאשר מסרו לנו אבותינו הקדושים וכשאדם הולך בתמימות באמונה לבד בלי שום חקירות יכול לזכות שיעזר לו השם יתברך שיבוא לבחינת רצון שהוא למעלה מחכמה כי באמת חכמה דקדשה הוא למעלה מאמונה אבל אף על פי כן אנו צריכים לבלי לילך בחכמות וחקירות רק באמונה לבד כי אמונה הוא דבר חזק מאד ואזי כשהולך באמונה לבד בלי חקירות וחכמות אזי זוכה לבוא לבחינת רצון שהוא למעלה אפילו מחכמה דהינו שיזכה שיהיה לו רצון מפלג חזק מאד אליו יתברך בהשתוקקות נמרץ מאד עד שלא ידע מה לעשות כלל מגדל ההשתוקקות. ויצעק וכו' אך יש חקרן שהוא בתוך לב בני אדם דהינו הבעל דבר שהוא מכניס חקירות בלב האדם וצריכין להכניעו ולגרשו לגרש מלבו כל החקירות ולחזק את עצמו באמונה כנזכר לעיל ודע כי יש עברות שהם מכניסים כפירות באדם ויש שבאים עליהם מחשבות על האמונה מחמת שלא נולדו בקדשה כראוי ויש שהוסיפו על זה מעשיהם הרעים שעשו בעצמם כי יש עברות שהם מזיקים ופוגמים את האמונה כנ"ל ולזה צריכין בושה ולב נשבר שמי שיש לו חקירות ומחשבות אלו חס ושלום ראוי לו להתביש מאד על אשר נולד בגשמיות כזה או שעשה מעשים כאלו שבא לזה שיבואו לו מחשבות כנגד אמונתנו הקדושה "וכבוד ה' מלא את כל הארץ" (במדבר י"ד כא) כי "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו ג) ועליו באים מחשבות חס ושלום, לגרשו ולעקרו חס ושלום, מאלהים חיים אשר הוא חי החיים יתברך ויתעלה שמו ואין צריך לבאר גדל הבושה שראוי שיהיה לו כשבאים עליו מחשבות כאלו חס ושלום ועל ידי בושה ולב נשבר על ידי זה מגרש ומשבר החקירות והמחשבות הנ"ל ובאמת אמונה הוא ענין חזק מאד וחייו חזקים מאד על ידי אמונה כי כשיש לו אמונה אפילו כשבאים עליו יסורים חס ושלום אזי יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורים הם לו לטובה ולכפרה ובסוף ייטיב לו השם יתברך בעולם הזה או בעולם הבא אבל מחקר שאין לו אמונה כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו והמשכיל יבין דברים אלו מאליו ויבין דבר מתוך דבר כי אי אפשר לבאר הכל בכתב והכלל שעקר הוא האמונה בלי שום חקירות כלל ובזה יהיה חזק לעולם בעולם הזה ובעולם הבא ולעולם לא ימט אשרי לו גם זאת צריך לדעת שיש נשמות כשרות שנולדו בכשרות וגם לא קלקלו מעשיהם שאין באים עליהם כלל מחשבות כאלו ואפילו כשמדברים בפניהם מענינים אלו לא אכפת להם כלל ואינו מבלבל דעתם כלל וזה דומה כמו שמדברים מתאוה הידוע בפני סריס שבודאי אינו מבלבל דעתו כלל כן אלו האנשים כשרים הנ"ל אינם שומעים כלל ואינו נכנס באזניהם כלל עניני חקירות ובלבולים הנ"ל ובאמת הקשיות והחקירות של ההמון עם הם שטותים גדולים ואינם קשיות כלל ויש בני אדם שהולכים עם איזה קשיא זמן רב ובאמת הקשיא שלו הוא תרוץ רק מחמת שאין לו דעת נדמה לו לקשיא כמו למשל ששואלין את התינוק שנשבר הזכוכית של החלון ולקחו הזכוכית השני שאצלו וקבעוה כאן ואם כן יפרח הצפור דרך החלל הזה של זכוכית השני ?! וכששואלין את התינוק כך דהינו שכוללין לו התרוץ עם הקשיא ביחד אזי נדמה לו לקשיא גדולה, ואינו יודע מה להשיב כלל כי נדמה לו לקשיא גדולה ובאמת הכל שטות כי אדרבא, הקשיא שיפרח הצפור הוא תרוץ על קשיא הראשונה של שטות כי באמת אין לוקחין בשביל זה הזכוכית השני לסתם כי יפרח דרך שם רק התינוק מחמת חסרון הבנתו אינו מבין שכוללין לו הקשיא עם התרוץ ביחד ונדמה לו לקשיא גדולה כמו כן ממש בני אדם שנכנס בלבם קשיות של שטות כאלו שבאמת זאת הקשיא הוא תרוץ אך מחמת חסרון הבנתו נדמה לו שהוא קשיא גדולה והבן היטב על כן צריך האדם לסלק מדעתו ולברח מקשיות וחקירות ושטותים ובלבולים רק לחזק את עצמו באמונה לבד כנזכר לעיל
צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה וְלִבְלִי לִכְנס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל

