שאלה:
האם על פי מה שמובן מספרי רבי נחמן צריך לשמור על כל דיקדוקי ההלכה הידועים?
*
ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&cid=0 - שלחן ערוך
את כל המקומות שבהם מתייחס רבי נחמן מברסלב לעניין השולחן ערוך.
כמו כן ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D&cid=0 - פוסקים
לגבי לימוד הפוסקים.
כמו כן מובא בשם רבי נחמן מברסלב (לא תמצא זאת בספרי רבי נחמן מברסלב עצמם, אלא בספר שיח שרפי קודש) כדלהלן:
כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת רַבֵּנוּ, שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ דָּבָר בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו", לא עָנָהוּ רַבֵּנוּ כְּלוּם, רַק אָמַר לוֹ: "יָכוֹל הִנְּךָ לְקַמֵּט אֶת סִפְרִי כְּפִי רְצוֹנְךָ (לוֹמַר בּוֹ פֵּרוּשִׁים כִּלְבָבְךָ), אוּלָם אַל תִּפְגַּע בִּסְעִיף קָטָן שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ! " "קֶענְסְט קְנֵייטְשְׁן מַיין סֵפֶר וִוי אֲזוֹי דּוּ וִוילְסְט, אָבֶּער זָאלְסְט נִישְׁט טְשֶׁעפֶּען קֵיין סְעִיף קָטָן פוּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ! "
יחד עם זאת, רבי נחמן מברסלב באר לנו את העניין הבא:
והוא כי יש 2 תורות. יש תורתו ויש תורת ה'.
היינו רבי נחמן מבאר כי מה שנקרא אצל האדם תורת ה', זה רק על שם המושאל בלבד, כי זו לא באמת תורת ה אלא רק תורתו של האדם. וזה נקרא תורת ה רק משום שהאדם לא מכיר תורת ה אחרת.
ורבי נחמן מבאר כי ככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה, כך הוא מגלה בכל פעם תורת ה חדשה וכולי. ורק כאשר האדם נכלל באין סוף לגמרי, דהיינו רק כאשר האדם מתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, אז הוא זוכה לקבל את התורה מחדש לגמרי מהשי"ת עצמו, ורק אז הוא באמת מבין את תורת ה'.
כי גם השי"ת מקיים את כל התורה כולה. ועל האדם להגיע לדרגה כזו שבה הוא יקיים את כל המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים אותן. וזה כמובן עניין אחר לגמרי.
וראה את כל העניין הזה באורך, כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64 כששאל פעם אחד מאנ"ש את רבי נחמן מברסלב, שיפרש לו דבר בספר "לקוטי מוהר"ו", לא ענהו רבי נחמן מברסלב כלום, רק אמר לו: "יכול הנך לקמט את ספרי כפי רצונך (לומר בו פרושים כלבבך), אולם אל תפגע בסעיף קטן שבשלחן ערוך! " "קענסט קנייטשן מיין ספר ווי אזוי דו ווילסט, אבער זאלסט נישט טשעפען קיין סעיף קטן פון שלחן ערוך! "
*
לגבי עניין של חומרות וכיו"ב, לגבי זה יש להוסיף כדלהלן:
כאן breslev.eip.co.il/?key=221 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם
גַּם מֵחָכְמוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּעַצְמוֹ צָרִיך לְהַרְחִיק מְאד
כִּי כָל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לְהַנִּכְנָסִין וּמַתְחִילִין קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
אֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל וְהֵם רַק דִּמְיוֹנוֹת וּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים
וְאֵלּוּ הַחָכְמוֹת מַפִּילִין מְאד אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
דְּהַיְנוּ מַה שֶׁחוֹשֵׁב וְחוֹקֵר וּמְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר, אִם הוּא יוֹצֵא כָּרָאוּי בַּמֶּה שֶׁעוֹשֶׂה
כִּי בָּשָׂר וָדָם אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת
'וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא' וְכוּ'
וְלא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת'
וְעַל אֵלּוּ הַמְדַקְדְּקִים וּמַחְמִירִים בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת
עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וְחַי בָּהֶם", 'וְלא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם'
כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת כְּלָל
וְתָמִיד הֵם בְּמָרָה שְׁחֹרָה
מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין
וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם מִצְוָה
מֵחֲמַת הַדִּקְדּוּקִים וְהַמָּרָה שְׁחֹרוֹת שֶׁלָּהֶם
[וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְמִיר שׁוּם חֻמְרָא כְּלָל]
וּבֶאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת, אֲפִילּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חָכְמוֹת בֶּאֱמֶת
אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת צָרִיך לְהַשְׁלִיך כָּל הַחָכְמוֹת
וְלַעֲבד אֶת ה' בִּתְמִימוּת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת
וְזֶה הִיא הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לִבְלִי לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל
כִּי בֶּאֱמֶת אֵין חָכָם בָּעוֹלָם כְּלָל
'וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַך'
וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2158 - שיחות הר"ו - אות ב
טוֹב מְאד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמךְ עָלָיו
וְדַרְכִּי
כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְהַתְּלוּיִים בִּי
עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְזֶה טוֹב מְאד
גַּם אֲזַי אֵין צָרִיךְ לִדְאג וְלַחְשׁב כְּלָל אִם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי אִם לָאו
מֵאַחַר שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ
וְאִם הוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּעִנְיָן אַחֵר
