... או חולה לילך לצדיקים עליהם נאמר: "השב אשת האיש" וכו' כי זה הבעל גאוה מכנה בלשון אבימלך אבי לשון רצון כי הוא רוצה למלך והינו אבימלך כי באמת צדיק מושל בתפילתו כמו שכתוב: "צדיק מושל" וכו' והוא מתגאה בעצמו ... בעלי גאוה שגם הם צדיקים ויכולים להתפלל ואין צדיק בארץ יותר מהם ובזה הם נקראים בשם אבימלך אבי לשון רצון כמו "ולא אבה ה' אלקיך" וכו'

... היו מפרשים כונתו למה שהיו מפרשים] כי התורה כלה היא שמות. וענין השמות שבהם משביעים, או שמבקשים ומתפללים יהי רצון עם זה השם הוא שעל ידי שמות אלו מעוררין המלאך הראוי לאותו הדבר ואזי נותנים להמלאך אותו השם. כי ...

... על ידי זה מי שהוא איש חיל ואינו ההפך [שקורין: רע מזל, שלימזל] הוא יכול לקבל בעת האכילה הארת הרצון דהינו שיאיר לו הרצון בעת האכילה וישתוקק ויכסף מאד אליו יתברך ברצון מפלג בלי שום ידיעה שלא ידע כלל מה הוא רוצה . "ואתה נותן להם את אכלם בעתו" בעתו זה בחינת הארת הרצון הנ"ל בחינת "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה . 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן ... מלאכי השרת ואז יהיה השגתם בחינת מה, בחינת: מה פעל אל וזאת ההארה של בחינת מה הוא בחינת הארת הרצון, שהוא למעלה מן הכל והוא מתגלה בעת האכילה בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעתו" בעתו דיקא בחינת הארת הרצון שהוא בחינת מה בחינת: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה" וכו' בחינת מקיפים הנ"ל שהם בחינת מה שזהו בחינת הארת הרצון כנ"ל ומה שמתגלה הארת הרצון בעת האכילה דוקא דע, כי מי שרוצה לחגר מתניו להיות מפרנס לתן פרנסה להתלויים בו הוא צריך שיהיה איש ... "זה הים גדול ורחב ידים" ומאלו הידים מקבל בחינת המלכות את הפרנסה בבחינת: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" הינו שהפרנסה נמשכת מבחינת הידים הנ"ל וזהו "ומשביע לכל חי רצון" בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה כנ"ל בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", כנ"ל כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו שיש בים החכמה על כן מתגלה שם בתוך האכילה והפרנסה הארת המקיפים שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל וזה בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו' לויתן זה ... על פרנסה על ידי זה נמשך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל וזהו: "לתת אכלם בעתו" 'בעתו' דיקא בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה שהוא בחינת: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" בחינת "ואתה נותן להם את אכלם בעתו" בחינת: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", כנ"ל וזהו "כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם" 'ימינך וזרועך' זה בחינת הידים הנ"ל שבהם מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת הארת הרצון כנ"ל וזהו: 'ואור פניך כי רציתם' כי המקיפים הם אור הפנים וזה: 'כי רציתם' כי הם בחינת הארת הרצון, כנ"ל וזהו: "אשריך ארץ שמלכך בן חרין ושריך בעת יאכלו" 'חרות' זה בחינת יובל שהוא בחינת כלליות בן ותלמיד ... בן חורין' שמלכות מקבל הפרנסה מבחינת חרות, בחינת יובל וכו' כנ"ל וזהו: 'ושריך בעת יאכלו' 'בעת' זה בחינת התגלות הרצון שמתגלה בשעת אכילה בחינת: כעת יאמר וכו' כנ"ל וזה בחינת: 'אין מסיחין בסעדה' כי אז, בשעת סעדה מאיר הארת הרצון שהוא בחינת הארת המקיפים שהם בחינת שתיקה בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל יא. וזה בחינת חנוכה כי ענין ... אור הפנים בחינת מקיפים והידים הנ"ל שיש בים החכמה כנ"ל בהם נתגלה אור הפנים בחינת מקיפים שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: "פותח את ידך" וכו', כנ"ל וזהו בחינת חת"ך, שהוא סופי תבות של פות'ח א'ת יד'ך שהוא השם של ...

... הנ"ל מלך בכפה וכל העולם שבו אל השם יתברך, ועסקו רק בתורה ותפילה ותשובה ומעשים טובים אמן כן יהי רצון ברוך ה' לעולם אמן ואמן מבאר בפסוק שיש להקדוש ברוך הוא תנור במקום זה והאש הוא שם במקום אחר ...

... נופל מחשבה זרה מעין אותה מחלקת לצדיק אחר ומחמת שרוצה להעלותה אף על פי שאינו מעלה אותה משבר בכח הרצון כל בעלי המחלקת. וזה פרוש הפסוק: זמם רשע, הינו מחשבה זרה לצדיק, וחרק עליו שניו, הינו שרוצה להעלותה וה' ... צדיק חרבם, הינו המחשבה זרה של אותה המחלקת תבוא בלבם, הינו בלב צדיק זה ועל ידי שרוצה להעלותה, בכח הרצון הזה וקשתותם תשברנה כלומר, המחלקת הנ"ל

... ותחנונים הרבה, אז נזכה לידע דרכי ענווה באמת, וכן לזכות לעבד את השם שלא על מנת לקבל פרס. יהי רצון שנזכה מהרה לכל זה באמת ובשלמות אות תפג פעם אחת היו יסורים באיזה חדש שלא היתה הלבנה וכמדמה שלא ...

