ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - שלו - מעלת המתקרבים אליו
אות שלו ספר עם אנשי שלומנו ואמר שזה יום שלישי שעמד על דבר אחד הינו על איזה השגה ולא הייתי יכול להשיגה עד שהשתמשתי באיזה עבדא מאחד מאנשי שלומנו ועל ידי זה עמדתי על הדבר והשגתי ההשגה. וכי יש חדוש שוב על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהשיג השגות כאלו מאחר שהיו לו תלמידים גדולים וצדיקים כאלה שעשו עבדות גדולות כאלה. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה קדם שבועות תקס"ז כשנודע לו מפטירת איש אחד שהיה קצת ממקרביו ענה ואמר מי יודע מה נעשה עמו שם אבל אם היה זוכה להתקרב כמו המקרבים אמתיים שלי. ועכשיו הולך לקראת שבועות מסתמא היה נדמה לו שמשתדל בענין הנסיעה אלי על שבועות בשכירות עגלה וכיוצא והיו מכרחין להודיע לו מה לך להשתדל בזה הלא כבר אתה מת ונפטר. וממילא היתה טובה לפניו כי על כל פנים היה נודע לו שכבר מת אבל עכשו אפשר שנדמה לו שמחזיק איזה בראווער [הינו מה שמבשלין בו שעורים ועושין שכר] וקונה שעורים וכיוצא וטרוד בעסקיו המדמים לו. ואף על פי כן אחר שבועות אמר רבנו זכרונו לברכה שהאיש הנ"ל היה אצלו על שבועות אות שלז קדם שבועות הנ"ל עמדו לפניו אנשי זאסלאב וספרו לפניו מעשיר אחד שנתן מעות הרבה להרב הקדוש רבי ברוך זכרונו לברכה ועמד אז לפניו גם כן איש אחד מנעמרוב והיה עני גדול. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר להם העני הזה נתן לי יותר מזה כפי בחינתו ומדרגתו. כי הוא היה מפרנס עצמו ממלמדות וכאשר שמע בימי הפסח הקדושים [שאז זמן שכירות מלמדים] שרבנו זכרונו לברכה הוא בזאסלאב ומי יודע אולי יתעכב שם עד אחר שבועות ואם ישכיר את עצמו למלמד לא יוכל להיות אצלו על שבועות מחמת ביטול התלמידים זמן רב. ועל כן לא רצה להשכיר עצמו למלמד וישב כל הקיץ הנ"ל בלי שום עסק ופרנסה. נמצא שהתנדב לבו בשביל התקרבותו אלי יותר מהעשיר הנ"ל. אות שלח כשנתקרב אליו הרב רבי נתן זכרונו לברכה ספר רבנו זכרונו לברכה עם בתו אדל מענין זה והפליג בשבחו. ואמר לה, מה אמר לך מחכמתו כשיביט על בית הכנסת זו בהסתכלות בעלמא יאמר לך כמה אמות היא מחזקת בגבהה. גם בעתים הללו ספר עם הרב רבי יצחק זכרונו לברכה חתן הרב המגיד זכרונו לברכה מטירהאוויצע והפליג בשבח מעלת הרב רבי נתן זכרונו לברכה. ורבי יצחק הנ"ל לא ראה אותו ולא היה מכירו עדין ואז אמר לו אם תסתכל עליו תראה בו שהוא שפל ברך כל כך עד אשר הוא כעפר וטיט ממש. וכן היה שהלך רבי יצחק הנ"ל ופגע בו שהוא עובר בשוק בזריזות גדול כדרכו, ומלבש במלבושי כבוד כדרך בני העשירים ואף על פי כן הכיר בו מיד כי זה הוא האיש אשר אמר עליו רבנו זכרונו לברכה שהוא בעיני עצמו כעפר וטיט ממש כנ"ל אות שלט אמר שלעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב. ובלשון אשכנז אמר בזו הלשון לעתיד לבוא [וועט דיא גאנצע וועלט זיין ברסלביר חסידים]. דאיתא במדרש על פסוק ונתתי לכם לב בשר אל תקרי בשר אלא בסר שיהיה כל אחד בוסר בחלק של חברו. לב בסר אותיות ברסלב. גם כשיצא מזלאטפאליע לברסלב חלם לו להמגיד מטירהאוויצע בסכה ענין יציאתו של רבנו זכרונו לברכה מזלאטיפאליע לברסלב, מרמז בפסוק הנ"ל והסירותי לב האבן מבשרכם לב האבן הוא בחינת ויתן שלמה את הכסף כאבנים. כי שם העיר זלאטיפלע על שם רבוי הכסף והממון ונתתי לכם לב בשר אותיות ברסלב כנ"ל
אות שלו

סִפֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר

שֶׁזֶּה יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁעָמַד עַל דָּבָר אֶחָד

הַיְנוּ עַל אֵיזֶה הַשָּׂגָה

וְלא הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגָהּ עַד שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאֵיזֶה עֻבְדָּא מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

וְעַל יְדֵי זֶה עָמַדְתִּי עַל הַדָּבָר וְהִשַּׂגְתִּי הַהַשָּׂגָה.