הוּא מְרֻצֶּה לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אַחֵר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב
אֲזַי אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַהִתְנַהֲגוּת וְכָל הָעִנְיָנִים וְהַתְּנוּעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אוֹ הַיּוֹם טוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וַאֲזַי אֵיךְ שֶׁמִּתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב שׁוּב אֵינוֹ חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁשׁ כְּלָל שֶׁמָּא לא יָצָא יְדֵי חוֹבָה בְּהַנְהָגַת קְדֻשַּׁת אוֹתוֹ הַיּוֹם
מֵאַחַר שֶׁכְּבָר מָסַר הַכּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסָמַךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד
וכיו"ב כאן breslev.eip.co.il/?key=2394 - שיחות הר"ו - אות רלח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
וְאָמַר עַל עַצְמוֹ: כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם
אֲנִי מוֹסֵר כָּל תְּנוּעוֹת שֶׁלִּי שֶׁל כָּל הַיּוֹם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ
שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְשֶׁל הַתְּלוּיִים בִּי שֶׁיִּהְיוּ הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ'
וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב וְכַיּוֹצֵא
אֲנִי מוֹסֵר הַיּוֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַנְהָגַת אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְאַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג אֶצְלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְכַיּוֹצֵא
שׁוּב אֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ אַחַר כָּךְ כְּלָל
אִם הָיָה הַנְהָגַת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם כָּרָאוּי
וְהָבֵן
וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - עַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ו - אות קמ
דַּע, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה
עַל כֵּן הֵם צְרִיכִים לְתַעֲנִית, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת
כִּי בְּוַדַּאי יָדוּעַ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּכָל דָּבָר
כִּי 'אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו'
אַך מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִפְעָמִים לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת
הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'בִּשְׁעַת שְׁמָד אֲפִילּוּ אַעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבר'
נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין רָאוּי שֶׁיֵּהָרֵג עַל זֶה
אַך מֵחֲמַת שֶׁהוּא שְׁעַת שְׁמָד
וְהֵם מִתְגַּבְּרִים וְרוֹצִים דַּיְקָא לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲבִיאוֹ לִכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם
עַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֲפִילּוּ עַל דָּבָר קַל
וְהָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת הֵם בִּבְחִינַת: "אַף אֵין יֵשׁ רוּחַ בָּהֶם"
שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל
וְהַקְּטַנֵּי אֲמָנָה הֵם בִּבְחִינַת "מִקּצֶר רוּחַ"
שֶׁהוּא כְּמוֹ מְמֻצָּע
דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲרִיך רוּחוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר
[בְּלִקּוּטֵי א סִימָן קנה]
וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל
רַק הֵם כְּמוֹ מְמֻצָּע
וְרוּחָם קְצָרָה בְּחִינַת מִקּצֶר רוּחַ
וְזֶהוּ: "מִקּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבדָה קָשָׁה"
שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "קצֶר רוּחַ", מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וּלְתַעֲנִיתִים כַּנַּ"ל
כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁעַת הַשְּׁמָד שֶׁהִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה לְגַמְרֵי
צְרִיכִין אֲפִילּוּ לִמְסֹר נַפְשָׁם מַמָּשׁ אֲפִילּוּ עַל דָּבָר קַל
כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיֵּשׁ קַטְנוּת וּפְגָם בֶּאֱמוּנָה, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל
וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בִּקְטַנֵּי אֱמוּנָה
כִּי יֵשׁ אֲפִילּוּ צַדִּיקִים שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה
כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק.
"כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת" 'מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים' וְכוּ'
וכיו"ב בעוד מקומות.
כי בתכלית הסופית בשכל שיתגלה לעתיד לבוא, שם יהיה שלמות האמונה, ואז ישיגו את התכלית הסופית בכל דבר שבעולם.
כמובא breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
וְזֶה בְּחִינַת: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"
שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר
וזה פשר מ"ש (נידה דף ס"א ע"ב) "זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא" וכיו"ב בעוד מקומות.
כי בעולם הבא יקיימו את התורה כולה כפי מה שהשי"ת מקיים אותה, וכפי שקיים אותה אדם הראשון עד שחטא וכולי.
וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64 ויש עוד מה לבאר...
