גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1.

בַּלַּיְלָה קדֶם הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ שְׁל מה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אָז יָשַׁב עִמָּנוּ הַרְבֵּה וְדִבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מֵעִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ וַאֲמִתַּת הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ

וְשָׁמַעְנוּ אָז כַּמָּה דְּבָרִים.

וְאָמַר אָז שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְנִיס בַּלֵּב עִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ

וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה

כִּי גַּם אֲחֵרִים אוֹמְרִים כָּךְ לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ.

וְכָל מַה שֶּׁהַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר אוֹמֵר הַשֵּׁנִי גַּם כֵּן כָּךְ

אֲבָל רַק כָּל חָד כְּפוּם מַה דִמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ

יָכוֹל לְהָבִין קְצָת הֵיכָן נְקֻדּוֹת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

וְהָבֵן

כיו"ב לגבי השי"ת, שלמרות שהוא בתכלית ההסתרה, אף על פי כן הוא המלך באמת.

וכיו"ב מובא שיש פלטין של עבד ופלטין של מלך, ואי אפשר להבדיל ביניהם וכולי... והכל זה אותו העניין...

ובשורשו העניין הוא, כי בחינת אפשרי המציאות מדמה את עצמה לבחינת מחוייב המציאות, אך באמת מצד האמת, כל אחד לפי מה שמשער בליבו וכולי...

כַּמָּה פְּעָמִים חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבְרֵי הָעוֹלָם

שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע, רַק אוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁהַמִּתְנַגְּדִים בּוֹדִים עָלָיו וְכוּ' הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכוּ'

אוֹ אִם הוּא לְהֶפֶךְ שֶׁהוּא צַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּמחַ אֱנוֹשִׁי כְּלָל.

כִּי כָּךְ הָיוּ רְגִילִים רב הָעוֹלָם לוֹמַר עָלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבּוּרִים אֵלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים

וְרָמַז לָנוּ שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן

שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע.

וְהַבּוֹחֵר יִבְחַר לוֹ הָאֱמֶת כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד.

[וְעַיֵּן בְּסִימָן נ"א בְּלִקּוּטֵי א]

וּמִזּאת הַשִּׂיחָה בְּעַצְמָהּ יוּכַל לְהָבִין מְעַט גְּדֻלָּתוֹ

כִּי עַל יְדֵי עצֶם הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמַּחֲלקֶת

יוּכַל לְהָבִין הָאֱמֶת בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ

וְיִתְפַּלֵּא עַל עצֶם גְּדֻלָּתוֹ בְּלִי שִׁעוּר

כִּי אֵין כָּאן מְמֻצָּע כַּנַּ"ל

וְהָבֵן הֵיטֵב הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

כיו"ב לגבי כל שאר הדברים שבעולם, שאין ממוצע, ואו שהוא הכל X או שהוא הכל ההפך הגמור של X. אך אין ממוצע, כי האמת הוא כולו אחד בלבד.



וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף עַל פִּי כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג

וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בָּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים

יש לרמוז ע"פ מ"ש שההנהגה מפסידה את הנבואה.

כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ

אַך צָרִיך לִזָּהֵר מְאד מֵהִתְמַנּוּת

כִּי זֶה הַזּוֹכֶה לְיִרְאָה, יֵשׁ לוֹ הִשְׁתּוֹקְקוּת לְהִתְמַנּוּת

כִּי 'מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין'

וּמֵחֲמַת שֶׁדְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְמַנּוּת

אֲבָל צָרִיך לִשְׁמר עַצְמוֹ מְאד מֵהִתְמַנּוּת

כִּי הַהִתְמַנּוּת מַפְסִיד הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה

בְּחִינוֹת הַמַּלְאָך הַנַּ"ל, הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַיִּרְאָה

וְזֶה שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְמשֶׁה

כְּשֶׁאָמַר לוֹ "אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה".

"אֲדוֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם": 'הַטֵּל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי צִבּוּר וְהֵם כָּלִים' וְכוּ'

כִּי 'צָרְכֵי צִבּוּר', הַיְנוּ הִתְמַנּוּת, מְכַלֶּה וּמַפְסִיד הַנְּבוּאָה כַּנַּ"ל



אָמַר הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי

וְאוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁלּא הָיָה מֵעוֹלָם.

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן מִכְּבָר

אַף עַל פִּי כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי

הדרך של רבי נחמן מברסלב הוא חדש ולא היה מעולם, משום שהוא כלו נלקח מבחינת לפני בריאת העולם ולפני חטא אדם הראשון, דהיינו מעץ החיים שממנו לא זכה לאכול אדם הראשון.

