ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות צב
כשבאה נשמה לעולם אזי אותה הפעלה של אותה הנשמה מתחלת להתעלות כגון אם הנשמה של חכם אזי החכמה מתחלת לעלות ועולה למעלה למעלה מיום הולדו עד יום הסתלקותו וכן אם היא נשמה של מלכות אזי תכסיסי מלחמה ועסקי המלכות מתעלין ולפי מהות החכמה איזה חכמה שהוא אותה החכמה מתעלית בעת שבא הנשמה להעולם וכן לפי מהות המלכות אם הוא מלכות הרשעה או מלכות טובה הכלל, אותה הפעלה של אותה הנשמה מתחלת להתעלות מיום ביאת אותה הנשמה לעולם ויש בימי חייו של האדם ימי עליה וימי עמידה וימי ירידה כגון אם ימי חייו שבעים שנה או שמונים שנה אזי שליש ימיו הם ימי עליה ושליש ימי עמידה ושליש ימי ירידה דהינו ששליש ימיו עולה מעלה מעלה עם כל הכחות ושליש ימיו הוא עומד ואחר כך שליש ימי ירידה וימי עמידה הוא במלואה שאז כל הכחות בשלמותן ובמלואן והוא בחינת נגוד הלבנה כי הלבנה בשעת המולד היא קטנה ואחר כך עולה ונגדלת עד שבאה נגד השמש ואזי הוא בחינת עמידה ואחר כך יורדת ונקטנת וסגלת הלבנה היא לחלוחית ועל כן הים מעת מולד הלבנה מתחיל לעלות ולהגביה עצמו למעלה למעלה ואחר כך בסוף החדש נופל ויורד ונקטן ודע שהדבורים שמדברים ברבים כל מה שהעולם הם רבים יותר הדבורים נמתקים ביותר וזה בחינת של "ההינו דאמרי אינשי" שהם דבורים של גויים ואחר כך כשבאו בתוך ישראל שנדברו ביניהם על ידי זה נמתקו ונעשו מהם דברים עליונים וזה בחינת מי הים שהם מלוחים ואי אפשר לשתותם וכשהולכים דרך הרים של חול על ידי זה נמתקים כי החול ממתיק המים ואזי ראויין לשתות [ולא באר יותר]
כְּשֶׁבָּאָה נְשָׁמָה לָעוֹלָם

אֲזַי אוֹתָהּ הַפְּעֻלָּה שֶׁל אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה מַתְחֶלֶת לְהִתְעַלּוֹת

כְּגוֹן אִם הַנְּשָׁמָה שֶׁל חָכָם

אֲזַי הַחָכְמָה מַתְחֶלֶת לַעֲלוֹת

וְעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ

וְכֵן אִם הִיא נְשָׁמָה שֶׁל מַלְכוּת

אֲזַי תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְעִסְקֵי הַמַּלְכוּת מִתְעַלִּין

וּלְפִי מַהוּת הַחָכְמָה אֵיזֶה חָכְמָה שֶׁהוּא

אוֹתָהּ הַחָכְמָה מִתְעַלֵּית בָּעֵת שֶׁבָּא הַנְּשָׁמָה לְהָעוֹלָם

וְכֵן לְפִי מַהוּת הַמַּלְכוּת

אִם הוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה אוֹ מַלְכוּת טוֹבָה

הַכְּלָל, אוֹתָהּ הַפְּעֻלָּה שֶׁל אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה מַתְחֶלֶת לְהִתְעַלּוֹת מִיּוֹם בִּיאַת אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם

וְיֵשׁ בִּימֵי חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם יְמֵי עֲלִיָּה וִימֵי עֲמִידָה וִימֵי יְרִידָה