וְלִבְלִי לְעַיֵּן כְּלָל בִּסְפָרִים שֶׁל מְחַקְּרִים

רַק לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁהַהֲמוֹן עַם הֵם רְחוֹקִים מֵחֲקִירוֹת וְאֵינָם מְחַקְּרִים כְּלָל

אַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת כֻּלָּם הֵם מְערָבִים בַּחֲקִירוֹת

כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ חֲקִירוֹת

וַאֲפִילּוּ קְטַנִּים בָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתָּם חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים

אֲבָל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִזָּהֵר מְאד לְהַרְחִיק הַחֲקִירוֹת מִלִּבּוֹ

וּלְהַשְׁלִיכָם מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי לִבְלִי לִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שׁוּם חַקְרָן כְּלָל

רַק לְהַאֲמִין בַּה' וּבְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל

כִּי כְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

וּכְבָר הָיָה לָנוּ צַדִּיקִים רַבִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

וְרָאוּי לָנוּ לִסְמךְ עֲלֵיהֶם בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת

וְלֵילֵךְ בְּעִקְּבוֹתָם לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּלְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו כַּאֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת

יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁיַּעֲזר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁיָּבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵחָכְמָה

כִּי בֶּאֱמֶת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְמַעְלָה מֵאֱמוּנָה

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ צְרִיכִים לִבְלִי לֵילֵךְ בְּחָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד

כִּי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר חָזָק מְאד

וַאֲזַי כְּשֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת

אֲזַי זוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה אֲפִילּוּ מֵחָכְמָה

דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רָצוֹן מֻפְלָג חָזָק מְאד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ

בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ מְאד

עַד שֶׁלּא יֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת כְּלָל מִגּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת. וְיִצְעַק וְכוּ'

אַךְ יֵשׁ חַקְרָן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ לֵב בְּנֵי אָדָם

דְּהַיְנוּ הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא מַכְנִיס חֲקִירוֹת בְּלֵב הָאָדָם

וּצְרִיכִין לְהַכְנִיעוֹ וּלְגָרְשׁוֹ

לְגָרֵשׁ מִלִּבּוֹ כָּל הַחֲקִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְדַע כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם מַכְנִיסִים כְּפִירוֹת בְּאָדָם

וְיֵשׁ שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת עַל הָאֱמוּנָה

מֵחֲמַת שֶׁלּא נוֹלְדוּ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי

וְיֵשׁ שֶׁהוֹסִיפוּ עַל זֶה מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁעָשׂוּ בְּעַצְמָם

כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם מַזִּיקִים וּפוֹגְמִים אֶת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל

וְלָזֶה צְרִיכִין בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר

שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲקִירוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם

רָאוּי לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאד עַל אֲשֶׁר נוֹלַד בְּגַשְׁמִיּוּת כָּזֶה אוֹ שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ שֶׁבָּא לָזֶה שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת כְּנֶגֶד אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה

"וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת כָּל הָאָרֶץ" כִּי "מְלא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"

וְעָלָיו בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת חַס וְשָׁלוֹם, לְגָרְשׁוֹ וּלְעָקְרוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מֵאֱלהִים חַיִּים

אֲשֶׁר הוּא חֵי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה שְׁמוֹ

וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר גּדֶל הַבּוּשָׁה שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם

וְעַל יְדֵי בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר עַל יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ וּמְשַׁבֵּר הַחֲקִירוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַנַּ"ל

וּבֶאֱמֶת אֱמוּנָה הוּא עִנְיָן חָזָק מְאד

וְחַיָּיו חֲזָקִים מְאד עַל יְדֵי אֱמוּנָה

כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה אֲפִילּוּ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי יוּכַל לְנַחֵם עַצְמוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים הֵם לוֹ לְטוֹבָה וּלְכַפָּרָה

וּבַסּוֹף יֵיטִיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא

אֲבָל מְחַקֵּר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה

כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ

וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ מֵאֵלָיו וְיָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר

כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכּל בִּכְתָב

וְהַכְּלָל שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל

וּבָזֶה יִהְיֶה חָזָק לְעוֹלָם

בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וּלְעוֹלָם לא יִמּט אַשְׁרֵי לוֹ

