ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - שלו - מעלת המתקרבים אליו
אות שלו ספר עם אנשי שלומנו ואמר שזה יום שלישי שעמד על דבר אחד הינו על איזה השגה ולא הייתי יכול להשיגה עד שהשתמשתי באיזה עבדא מאחד מאנשי שלומנו ועל ידי זה עמדתי על הדבר והשגתי ההשגה. וכי יש חדוש שוב על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהשיג השגות כאלו מאחר שהיו לו תלמידים גדולים וצדיקים כאלה שעשו עבדות גדולות כאלה. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה קדם שבועות תקס"ז כשנודע לו מפטירת איש אחד שהיה קצת ממקרביו ענה ואמר מי יודע מה נעשה עמו שם אבל אם היה זוכה להתקרב כמו המקרבים אמתיים שלי. ועכשיו הולך לקראת שבועות מסתמא היה נדמה לו שמשתדל בענין הנסיעה אלי על שבועות בשכירות עגלה וכיוצא והיו מכרחין להודיע לו מה לך להשתדל בזה הלא כבר אתה מת ונפטר. וממילא היתה טובה לפניו כי על כל פנים היה נודע לו שכבר מת אבל עכשו אפשר שנדמה לו שמחזיק איזה בראווער [הינו מה שמבשלין בו שעורים ועושין שכר] וקונה שעורים וכיוצא וטרוד בעסקיו המדמים לו. ואף על פי כן אחר שבועות אמר רבנו זכרונו לברכה שהאיש הנ"ל היה אצלו על שבועות אות שלז קדם שבועות הנ"ל עמדו לפניו אנשי זאסלאב וספרו לפניו מעשיר אחד שנתן מעות הרבה להרב הקדוש רבי ברוך זכרונו לברכה ועמד אז לפניו גם כן איש אחד מנעמרוב והיה עני גדול. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר להם העני הזה נתן לי יותר מזה כפי בחינתו ומדרגתו. כי הוא היה מפרנס עצמו ממלמדות וכאשר שמע בימי הפסח הקדושים [שאז זמן שכירות מלמדים] שרבנו זכרונו לברכה הוא בזאסלאב ומי יודע אולי יתעכב שם עד אחר שבועות ואם ישכיר את עצמו למלמד לא יוכל להיות אצלו על שבועות מחמת ביטול התלמידים זמן רב. ועל כן לא רצה להשכיר עצמו למלמד וישב כל הקיץ הנ"ל בלי שום עסק ופרנסה. נמצא שהתנדב לבו בשביל התקרבותו אלי יותר מהעשיר הנ"ל. אות שלח כשנתקרב אליו הרב רבי נתן זכרונו לברכה ספר רבנו זכרונו לברכה עם בתו אדל מענין זה והפליג בשבחו. ואמר לה, מה אמר לך מחכמתו כשיביט על בית הכנסת זו בהסתכלות בעלמא יאמר לך כמה אמות היא מחזקת בגבהה. גם בעתים הללו ספר עם הרב רבי יצחק זכרונו לברכה חתן הרב המגיד זכרונו לברכה מטירהאוויצע והפליג בשבח מעלת הרב רבי נתן זכרונו לברכה. ורבי יצחק הנ"ל לא ראה אותו ולא היה מכירו עדין ואז אמר לו אם תסתכל עליו תראה בו שהוא שפל ברך כל כך עד אשר הוא כעפר וטיט ממש. וכן היה שהלך רבי יצחק הנ"ל ופגע בו שהוא עובר בשוק בזריזות גדול כדרכו, ומלבש במלבושי כבוד כדרך בני העשירים ואף על פי כן הכיר בו מיד כי זה הוא האיש אשר אמר עליו רבנו זכרונו לברכה שהוא בעיני עצמו כעפר וטיט ממש כנ"ל אות שלט אמר שלעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב. ובלשון אשכנז אמר בזו הלשון לעתיד לבוא [וועט דיא גאנצע וועלט זיין ברסלביר חסידים]. דאיתא במדרש על פסוק ונתתי לכם לב בשר אל תקרי בשר אלא בסר שיהיה כל אחד בוסר בחלק של חברו. לב בסר אותיות ברסלב. גם כשיצא מזלאטפאליע לברסלב חלם לו להמגיד מטירהאוויצע בסכה ענין יציאתו של רבנו זכרונו לברכה מזלאטיפאליע לברסלב, מרמז בפסוק הנ"ל והסירותי לב האבן מבשרכם לב האבן הוא בחינת ויתן שלמה את הכסף כאבנים. כי שם העיר זלאטיפלע על שם רבוי הכסף והממון ונתתי לכם לב בשר אותיות ברסלב כנ"ל
אות שלו

סִפֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר

שֶׁזֶּה יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁעָמַד עַל דָּבָר אֶחָד

הַיְנוּ עַל אֵיזֶה הַשָּׂגָה

וְלא הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגָהּ עַד שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאֵיזֶה עֻבְדָּא מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

וְעַל יְדֵי זֶה עָמַדְתִּי עַל הַדָּבָר וְהִשַּׂגְתִּי הַהַשָּׂגָה.