כך שזהו דרך חדש לגמרי. אך מצד שני זאת דייקא הדרך האמיתית, כי היא דרך עץ החיים שממנו היה צריך לאכול אדם הראשון וכולי...

*

גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

אִם הָיִיתִי אוֹמֵר פְּשָׁטִים בגמפ"ת [בְּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י תּוֹסְפוֹת]

הָיוּ כָּל הַלּוֹמְדִים וְהַגְּדוֹלִים מֻנָּחִים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי

אַךְ עֲדַיִן אֵין לִי חֵשֶׁק לָזֶה.

כי מי שמשיג את התורה בשורשה, ממילא הוא יכול ליצור ממנה איזה צרופים שהוא רוצה.

כי למדן רגיל יכול ליצור רק את הצירוף ששייך אליו בעת ההיא לפי מדרגתו. אך הצדיק האמת יכול ליצור בכל רגע ורגע את כל הצירופים האפשריים וכולי.



וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאָמַר

שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ וְכוּ'

כי בנגלה הוא הכל מינה וביה, ובאמת מצד האמת בחידושי נגלה כמעט ולא מתחדש שום שכל חדש כלל מצד השורש. כי בשורש האדם נשאר באותה המדרגה.

אך בהשגות הרוחניות של הצדיק, שם תמיד מתחדשים חידושים אמיתיים של האין סוף, ושם עולים מדרגה לדרגה וכולי...

וגם, כי כל התורה של העולם הזה היא בחינת סוף, ולהשיג את התורה של האין סוף, זה עניין אחר לגמרי וכולי.



שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה.

כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁנֶּפֶשׁ דִּנְשָׁמָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִיחִידָה דְּרוּחַ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכֻלָּם

וְהוּא הִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה.

וְאָמַר: נִמְצָא, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ "מְעַט", וַאֲנִי עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ

אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר

כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יֵשׁ עוֹד וְכוּ' וְכוּ'

כשאדם נכלל בא"ס לגמרי, זו בחינת יחידה דיחידה.

אך גם באין סוף עולים מדרגה לדרגה (כפי שהתבאר במקום אחר). ולכן הוא תמיד רוצה יותר וכולי...



אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר

וְלא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי.

כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה

נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים.

אֲבָל אֶצְלִי אֲפִילּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד

אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל.

וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ

כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים

וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ

כי אחד מהחידושים של השי"ת עצמו, הוא שהוא ברא את כל הבריאה כולה, ואף על פי כן אין אצלו שינוי כלל. כי אצל השי"ת אין שינוי כלל.

ובריאת העולם אצל השי"ת היא בחינת קבלת הממון אצל רבי נחמן מברסלב, כי הממון הוא בחינת דינים / קליפות / מותרות וכולי, וכן הוא הבריאה ביחס ללפני הבריאה וכולי.

כך שזאת אותה הבחינה ממש.

וראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58 - מהו עניין נוקם ונוטר?

*

אָמַר אֲנִי עָנָו מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים

כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וַאֲנִי עָנָו

הַיְנוּ כִּי אֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל

כִּי מִדַּת עֲנָוָוה הִיא לִבְלִי לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ לְשׁוּם דָּבָר וְלִהְיוֹת בְּעֵינָיו אַיִן וָאֶפֶס

וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל

נִמְצָא שֶׁאֲנִי עָנָו שֶׁלָּהֶם.

כי כל מי שנכלל בא"ס, ממילא הוא מחזיק את כולם לאין ביחס לגדולת השי"ת.

אַךְ אֶת מִי אֲנִי מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן אֶת עַצְמִי אוֹ אוֹתָם וְכוּ'

וְאַף עַל פִּי כֵן, הַנִּרְאֶה שֶׁאֶת עַצְמוֹ הוּא מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאָפֶס.

וְכֵן בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֵינוֹ מְיֻשָּׁב אֶצְלִי מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁהָיָה עָנָו מְאד מִכָּל הָאָדָם

אֵיךְ שַׁיָּךְ זאת מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ תַּלְמִידָיו

אֵיךְ הָיָה עָנָו כְּנֶגְדָּם

אַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם כֵּן כַּנַּ"ל שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם

שֶׁהָיָה לוֹ מִדַּת הָעֲנָוָוה שֶׁל כָּל הָאָדָם

הַיְנוּ שֶׁאֶצְלוֹ הָיְתָה הָעֲנָוָוה שֶׁל כֻּלָּם

כִּי כֻּלָּם הָיוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת עֲנָוָוה בִּבְחִינַת אַיִן וָאֶפֶס כַּנַּ"ל

אַךְ אֶת עַצְמוֹ הָיָה מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאֶפֶס

יוֹתֵר מִבְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס שֶׁהָיָה מַחֲזִיק אוֹתָם

וְהָבֵן הֵיטֵב.

