ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה... בבחינת: "כי בו שבת וינפש" אזי נותן לחם משנה ליום השבת כנ"ל ז. ועל ידי הארת שבת נתעורר העולם לתשובה מאהבה כי שבת בחינת תשובה, בחינת: "ושבת עד ה' אלקיך" והתשובה היא מאהבה בחינת: "אהבה בתענוגים" "וקראת לשבת ענג" ותשובה מאהבה, זה בחינת: "לחם משנה" כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'כאן מאהבה כאן מיראה' [איתא שם גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים דור] על ידי תשובה מאהבה עושה חסד לשני אלפים ח. ואז כל הכשרים שבדור נתרפאים בבחינת: "ושב ורפא לו": "אכן חלינו הוא נשא" ... שהגדלה הוא ציון וסימן "על ירכתי צפון" "על חמוקי ירכיך" 'תורה הצפונה' וזהו: "אם תשוב משבת רגלך" על ידי תשובה הבאה מבחינת שבת נמשך ירכתי צפון וזהו 'רגלך'. וכל אחד לפי כשרותו, כן נתצין ונתסמן אצלו כדי לקבל אחר ... שבת כדבורך של חל ואז כשאינם שומרים את פיהם אזי אף על פי שפקחי הדור משפיעים את השבת, את התשובה הנ"ל נתקלקל אצלם הארת התשובה ואז נתקלקל ההוד והדר והגדלה הבאה לכשרי הדור ונתגאים "חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם" על ידי חטא הדבור, ... בגאות וזה שהשיב להם: 'מפני שאין להם חיות פקחות' 'חיות', זה בחינת שבת הנ"ל, בחינת: 'טועמיה חיים זכו' בחינת תשובה הנ"ל בחינת: "שובו וחיו" בחינת רפואה, כמו שכתוב: "ותחלימני ותחייני" שאין מקבלין חיות, בחינת שבת הנ"ל מפקחי הדור, מחכמי הדור הנ"ל, מבחינת משה הנ"ל כי אי אפשר להם לקבל שבת, בחינת תשובה, מחכם הנ"ל אלא על ידי שמירת הדבור כנ"ל אבל הדור שהם בחינת בבליים כנ"ל שאין מקבלין חיות שבת כנ"ל ...