ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - כעס
חלק א' א. מי ששומר את עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד. כעס אחר אכילה מזיק מאד. טו. כעס של אשה מחריב את הבית. טז. על ידי כעס בשרו נכחש. יז. סגלה לכעס שיאכל פת שחרית. יח. אדם שאין מתלונן על הבריות, יהא יקר בעיני הבריות. יט. על ידי שקר בא כעס. כ. מי שהוא כעסן, ידר נדר וישלם תכף, על ידי זה יבטל ממנו הכעס. כא. מי שמסתכל בפני שקרן, בא לידי כעס. כב. על ידי קנאה בא לכעס. כג. על ידי כעס מגרה על עצמו דינים. כד. על ידי כעס מוליד בנים שוטים. כה. על ידי כעס נתקצרו ימיו. כו. סגלה לכעס שתשפיל גאים. כז. כשלא יהיה לך כעס, על ידי זה תוכל בהסתכלותך להכניע בעלי גאוה. כח. מי שהוא כעסן, בידוע שהוא אוהב כבוד, ואפילו כל המצוות שעושה, אינו עושה אלא בשביל כבוד. כט. הכועס על עני מכבד, כאלו הקניט את השם יתברך. ל. גם נתאלם. לא. ונעשה מצרע. לב. מי שמשבר את מדת הכעס, יזכה לשם טוב. לג. לפעמים בא כעס על ידי משא כבדה. לד. על ידי כעס בא עצבות. לה. כעס בא על ידי התבודדות שאינו כראוי. לו. על ידי הקפדה אין שלום. לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס. לח. תשמר את עצמך מכעס, ביום שנעשה לך ישועה. לט. על ידי צדקה נתבטל הכעס. מ. על ידי הכעס אשה מקשה לילד. מא. הכעס מפחיד את האדם. מב. הכעס מזיק להראות.
חלק א'

א. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס, שוֹנְאָיו אֵינָם שׁוֹלְטִים עָלָיו.

ב. גַּם יִשְׁכּן בְּבֵיתוֹ, לא יָדוּרוּ אֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹ.

ג. עַל יְדֵי הַכַּעַס נִתְבַּזָּה.

ד. לא תִּרְתַּח וְלא תֶּחֱטָא.

ה. כָּל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶקֶת, וַאֲפִילּוּ פּוֹסְקִין לוֹ גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם, מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ.

ו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב לְמִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו.

ז. הָרַתְחָן חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.

ח. גַּם כָּל מִינֵי גֵּיהִנּוֹם שׁוֹלְטוֹת בּוֹ.

ט. וְתַחְתּוֹנִיּוּת שׁוֹלֶטֶת בּוֹ.

י. שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ.

יא. וּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ.

יב. וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת.

יג. וּבְיָדוּעַ שֶׁעֲווֹנוֹתָיו מְרֻבִּים מִזְּכֻיּוֹתָיו.

יד. כַּעַס אַחַר אֲכִילָה מַזִּיק מְאד.

טו. כַּעַס שֶׁל אִשָּׁה מַחֲרִיב אֶת הַבַּיִת.

טז. עַל יְדֵי כַּעַס בְּשָׂרוֹ נִכְחָשׁ.

יז. סְגֻלָּה לְכַעַס שֶׁיּאכַל פַּת שַׁחֲרִית.

יח. אָדָם שֶׁאֵין מִתְלוֹנֵן עַל הַבְּרִיּוֹת, יֵהֵא יָקָר בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.

יט. עַל יְדֵי שֶׁקֶר בָּא כַּעַס.

כ. מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן, יִדּר נֶדֶר וִישַׁלֵּם תֵּכֶף, עַל יְדֵי זֶה יְבֻטַּל מִמֶּנּוּ הַכַּעַס.

כא. מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי שַׁקְרָן, בָּא לִידֵי כַּעַס.

כב. עַל יְדֵי קִנְאָה בָּא לְכַעַס.

כג. עַל יְדֵי כַּעַס מְגָרֶה עַל עַצְמוֹ דִּינִים.

