ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים... ובסתם חכמה תודיעני" כי העצות שמקבל מהם הוא בחינת נשואין וזווג וכשמקבלין עצות מרשעים הוא בחינת נשואין בקלפה וזהו "הנחש השיאני" לשון נשואין עצות הנחש שקבלה הוא בחינת נשואין ועל ידי נשואין הטיל בה זהמא ובמעמד הר סיני פסקה זוהמתן כי שם קבלו תרי"ג ... ואז אזכה לאמת כי הטפי השכל נקרא "כלו זרע אמת" ד. ודע, שעל ידי מצות ציצית האדם נצול מעצת הנחש מנשואין של רשע מבחינת ניאוף כי ציצית שמירה לניאוף כמובא בתקונים: "ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם ... בעברה הוא ארור, כמו שכתוב: "ארור כנען" כמו שכתוב: "ארור אתה מכל הבהמה" והשמלה הינו ציצית הוא שמירה מעצת הנחש מזהמת הנחש וזה בחינת: "בן פרת עלי עין" בשביל ציצית לשון: "מציץ מן החרכים" על ידי זה זכה לבן פרת שנשמר מנשואין של נחש מזווג של הסטרא אחרא וזכה לזווגא דקדשה וזה: "פרת", לשון זווג לשון: "פרו ורבו" ועקר הניאוף תלוי בעינים כמו ... הלך אחר עיניו' וכמו שכתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ושמירת ציצית, שהוא בחינת עינים הוא שמירה מעצת הנחש ויכול לקבל העצות מצדיק שהוא כלה זרע אמת ה. וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנה: אמר לי ההוא ... ואחוי לך טורא דסיני שהוא בחינת עצות כי שם קבלו תרי"ג עטין חזאי דהדרן לה עקרבא הינו שיש עצת נחש עצת רשעים שעל ידיהם אין יכולים לקבל עצת צדיקים, זרע אמת וקימו כי חמרי חורתא זה בחינת ציצית שהוא שמירה מעצת הנחש, מניאוף כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'איזה ענשו גדול, של לבן או של תכלת ? ואמרו: משל לאחד, ...