ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - כעס
חלק א' א. מי ששומר את עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד. כעס אחר אכילה מזיק מאד. טו. כעס של אשה מחריב את הבית. טז. על ידי כעס בשרו נכחש. יז. סגלה לכעס שיאכל פת שחרית. יח. אדם שאין מתלונן על הבריות, יהא יקר בעיני הבריות. יט. על ידי שקר בא כעס. כ. מי שהוא כעסן, ידר נדר וישלם תכף, על ידי זה יבטל ממנו הכעס. כא. מי שמסתכל בפני שקרן, בא לידי כעס. כב. על ידי קנאה בא לכעס. כג. על ידי כעס מגרה על עצמו דינים. כד. על ידי כעס מוליד בנים שוטים. כה. על ידי כעס נתקצרו ימיו. כו. סגלה לכעס שתשפיל גאים. כז. כשלא יהיה לך כעס, על ידי זה תוכל בהסתכלותך להכניע בעלי גאוה. כח. מי שהוא כעסן, בידוע שהוא אוהב כבוד, ואפילו כל המצוות שעושה, אינו עושה אלא בשביל כבוד. כט. הכועס על עני מכבד, כאלו הקניט את השם יתברך. ל. גם נתאלם. לא. ונעשה מצרע. לב. מי שמשבר את מדת הכעס, יזכה לשם טוב. לג. לפעמים בא כעס על ידי משא כבדה. לד. על ידי כעס בא עצבות. לה. כעס בא על ידי התבודדות שאינו כראוי. לו. על ידי הקפדה אין שלום. לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס. לח. תשמר את עצמך מכעס, ביום שנעשה לך ישועה. לט. על ידי צדקה נתבטל הכעס. מ. על ידי הכעס אשה מקשה לילד. מא. הכעס מפחיד את האדם. מב. הכעס מזיק להראות.
חלק א'

א. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס, שוֹנְאָיו אֵינָם שׁוֹלְטִים עָלָיו.

ב. גַּם יִשְׁכּן בְּבֵיתוֹ, לא יָדוּרוּ אֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹ.

ג. עַל יְדֵי הַכַּעַס נִתְבַּזָּה.

ד. לא תִּרְתַּח וְלא תֶּחֱטָא.

ה. כָּל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶקֶת, וַאֲפִילּוּ פּוֹסְקִין לוֹ גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם, מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ.

ו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב לְמִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו.

ז. הָרַתְחָן חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.

ח. גַּם כָּל מִינֵי גֵּיהִנּוֹם שׁוֹלְטוֹת בּוֹ.

ט. וְתַחְתּוֹנִיּוּת שׁוֹלֶטֶת בּוֹ.

י. שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ.

יא. וּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ.

יב. וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת.

יג. וּבְיָדוּעַ שֶׁעֲווֹנוֹתָיו מְרֻבִּים מִזְּכֻיּוֹתָיו.

יד. כַּעַס אַחַר אֲכִילָה מַזִּיק מְאד.

טו. כַּעַס שֶׁל אִשָּׁה מַחֲרִיב אֶת הַבַּיִת.

טז. עַל יְדֵי כַּעַס בְּשָׂרוֹ נִכְחָשׁ.

יז. סְגֻלָּה לְכַעַס שֶׁיּאכַל פַּת שַׁחֲרִית.

יח. אָדָם שֶׁאֵין מִתְלוֹנֵן עַל הַבְּרִיּוֹת, יֵהֵא יָקָר בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.

יט. עַל יְדֵי שֶׁקֶר בָּא כַּעַס.

כ. מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן, יִדּר נֶדֶר וִישַׁלֵּם תֵּכֶף, עַל יְדֵי זֶה יְבֻטַּל מִמֶּנּוּ הַכַּעַס.

כא. מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי שַׁקְרָן, בָּא לִידֵי כַּעַס.

כב. עַל יְדֵי קִנְאָה בָּא לְכַעַס.

כג. עַל יְדֵי כַּעַס מְגָרֶה עַל עַצְמוֹ דִּינִים.

כד. עַל יְדֵי כַּעַס מוֹלִיד בָּנִים שׁוֹטִים.

כה. עַל יְדֵי כַּעַס נִתְקַצְרוּ יָמָיו.

כו. סְגֻלָּה לְכַעַס שֶׁתַּשְׁפִּיל גֵּאִים.

כז. כְּשֶׁלּא יִהְיֶה לְךָ כַּעַס, עַל יְדֵי זֶה תּוּכַל בְּהִסְתַּכְּלוּתְךָ לְהַכְנִיעַ בַּעֲלֵי גַּאֲוָה.

כח. מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּבוֹד, וַאֲפִילּוּ כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד.

כט. הַכּוֹעֵס עַל עָנִי מְכֻבָּד, כְּאִלּוּ הִקְנִיט אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ל. גַּם נִתְאַלֵּם.

לא. וְנַעֲשֶׂה מְצרָע.

לב. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת מִדַּת הַכַּעַס, יִזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב.

לג. לִפְעָמִים בָּא כַּעַס עַל יְדֵי מַשָּׂא כְּבֵדָה.

לד. עַל יְדֵי כַּעַס בָּא עַצְבוּת.

לה. כַּעַס בָּא עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי.

לו. עַל יְדֵי הַקְפָּדָה אֵין שָׁלוֹם.

לז. עַל יְדֵי אֲכִילָה נִסְתַּלֵּק הַכַּעַס.

לח. תִּשְׁמר אֶת עַצְמְךָ מִכַּעַס, בְּיוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לְךָ יְשׁוּעָה.

לט. עַל יְדֵי צְדָקָה נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס.

מ. עַל יְדֵי הַכַּעַס אִשָּׁה מְקַשָּׁה לֵילֵד.