... כמו כן הוא כל עניני כסופין וגעגועים דקדשה להשם יתברך ולעבודתו באמת וזהו עקר תענוג עולם הבא שאז יזכו לרצון ולכסופין בחינת רעוא דרעוין שהוא בחינת הסתלקות משה והוא בחינת ארבע מאות עלמין דכסופין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי הדא ...

... א עיי"ש. ואפילו מובא (אבניה ברזל סז') בשם רבי נחמן מברסלב שאמר שהאדם צריך להגיע לדרגה שהוא יגיד יהי רצון מלפני, דהיינו מלפני עצמי. וכיו"ב מובא העניין של הצדיק שזוכה לקיים את המצוות כמו השי"ת עצמו וכולי. וכיו"ב בהמון ...

... כי עז פנים לגיהנום ואם כן, 'נפל פותא בבירא' כי אין יודעין איך להתנהג על זה בקש התנא: יהי רצון שתבנה עירך במהרה בימינו [שלכאורה הוא פליאה גדולה וכל אדם משתומם על זה מה סמיכות יש לתפילה זאת להקודם ... כלליות שבעה רועים שהם כלליות הקדשה שעקר האמונה נמשך על ידם כי אם על ידי עזות כנ"ל וזהו: 'יהי רצון שתבנה עירך במהרה בימינו' הינו שיהיה העזות עזות דקדשה שממנו נבנה ירושלים, קריה נאמנה, כנ"ל אך לבוא לזה הוא ... בחינת עדן בחינת עדן עלאה וכו' שהוא בחינת נשמע בחינת יראה בחינת תפילה כנ"ל ולבוא לעזות הזאת התפלל: 'יהי רצון שתבנה עירך' וכו' כנ"ל וזה פרוש: אלעזר זעירא הוה סים מסאנא אכמא. אמרו לה, מה עבדת ? אמר: קא ... הקדוש ברוך הוא מתפלל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל וכו' ומאי מתפלל ? יהי רצון מלפני וכו' ובודאי שהקדוש ברוך הוא מקים מצות התורה ותפילה כמו שראוי להקדוש ברוך הוא וכמה רחוק בין קיום ...

... ידי זה אתה נכלל באין סוף וזה בחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' שתחזיר את המלכות לאין סוף שהוא רצון שבכל הרצונות כי המלכות, שהוא בחינת אותיות הדבורים כל אות ואות מלבש בה רצון השם יתברך שרצון השם יתברך היה שזאת האות יהיה לה תמונה כזו ואות אחרת יהיה לה תמונה אחרת נמצא, שרצונות, הינו תמונות אותיות הם התגלות מלכותו יתברך שמו וכל אלו הרצונות, הינו התמונות נמשכין מרצון אין סוף, שאין בו תמונה וכל הדברים והישות שבעולם הם מהאותיות, הינו ממלכות כי ישות הוא מחמת המלכות שרצה ... ועל ידי זה ברא את העולם מאין ליש וכל הרצונות, הינו התמונות, וכל הישות, הינו בחינת מלכות מקבלים חיותם מרצון אין סוף כמו שכתוב 'בכל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא' הינו מלכותו, הינו רצונות 'שם אתה מוצא ענותנותו', הינו רצון אין סוף וזה בחינת התפשטות הגשמיות. ... כי כשרוצה להכלל ברצון אין סוף צריך לבטל את הישות שלו וזהו שכתוב בזוהר שהסתלקות משה בשבת בשעתא דמנחה שאז התגלות רעוא דרעוין שהוא בחינת רצון אין סוף שכל הרצונות מקבלין חיותם ממנו ... שנסתלק משה בתוך אין סוף בתוך רצון שברצונות, בתוך רעוא דרעוין שהוא בחינת רצון אין סוף המלבש ברצונות, בתמונות אותיות, בבחינת מלכות היינו כי האותיות הן הרצונות של השי"ת בעולם. ומי שזוכה להארת הרצון רעווא דרעווין שהיתה למשה בשעת פטירתו, מי שזוכה לזה כבר בחייו, הוא דייקא זוכה להנות מהאותיות שיש בכל דבר, ... הדין, חס ושלום שגם משה בחייו לא השיג זאת עיין שם. והצדיק האמת שזוכה לכל זה, הוא זוכה להארת הרצון של פטירת משה בשעת אכילתו. * ועוד בעניין התאוות. אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=319 - ליקוטי מוהר"ן ח"א ... תאוות הגוף. כי גם הממון וגם אישה שניהם הם בחינת לחם כמובא. כך שהכל הוא בחינה אחת. והאמת היא רצון ה לפני הבריאה. וכל התאוות נמשכות כולן מבחינת הרצונות של אחרי הבריאה. וכל זמן שיש לאדם תאווה כלשהי, הרי ...