breslev.eip.co.il/?key=2561 - סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו)
פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו.
[בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק.
וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה
והמלך היה בצער גדול
עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו.
[מה עשה החכם? ]
הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.
ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה?
והשיב לו: ומה אתה עושה פה?
אמר לו: אני הינדיק.
אמר לו: אני גם כן הינדיק.
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת
ואמר החכם ההינדיק לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת?
יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן להיות הינדיק.
ולבשו שניהם הכתונת.
ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים
ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק?
ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן
ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק?
אפשר לאכול וגם להיות הינדיק. ואכלו.
ואחרי כן אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?
יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן.
וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי
[תוספת: וזה בחינת, מה שאמרו רז"ל על הפסוק הנאמר בשלמה: 'ויחכם מכל האדם', אפילו מן השוטים! ]
והנמשל מובן למבינים.
והנמשל הוא על האדם שהוא בן המלך שהוא מלכו של עולם. ובן המלך הזה דהיינו האדם השתגע וחושב שהוא הינדיק ותרנגול הודו. דהיינו האדם שוכח שהוא בן המלך, והוא חי וחושב בטעות שהוא תרנגול הודו, דהיינו שוכח את מעלתו וכולי...
והרופאים התייאשו מלרפאו, היינו שכל החכמים שבעולם מנסים לעזור לאדם, אך אף אחד לא מצליח לעשות זאת. וזה בעיקר משום שגם הרופאים והחכמים עצמם, גם הם משוגעים, כי גם הם אכלו מעץ הדעת שהפך אותם לתרנגולי הודו משוגעים.
כי אדם הראשון ברגע שהוא חטא בחטא עץ הדעת, באותו הרגע השתבשה דעתו והוא נפל לחשוב שהוא הינדיק, דהיינו שכח את זה שהוא בן המלך...
וממילא כל מי שלא תיקן את חטא אדם הראשון, הרי שגם הוא בבחינת הינדיק ותרנגול משוגע. וא"כ כיצד בדיוק הוא יעזור לבין המלך...
והחכם הוא הצדיק האמת באמת, שתיקן את חטא אדם הראשון, שרק הוא יכול לעזור לאדם באמת.
כי מי שתיקן את חטא אדם הראשון, רק הוא יודע את שורש הנשמה של האדם, ורק הוא יודע להנחות את האדם באמת לפי שורש נשמתו.
ויש בזה עוד עניינים, כי יש כאן את הסוד של הצדיק שמוצא את השי"ת גם בתוך עשרה כתרי דמסאבותא.
כי באמת יש שכל אמיתי באמת גם בתוך השכל של המשוגע.
ומה שנדמה כשגעון, הוא בכלל שכל מאוד גדול שמלובש שם...
והרופאים והחכמים לא יכולים לעזור לבן המלך, משום שאין להם מושג איזה שכל מלובש בתוך השכל של ההינדיק שהוא בן המלך.
וכל הרופאים והחכמים בעיניהם שאין להם מושג איזה שכל של אמת יש בתוך השכל של בן המלך, כל אלו לא יכולים לעזור לו.
משום שהתוכחה שלהם רק מבאישה את הריח של השומע.
כי בוודאי כל אותם חכמים ניסו להסביר לבן המלך שהוא לא הינדיק. והוא כמובן התעקש ואמר שהוא כן הינדיק וכולי.
כך שלא רק שהם לא עזרו לבן המלך, אלא הם גם גרמו לו נזק, בכך שהם קבעו בתוכו את העניין שהוא הינדיק. שזה הבחינה של להבאיש את הריח של זה ששומע את התוכחה.
ואף אחד מהחכמים האלו לא הלך לפי התורה "אזמרה" של רבי נחמן מברסלב.
כי באמת רק החכם האמת, רק הוא הצליח להוציא את בן המלך מהשגעון שלו, על ידי זה שהוא מצא בו נקודות טובות ועל ידי זה הוא העלה אותו מכף חובה לכף זכות.
כי אף אחד מהחכמים לא הצליח למצוא בבן המלך הזה נקודות טובות.
והצדיק האמת הוא יודע למצוא נקודות טובות בכל אחד, גם בזה שנדמה למשוגע לגמרי.
ועל ידי זה שהחכם שהוא הצדיק האמת כיבד את בן המלך והלך לפי רוחו, על ידי זה דייקא הוא הצליח לעזור לו וכולי...
וכל הנ"ל הוא בחינת היכולת של הצדיק "להשליך קולות" דהיינו להלביש את השכל של השי"ת בתוך השיחות של המשוגעים על ענייני העולם הזה וכולי...
ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=22 - לזרוק קולות - סיפור הציפורים בסיפורי מעשיות
*
באותו העניין
מבוסס גם על מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=89 - ספר המידות - דעת
אֲפִילּוּ בְּהוֹלְלוּת וְסִכְלוּת יֵשׁ חָכְמָה
www.eip.co.il/?key=105 - שיגעון. על בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו. מהו ההיגיון שבשיגעון?
המסר המרכזי בסיפורו של רבי נחמן מברסלב הוא, כי כדי להפוך משוגע לאדם נורמאלי אין צורך בניהול מאבק כלשהו, אלא כן יש צורך ביכולת הבנה, יכולת הכלה, יכולת קבלה ותוך כדי זה הבאת האדם למצב טוב יותר.
בכל שכל בעולם יש הגיון כלשהו וצד כלשהו של האמת. גם דעתו של המשוגע מייצגת חלק מהאמת האמיתית על המציאות. אלא שמשום שלא הרבה אנשים חושבים כמוהו, רק משום כך הוא נחשב למשוגע.
אם במציאות יותר אנשים היו חושבים כמו המשוגע, הרי שהמשוגע היה הופך להיות חלק מהנורמה. הכל תלוי בכמות האנשים שחושבים בצורה כלשהי.
לכל משוגע יש את ההיגיון שלו, הגיון אמיתי שנאחז בנקודת אמת כלשהי שהיא מהווה חלק מהאמת השלמה.
בהגיון של ההינדיק ניתן למצוא נקודות רבות של חלקים של האמת.
ההיגיון של בן המלך יכול לייצג את נקודת המבט שמצידה אין הבדל בין האדם לבעל חיים. כמו כן ניתן לומר כי בן המלך רצה להתחבר לצד של צורת החיים הפשוטה, שבה אפשר לחיות כמו בעל חיים בטבע ללא שום גינוני מלכות.
לחיות כמו תרנגול הודו, זה הרבה יותר הגיוני מאשר לחיות עם כל גינוני המלכות של מלך אנושי.
ניתן אפילו לומר כי תרנגול הודו חי הרבה יותר הגיוני מאשר מלך אנושי.
מי שימשיך לחקור, יראה כי ישנם המון צדדים של הגיון ושל אמת בצורת המחשבה של בן המלך.
יחד עם זאת, צריך תמיד לראות את התמונה המלאה, כי לכל מטבע שני צדדים.
ברמה המעשית המוסר השכל המעשי הוא, כי על האדם לא לפחד מדעה שמנוגדת לדעתו, אלא פשוט לנסות להבין את החלק ההגיוני שבה ואת נקודת האמת שבה.
כל דעה של כל אדם בעולם גם דעתו של המשוגע, בכל דעה ישנו חלק מסוים של האמת השלמה. מה שהופך את דעתו של המשוגע לשיגעון, זו אך ורק רמת הפופולאריות החברתית של דעתו.
ישנן המון התנהגויות חברתיות שהיו נחשבות לשיגעון מוחלט, אם הן לא היו שיגעון כ"כ נפוץ.
בשורה התחתונה, המסר המרכזי של רבי נחמן מברסלב הוא, כי לא צריך לנהל מאבק בצד השונה, אלא לנהל דו שיח שמוצא את האחדות ואת הדומה שיש בין הצדדים ומתוך כך ניתן להגיע לשלמות המעשית הרצויה.
פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו.
[בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק.
וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה
והמלך היה בצער גדול
עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו.
[מה עשה החכם? ]
הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.
ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה?
והשיב לו: ומה אתה עושה פה?
אמר לו: אני הינדיק.
אמר לו: אני גם כן הינדיק.
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת
ואמר החכם ההינדיק לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת?
יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן להיות הינדיק.
ולבשו שניהם הכתונת.
ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים
ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק?
ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן
ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק?
אפשר לאכול וגם להיות הינדיק. ואכלו.
ואחרי כן אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?
יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן.
וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי
[תוספת: וזה בחינת, מה שאמרו רז"ל על הפסוק הנאמר בשלמה: 'ויחכם מכל האדם', אפילו מן השוטים! ]
והנמשל מובן למבינים.
והנמשל הוא על האדם שהוא בן המלך שהוא מלכו של עולם. ובן המלך הזה דהיינו האדם השתגע וחושב שהוא הינדיק ותרנגול הודו. דהיינו האדם שוכח שהוא בן המלך, והוא חי וחושב בטעות שהוא תרנגול הודו, דהיינו שוכח את מעלתו וכולי...
והרופאים התייאשו מלרפאו, היינו שכל החכמים שבעולם מנסים לעזור לאדם, אך אף אחד לא מצליח לעשות זאת. וזה בעיקר משום שגם הרופאים והחכמים עצמם, גם הם משוגעים, כי גם הם אכלו מעץ הדעת שהפך אותם לתרנגולי הודו משוגעים.