וְכִי יֵשׁ חִדּוּשׁ שׁוּב עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלּוּ

מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים כָּאֵלֶּה

שֶׁעָשׂוּ עֻבְדּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה.

פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קדֶם שָׁבוּעוֹת תקס"ז כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ מִפְּטִירַת אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה קְצָת מִמְּקרָבָיו

עָנָה וְאָמַר מִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁם

אֲבָל אִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב כְּמוֹ הַמְקרָבִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלִּי.

וְעַכְשָׁיו הוֹלֵךְ לִקְרַאת שָׁבוּעוֹת

מִסְּתָמָא הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה אֵלַי עַל שָׁבוּעוֹת בִּשְׂכִירוּת עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא

וְהָיוּ מֻכְרָחִין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַה לְּךָ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה

הֲלא כְּבָר אַתָּה מֵת וְנִפְטָר.

וּמִמֵּילָא הָיְתָה טוֹבָה לְפָנָיו

כִּי עַל כָּל פָּנִים הָיָה נוֹדָע לוֹ שֶׁכְּבָר מֵת

אֲבָל עַכְשָׁו אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמַּחֲזִיק אֵיזֶה בְּרַאווֶער [הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ שְׂעוֹרִים וְעוֹשִׂין שֵׁכָר] וְקוֹנֶה שְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא וְטָרוּד בַּעֲסָקָיו הַמְדֻמִּים לוֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן אַחַר שָׁבוּעוֹת

אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת

אות שלז

קדֶם שָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל עָמְדוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי זַאסְלַאב וְסִפְּרוּ לְפָנָיו מֵעָשִׁיר אֶחָד שֶׁנָּתַן מָעוֹת הַרְבֵּה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְעָמַד אָז לְפָנָיו גַּם כֵּן אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרוֹב וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל.

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לָהֶם

הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן לִי יוֹתֵר מִזֶּה כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ.

כִּי הוּא הָיָה מְפַרְנֵס עַצְמוֹ מִמְּלַמְדוּת

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים [שֶׁאָז זְמַן שְׂכִירוּת מְלַמְּדִים] שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא בְּזַאסְלַאב

וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת

וְאִם יַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד לא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת מֵחֲמַת בִּיטּוּל הַתַּלְמִידִים זְמַן רַב.

וְעַל כֵּן לא רָצָה לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד

וְיָשַׁב כָּל הַקַּיִץ הַנַּ"ל בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּפַרְנָסָה.

נִמְצָא שֶׁהִתְנַדֵּב לִבּוֹ בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלַי יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל.

אות שלח

כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם בִּתּוֹ אָדְל מֵעִנְיָן זֶה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ.

וְאָמַר לָהּ, מָה אמַר לָךְ מֵחָכְמָתוֹ

כְּשֶׁיַּבִּיט עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא

יאמַר לָךְ כַּמָּה אַמּוֹת הִיא מַחְזֶקֶת בְּגָבְהָהּ.

גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ סִפֵּר עִם הָרַב רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטִּירָהאוִויצֶע וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְרַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל לא רָאָה אוֹתוֹ וְלא הָיָה מַכִּירוֹ עֲדַיִן

וְאָז אָמַר לוֹ אִם תִּסְתַּכֵּל עָלָיו תִּרְאֶה בּוֹ שֶׁהוּא שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר הוּא כֶּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ.

וְכֵן הָיָה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל וּפָגַע בּוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּשּׁוּק בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כְּדַרְכּוֹ, וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָעֲשִׁירִים

וְאַף עַל פִּי כֵן הִכִּיר בּוֹ מִיָּד כִּי זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ כַּנַּ"ל

אות שלט

אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלַב.

וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא [וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלַבֶיר חֲסִידִים].

דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר

אַל תִּקְרֵי בָּשָׂר אֶלָּא בּסֵר

שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ.

לֵב בּסֵר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלַב.

גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב

חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב, מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל

וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם

לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת וַיִּתֵּן שְׁלמה אֶת הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים.

כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן

וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר

אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלַב כַּנַּ"ל
ספר המידות - שלום
...- שלום חלק א' א. נרות של שבת מרבין שלום. ב. על ידי רדיפת שלום זוכין לכבוד בעולם הזה ולחיים בעולם הבא. ג. כל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום "מדבר שקר תרחק". ד. בני אדם הכופים לצדקה, על ידם שלום המלכות נתוסף. ה. על ידי רדיפת שלום בא לבטחון. ו. שלום בא על ידי אמת. ז. בנין ירושלים תלוי בשלום. ח. על ידי שלום באים בשורות טובות. ט. כשיש מוסר, יש שלום. י. על ידי למוד תינוקות בבית רבן נתרבה שלום. יא. עכירת המים הוא סימן שאין שלום. יב. כשאין שלום, התפילות אינם מתקבלים. יג. על ידי שלום זוכין להתגלות אליהו...
שבחי הר"ן - אות ז
...בלמודו מאד ולמד הרבה מאד "ש"ס" ו"פוסקים" "ו"תנ"ך" ו"עין יעקב" ו"ספרי הזוהר" ו"תקונים" וכל "כתבי האר"י", זכרונו לברכה ושאר ספרים הרבה מאד ו"ספרי מוסר" הרבה מאד ואמר: שכל הספרים קטנים המדברים ממוסר כלם היו בבית אביו ולמד מכלם גם למד הרבה "ראשית חכמה" ואמר בפרוש: שלמד את ספר "ראשית חכמה" פעמים אין מספר וגדל בקיאותו בכל הספרים כפי מה שראינו בעינינו קצת היה בלי שעור ובפרט בספרי תנ"ך ו"עין יעקב" וכל כתבי האר"י וספרי הזוהר ותקונים לא נמצא דגמתו בעולם כי כל התורה כלה היתה מוכנת לפניו ושגור בפיו כשלחן הערוך...
תאוות ממון ושכל תחתון
...מברסלב breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון ... ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה **** והשאלה היא למה? למה ואיך על ידי שנאת הממון יזכה לשכל התחתון שיוביל אותו בסוף לשכל העליון? תשובה: תאוות ממון מרחיקה את האדם מהתכלית. הממון מייצג את ההקדמה של התכלית. כי הממון...
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...תמז משל על ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו . א. "ואת הערבים צויתי לכלכלך" זה בחינת צדקה כי בתחלה כשמתחילין להתנדב לצדקה אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות וזהו עקר עבודת הצדקה כי מי שהוא רחמן בטבעו ונותן צדקה מחמת רחמנות שבטבעו אין זה עבודה כי יש גם כמה חיות שהם רחמנים בטבעם רק עקר העבודה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות וזה בחינת: "ואת הערבים צויתי לכלכלך" כי העורב הוא בטבעו אכזרי, ונתהפך לרחמנות לכלכל את אליהו כמו כן צריכין בצדקה כנ"ל וכל...
חיי מוהר"ן - תקלא - עבודת השם
...מוהר"ן - תקלא - עבודת השם אות תקלא מכבר דבר לענין שמוש הצדיקים שצריכים אנשיו של הצדיק לשמש את הצדיק בכל צרכיו ולעשות לו כל מה שהוא היה צריך לעשות. ואמר שזה מרמז בפסוק: "צדיק ה' בכל דרכיו" הינו מתי זוכה הצדיק שיהיה ה' בכל דרכיו בחינת "בכל דרכיך דעהו" מתי יוכל הצדיק לקים שיהיה ה' בכל דרכיו כד "וחסיד בכל מעשיו" כשהחסיד בכל מעשיו. הינו שאנשיו של הצדיק שהם נקראים חסידים כשהם עוסקים בכל מעשיו של הצדיק. כי אין צריך לפנות לשום דבר כי אנשיו עושין לו מה שצריך אות תקלב "משך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם" הינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת
...אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
...תורה קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו"...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פג - מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף
...מוהר"ן ח"א - תורה פג - מתן בסתר יכפה אף [לשון החברים] מתן בסתר יכפה אף דע, כי בהאלף בית יש ששה פאין 1. אלף אי אפשר לקרות בלא פ 2. גם כף 3. ך 4. פ 5. ף 6. וקו"ף גם כן אי אפשר לקרא אותן בלא פ נמצא שיש בהא"ב ששה פאין פ' גימטריא ת"פ כמנין לילית והנה, חס ושלום, כשארע לאדם מקרה בלתי טהור הוא על ידי הקלפה הנ"ל כידוע והנה הקלפה הנ"ל יונקת מן האלף בית כמנין שמה הינו מן הפאין הנ"ל ונעשה מן פא אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין [הינו...
ישמע בזיונו - ידום וישתוק
...וישתוק אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי עיקר התשובה היא, כשישמע בזיונו ידום וישתוק, כי על ידי השתיקה וכולי, נעשה בחינת חיריק וכולי. מה פשר העניין של בחינת חיריק הזאת? ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה "שכינתא נקראת בשעת זווג כוכבא זוטא כמובא בזוהר, 'אתעבידת נקדה זעירא מגו רחימתא, כדין אתחברא בבעלה'" מה הקשר בין הדברים? ואיך כל זה קשור למ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=259 - ליקוטי מוהר"ן...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 13_09_2026 השעה 17:31:47 - wesi2