ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין לציר לפני מי שיודע טעם שכל כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת אבל מי שיודע משכל כגון לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' (בבא בתרא קנח, ובזוהר פינחס דף רמה:, ובתקון כב) וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד אך עקר מעלת קדשת ארץ ישראל הוא רק על ידי השגחת השם יתברך ומחמת שהשם יתברך מסתכל בארץ ישראל תמיד כמו שכתוב (דברים י"א) : "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" על ידי זה ארץ ישראל מקדשת ואוירה מחכים כי עינים על שם החכמה כי התפתחות החכמה נקרא בחינת עינים כמו שכתוב (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ומחמת שעיני ה' בארץ ישראל, שמסתכל בה תמיד על ידי זה 'אוירא דארץ ישראל מחכים' אך מהיכן נמשך ונתעורר זאת אצל השם יתברך דהינו בחינת עינים להשגיח כנ"ל זה נעשה על ידי נשמות ישראל שהשם יתברך מתפאר בהם, בבחינת (ישעיה מ"ט) : "ישראל אשר בך אתפאר" ועל ידי ההתפארות נעשין בחינת תפילין, שנקראין פאר (סכה כה) והתפילין הם בחינת מחין, ונכנסין לפנים ובוקעין בעינים ומזה נעשה השגחת השם יתברך כביכול שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כנ"ל ועל שם זה נקרא ארץ ישראל שמקבלת קדשתה, מבחינת "ישראל אשר בך אתפאר", כנ"ל אך בודאי לא כל העתים שוות בהתקרבות ישראל להשם יתברך כי לפעמים, חס ושלום, יש שנתרחק אחד מהשם יתברך (עין זוהר בשלח א ב) ואזי אדרבא השכינה צועקת: 'קלני מראשי, קלני מזרועי' (סנהדרין מו) הינו שצעקתה, שנתקלקל ונפגם בחינת ההתפארות שאינו יכול להתפאר בהם ונפגם בחינת התפילין, שנעשין מן ההתפארות כנ"ל וזה: 'קלני מראשי, קלני מזרועי', 'מראשי' 'מזרועי' דיקא בחינת תפילין [שמניחין על הראש ועל הזרוע] וכנ"ל רק כשאחד מישראל נתקרב להשם יתברך ונתוסף עוד ישראל שרוצה לעבדו יתברך וכל מה שנתוספין יותר רבים מישראל שרוצים לעבדו ולהתקרב אליו אזי נתגדל ונתוסף יותר התפארותו יתברך שהוא יתברך מתפאר בעמו ישראל המתקרבים אליו ועל ידי זה ההתפארות נעשין תפילין מחין ומזה נעשה קדשת ארץ ישראל, בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' על ידי עיני השגחתו כנ"ל אך מי שיכול לראות זאת ההתפארות שמתפאר השם יתברך בעמו ישראל אזי הוא מקבל בחינת פאר ומחין מן זאת ההתפארות שרואה ונעשין אצלו גם כן בחינת תפילין ונכנסין לפנים כנ"ל ובוקעין בעינים כנ"ל ואזי נעשין עיניו גם כן בבחינת עיני ה' ואזי בכל מקום שהוא מסתכל ורואה נעשה שם גם כן בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כי עקר קדשת ארץ ישראל הוא רק מבחינת עינים הנ"ל אבל מי הוא זה שיוכל לראות את השם יתברך שיוכל לראות התפארותו יתברך אמנם מי שרואה את הצדיק האמת שהוא מקרב בני אדם לעבודתו יתברך והוא עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים נמצא שהוא בעצמו ההתפארות שמתפאר השם יתברך בעמו כי על ידו כל ההתקרבות וההתפארות ועקר הדבר בעת הקבוץ בעת שמתקבצים אליו העולם הבאים לשמע את דבר ה' וביותר בראש השנה, שאז הוא הקבוץ הגדול אזי ההתפארות גדול ביותר מחמת שמתקבצים הרבה בני אדם, החפצים להתקרב אליו יתברך ואזי נתגדל ונתוסף פאר ויפי הצדיק כי הוא בעצמו ההתפארות כנ"ל אזי מי שמסתכל באמת בזה הצדיק האמתי אזי הוא גם כן מקבל מן ההתפארות הזאת ונעשין אצלו גם כן בחינת תפילין מחין כנ"ל ואזי נעשין עיניו גם כן כנ"ל בבחינת עיני ה' ואזי גם בכל מקום שהוא מסתכל, נעשה גם כן בחינת ארץ ישראל בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' כי הוא מחכים האויר על ידי הסתכלותו בעיניו הנ"ל שנעשין מן ההתפארות כנ"ל וזה פרוש (ישעיה ל"ג) : "מלך ביפיו תחזינה עיניך" הינו כשתזכה לראות מלך ביפיו, דהינו הצדיק ביפיו ותפארתו דהינו בעת הקבוץ, שאזי הוא יפיו ותפארתו כנ"ל על ידי זה "עיניך תראינה ארץ מרחקים" בחינת ארץ ישראל, בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' כי החכמה נקרא מרחקים, כמו שכתוב (קהלת ז) : "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" הינו שעל ידי זה שתראה את הצדיק ביפיו ותפארתו כנ"ל על ידי זה בכל מקום שתראה בעיניך יהיה נעשה בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כנ"ל וזהו : 'עיניך תראינה ארץ מרחקים' כנ"ל נמצא, מי שיש לו תאוה והשתוקקות לארץ ישראל בפרט מי שטעם טעם האמת של ארץ ישראל כשפוגע ומתועד יחד עם אדם שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה הוא מחיב להרגיש אז טעם ארץ ישראל כי על ידי זה האיש נעשה גם זה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל וראוי שיתעורר לו עתה השתוקקות וגעגועין לארץ ישראל כל אחד לפי בחינתו ועקר הדבר שיהיה באמת ובתמימות. ויש בזה עוד ענינים, כי 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו' (קהלת רבה סדר א) נמצא שאין ממלא תאוותו ורצונו בממון לעולם, כי תמיד חסר לו כנ"ל אבל יש בחינת שפע כפולה בחינת (איוב כ"ב) : "וכסף תועפות לך", שהוא לשון כפול נמצא שבזה השפע נתמלא רצונו, מאחר שהיא כפולה [ולא סים]
מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר

אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו

וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן

וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו

אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק

כִּי טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לְצַיֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַעַם שֵׂכֶל

כִּי רַק מִי שֶׁהוּא אִישׁ בּוּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע זאת

אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִשֵּׂכֶל

כְּגוֹן לוֹמְדִים שֶׁמַּרְגִּישִׁים מְעַט טַעַם הַשֵּׂכֶל בִּפְשָׁט וְקֻשְׁיָא כְּדֶרֶך הַלּוֹמְדִים

אוֹ חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם שֵׂכֶל

יְכוֹלִין לְהָבִין טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'

וְטַעַם הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל בְּוַדַּאי יָקָר מְאד

אַך עִקָּר מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וּמַחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"

עַל יְדֵי זֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים

כִּי עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה

כִּי הִתְפַּתְּחוּת הַחָכְמָה נִקְרָא בְּחִינַת עֵינַיִם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י 'עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר'

וּמֵחֲמַת שֶׁעֵינֵי ה' בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמִיד

עַל יְדֵי זֶה 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'

אַך מֵהֵיכָן נִמְשָׁך וְנִתְעוֹרֵר זאת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

דְּהַיְנוּ בְּחִינַת עֵינַיִם לְהַשְׁגִּיחַ כַּנַּ"ל

זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל

שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּך אֶתְפָּאָר"

וְעַל יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִילִּין, שֶׁנִּקְרָאִין פְּאֵר

וְהַתְּפִילִּין הֵם בְּחִינַת מחִין, וְנִכְנָסִין לִפְנִים וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם

וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ"ל

וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

שֶׁמְּקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ, מִבְּחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּך אֶתְפָּאָר", כַּנַּ"ל

אַך בְּוַדַּאי לא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת בְּהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כִּי לִפְעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שֶׁנִּתְרַחֵק אֶחָד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וַאֲזַי אַדְּרַבָּא הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת: 'קַלַּנִי מֵראשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי'

הַיְנוּ שֶׁצַּעֲקָתָהּ, שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת

שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם

וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַתְּפִילִּין, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל

וְזֶה: 'קַלַּנִי מֵראשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי', 'מֵראשִׁי' 'מִזְּרוֹעִי' דַּיְקָא

