ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - שלו - מעלת המתקרבים אליו
אות שלו ספר עם אנשי שלומנו ואמר שזה יום שלישי שעמד על דבר אחד הינו על איזה השגה ולא הייתי יכול להשיגה עד שהשתמשתי באיזה עבדא מאחד מאנשי שלומנו ועל ידי זה עמדתי על הדבר והשגתי ההשגה. וכי יש חדוש שוב על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהשיג השגות כאלו מאחר שהיו לו תלמידים גדולים וצדיקים כאלה שעשו עבדות גדולות כאלה. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה קדם שבועות תקס"ז כשנודע לו מפטירת איש אחד שהיה קצת ממקרביו ענה ואמר מי יודע מה נעשה עמו שם אבל אם היה זוכה להתקרב כמו המקרבים אמתיים שלי. ועכשיו הולך לקראת שבועות מסתמא היה נדמה לו שמשתדל בענין הנסיעה אלי על שבועות בשכירות עגלה וכיוצא והיו מכרחין להודיע לו מה לך להשתדל בזה הלא כבר אתה מת ונפטר. וממילא היתה טובה לפניו כי על כל פנים היה נודע לו שכבר מת אבל עכשו אפשר שנדמה לו שמחזיק איזה בראווער [הינו מה שמבשלין בו שעורים ועושין שכר] וקונה שעורים וכיוצא וטרוד בעסקיו המדמים לו. ואף על פי כן אחר שבועות אמר רבנו זכרונו לברכה שהאיש הנ"ל היה אצלו על שבועות אות שלז קדם שבועות הנ"ל עמדו לפניו אנשי זאסלאב וספרו לפניו מעשיר אחד שנתן מעות הרבה להרב הקדוש רבי ברוך זכרונו לברכה ועמד אז לפניו גם כן איש אחד מנעמרוב והיה עני גדול. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר להם העני הזה נתן לי יותר מזה כפי בחינתו ומדרגתו. כי הוא היה מפרנס עצמו ממלמדות וכאשר שמע בימי הפסח הקדושים [שאז זמן שכירות מלמדים] שרבנו זכרונו לברכה הוא בזאסלאב ומי יודע אולי יתעכב שם עד אחר שבועות ואם ישכיר את עצמו למלמד לא יוכל להיות אצלו על שבועות מחמת ביטול התלמידים זמן רב. ועל כן לא רצה להשכיר עצמו למלמד וישב כל הקיץ הנ"ל בלי שום עסק ופרנסה. נמצא שהתנדב לבו בשביל התקרבותו אלי יותר מהעשיר הנ"ל. אות שלח כשנתקרב אליו הרב רבי נתן זכרונו לברכה ספר רבנו זכרונו לברכה עם בתו אדל מענין זה והפליג בשבחו. ואמר לה, מה אמר לך מחכמתו כשיביט על בית הכנסת זו בהסתכלות בעלמא יאמר לך כמה אמות היא מחזקת בגבהה. גם בעתים הללו ספר עם הרב רבי יצחק זכרונו לברכה חתן הרב המגיד זכרונו לברכה מטירהאוויצע והפליג בשבח מעלת הרב רבי נתן זכרונו לברכה. ורבי יצחק הנ"ל לא ראה אותו ולא היה מכירו עדין ואז אמר לו אם תסתכל עליו תראה בו שהוא שפל ברך כל כך עד אשר הוא כעפר וטיט ממש. וכן היה שהלך רבי יצחק הנ"ל ופגע בו שהוא עובר בשוק בזריזות גדול כדרכו, ומלבש במלבושי כבוד כדרך בני העשירים ואף על פי כן הכיר בו מיד כי זה הוא האיש אשר אמר עליו רבנו זכרונו לברכה שהוא בעיני עצמו כעפר וטיט ממש כנ"ל אות שלט אמר שלעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב. ובלשון אשכנז אמר בזו הלשון לעתיד לבוא [וועט דיא גאנצע וועלט זיין ברסלביר חסידים]. דאיתא במדרש על פסוק ונתתי לכם לב בשר אל תקרי בשר אלא בסר שיהיה כל אחד בוסר בחלק של חברו. לב בסר אותיות ברסלב. גם כשיצא מזלאטפאליע לברסלב חלם לו להמגיד מטירהאוויצע בסכה ענין יציאתו של רבנו זכרונו לברכה מזלאטיפאליע לברסלב, מרמז בפסוק הנ"ל והסירותי לב האבן מבשרכם לב האבן הוא בחינת ויתן שלמה את הכסף כאבנים. כי שם העיר זלאטיפלע על שם רבוי הכסף והממון ונתתי לכם לב בשר אותיות ברסלב כנ"ל
אות שלו

סִפֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר

שֶׁזֶּה יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁעָמַד עַל דָּבָר אֶחָד

הַיְנוּ עַל אֵיזֶה הַשָּׂגָה

וְלא הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגָהּ עַד שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאֵיזֶה עֻבְדָּא מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

וְעַל יְדֵי זֶה עָמַדְתִּי עַל הַדָּבָר וְהִשַּׂגְתִּי הַהַשָּׂגָה.