כאן יש סוד של מקיף של עתיקא סתימאה, כי הוא אין יותר מאין וכולי.

ראה באורך כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=27 - פרדוקסים בדברי רבי נחמן מברסלב. מה שורשם ופישרם?

---

פַּעַם אַחַת יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל עַצְמוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן

אֲנִי סָבָא דְסָבִין.

וְאִם תִּסְתַּכֵּל וְתָבִין בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל שִׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס בְּהַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר

שֶׁאָמַר לוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זָקֵן מְאד

וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא יַנִּיק וְלא הִתְחִיל לִהְיוֹת כְּלָל וְכוּ'

וְהָיָה זָקֵן נֶגֶד כָּל הַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם, תָּבִין קְצָת עִנְיָן זֶה.

וְכֵן מִשְּׁאָר עִנְיָנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל תּוּכַל לְהָבִין קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלַחֲכִימָא בִּרְמִיזָא

וכל מי שנכלל בא"ס, הוא עולה אל מחוץ לזמן, והוא נכלל בבחינת עתיקא ולפני הבריאה, שהוא בחינת סבא דסבין וכולי...

---

אָמַר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עִמִּי אֵינִי יוֹדֵעַ

אֲבָל זֶה פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי.

בפנימיות כוונתו הפירוש הוא על תלמידיו. כי "כאילו עשאו" נאמר על התלמיד וכמובא כל זה באורך בליקוטי מוהרן.

שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו לָקַח מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת

וכיו"ב אצל השי"ת, שכל הבריאה היא בחינת יוצאי חלציו והיא והאצילות ומטה...

---

הָעוֹלָם סוֹבְרִים

שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ לא יָמוּתוּ

לא כֵן הוּא

אֲפִילּוּ מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ גַּם הוּא יָמוּת.

וְאָמַר זאת בָּרַבִּים

ראה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=138 - חיים נצחיים? ובילע המוות לנצח?



שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן קדֶם מִכָּל הַצַּדִּיקִים

כִּי הוּא יוֹדֵעַ הַגְּזֵרָה וְהַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּשׁרֶשׁ

וְאַחַר כָּךְ מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁאָר הַצַּדִּיקִים.

וְאָמַר שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת

וּמֵחֲמַת זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ גּדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֵם יְקָרִים וּגְבוֹהִים מְאד

כִּי הֵם נִמְשָׁכִים וְנִלְקָחִים מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאד.

עַל כֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ הַכּל מִקּדֶם כַּנַּ"ל

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּתוֹ וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת

וְיַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה

היינו מחמת שנכלל בבחינת אין, ממילא הוא תמיד נמצא בשורש וכולי.

וכעין מה שמובא בליקוטי מוהרן על כל המתפלל על חברו והוא נצרך לאותו הדבר עיין שם.



שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּחֹרֶף תקס"ג בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת

שֶׁאָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה הַקָּדוֹשָׁה בָּאָה.

כִּי יֵשׁ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה

שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַתּוֹרָה

וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה

וְיֵשׁ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אַסְמַכְתָּא

שֶׁהִיא רַק בְּדֶרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא נִסְמָךְ עַל הַמִּקְרָא

מֵחֲמַת שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם מְאד

כי שורש התורה הוא התפילה כמבואר. ושורש התורה הוא התורה דעתיקא שהוא בחינת תפילה בחינת לפני הבריאה שהוא תורת ה ממש.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=132 - האם העולם קיים בזכות התורה או התפילה?

וכאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=75 - תורה או תפילה? מה גדול יותר?



אָמַר בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים

שֶׁעַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בָּאנוּ לִדְבָרִים גְּדוֹלִים

וְהֵם עוֹשִׂים לָנוּ טוֹבָה גְּדוֹלָה.

כִּי כֵן הַדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת בָּאִים וּמַשִּׂיגִים דְּבָרִים גְּדוֹלִים.

כי המחלוקת שהיא בחינת הבריאה, היא דייקא השלמות, כי השי"ת ברא את העולם דייקא... ועל ידי בריאת העולם השקר והמחלוקת, על ידי זה השלמות דייקא וכולי... שזה עניין בחינת "פי שנים ברוחך אלי" וכולי...



שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

אֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לוֹמַר כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם.

רַק שֶׁאֵין לִי הַחוּץ

מאחר שרבי נחמן מברסלב זכה לתקן את חטא אדם הראשון ולאכול מעץ החיים וכולי...