... דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' ועל כן נאמר בעמלק: "ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ולא ירא אלהים" כי עקר כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת ...

... בזוי כי גם להצדיק אין מקרבין עצמן רק על ידי מלבושיו שרואין שהוא מלבש בכבוד על ידי זה הוא נחשב בעיניהם להתקרב לו ואם לא היה מלבש לא היה נחשב כלל בעיניהם. ענה ואמר הלא גם השם יתברך היה מתלבש עצמו במצרים כי כל המעשה של מצרים היא כלה ...

... הכפורים לקדשה גבוהה כזו לפני ולפנים היה בודאי עליו קטרוגים והתגרות הרבה שמשם נמשך היצר הרע כנ"ל על כן נחשב לנס, מה שנצול הכהן הגדול ממקרה ביום הכפורים ועתה ראה והבן, איך יבלבל את האדם ענין הנ"ל וכי יש ...

... להיות אחר שבטל כל התאוות ומדות רעות עדין נשאר ממנו כלום דהינו שעדין לא בטל לגמרי הגאות והגסות עד שנחשב בעיניו לאיזה דבר ועל כן צריכין להתיגע ולהרבות בהתבודדות הנ"ל עד שלא ישאר ממנו כלום שיהיה בבחינת מה באמת, ...

... כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה 'שקר מקרבין מלה ואמת מרחקין מלה' והבן והנה אליהו יבוא לרחק השקר, שהוא מבחינת הנחש, הנקרא ארור והנחש הביא מיתה לעולם, והשנה הוא אחד מששים במיתה וכיון שבמוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו נדחה השקר שהוא הנחש לכן קשה לישן כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'עשרה קבין שנה ירדו לעולם, תשעה נטלו עבדים' ועבד הוא בחינת: "כנען עבד עבדים" והוא בחינת ארור, בחינת הנחש וכיון שבמוצאי שבת הוא בחינת התגלות אליהו ונדחה בחינת הנחש, שהוא בחינת כנען עבד עבדים נדחה השנה שירדה לעבדים אליהו בגימטריא בן, הפך בחינת עבד ועוד, כי אם אין ...

... ותפילה נעשה העלאת מיין נוקבין, שעל ידי זה נעשה שלום כנ"ל שעל ידי זה נתתקנין ונתחדשין כל העולמות הנפולין ונחשב כאלו בראן מחדש וזהו מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "ולאמר לציון עמי אתה", 'אל תקרי עמי אלא עמי בשתפי, ...

... ממון כלל, רק עפרא בעלמא מאחר שאין בו אור כלל והממון הזה הוא בבחינת: "עפרות זהב" בבחינת: "אין כסף נחשב" מחמת שאין בהכסף והזהב שום אור כי התגברה ולא הניחה לקבל מאורה וכמו שיש דגמתו בעולם הזה כי יש ...