כד. עַל יְדֵי כַּעַס מוֹלִיד בָּנִים שׁוֹטִים.

כה. עַל יְדֵי כַּעַס נִתְקַצְרוּ יָמָיו.

כו. סְגֻלָּה לְכַעַס שֶׁתַּשְׁפִּיל גֵּאִים.

כז. כְּשֶׁלּא יִהְיֶה לְךָ כַּעַס, עַל יְדֵי זֶה תּוּכַל בְּהִסְתַּכְּלוּתְךָ לְהַכְנִיעַ בַּעֲלֵי גַּאֲוָה.

כח. מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּבוֹד, וַאֲפִילּוּ כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד.

כט. הַכּוֹעֵס עַל עָנִי מְכֻבָּד, כְּאִלּוּ הִקְנִיט אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ל. גַּם נִתְאַלֵּם.

לא. וְנַעֲשֶׂה מְצרָע.

לב. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת מִדַּת הַכַּעַס, יִזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב.

לג. לִפְעָמִים בָּא כַּעַס עַל יְדֵי מַשָּׂא כְּבֵדָה.

לד. עַל יְדֵי כַּעַס בָּא עַצְבוּת.

לה. כַּעַס בָּא עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי.

לו. עַל יְדֵי הַקְפָּדָה אֵין שָׁלוֹם.

לז. עַל יְדֵי אֲכִילָה נִסְתַּלֵּק הַכַּעַס.

לח. תִּשְׁמר אֶת עַצְמְךָ מִכַּעַס, בְּיוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לְךָ יְשׁוּעָה.

לט. עַל יְדֵי צְדָקָה נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס.

מ. עַל יְדֵי הַכַּעַס אִשָּׁה מְקַשָּׁה לֵילֵד.

מא. הַכַּעַס מַפְחִיד אֶת הָאָדָם.