כְּגוֹן אִם יְמֵי חַיָּיו שִׁבְעִים שָׁנָה אוֹ שְׁמוֹנִים שָׁנָה

אֲזַי שְׁלִישׁ יָמָיו הֵם יְמֵי עֲלִיָּה

וּשְׁלִישׁ יְמֵי עֲמִידָה

וּשְׁלִישׁ יְמֵי יְרִידָה

דְּהַיְנוּ שֶׁשְּׁלִישׁ יָמָיו עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה עִם כָּל הַכּחוֹת

וּשְׁלִישׁ יָמָיו הוּא עוֹמֵד

וְאַחַר כָּךְ שְׁלִישׁ יְמֵי יְרִידָה

וִימֵי עֲמִידָה הוּא בְּמִלּוּאָהּ

שֶׁאָז כָּל הַכּחוֹת בִּשְׁלֵמוּתָן וּבְמִלּוּאָן

וְהוּא בְּחִינַת נִגּוּד הַלְּבָנָה

כִּי הַלְּבָנָה בִּשְׁעַת הַמּוֹלָד הִיא קְטַנָּה

וְאַחַר כָּךְ עוֹלָה וְנִגְדֶּלֶת

עַד שֶׁבָּאָה נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ

וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת עֲמִידָה

וְאַחַר כָּךְ יוֹרֶדֶת וְנִקְטֶנֶת

וּסְגֻלַּת הַלְּבָנָה הִיא לַחְלוּחִית

וְעַל כֵּן הַיָּם

מֵעֵת מוֹלַד הַלְּבָנָה מַתְחִיל לַעֲלוֹת וּלְהַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה

וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ נוֹפֵל וְיוֹרֵד וְנִקְטָן

וְדַע שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בָּרַבִּים

כָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם הֵם רַבִּים יוֹתֵר

הַדִּבּוּרִים נִמְתָּקִים בְּיוֹתֵר

וְזֶה בְּחִינַת שֶׁל "הַהַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי"

שֶׁהֵם דִּבּוּרִים שֶׁל גּוֹיִים

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאוּ בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם

עַל יְדֵי זֶה נִמְתְּקוּ וְנַעֲשׂוּ מֵהֶם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים

וְזֶה בְּחִינַת מֵי הַיָּם שֶׁהֵם מְלוּחִים וְאִי אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹתָם

וּכְשֶׁהוֹלְכִים דֶּרֶךְ הָרִים שֶׁל חוֹל

עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִים

כִּי הַחוֹל מַמְתִּיק הַמַּיִם וַאֲזַי רְאוּיִין לִשְׁתּוֹת

[וְלא בֵּאֵר יוֹתֵר]
תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.
...לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע. מובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה...
חיי מוהר"ן - יב - שיחות השיכים להתורות
...כך נסע לדרך ואמר התורה עתיקא הנ"ל שם בדרך בשבת נחמו כנ"ל. בהיותו בדרך נפטרה בתו הקטנה מרת פיגא זכרונה לברכה, ובבואו לביתו העלימו ממנו ולא הודיעו לו כלל, כי לא נתגדלה בביתו רק בעיר הסמוכה בלאדיזין שהיתה שם אצל מינקת, ועל כן היו יכולין להעלים ממנו. והוא זכרונו לברכה, תכף כשירד מהעגלה ונכנס לביתו מצא אנשים מאנשי שלומנו שבאו אצלו מנעמרוב אז תכף אמר לפניהם דברי תורה הרבה מהתורה עתיקא הנ"ל והכניס בתוך דברי תורתו ענין שבעת ימי אבלות כמבאר שם עין שם. וגם בדרך קדם כניסתו לעיר הבינו מדבריו שהוא יודע ברוח...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן לענין התחזקות לבל יפל האדם בדעתו מחמת רבוי הפגמים והקלקולים שקלקל על ידי מעשיו ענה ואמר אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה
...מכת"י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה [הוספות לתורות מכתב יד רבינו ז"ל] [שמעתי מהרב וכו' יום ב' עקב תקס"ו לפ"ק] כי איש הישראלי אם צריך לעצה אזי ישאל עצה מבנים קטנים או מבני הצדיקים וכו' הן בגשמי והן ברוחני כי שם גמר העצה ועל פיהם יהי' כל דבר שבעולם ועל ידם נמתקו הדינים דהנה ידוע כי מקור העצה הוא בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמר ע"י הכליות כ"ש שהכליות יועצות כי הכליות הם כלי ההולדה להוציא מכח אל הפועל וע"כ ישאל להצדיק בעצמו או לתלמידי הצדיקים זולת לתלמידים של צדיקי אמת כי האדם אינו שואל בעצה אא"כ...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ז
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ז ואמר: "על כל פסיעה ופסיעה של נסיעת ארץ ישראל יהיה לי מסירת נפש" ואמר: "אני רוצה לנסע מיד איך שיהיה אפילו בלי מעות אך מי שירצה לרחם עלי יתן לי מעות על הוצאות" ותכף נסעו אנשי שלומנו בעירות הסמוכים וקבצו מיד איזה סך למען יהיה לו על כל פנים על הוצאות לנסע מביתו כי הנסיעה היתה בנחיצות גדולה וראו שאי אפשר לעכבו בשום אפן איזה זמן כלל ונסע מיד בזריזות מביתו בח"י איר והמתיק סוד יחדו עם איש אחד מאנשיו שיסע עמו בצותא חדא
שיחות הר"ן - אות סז
...חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע כי עקר שגעון של כל המשגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מצית ושומע לדברי הבעלי שכל כי המשגע אם היה שומע וצית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל כי אף על פי שלפי רוח שטות ושגעון שלו נדמה לו בברור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושגעון אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה בודאי היה מתבטל כל השגעון שלו נמצא שעקר השגעון הוא רק מחמת שהוא אינו רוצה לשמע ולצית לדברי חכמים והבן...
שיחות הר"ן - אות קנה
...תנינא" המתחיל צריך לזהר מאד להיות בשמחה בשבת וכו' כל זה אמר בליל שבת קדש ובתחלה שאל אותי: האתה שמח בשבת ? השבתי: אני לפעמים נתעורר עלי איזה יראה בשבת והשיב: לא כך הוא, העקר הוא שמחה ואז הוכיח אותי הרבה להיות בשמחה דיקא בשבת ואז אמר כל הענין הנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן י"ז הנזכר לעיל מענין מעלת השמחה בשבת ונכלל שם שגם היראה עקר עליתה על ידי השמחה של שבת דיקא הינו שעקר הוא רק השמחה בשבת ואז דיקא עולה היראה שהוא בחינת מה שקורין יראה והאריך הרבה בשיחה הקדושה הזאת והוכיח אותנו ואותי ביותר להתגבר להיות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רב - כָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיך לַחֲלק לוֹ כָּבוֹד בְּיוֹתֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רב - כל מי ששכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותר כל מי ששכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותר כי כל מה ששכלו יותר קטן, הוא יותר חפץ בכבוד וכמו שאנו רואים בחוש שהנשים מקפידין מאד על כבודם, ורוצים מאד את הכבוד וזה מחמת, שהנשים דעתן קלה וקטנה מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
...האמת דע, שלראות את עצמו עם הצדיק האמת הוא גם כן דבר גדול מאד בודאי כשזוכין לשמע מפיו תורה, הוא מעלה יתרה אבל גם כשאין שומעין תורה הראיה לבד, שזוכין לראות את עצמו עם הצדיק, הוא גם כן טוב מאד כי על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק על ידי זה מקבלין גדלה ועקר הגדלה היא שפלות כמו שמצינו אצל השם יתברך: 'כל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענותנותו' כי עקר הגדלה היא שפלות ולעתיד, שיעמדו בתחיה ויחיו חיים נצחיים עקר מה שיהיה נחיה ויקום בתחיה הוא השפלות של כל אחד כי השפלות של כל אחד ואחד...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 30_12_2025 השעה 09:21:36 - wesi2