... נופלין, חס ושלום בעוונות, רחמנא לצלן כי זהו הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות כי כל היסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום כי כשישראל נופלים בעוונות, חס ושלום זהו משאוי כבד מאד, שאי ... עוון שיך להם כלל כלל לא לפי גדל קדשתם משרשם וגדל דקותם ורוחניותם ועל כן כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום, רחמנא לצלן ואפילו כשיש לאדם יסורים אם אין בהם עוונות, אינם נחשבים ליסורים כלל . 'אין יסורים בלא עון' שכשאין בהם עוון אינם יסורים כלל כי עקר היסורים הם רק כשנופלים ... תלמיד כדי שישאר דעתו למטה שיאיר בבני עולם הזה השפל כי כשנשאר דעתו למטה על ידי בן או תלמיד נחשב כאלו הוא בעצמו ממש נשאר בעולם וכל אדם יכול לקים זאת, להעמיד תלמידים כי כששנים מדברים יחד ביראת שמים אזי כשאחד מאיר לחברו באיזה דבור נחשב חברו אצלו בחינת תלמיד ולפעמים נעשה להפך דהינו כשאחר כך הוא מקבל מחברו איזה דבור אזי נעשה הוא בבחינת ... יתברך וממשלתו אינם בכלל בני אדם מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה' שזה עקר גדר האדם ועל כן נחשב העולם כתהו ובהו ועל זה נאמר: לא תהו בראה לשבת יצרה כי צריכין לישב את העולם, שיהיה מישב העולם ... זה נעשה חברו בחינת תלמיד אצלו ואזי כשימלאו ימיו ויגיע זמן הסתלקותו אזי יתלבש בזה הדבור שהכניס בחברו ויהיה נחשב כאלו הוא בעצמו ממש קים בזה העולם כמו שכתוב: "אשר אין חליפות למו" 'חד אמר בן, וחד אמר תלמיד' ... אחריו על ידי בן או תלמיד כנ"ל כי עקר הוא הדעת וכשנשאר הדעת אחריו על ידי בן או תלמיד נחשב כאלו הוא ממש נשאר קים בעולם וזה חליפות ראשי תבות: פ'י י'דבר ח'כמות ו'הגות ל'בי ת'בונות כי עקר הוא ... וגם התלמיד הוא בחינת בן, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המלמד בן חברו תורה כאלו עשאו' כי נחשב כאלו עשה את הגוף של התלמיד גם כן כי מקדם לא היה נקרא בשם אדם כלל מאחר שלא היה ... רק דמות אדם נמצא שעל ידי שלמד עמו תורה והכניס בו דעת על ידי זה נעשה אדם על כן נחשב כאלו עשאו ממש על כן גם התלמיד הוא בחינת בן ה. אמנם, מי שרוצה לדבר עם חברו ביראת שמים ... שבן ותלמיד כלו חד כנ"ל כי הבן הוא גם כן תלמיד, כנ"ל והתלמיד הוא גם כן בחינת בן, כי נחשב כאלו עשאו כנ"ל אף על פי כן יש הפרש בין בן לתלמיד כי הבן שהוא תלמיד הוא במעלה יתרה ... בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו' לויתן זה יצרת לשחק בו 'לויתן' זה בחינת מלכות כמו שכתוב: "לויתן נחש בריח, לויתן נחש עקלתון" ופרש רש"י: 'מלכות' לשחק בו בחינת שחקים, ששם שוחקין מן דהינו פרנסה הינו שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה ...

... אצלו רק שבעים שנה ממש, הם שבעים שנה גם אצל השכל שלנו ובאמת בהשכל הגבוה למעלה משכלנו גם מה שנחשב אצלנו לשבעים שנה ממש הוא גם כן רק רבע שעה או פחות כי כמו שאנו רואין שיכולין לעבר שבעים שנה בחלום ובאמת אנו יודעין אחר כך בשכל שלנו שהוא רק רבע שעה כמו כן ממש, מה שנחשב לפי שכלנו שבעים שנה ממש הוא בשכל הגבוה למעלה יותר רק רבע שעה [אלא] רק שאין אנו מבינים זאת ... רק רבע שעה וכן למעלה מעלה שבשכל שהוא גבוה עוד יותר למעלה גם אותו הזמן שבשכל הגבוה משכלנו אינו נחשב שם, בשכל הגבוה עוד יותר רק לזמן מעט ופחות מאד וכן למעלה מעלה עד אשר יש שכל גבוה כל כך ששם כל הזמן כלו אינו נחשב כלל כי מחמת גדל השכל מאד, כל הזמן אין ואפס לגמרי כמו שאצלנו השבעים שנה שעוברים בחלום הם רק ... כן שהבעל כח יכול לעבר מקום גדול בשעה מעטת נמצא שאצלו כל זה המקום הוא קטן ואצל החלושי כח נחשב זה המקום גדול וצריכים לילך שעה מרבה עד שעוברים אותו המקום וכמו כן למעלה מעלה כל מה שהכח גדול ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קפט - צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות כי עקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת: "ונחש עפר לחמו" עפר היא בחינת עצבות ועצלות, שהם באים מיסוד העפר כמובא בספרים.