האם על פי מה שמובן מספרי רבי נחמן צריך לשמור על כל דיקדוקי ההלכה הידועים?
*
ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&cid=0 - שלחן ערוך
את כל המקומות שבהם מתייחס רבי נחמן מברסלב לעניין השולחן ערוך.
כמו כן ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D&cid=0 - פוסקים
לגבי לימוד הפוסקים.
כמו כן מובא בשם רבי נחמן מברסלב (לא תמצא זאת בספרי רבי נחמן מברסלב עצמם, אלא בספר שיח שרפי קודש) כדלהלן:
כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת רַבֵּנוּ, שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ דָּבָר בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו", לא עָנָהוּ רַבֵּנוּ כְּלוּם, רַק אָמַר לוֹ: "יָכוֹל הִנְּךָ לְקַמֵּט אֶת סִפְרִי כְּפִי רְצוֹנְךָ (לוֹמַר בּוֹ פֵּרוּשִׁים כִּלְבָבְךָ), אוּלָם אַל תִּפְגַּע בִּסְעִיף קָטָן שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ! " "קֶענְסְט קְנֵייטְשְׁן מַיין סֵפֶר וִוי אֲזוֹי דּוּ וִוילְסְט, אָבֶּער זָאלְסְט נִישְׁט טְשֶׁעפֶּען קֵיין סְעִיף קָטָן פוּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ! "
יחד עם זאת, רבי נחמן מברסלב באר לנו את העניין הבא:
והוא כי יש 2 תורות. יש תורתו ויש תורת ה'.
היינו רבי נחמן מבאר כי מה שנקרא אצל האדם תורת ה', זה רק על שם המושאל בלבד, כי זו לא באמת תורת ה אלא רק תורתו של האדם. וזה נקרא תורת ה רק משום שהאדם לא מכיר תורת ה אחרת.
ורבי נחמן מבאר כי ככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה, כך הוא מגלה בכל פעם תורת ה חדשה וכולי. ורק כאשר האדם נכלל באין סוף לגמרי, דהיינו רק כאשר האדם מתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, אז הוא זוכה לקבל את התורה מחדש לגמרי מהשי"ת עצמו, ורק אז הוא באמת מבין את תורת ה'.
כי גם השי"ת מקיים את כל התורה כולה. ועל האדם להגיע לדרגה כזו שבה הוא יקיים את כל המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים אותן. וזה כמובן עניין אחר לגמרי.
וראה את כל העניין הזה באורך, כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64 כששאל פעם אחד מאנ"ש את רבי נחמן מברסלב, שיפרש לו דבר בספר "לקוטי מוהר"ו", לא ענהו רבי נחמן מברסלב כלום, רק אמר לו: "יכול הנך לקמט את ספרי כפי רצונך (לומר בו פרושים כלבבך), אולם אל תפגע בסעיף קטן שבשלחן ערוך! " "קענסט קנייטשן מיין ספר ווי אזוי דו ווילסט, אבער זאלסט נישט טשעפען קיין סעיף קטן פון שלחן ערוך! "
*
לגבי עניין של חומרות וכיו"ב, לגבי זה יש להוסיף כדלהלן:
כאן breslev.eip.co.il/?key=221 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם
גַּם מֵחָכְמוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּעַצְמוֹ צָרִיך לְהַרְחִיק מְאד
כִּי כָל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לְהַנִּכְנָסִין וּמַתְחִילִין קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
אֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל וְהֵם רַק דִּמְיוֹנוֹת וּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים
וְאֵלּוּ הַחָכְמוֹת מַפִּילִין מְאד אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
דְּהַיְנוּ מַה שֶׁחוֹשֵׁב וְחוֹקֵר וּמְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר, אִם הוּא יוֹצֵא כָּרָאוּי בַּמֶּה שֶׁעוֹשֶׂה
כִּי בָּשָׂר וָדָם אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת
'וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא' וְכוּ'
וְלא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת'
וְעַל אֵלּוּ הַמְדַקְדְּקִים וּמַחְמִירִים בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת
עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וְחַי בָּהֶם", 'וְלא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם'
כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת כְּלָל
וְתָמִיד הֵם בְּמָרָה שְׁחֹרָה
מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין
וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם מִצְוָה
מֵחֲמַת הַדִּקְדּוּקִים וְהַמָּרָה שְׁחֹרוֹת שֶׁלָּהֶם
[וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְמִיר שׁוּם חֻמְרָא כְּלָל]
וּבֶאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת, אֲפִילּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חָכְמוֹת בֶּאֱמֶת
אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת צָרִיך לְהַשְׁלִיך כָּל הַחָכְמוֹת
וְלַעֲבד אֶת ה' בִּתְמִימוּת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת
וְזֶה הִיא הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לִבְלִי לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל
כִּי בֶּאֱמֶת אֵין חָכָם בָּעוֹלָם כְּלָל
'וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַך'
וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2158 - שיחות הר"ו - אות ב
טוֹב מְאד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמךְ עָלָיו
וְדַרְכִּי
כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְהַתְּלוּיִים בִּי
עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְזֶה טוֹב מְאד
גַּם אֲזַי אֵין צָרִיךְ לִדְאג וְלַחְשׁב כְּלָל אִם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי אִם לָאו
מֵאַחַר שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ
וְאִם הוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּעִנְיָן אַחֵר