מב. הַכַּעַס מַזִּיק לְהָרְאוּת.
שיחות הר"ן - אות פו
...דבדיחותא ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" גם רמז על בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז: "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם "מלכי צבאות ידדון ידדון" הינו הם מר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנא - עַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
...מוהר"ן ח"א - תורה רנא - על ידי מלחמות הינו מחלקת דע שעל ידי מלחמות הינו מחלקת על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על ידי זה והתקון לזה למסר המלחמה על ה' שה' ילחם המלחמה על ידי זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל אבל דע שעל ידי צדקה שלהם יש כח במחשבתם להתקים אפילו אם ימסר המלחמה לה' כי יש צדקות שרשעים נותנים כי מצינו שאפילו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות כמו שכתוב: "לחונן דלים יקבצנו" ודע שאיש אמת, דהינו שעושה מצוות בשלמות ובכל הדקדוקים בינו לבין קונו כמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רִקּוּדִין
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] רקודין הנה איתא הברכים הינו הרגלין, הם נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם אחיזה לחיצונים כידוע והפעלה להבריח החיצונים משם, שימשיך לתוך הברכים, הגבורות משרש הבינה וכשממשיך שרש הגבורות מבינה, אז החיצונים בורחים משם, והוא לוקח הבכורה והברכה, שזה בחינת ברכים ושרש הבכורות, נקרא יין כידוע וזה יין המשמח וזה שכתוב ביעקב, כשראה שהוא בחינת ברכים במקום דין כי שתי פעמים אלהים עם עשר אותיות גימטריא יעקב אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב:...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מז - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה
...ח"ב - תורה מז - סכנה גדולה לומר תורה סכנה גדולה לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו": 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו...
חיי מוהר"ן - קכח - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וטלטוליו אות קכח אחר שבא מלמברג לא נסע עוד על האוקריינע לומר תורה כדרכו מקדם מחמת החולאת ופעם אחת היה מספר בשבת שירה מענין שבימים הקודמין היה נוסע על המדינה בעתים הללו והיה אומר שם תורה נפלאה וכו'. והיה מספר כמתגעגע ואמר שכשהיה יושב על העגלה היה ענין מיחד וכשהיה בא לעיר שנסע לשם ויצאו לקראתו ועשו לו כבוד היה נעשה ענין אחר כשנכנס אל העיר היה ענין אחר כשאמר תורה שם היה ענין אחר אחר כך כשקבל מעות היה ענין אחר. וחשב כיוצא בזה כמה ענינים שבכל פעם היה ענין אחר והמובן מדבריו שהיה לו בענין הנסיעה עבודה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נד - הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נד - הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו ואפילו כל הדברים, הכל ביד האיש הישראלי להתנהג הכל כרצונו כבחירתו כי ביד ישראל יש בחירה בידם על כל דבר שבעולם כי אצל אחרים יש דברים שהם מכרחים בהם אבל אצל איש הישראלי כל דבר ודבר שהוא עושה כגון לנסע לאיזה מקום וכיוצא יש בו עבודה ועל כן יש לו בחירה על הכל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיא - עַל יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכּל, לְכָל טוּב
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיא - על ידי תפלה יכולין לבוא לכל, לכל טוב אחד שאל אותו בענין הנהגת התקרבות להשם יתברך וצוה לו ללמד וכו' ושאל אותו: הלא איני יכול ללמד השיב לו: על ידי תפילה יכולין לבוא לכל, לכל טוב לתורה ועבודה ולכל הקדשות ולכל העבודות ולכל הטובות שבכל העולמות פעם אחד אמר אם היו מניחין מת לעולם הזה להתפלל בודאי היה מתפלל יפה יפה בכל כחו
שיחות הר"ן - אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...- אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' גם ספר מגדל הבושה שהיה לו שהיה מתביש מהשם יתברך והיה מרגיש ממש הבושה על פניו והיה מרגיש כמו מי שמתביש מחברו מאד כי היה מרגיש שמתחילין מראה פניו להשתנות לכמה גונין כדרך המתבישין ממש בלי שום שנוי וכבר נתבאר מגדל הבושה והיראה שהיתה מנחת על פניו תמיד אשר לא נראה כזאת והרב הקדוש מורנו הרב רבי נחום, זכרונו לברכה מטשארנביל ראה אותו בימי נעוריו בקהלת מעדוועדווקע ונתבהל מעצם היראה שהיה על פניו אז ואמר שמה שנאמר: "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" זה רואין בחוש אצלו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רח - צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ
...לצדיק ומבקש [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "צופה רשע לצדיק ומבקש" וכו' פרוש: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים זה סבה מאת השם יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו נמצא שהרשע הוא כמו צופה כשומר העיר שנקרא צופה כן הרשע הוא שומר את הצדיק מלפל בגשמיות פרוש אחר, מעט המחלקת שיש על צדיקים היא טובה להם כי המחלקת היא כמו מכסה להם שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצרך וזה פרוש "צופה רשע לצדיק" צופה לשון מכסה כמו שכתוב "וצפית אותו זהב" אבל אלו הרשעים מרבים במחלקת, מרבים במכסה עד שאין כח בצדיקים לסבל...
האם העולם קיים בזכות התורה או התפילה?
...בזכות התורה או התפילה? שאלה: רבי נחמן מברסלב מדבר רבות בספריו על עניין התפילה, ואף הזכיר בזה את מ"ש "ולוואי ויהיה אדם מתפלל כל היום כולו" וכיו"ב. יחד עם זאת, כידוע אלמלא התורה אין קיום לעולם, כמו שמבוא על הפסוק "אלמלא בריתי יומם וליל חוקות שמים וארץ לא שמתי". אז האם העולם קיים בזכות התורה או בזכות התפילה? אשמח שתעשו לי סדר בעניין הזה. * תשובה. העניין הוא כדלקמן: אכן כל הקיום של כל העולם כולו, תלוי אך ורק בתורה ולא בתפילה! אלמלא התורה אין קיום לעולם. יחד עם זאת יש להבין כי התורה שבזכותה קיים העולם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1104 שניות - עכשיו 27_02_2026 השעה 04:09:35 - wesi2