... כן על מה נברא ובודאי אין הדברים נאמרין כי אם בעולם הזה שכפי צרות עולם הזה והיסורים, שסובלין בני אדם בזה העולם כל אחד ואחד בודאי היה טוב יותר אם לא היה נברא כלל אבל בעולם הבא בודאי טוב יותר מה שנברא כי על ידי זה דיקא באין אל התכלית כנ"ל וגם אפילו בעולם הזה 'יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא' . 'ניסן ראש השנה למלכים', ואז ממנין כל המלכים למעלה ובודאי נותנין מתנות לכל אחד ואחד שממליכין אותו והשם יתברך ...

... משיג את התכלית בכל דבר, דהיינו שהצדיק יכול לנקום ולנטור, ותוך כדי זה להמתיק את הנקימה והנטירה ברחמנות, ועל ידי זה להשיג את שעשוע העולם הבא, שהוא כפי ערך הפרת הכעס ברחמים ...

... השי"ת זה לא מישהו, אלא זה שכל. כי השי"ת הוא הדעת וכולי (ולא נרחיב כאן). ובעולם הבא יחזרו בתשובה, על שהגשימו את השי"ת כמובא בח"א תורה ו. וכאשר נדמה לאדם שרבי נחמן מברסלב זה מישהו גשמי, וכאשר נדמה לאדם שהשי"ת זה מישהו גשמי, על ידי זה הוא לא מבין כיצד זה יתכן ...

... אלמלא היה האדם מבדיל בין טוב לרע כמו אדם הראשון לפני החטא, הרי שהיראה הזאת לא הייתה קיימת. וממילא היראה הזאת היא יראה פסולה. וכל הצרות והיסורים שיש לאדם בעולם הזה ובעולם הבא ובכל עולם ועולם ובכל עניין ועניין, שורשם ביראה הזאת. וזה מה שנקרא יראות נפולות, היינו יראה נמוכה שיש לאדם, שבגללה האדם סובל. ואפילו כאשר האדם נהנה מהנאה כלשהי גשמית / רוחנית, ... כבר קיים ממילא. ועכשיו צריך להעלות אותוה לשורשה. לגבי יראת הרוממות, לא מדובר על יראה ופחד להפסיד משהו, כי זה עדיין עונש, וזה עדיין גהנום, ואין לזה שום קשר לשעשוע של העולם הבא / סודות התורה / האור הגנוז וכולי. וזה בדיוק מה שניסתי להבהיר בתגובה הקודמת, שאדם יכול להמצא בגן עדן (לפי דמיונו), אך כל זמן שהוא מתיירא לאבד את הגן עדן, דהיינו מתיירא לאבד את הדבקות וההנאה, הרי שהוא עדיין ביראות נפולות, ששורשן הוא רק באחרי הבריאה שיש רע. תקשר את כל עניין יראת הרוממות הזו, לשכר של העולם הבא, סודות התורה, האור הגנוז וכולי, ותראה שבאמת רק בבחינת לפני הבריאה שאין שם שום רע כלל, רק שם זוכים לכל הנ"ל. לגבי הליקוטי תפילות וכיו"ב שאולי תמצא דברים שסותרים את הנ"ל. אז קודם ...

... ושלא יהיו לו מסטינים מלמעלה. יא. תפילת אחר מועיל יותר מתפילת עצמו, ואפילו צדיק צריך לתפילת אחרים. יב. מתר להתפלל על בעל לשון הרע, שימות ושישתכח תורתו ושלא יהיה לו חלק לעולם הבא ושלא יהיו לו בנים חכמים. יג. כל העוסק בתורה, הקדוש ברוך ... בשאלת צרכיו אל ירים ראשו לשאל שאלה גדולה, אבל בתורה ויראת שמים ישאל כל תאוותו. כה. מצוה להיות לו בגדים מכבדים בשעת התפילה. כו. הנהיגו ברכותיו בעולם הזה, כדי להיות רגילין לעולם הבא. כז. יבקש אדם רחמים, שלא יבוא לידי עניות. כח. על ידי ...

... ידי זה אין מחשבתו נתקים. ו. גלות מכפרת על הכל. ז. מי שדעתו שפלה, כאלו הקריב כל הקרבנות. ח. כל המתודה, יש לו חלק לעולם הבא . ט. המלמד את בן חברו תורה, כאלו עשאו וכאלו עשאו לדברי תורה וכאלו עשאו לעצמו. י. רב פפא יתיב בתעניתא, על שקרא לתלמיד חכם בלשון ...

... עשר תמן ובשביל זה כששומעין ישראל בשורת התורה דעתיקא נותנין את המעות כי אין צריך למעות, כי בעולם הבא לית אכילה ושתיה וזה פרוש: מלכי צבאות ידדון הינו הצדיקים שהם מלאכיו גבורי כח שהם מדדין במרוצה ובמהירות כדי לרוץ ארח וזה רקודין ...

... האדם אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאד בעיני השם יתברך אזי נותנין לה להיות מחפש בגנזיא דמלכא שיחפש ויקח לו מה שירצה מגנזי המלך יתברך וזהו תכלית כל תענוגי עולם הבא ולחפוש: צריכין נרות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שחפוש בנרות' ולמדו מפסוק "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" והנרות נעשין מן המצוות כנ"ל, בבחינת: "נר מצוה" ואצל אלו ...

... הרגע מתבטלת אצלו מעצמה הבחירה החופשית הרגילה של בני האדם, ואז הוא זוכה לבחירה חופשית אחרת שאין בה השגה כלל בעולם הזה. ז"א גם בעולם הבא אחרי שמתבטלת הבחירה החופשית, עדיין יש לאדם בחירה חופשית, ועדיין יש לו רצון, ועדיין יש אצלו טוב ורע, ועדיין יש לו יצר הרע ויצר הטוב, והכל בדיוק כמו אדם רגיל בעולם ... אנושי ממש, רק שזה הכל עניין אחר לגמרי. והבחירה החופשית שיש לאדם בעולם הזה, שורשה הוא בבחינת אחרי הבריאה. אך הבחירה שיש לאדם בעולם הבא , שורשה הוא מבחינת לפני הבריאה. כי גם לפני הבריאה היה טוב ורע. וגם לפני בריאת הזמן היה זמן. וגם לפני בריאת המקום היה מקום. וגם לפני בריאת הבחירה והעולם, גם שם הייתה ... את העניין של הידיעה והבחירה. אך ברגע שהאדם מבין ויודע את השכל של הידיעה והבחירה, באותו הרגע הוא זוכה לכל הנ"ל והוא כבר נמצא בעולם הבא ממש, למרות שהוא כאן בעולם הזה ממש וכולי... ...

... ומי שלא ראה עצם קדשתו ורשפי שלהבת דבקותו בשבת קדש, וסדר הקדוש שלו בליל שבת עם סדר השלחן, והנגון שהיה מזמר אתקינו סעודתא אזמר בשבחין, ואיך שהיה מזמר שאר הזמירות כל מקדש, מנוחה ושמחה, ואשת חיל, ומעין עולם הבא ומי שלא ראה זאת, לא ראה טוב מעולם וכל מי שעמד אז באותו מעמד היה מעיד שלא יהיה נראה כזאת עד שיבוא משיח צדקנו ואלו ...