בְּחִינַת תְּפִילִּין [שֶׁמַּנִּיחִין עַל הָראשׁ וְעַל הַזְּרוֹעַ] וְכַנַּ"ל

רַק כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְנִתּוֹסֵף עוֹד יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך

וְכָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסְפִין יוֹתֵר רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצִים לְעָבְדוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו

אֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף יוֹתֵר הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַך

שֶׁהוּא יִתְבָּרַך מִתְפָּאֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו

וְעַל יְדֵי זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין תְּפִילִּין מחִין

וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'

עַל יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ כַּנַּ"ל

אַך מִי שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת זאת הַהִתְפָּאֲרוּת

שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל

אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת פְּאֵר וּמחִין מִן זאת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁרוֹאֶה

וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַם כֵּן בְּחִינַת תְּפִילִּין וְנִכְנָסִין לִפְנִים כַּנַּ"ל

וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל

וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַם כֵּן בִּבְחִינַת עֵינֵי ה'

וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה

נַעֲשֶׂה שָׁם גַם כֵּן בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים

כִּי עִקָּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מִבְּחִינַת עֵינַיִם הַנַּ"ל

אֲבָל מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַך

אָמְנָם מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת

שֶׁהוּא מְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך

וְהוּא עִקָּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם

נִמְצָא שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַמּוֹ

כִּי עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת

וְעִקָּר הַדָּבָר בְּעֵת הַקִּבּוּץ

בְּעֵת שֶׁמִּתְקַבְּצִים אֵלָיו הָעוֹלָם הַבָּאִים לִשְׁמעַ אֶת דְּבַר ה'

וּבְיוֹתֵר בְּראשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הוּא הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל

אֲזַי הַהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר

מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם, הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַך

וַאֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף פְּאֵר וִיפִי הַצַּדִּיק

כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל

אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי

אֲזַי הוּא גַם כֵּן מְקַבֵּל מִן הַהִתְפָּאֲרוּת הַזּאת

וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַם כֵּן בְּחִינַת תְּפִילִּין מחִין כַּנַּ"ל

וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַם כֵּן כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת עֵינֵי ה'

וַאֲזַי גַּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֶׂה גַם כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בְּחִינַת 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'

כִּי הוּא מַחְכִּים הָאֲוִיר עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו הַנַּ"ל

שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל

וְזֶה פֵּרוּשׁ: "מֶלֶך בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיך"

הַיְנוּ כְּשֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת מֶלֶך בְּיָפְיוֹ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ

דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַקִּבּוּץ, שֶׁאֲזַי הוּא יָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה "עֵינֶיך תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים"

בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'

כִּי הַחָכְמָה נִקְרָא מַרְחַקִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה"

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה בְכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה בְּעֵינֶיך

יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: 'עֵינֶיך תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים' כַּנַּ"ל

נִמְצָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בִּפְרָט מִי שֶׁטָּעַם טַעַם הָאֱמֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם אָדָם שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה

הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אָז טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי עַל יְדֵי זֶה הָאִישׁ נַעֲשֶׂה גַּם זֶה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל

וְרָאוּי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לוֹ עַתָּה הִשְׁתּוֹקְקוּת וְגַעְגּוּעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ

וְעִקָּר הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת.

וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד עִנְיָנִים, כִּי 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָותוֹ בְּיָדוֹ'

נִמְצָא שֶׁאֵין מְמַלֵּא תַּאֲוָותוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּמָמוֹן לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד חָסֵר לוֹ כַּנַּ"ל

אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה

בְּחִינַת: "וְכֶסֶף תוֹעָפוֹת לָך", שֶׁהוּא לְשׁוֹן כָּפוּל

נִמְצָא שֶׁבְּזֶה הַשֶּׁפַע נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא כְּפוּלָה