גַּם זאת צָרִיךְ לָדַעַת

שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת כְּשֵׁרוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בְּכַשְׁרוּת וְגַם לא קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁאֵין בָּאִים עֲלֵיהֶם כְּלָל מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ

וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים בִּפְנֵיהֶם מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ לא אִכְפַּת לָהֶם כְּלָל

וְאֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתָּם כְּלָל

וְזֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים מִתַּאֲוָה הַיָּדוּעַ בִּפְנֵי סָרִיס

שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ כְּלָל

כֵּן אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַנַּ"ל אֵינָם שׁוֹמְעִים כְּלָל

וְאֵינוֹ נִכְנָס בְּאָזְנֵיהֶם כְּלָל עִנְיְנֵי חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים הַנַּ"ל

וּבֶאֱמֶת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת שֶׁל הַהֲמוֹן עַם הֵם שְׁטוּתִים גְּדוֹלִים וְאֵינָם קֻשְׁיוֹת כְּלָל

וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהוֹלְכִים עִם אֵיזֶה קֻשְׁיָא זְמַן רַב

וּבֶאֱמֶת הַקֻּשְׁיָא שֶׁלּוֹ הוּא תֵּרוּץ

רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא

כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַתִּינוֹק

שֶׁנִּשְׁבַּר הַזְּכוּכִית שֶׁל הַחַלּוֹן וְלָקְחוּ הַזְּכוּכִית הַשֵּׁנִי שֶׁאֶצְלוֹ וּקְבָעוּהָ כָּאן

וְאִם כֵּן יִפְרַח הַצִּפּוֹר דֶּרֶךְ הֶחָלָל הַזֶּה שֶׁל זְכוּכִית הַשֵּׁנִי ?!

וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַתִּינוֹק כָּךְ

דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹלְלִין לוֹ הַתֵּרוּץ עִם הַקֻּשְׁיָא בְּיַחַד

אֲזַי נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב כְּלָל

כִּי נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה

וּבֶאֱמֶת הַכּל שְׁטוּת

כִּי אַדְּרַבָּא, הַקֻּשְׁיָא שֶׁיִּפְרַח הַצִּפּוֹר הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁטוּת

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לוֹקְחִין בִּשְׁבִיל זֶה הַזְּכוּכִית הַשֵּׁנִי לִסְתּם

כִּי יִפְרַח דֶּרֶךְ שָׁם

רַק הַתִּינוֹק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הֲבָנָתוֹ אֵינוֹ מֵבִין שֶׁכּוֹלְלִין לוֹ הַקֻּשְׁיָא עִם הַתֵּרוּץ בְּיַחַד

וְנִדְמָה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה

כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנָס בְּלִבָּם קֻשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת כָּאֵלּוּ

שֶׁבֶּאֱמֶת זאת הַקֻּשְׁיָא הוּא תֵּרוּץ

אַךְ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הֲבָנָתוֹ נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה וְהָבֵן הֵיטֵב

עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְסַלֵּק מִדַּעְתּוֹ

וְלִבְרחַ מִקֻּשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים

רַק לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
שיחות הר"ן - אות קלז
...וכו' בחלק ראשון סימן ר"ד וספר מקדם מעשה משני אנשים בני הנעורים שהיו בעיר אחת והיה ביניהם אהבה והתקשרות גדול פעם אחת ראה אחד מהם בחברו שנטה מדרך הישר קצת ועשה איזה דבר שלא כהגן וחשב מקרה הוא אחר כך ראה אותו שעשה דבר גרוע יותר, שעבר עברה ממש ואז נתרחק ממנו והפריד עצמו מאתו אחר כך ברבות הימים כשירדו מעל שלחן חותנם, שניהם התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול והשני הנ"ל נעשה עני גדול והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך כי אמר בלבו: הלא אני יודע בעצמי שזה עבר עברה ומ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת דע והאמן, כי השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת, הם כמו תענית
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קי - כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קי - כיצד הוא הבחירה שמעתי שאיש אחד שאל אותו כיצד הוא הבחירה השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות אם רוצה עושה ואם אינו רוצה אינו עושה ורשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד מחמת שהם מרגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום ואינם יכולים לשנות מעשיהם אבל באמת אינו כן כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר וכמו שהוא רוצה עושה והבן הדברים מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה' אשה משכלת" שיר "בלילה שירה עמי" נצוח "למנצ
ספר המידות - ענוה
...- ענוה א. מי שמשתף את עצמו בצרות ישראל ומתפלל עליהם, על ידי זה בא לענוה. ב. על ידי אמת יזכה לענוה. ג. על ידי אמונה בא הכנעה. ד. על ידי קביעות מקום לתפלה בא לידי ענוה וחסידות. ה. על ידי ענוה תפלתו נשמעת, וכאלו הקריב כל הקרבנות. ו. על ידי ענוה מוסיפין לו גדלה על גדלתו. ז. על ידי ענוה מאריך ימים. ח. על ידי ענוה אין מדקדקין אחר מעשיו. ט. יום שאתה מקטין את עצמך, יום הזה מוסיף כח וגבורה והתרוממות בקדשה של מעלה. י. כשאתה רואה שענוה נתרבה בעולם, תצפה לרגלי דמשיחא. יא. על ידי ענוה נתבטל פחד האויבים. יב....
שיחות הר"ן - אות קמו
...להתורה קשיא ראשי תבות "ש'מע י'הוה ק'ולי א'קרא" [ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ו] קדם תבת ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו שזה ישועתו שנראה לי שחסר שם והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה כי אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה הינו שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה כנזכר לעיל רק שהאמונה...
ספר המידות - עצה
ספר המידות - עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה. ב. טוב לשאל עצה מזקנים. ג. הנותן לחברו, עצה שאינה הוגנת לו, על ידי זה נופלים לו מחשבות עבודה זרה. ד. מי שהוא בעל מחשבות רעות, אל תקח עצה ממנו. ה. על ידי שאתה נוטל עצה מהרב, על ידי זה תזכה לישועה. ו. כשאתה רואה, שרעיך אינם עוזרים לך, בידוע שאין שום עצה מועיל לך. ז. כשאתה עוזר לבני ישראל, יועיל לך עצה. ח. העצה היא מסגלת יותר בשדה. ט. ההולך אחר עצת אשתו, נופל בגיהנם. י. אל תשאל עצה אלא מאיש ולא מאשה.
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כט
...כט וזה האיש שבזה אותו מאד בסטנבול נפטר מיד בביאתו לביתו ושאל האיש הנ"ל שהיה עמו את רבנו זכרונו לברכה הלא כתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ? והשיב לו משל על זה. שהיה מלך אחד, ואהב אחד מבני השררות וחבב אותו וקרבו בכל מיני אהבה וחבוב ואחר כך כשהגדיל, העז נגד המלך ואמר המלך. תדע, שאף על פי שאני אוהב אותך מאד אף על פי כן אי אפשר לי לעבר על דת ומשפט המלכות ומשפטך חרוץ למיתה ותכף צוה המלך לסגרו בכבלי ברזל ונתנו בבית הסהר והתחיל זה הבן שררה לציר בדעתו היסורים שלו שיהיה לו מן המיתה וראה שצערו לא ימשך זמן הרבה כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נז - כְּשֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי מְגַלֶּה תּוֹרָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה נז - כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה דע, כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה חדושים נפלאים ונוראים הוא טובה להקטנים במעלה שעל ידי זה נתגדל הקטן במעלה שהכל רצים ובאים אליו וגם בהסטרא אחרא נתגדל אחד על ידי זה כמו שמצינו בבלעם כשנתן השם יתברך את התורה לישראל באו כל האמות לבלעם נמצא שעל ידי נתינת התורה לישראל נתגדל בלעם ובאו אליו כל העולם והוא עמד עצמו על איזה פסוק ואמר להם תורה כי אז כשבאו אליו, שאלו אותו מה ששאלו "ה' למבול ישב" והוא עמד על פסוק, והשיב להם: "ה' עז" וכו' וכן בישראל בעצמן שהם בקדשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסג - לִפְעָמִים מֻנָּח הַדִּבּוּר וּמוּכָן לָצֵאת
...ומוכן לצאת לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת, ואינו יוצא דרך הפה כי אם דרך הערף [וממש אפשר לשמע כמה פעמים שהדבור אינו יוצא דרך הפה רק דרך הערף] כי יש שלש קליפות והקליפות רוצים תמיד לתפס הדבור לעצמם בפרט דבור הקדוש מאדם גדול כי אצלם כל הדבורים יפים ונאים וחשובים, ורוצים לתפסם מכל שכן כשהדבור נאה באמת כי המצריים שהיו כלם שחורים אלו לא היתה שרה יפת תאר כל כך, גם כן היתה חשובה בעיניהם מאד והדבור הוא בחינות שרה לכל אחד לפי ערכו יש שהוא בחינות שרה לאמתי: שהוא מושל בדבור שלו על עיר ומדינה ויש שהוא בחינת שרה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2190 שניות - עכשיו 17_08_2025 השעה 00:39:28 - wesi2