וְכִי יֵשׁ חִדּוּשׁ שׁוּב עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלּוּ

מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים כָּאֵלֶּה

שֶׁעָשׂוּ עֻבְדּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה.

פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קדֶם שָׁבוּעוֹת תקס"ז כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ מִפְּטִירַת אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה קְצָת מִמְּקרָבָיו

עָנָה וְאָמַר מִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁם

אֲבָל אִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב כְּמוֹ הַמְקרָבִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלִּי.

וְעַכְשָׁיו הוֹלֵךְ לִקְרַאת שָׁבוּעוֹת

מִסְּתָמָא הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה אֵלַי עַל שָׁבוּעוֹת בִּשְׂכִירוּת עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא

וְהָיוּ מֻכְרָחִין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַה לְּךָ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה

הֲלא כְּבָר אַתָּה מֵת וְנִפְטָר.

וּמִמֵּילָא הָיְתָה טוֹבָה לְפָנָיו

כִּי עַל כָּל פָּנִים הָיָה נוֹדָע לוֹ שֶׁכְּבָר מֵת

אֲבָל עַכְשָׁו אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמַּחֲזִיק אֵיזֶה בְּרַאווֶער [הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ שְׂעוֹרִים וְעוֹשִׂין שֵׁכָר] וְקוֹנֶה שְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא וְטָרוּד בַּעֲסָקָיו הַמְדֻמִּים לוֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן אַחַר שָׁבוּעוֹת

אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת

אות שלז

קדֶם שָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל עָמְדוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי זַאסְלַאב וְסִפְּרוּ לְפָנָיו מֵעָשִׁיר אֶחָד שֶׁנָּתַן מָעוֹת הַרְבֵּה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְעָמַד אָז לְפָנָיו גַּם כֵּן אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרוֹב וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל.

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לָהֶם

הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן לִי יוֹתֵר מִזֶּה כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ.

כִּי הוּא הָיָה מְפַרְנֵס עַצְמוֹ מִמְּלַמְדוּת

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים [שֶׁאָז זְמַן שְׂכִירוּת מְלַמְּדִים] שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא בְּזַאסְלַאב

וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת

וְאִם יַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד לא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת מֵחֲמַת בִּיטּוּל הַתַּלְמִידִים זְמַן רַב.

וְעַל כֵּן לא רָצָה לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד

וְיָשַׁב כָּל הַקַּיִץ הַנַּ"ל בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּפַרְנָסָה.

נִמְצָא שֶׁהִתְנַדֵּב לִבּוֹ בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלַי יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל.

אות שלח

כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם בִּתּוֹ אָדְל מֵעִנְיָן זֶה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ.

וְאָמַר לָהּ, מָה אמַר לָךְ מֵחָכְמָתוֹ

כְּשֶׁיַּבִּיט עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא

יאמַר לָךְ כַּמָּה אַמּוֹת הִיא מַחְזֶקֶת בְּגָבְהָהּ.

גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ סִפֵּר עִם הָרַב רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטִּירָהאוִויצֶע וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְרַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל לא רָאָה אוֹתוֹ וְלא הָיָה מַכִּירוֹ עֲדַיִן

וְאָז אָמַר לוֹ אִם תִּסְתַּכֵּל עָלָיו תִּרְאֶה בּוֹ שֶׁהוּא שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר הוּא כֶּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ.

וְכֵן הָיָה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל וּפָגַע בּוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּשּׁוּק בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כְּדַרְכּוֹ, וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָעֲשִׁירִים

וְאַף עַל פִּי כֵן הִכִּיר בּוֹ מִיָּד כִּי זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ כַּנַּ"ל

אות שלט

אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלַב.

וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא [וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלַבֶיר חֲסִידִים].

דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר

אַל תִּקְרֵי בָּשָׂר אֶלָּא בּסֵר

שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ.

לֵב בּסֵר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלַב.

גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב

חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב, מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל

וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם

לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת וַיִּתֵּן שְׁלמה אֶת הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים.

כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן

וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר

אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלַב כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות קיד
...הר"ן - אות קיד עכשו בנקל יותר לעמד בנסיון כי הראשונים שעמדו בנסיון כבר שברו כל כך קלפה הזאת של תאוה זו עד שעכשו בקל יכולים לעמד בנסיון ואפילו איש פשוט לגמרי יכול עכשו לעמד בנסיון ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "תקפו של יוסף ענותנותו של בעז ותקפו של בעז ענותנותו של פלטי בן ליש" כי תקף הנסיון של יוסף הצדיק היה דבר קל ופשוט אצל בעז שהיה אחריו וכן תקף הנסיון של בעז היה קל ופשוט אצל פלטי כי כל מי שהיה אחרון יותר הנסיון קל אצלו יותר כנ"ל ועל כן עכשו בנקל לעמד בנסיון אפילו איש פשוט לגמרי כנזכר לעיל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערה - כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשִׂין, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה נֵר אֶחָד
...ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד דע שכל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד וכשנסתלק האדם אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאד בעיני השם יתברך אזי נותנין לה להיות מחפש בגנזיא דמלכא שיחפש ויקח לו מה שירצה מגנזי המלך יתברך וזהו תכלית כל תענוגי עולם הבא ולחפוש: צריכין נרות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שחפוש בנרות' ולמדו מפסוק "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" והנרות נעשין מן המצוות כנ"ל, בבחינת: "נר מצוה" ואצל אלו הנרות, מחפשת הנשמה אחר ההסתלקות בגנזיא דמלכא וזה בחינת "במתים חפשי" 'כיון שמת אדם נעשה...
ספר המידות - סגולה
...הם סגלה לחלאי הראה, ומסגל לחזק את הרוח חיים. ב. השמים יש בהם שנוי מראות לפי מראות עשבים הנגדלים על ידיהם, והם מסגלים להסתכל בהן. ג. מי גשמים מסגלין למי שאין לו גבורת אנשים. ד. אמירת תהלים סגלה להוריד גשמים תהלם ל'מטר ה'שמים ת'שתה מ'ים. ה. סגלה להחזיר לאשה וסתה על ידי הכנסת אורחים. ו. מי ששערותיו מרבים שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפורים. ז. מי שנתאלם בפתע פתאום, יעבירו על פיו חלף כשר. ח. סגלה למקשה לילד, תתלה לה על צוארה מפתח של הבית...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית
...צדקה היא תקון הברית צדקה היא תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר גם כן שצדקה הוא תקון הברית...
שיחות הר"ן - אות ק
...[שמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה מכבר] "ותתפשהו בבגדו" שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו דהינו שמטריד אותו בטרדת בגדיו ומלבושיו כי טרדת הצטרכות מלבושים ובגדים של אדם הם מבלבלין מאד את האדם ומונעים אותו על ידי זה מעבודת השם יתברך וזהו "ותתפשהו בבגדו" אך מי שהוא בעל נפש ולבו חזק בה', אינו משגיח גם על זה אף על פי שאין לו בגד ללבש אף על פי כן אינו מטריד עצמו בזה ואינו רוצה להניח עצמו לבלבל בזה וזהו "וינח בגדו אצלה וינס" וכו' שמניח בגדו ומלבושו ונס ובורח מהם ואינו משגיח כלל על זה רק עושה את שלו בעבודת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
...תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו' [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום...
שיחות הר"ן - אות שז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין מה שדרך העולם לומר בכל שנה ובכל עת שעכשו אינם עתים טובות ובשנים הקודמים היה טוב יותר וכו' כידוע שיחות כאלו בין רב העולם דברנו עמו מזה הרבה ורב השיחה היה שספרו לפניו הרבה שבימים הראשונים הטובים היה הכל בזול גדול הרבה יותר משל עכשו כי לא היה אז נגידים ועשירים גדולים כמו עכשו ומה שמוציא עכשו בעל הבית פשוט ואפילו מקבל חשוב הוא יותר מההוצאות של הנגידים, שבשנים הקודמים כידוע ומפרסם כל זה ענה ואמר הלא אדרבא, השם יתברך מנהיג עתה העולם יפה יותר מקדם !
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין מה שהצדיקים הם נעים ונדים בדרך אמר שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו הינו, מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד
חיי מוהר"ן - קצא - נסיעתו וישיבתו באומן
...וישיבתו באומן אות קצא יום ג' ח"י תשרי שני דחל המועד סוכות לעת ערב שנת תקע"א נלקח ארון אלהים ונסתלק אור ישראל כבוד אדוננו מורנו ורבנו בוצינא עלאה בוצינא קדישא יקירא אור הגנוז והצפון מורנו רבי נחמן זכר צדיק וקדוש לברכה ונקבר למחרתו ביום רביעי באומין במקום אשר בחר לו בו בחיים חיותו כמבאר בזה הספר ספורי דבריו אשר מבאר בהם בפרוש שהוטב בעיניו לשכב באומין מחמת שהיה שם קדוש השם הרבה מאד כמפרסם. גם עקר הסתלקותו מחמת הקדושים שנהרגו שם כאשר הבננו מדבריו שספר באומין שיש שם רבבות נשמות שהוא צריך להעלותן. גם...
חיי מוהר"ן - פו - סיפורים חדשים
...חדשים אות פו תקס"ט חלם לו שהיה קבוץ אחד של יהודים עם מנהיג אחד שהיה גדול מאד בעולם. וגזרו גזרה להרג את כל היהודים והמנהיג נפל על עצה שצריכין לשנות עצמו לערל. והלך וקרא אמן וגלח לו הזקן עם הפאות. ואחר כך נתברר שהוא שקר שלא נגזר כלל הגזרה הנ"ל. כמה בושה הגיע לאותו מנהיג בודאי לא היה אפשר לו להתראות לפני העולם והצרך לעקר ולברח. ואיך יוצאין מן הפתח ואיך שוכרין עגלה וכיוצא בזה בודאי היה לו בושה וכלמה גדולה מאד אשר אי אפשר לבאר. ובודאי הצרך לישב איזה זמן אצל ערל עד שיצמח זקנו. זה הראו לו וכו' אות פז תקס"ד...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 18_04_2026 השעה 13:00:08 - wesi2