וְכִי יֵשׁ חִדּוּשׁ שׁוּב עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלּוּ

מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים כָּאֵלֶּה

שֶׁעָשׂוּ עֻבְדּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה.

פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קדֶם שָׁבוּעוֹת תקס"ז כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ מִפְּטִירַת אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה קְצָת מִמְּקרָבָיו

עָנָה וְאָמַר מִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁם

אֲבָל אִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב כְּמוֹ הַמְקרָבִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלִּי.

וְעַכְשָׁיו הוֹלֵךְ לִקְרַאת שָׁבוּעוֹת

מִסְּתָמָא הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה אֵלַי עַל שָׁבוּעוֹת בִּשְׂכִירוּת עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא

וְהָיוּ מֻכְרָחִין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַה לְּךָ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה

הֲלא כְּבָר אַתָּה מֵת וְנִפְטָר.

וּמִמֵּילָא הָיְתָה טוֹבָה לְפָנָיו

כִּי עַל כָּל פָּנִים הָיָה נוֹדָע לוֹ שֶׁכְּבָר מֵת

אֲבָל עַכְשָׁו אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמַּחֲזִיק אֵיזֶה בְּרַאווֶער [הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ שְׂעוֹרִים וְעוֹשִׂין שֵׁכָר] וְקוֹנֶה שְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא וְטָרוּד בַּעֲסָקָיו הַמְדֻמִּים לוֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן אַחַר שָׁבוּעוֹת

אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת

אות שלז

קדֶם שָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל עָמְדוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי זַאסְלַאב וְסִפְּרוּ לְפָנָיו מֵעָשִׁיר אֶחָד שֶׁנָּתַן מָעוֹת הַרְבֵּה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְעָמַד אָז לְפָנָיו גַּם כֵּן אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרוֹב וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל.

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לָהֶם

הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן לִי יוֹתֵר מִזֶּה כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ.

כִּי הוּא הָיָה מְפַרְנֵס עַצְמוֹ מִמְּלַמְדוּת

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים [שֶׁאָז זְמַן שְׂכִירוּת מְלַמְּדִים] שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא בְּזַאסְלַאב

וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת

וְאִם יַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד לא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת מֵחֲמַת בִּיטּוּל הַתַּלְמִידִים זְמַן רַב.

וְעַל כֵּן לא רָצָה לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד

וְיָשַׁב כָּל הַקַּיִץ הַנַּ"ל בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּפַרְנָסָה.

נִמְצָא שֶׁהִתְנַדֵּב לִבּוֹ בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלַי יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל.

אות שלח

כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם בִּתּוֹ אָדְל מֵעִנְיָן זֶה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ.

וְאָמַר לָהּ, מָה אמַר לָךְ מֵחָכְמָתוֹ

כְּשֶׁיַּבִּיט עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא

יאמַר לָךְ כַּמָּה אַמּוֹת הִיא מַחְזֶקֶת בְּגָבְהָהּ.

גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ סִפֵּר עִם הָרַב רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטִּירָהאוִויצֶע וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְרַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל לא רָאָה אוֹתוֹ וְלא הָיָה מַכִּירוֹ עֲדַיִן

וְאָז אָמַר לוֹ אִם תִּסְתַּכֵּל עָלָיו תִּרְאֶה בּוֹ שֶׁהוּא שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר הוּא כֶּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ.

וְכֵן הָיָה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל וּפָגַע בּוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּשּׁוּק בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כְּדַרְכּוֹ, וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָעֲשִׁירִים

וְאַף עַל פִּי כֵן הִכִּיר בּוֹ מִיָּד כִּי זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ כַּנַּ"ל

אות שלט

אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלַב.

וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא [וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלַבֶיר חֲסִידִים].

דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר

אַל תִּקְרֵי בָּשָׂר אֶלָּא בּסֵר

שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ.

לֵב בּסֵר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלַב.

גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב

חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב, מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל

וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם

לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת וַיִּתֵּן שְׁלמה אֶת הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים.

כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן

וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר

אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלַב כַּנַּ"ל
האם אתה מפורסם של שקר?
...דיבר רבי נחמן מברסלב רבות על עניין המפורסמים של שקר. ועניין זה התבאר בהרחבה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=77 - איך לזהות מפורסמים של שקר? וגם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=65 - מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? ובהמשך לכך, יש להוסיף ולבאר כי עניין המפורסם של שקר, חל כמובן גם על האדם עצמו ביחס לעצמו! כי כל העניין של מפורסמים / רבנים / מנהיגים של שקר, הוא רק מקרה פרטי של עניין אחר, והוא כי היצר הרע לדוגמא גם הוא מפורסם של שקר. והשכל האנושי של האדם, גם הוא מפורסם של שקר,...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי
...את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת שבעין קלין כנגד שבעין תבין שבמזמ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לא - עַל יְדֵי הַנְּגִינָה אָדָם נִכָּר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לא - על ידי הנגינה אדם נכר על ידי הנגינה אדם נכר, אם קבל עליו על תורה וסימן "בכתף ישאו" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אין ישאו אלא לשון שירה' שנאמר: "שאו זמרה ותנו תף" ומקרא זה נאמר במשא בני קהת שהיו נושאין בכתף את הארון הינו בחינת על תורה
מה עושים בעולם הבא כל היום?
...כל היום? חוזרים בתשובה. איפה רבי נחמן מברסלב אומר דבר כזה? ומה פשר העניין? ואיך זה קשור לעניין המקיפים שיש כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים תשובה: אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי בעולם הבא חוזרים בתשובה כל היום. ועיקר השכר הוא שחוזרים בתשובה. וככל שהאדם היה יותר צדיק בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא. והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי שהשכל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנא - עַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
...על ידי מלחמות הינו מחלקת דע שעל ידי מלחמות הינו מחלקת על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על ידי זה והתקון לזה למסר המלחמה על ה' שה' ילחם המלחמה על ידי זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל אבל דע שעל ידי צדקה שלהם יש כח במחשבתם להתקים אפילו אם ימסר המלחמה לה' כי יש צדקות שרשעים נותנים כי מצינו שאפילו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות כמו שכתוב: "לחונן דלים יקבצנו" ודע שאיש אמת, דהינו שעושה מצוות בשלמות ובכל הדקדוקים בינו לבין קונו כמו שמדקדק לעשות המצוה בפני...
שיחות הר"ן - אות שג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת דבר עמי מענין מאוס תאוה הידוע ואמר אז: מי שמהרהר בהרהורי ניאוף הוא שוטה כי הלא אפילו איש פשוט שקורין בעל הבית הוא גם כן אינו חפץ שיהיה נתפס חס ושלום, בענין זה אפילו אם אינו ירא חטא כלל על כל פנים בודאי אינו רוצה שיהיה לו בזיון בזה שיתפסו אותו עם אשה אחרת ואם כן למה לו להרהר ולצער נפשו בחנם ?! וכבר מבאר שהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו וכו' עין בספרים הנדפסים בכמה מקומות מזה ויערב לך לעד אם תרצה לקבלם באמת
ספר המידות - מפלת
ספר המידות - מפלת חלק א' א. על ידי פחד האשה מפלת. ב. סגלה למפלת נפלים שתשא אצלה מגנט, גם תשא אצלה חתיכת עץ מקבר הצדיק, גם יתן צדקה. ג. אשה שהיא מפלת, תשא אצלה מי טל. ד. סגלה למפלת שתמכר עברה ה. בעוון שנאת חנם האשה מפלת נפלים. ו. על ידי תאוות אכילה ושתיה שלה היא מפלת. חלק שני א. אשה המפלת נפלים, לא תלך בקשוטי זהב. ב. הטחינה של קמח והלישה של המצות של פסח היא סגלה לאשה, שמפלת נפלים.
שיחות הר"ן - אות עא
...- אות עא בענין מה שכתוב בזוהר הקדוש שעל פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא, חס ושלום וכו' אין מועיל תשובה אמר רבנו, זכרונו לברכה שאין הדבר כן רק על הכל מועיל תשובה ואמר שבזה המאמר זוהר אין שום אדם מבין הפשט רק הוא לבד והכלל שבאמת מועיל תשובה בודאי על חטא זה אפילו אם הרבה לפשע, חס ושלום בזה וכבר מבאר בספרים הנדפסים כבר שעקר התשובה הוא לבל יעשה עוד מכאן ולהבא והוא מכרח לעבר באלו המקומות והענינים שהיה בתחלה ולהתנסות שם וכשמרחם על עצמו עכשו ואינו עושה עוד מה שעשה מקדם ומשבר תאוותו זהו עקר התשובה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסה - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּך
...על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי [כל] אלו נשמות של הזווג הם למעלה אחד אך למטה ההתקשרות וההתאחדות שלהם הוא בהעלם כי אין יודעין מהתאחדות שלהם עד השדוך ואזי נתגלה ההתקשרות שלהם שהיה עד עתה בהעלם אך זה ההתגלות של ההתקשרות שנתגלה בעת התנאים הוא בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי בשעת השדוך נתגלה ההתקשרות ותכף ומיד נתעלם כי אחר כך נתפרדין ונתרחקין כי עדין היא אסורה עליו עד החפה נמצא שבשעת השדוך נתגלה אור האחדות שלהם שהיה עד עתה בהעלם ותכף ומיד נתעלם כנ"ל בבחינת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ
...- האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה, מאי חזי דאזל להיכא דמדלי מנה ? שקל סכתא דצה לתתא, לא עאל, דלי דצה לעלא, עאל. אמר: האי נמי מתרמיא לה בת מזלה. רש"י: דמדליה מנה, שמיחסת מראשונה. ושואל אותו הלא יש לו ללמד, הואיל ולא נתנו לו ראשונה כל שכן זו: סכתא, קבילא: דצה, השפיל ידו במקום שאין חור בכתל ולא על: דלי דצה, הגביה ידו ונעצה במקום נקב ועאל. האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה וכו' א. כי לא כל דבור נקרא דבור כי דבור שאינו נשמע ונתקבל אינו נקרא דבור בחינת: "אין אמר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3125 שניות - עכשיו 05_06_2026 השעה 21:04:37 - wesi2