[וְלא סִיֵּם]
שיחות הר"ן - אות לה
...העולם וכן ספר כמה פעמים שהולך ונמשך אפיקורסות גדול בעוונותינו הרבים בעולם אשרי מי שיחזיק עצמו באמונה באלו העתים ואמר: אף על פי שאינו מועיל כלל מה שהוא מספר זאת שיהיה אפיקורסות בעולם ושצריכין להתחזק עצמו באמונה כי אף על פי שהוא אומר זאת אף על פי כן מתגברת האפיקורסות והבלבולים כי הלא גם דניאל וכיוצא הודיעו מקדם שקדם שיבוא משיח, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, "והרשיעו רשעים והמשכילים יבינו" וכו' ואם כן מאחר שהודיע מקדם שזה יהיה הנסיון קדם ביאת משיח שיתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים באמונה ומי שיזכה לעמד בנס
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
...קרטליתא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא קרטליתא, דהוו מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא. נחית בר אמוראי לאתויי, ורגש, ובעי דנשמטה לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי דנשמטה לאטמא שבקש לחתך ירכו: זרק לה חלא חמץ, וברח מריחו לים: למשדיא בה להצניע...
שיחות הר"ן - אות קט
שיחות הר"ן - אות קט רבי שמעון בן יוחאי קדש כל כך את לשון התרגום עד שאפילו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצג - הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל
...תקף גדול דע שהמחשבה יש לה תקף גדול ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם יוכל לפעל שיהיה כך ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו וכן בכל דבר רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות והמחשבה תקיפה כל כך עד שאפשר למסר נפשו במחשבתו ממש דהינו שירגיש צער המיתה ממש על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרצה למסר נפשו על קדוש השם באיזה מיתה שתהיה ואפשר לחזק ולגבר המחשבה כל כך עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרצה למסר נפשו למות על קדוש השם אזי ירגיש צער המיתה ממש וזה שאמר רבי עקיבא: 'כל ימי הייתי מצטער...
מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? - חלק 1
...1 במאמר זה נרכז את דעתו של רבי נחמן מברסלב, לגבי מי ראוי להיות מנהיג, ומיהו אינו ראוי להנהיג, אלא צריך קודם לכן לחזור בתשובה על העוונות של עצמו, ורק אח"כ להנהיג וכולי. breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא ולפעמים חושב אדם בעצמו שיש לו רחמנות על העולם ורוצה בהנהגתו ובאמת זהו הרודף אחר הכבוד ותולה רדיפתו ברחמנות ובאמת הוא רחוק מרחמנות הזה כי כל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו בודאי אין לו לקבל המלוכה וההנהגה ואפילו מי שמאמין באיזה דבר שהוא מדרכי האמרי אף על...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה
...רמה - דע שיש חדרי תורה דע שיש חדרי תורה ומי שזוכה להם כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד אשרי חלקו אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלהים ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה אף על פי כן, גם שם יש חדושים נאים שנדמין להשגות וגם בזה יש כמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה
...ימי חנכה הם ימי הודאה א. ימי חנוכה הם ימי הודאה כמו שכתוב: 'וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל' וכו' וימי הודאה זה בחינת שעשוע עולם הבא כי זה עקר שעשוע עולם הבא להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולהכיר אותו יתברך שעל ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך כי כל מה שיודעין ומכירין אותו יתברך ביותר סמוכים אליו ביותר כי שאר כל הדברים יתבטלו לעתיד כלם בבחינת: 'כל הקרבנות בטלין, חוץ מקרבן תודה' שלא ישאר לעתיד, רק בחינת תודה והודאה להודות ולהלל ולדעת אותו יתברך כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קב - אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי
...ח"א - תורה קב - אתה תהיה על ביתי [לשון החברים] אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל אחד יזהר בתפילתו שיתפלל באפן שיוכל לעורר השפע בעולם על דרך שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם' ובאיזה ענין...
ספר המידות - ניאוף
...בבת אל נכר, על ידי זה בניו לא יהיו לומדים. ב. מזל של אשה כפי מזל האיש. ג. הזווג שהוא בבית נאה, על ידי זה נמשך צורה יפה ומתקנת לבניהם. ד. הבא על הגויה, כאלו נתחתן עמהם. ה. הבשמים מכניסין תאוה לאדם. ו. בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ, אין זווגם עולה יפה: או אלמנה, או גרושה, או זרע אין לה, או קוברה, או קוברתו, או מביאתו לידי עניות ולידי גנות. ז. זקן מנאף אין הדעת סובלתו ואחר כך הוא נבזה בעיני עצמו. ח. שבעה כמנדין, ואחד מהם מי שאין לו אשה. ט. תאוות ניאוף אינו נרחק מן האדם אלא על ידי הרחקת ראות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 06:41:46 - wesi2