הוּא מְרֻצֶּה לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אַחֵר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב
אֲזַי אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַהִתְנַהֲגוּת וְכָל הָעִנְיָנִים וְהַתְּנוּעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אוֹ הַיּוֹם טוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וַאֲזַי אֵיךְ שֶׁמִּתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב שׁוּב אֵינוֹ חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁשׁ כְּלָל שֶׁמָּא לא יָצָא יְדֵי חוֹבָה בְּהַנְהָגַת קְדֻשַּׁת אוֹתוֹ הַיּוֹם
מֵאַחַר שֶׁכְּבָר מָסַר הַכּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסָמַךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד
וכיו"ב כאן breslev.eip.co.il/?key=2394 - שיחות הר"ו - אות רלח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
וְאָמַר עַל עַצְמוֹ: כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם
אֲנִי מוֹסֵר כָּל תְּנוּעוֹת שֶׁלִּי שֶׁל כָּל הַיּוֹם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ
שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְשֶׁל הַתְּלוּיִים בִּי שֶׁיִּהְיוּ הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ'
וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב וְכַיּוֹצֵא
אֲנִי מוֹסֵר הַיּוֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַנְהָגַת אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְאַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג אֶצְלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְכַיּוֹצֵא
שׁוּב אֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ אַחַר כָּךְ כְּלָל
אִם הָיָה הַנְהָגַת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם כָּרָאוּי
וְהָבֵן
וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - עַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ו - אות קמ
דַּע, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה
עַל כֵּן הֵם צְרִיכִים לְתַעֲנִית, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת
כִּי בְּוַדַּאי יָדוּעַ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּכָל דָּבָר
כִּי 'אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו'
אַך מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִפְעָמִים לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת
הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'בִּשְׁעַת שְׁמָד אֲפִילּוּ אַעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבר'
נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין רָאוּי שֶׁיֵּהָרֵג עַל זֶה
אַך מֵחֲמַת שֶׁהוּא שְׁעַת שְׁמָד
וְהֵם מִתְגַּבְּרִים וְרוֹצִים דַּיְקָא לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲבִיאוֹ לִכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם
עַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֲפִילּוּ עַל דָּבָר קַל
וְהָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת הֵם בִּבְחִינַת: "אַף אֵין יֵשׁ רוּחַ בָּהֶם"
שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל
וְהַקְּטַנֵּי אֲמָנָה הֵם בִּבְחִינַת "מִקּצֶר רוּחַ"
שֶׁהוּא כְּמוֹ מְמֻצָּע
דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲרִיך רוּחוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר
[בְּלִקּוּטֵי א סִימָן קנה]
וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל
רַק הֵם כְּמוֹ מְמֻצָּע
וְרוּחָם קְצָרָה בְּחִינַת מִקּצֶר רוּחַ
וְזֶהוּ: "מִקּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבדָה קָשָׁה"
שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "קצֶר רוּחַ", מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וּלְתַעֲנִיתִים כַּנַּ"ל
כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁעַת הַשְּׁמָד שֶׁהִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה לְגַמְרֵי
צְרִיכִין אֲפִילּוּ לִמְסֹר נַפְשָׁם מַמָּשׁ אֲפִילּוּ עַל דָּבָר קַל
כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיֵּשׁ קַטְנוּת וּפְגָם בֶּאֱמוּנָה, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל
וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בִּקְטַנֵּי אֱמוּנָה
כִּי יֵשׁ אֲפִילּוּ צַדִּיקִים שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה
כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק.
"כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת" 'מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים' וְכוּ'
וכיו"ב בעוד מקומות.
כי בתכלית הסופית בשכל שיתגלה לעתיד לבוא, שם יהיה שלמות האמונה, ואז ישיגו את התכלית הסופית בכל דבר שבעולם.
כמובא breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
וְזֶה בְּחִינַת: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"
שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר
וזה פשר מ"ש (נידה דף ס"א ע"ב) "זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא" וכיו"ב בעוד מקומות.
כי בעולם הבא יקיימו את התורה כולה כפי מה שהשי"ת מקיים אותה, וכפי שקיים אותה אדם הראשון עד שחטא וכולי.
וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64 ויש עוד מה לבאר...