מא. הַכַּעַס מַפְחִיד אֶת הָאָדָם.

מב. הַכַּעַס מַזִּיק לְהָרְאוּת.
חיי מוהר"ן - תקצד - עבודת השם
...תקצד לזכרון מה שאמר לי לבדי כבר בעת שבאתי אליו מנמרוב אני וחברי רבי נפתלי קדם שבועות ואז נדמה לי שהוא מקפיד קצת על שאני שוקד על דלתותיו יותר מדאי כי נסעתי אז כמה פעמים רצופים אליו ותכף כשנכנסתי אליו ומצאתיו בבית הגדול שלו שהיה סמוך לבית המדרש ונתן לי שלום ואמר לי שלום עליכם, [סע בריא] וחיך קצת. אחר כך נשאר יושב במקום שישב שם סמוך להדלת שהיתה לחוץ נגד הבית המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד ואמר לי איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך היום אתה כך ולאחר כך תהיה וכו'. ענה ואמר יהיה נעשה עמך...
שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שמעולם לא שתה אפילו מים קדם התפילה והקפיד מאד על אלו השותין קפה וכיוצא בזה קדם התפילה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מג - הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ
...מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב "ולילה ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון דבור שהדבור מדבר מה שבדעת וכשרשע מדבר ומוציא...
סיפורי מעשיות - מעשה ממרור
...ממרור שפעם אחת הלכו יהודי וגרמני יחד לנדוד ולמד היהודי את הגרמני שיעשה את עצמו כמו יהודי ולא יקשה עליו הדבר כיון שהלשון הוא אחד והיהודים הרי רחמנים ובודאי ירחמו עליו. כיון שבא סמוך לפסח למדו איך שיתנהג בבית היהודי שיזמינו לשלחן הסדר בתחלה עושין קדוש ואחר כך רוחצים ידים אולם שכח לומר לו שאוכלים מרור. וכן היה שהזמינו יהודי אחד אליו לסדר אולם הוא היה רעב מכל היום וצפה שכבר יגיעו לאכול את הדברים הטובים שאמר לו היהודי. אולם הוא ראה כי נתנו לו חתיכת כרפס במי מלח ושאר הדברים הנוהגים בסדר ואומרים את ההגדה...
שיחות הר"ן - אות ט
שיחות הר"ן - אות ט בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה שסכין אין נותנין במתנה הינו שאחד לא יתן לחברו סכין במתנה
שיחות הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחד היה מסכן מאד מאד בליל שבת אחר התענית משבת לשבת כי לא היה מכין לעצמו שום דבר אחר התענית משבת לשבת כדרך העולם שמכינין לעצמן חלב ומשקאות חמין וכיוצא והוא לא הכין לעצמו כלל, וגם שום איש לא ידע מזה ואכל המאכלים שאוכלים שאר בני אדם והיה פעם אחת מסכן מאד כנ"ל והיה רעש גדול ואף על פי כן אחר התענית משבת לשבת ביום ששי היה הולך למרחץ ושם היה המקוה קר מאד מאד והלך לטבל ועמד בתוך המקוה זמן רב מאד מאד בערך שתי שעות רצופים אשר אפילו אדם בריא לא היה יכול לסבל זאת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל
...אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל דע כי אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזוהר כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים כי עקר השביעה בשבת כי סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים' הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה שעל...
שיחות הר"ן - אות קפה - גדולות נוראות השגתו
...ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהוא יודע כל שרשי נשמות ישראל ומתחלה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב ועדין אינו יודע אותם מתורה שבעל פה אחר איזה זמן אמר שכבר זכה לידע את שרשי הנשמות ישראל גם מתורה שבעל פה והיה יודע לתת תקונים לכל אחד ואחד כפי שרש נשמתו וכל הדברים שצוה לא היה עניני סודות לכון כונות ויחודים רק כל ההנהגות שצוה למקרביו היו עניני עבדות לאחד צוה בתחלה להתענות איזה הפסקות והזהיר על מקרביו שלא יתענו מעצמן כלל רק בימים שצוה עליהם ולפעמים צוה לאחד להתענות משבת לשבת וצוה לכמה אנשים שיהיו נעורים לילה אחת...
שבחי הר"ן - אות י
...זכה למה שזכה היה רק רבוי התפילות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך והיה מרצה ומפיס אותו יתברך בכמה מיני תחנות ובקשות שיזכהו ברחמיו לקרבו לעבודתו יתברך ועקר מה שהועיל לו היו התפילות שהתפלל בלשון אשכנז שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז והיה מרצה ומפיס אותו יתברך ומבקש ומתחנן לפניו יתברך בכמה וכמה מיני טענות ואמתלאות שראוי לו יתברך שיקרבו לעבודתו והיה רגיל בזה מאד מאד והיה מבלה...
סיפורי מעשיות - מעשה יב - מעשה מבעל תפילה / מעשה בבעל תפילה
...אחד היה בעל תפילה שהיה עוסק תמיד בתפילות ושירות ותושבחות להשם יתברך והיה יושב חוץ לישוב והיה רגיל לכנס לישוב והיה נכנס אצל איזה אדם מסתמא היה נכנס להקטנים במעלה, כגון עניים וכיוצא והיה מדבר על לבו מהתכלית של כל העולם היות שבאמת אין שום תכלית, כי אם לעסק בעבודת ה' כל ימי חייו ולבלות ימיו בתפילה להשם יתברך ושירות ותשבחות וכו' והיה מרבה לדבר עמו דברי התעוררות כאלו, עד שנכנסו דבריו באזניו עד שנתרצה אותו האדם להתחבר עמו ותכף כשנתרצה עמו, היה לוקחו ומוליכו למקומו, שהיה לו חוץ לישוב כי אותו הבעל תפילה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1553 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:28 - wesi2