כי אדם הראשון ברגע שהוא חטא בחטא עץ הדעת, באותו הרגע השתבשה דעתו והוא נפל לחשוב שהוא הינדיק, דהיינו שכח את זה שהוא בן המלך...
וממילא כל מי שלא תיקן את חטא אדם הראשון, הרי שגם הוא בבחינת הינדיק ותרנגול משוגע. וא"כ כיצד בדיוק הוא יעזור לבין המלך...
והחכם הוא הצדיק האמת באמת, שתיקן את חטא אדם הראשון, שרק הוא יכול לעזור לאדם באמת.
כי מי שתיקן את חטא אדם הראשון, רק הוא יודע את שורש הנשמה של האדם, ורק הוא יודע להנחות את האדם באמת לפי שורש נשמתו.
ויש בזה עוד עניינים, כי יש כאן את הסוד של הצדיק שמוצא את השי"ת גם בתוך עשרה כתרי דמסאבותא.
כי באמת יש שכל אמיתי באמת גם בתוך השכל של המשוגע.
ומה שנדמה כשגעון, הוא בכלל שכל מאוד גדול שמלובש שם...
והרופאים והחכמים לא יכולים לעזור לבן המלך, משום שאין להם מושג איזה שכל מלובש בתוך השכל של ההינדיק שהוא בן המלך.
וכל הרופאים והחכמים בעיניהם שאין להם מושג איזה שכל של אמת יש בתוך השכל של בן המלך, כל אלו לא יכולים לעזור לו.
משום שהתוכחה שלהם רק מבאישה את הריח של השומע.
כי בוודאי כל אותם חכמים ניסו להסביר לבן המלך שהוא לא הינדיק. והוא כמובן התעקש ואמר שהוא כן הינדיק וכולי.
כך שלא רק שהם לא עזרו לבן המלך, אלא הם גם גרמו לו נזק, בכך שהם קבעו בתוכו את העניין שהוא הינדיק. שזה הבחינה של להבאיש את הריח של זה ששומע את התוכחה.
ואף אחד מהחכמים האלו לא הלך לפי התורה "אזמרה" של רבי נחמן מברסלב.
כי באמת רק החכם האמת, רק הוא הצליח להוציא את בן המלך מהשגעון שלו, על ידי זה שהוא מצא בו נקודות טובות ועל ידי זה הוא העלה אותו מכף חובה לכף זכות.
כי אף אחד מהחכמים לא הצליח למצוא בבן המלך הזה נקודות טובות.
והצדיק האמת הוא יודע למצוא נקודות טובות בכל אחד, גם בזה שנדמה למשוגע לגמרי.
ועל ידי זה שהחכם שהוא הצדיק האמת כיבד את בן המלך והלך לפי רוחו, על ידי זה דייקא הוא הצליח לעזור לו וכולי...
וכל הנ"ל הוא בחינת היכולת של הצדיק "להשליך קולות" דהיינו להלביש את השכל של השי"ת בתוך השיחות של המשוגעים על ענייני העולם הזה וכולי...
ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=22 - לזרוק קולות - סיפור הציפורים בסיפורי מעשיות
*
באותו העניין
מבוסס גם על מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=89 - ספר המידות - דעת
אֲפִילּוּ בְּהוֹלְלוּת וְסִכְלוּת יֵשׁ חָכְמָה
www.eip.co.il/?key=105 - שיגעון. על בן המלך שחשב שהוא תרנגול הודו. מהו ההיגיון שבשיגעון?
המסר המרכזי בסיפורו של רבי נחמן מברסלב הוא, כי כדי להפוך משוגע לאדם נורמאלי אין צורך בניהול מאבק כלשהו, אלא כן יש צורך ביכולת הבנה, יכולת הכלה, יכולת קבלה ותוך כדי זה הבאת האדם למצב טוב יותר.
בכל שכל בעולם יש הגיון כלשהו וצד כלשהו של האמת. גם דעתו של המשוגע מייצגת חלק מהאמת האמיתית על המציאות. אלא שמשום שלא הרבה אנשים חושבים כמוהו, רק משום כך הוא נחשב למשוגע.
אם במציאות יותר אנשים היו חושבים כמו המשוגע, הרי שהמשוגע היה הופך להיות חלק מהנורמה. הכל תלוי בכמות האנשים שחושבים בצורה כלשהי.
לכל משוגע יש את ההיגיון שלו, הגיון אמיתי שנאחז בנקודת אמת כלשהי שהיא מהווה חלק מהאמת השלמה.
בהגיון של ההינדיק ניתן למצוא נקודות רבות של חלקים של האמת.
ההיגיון של בן המלך יכול לייצג את נקודת המבט שמצידה אין הבדל בין האדם לבעל חיים. כמו כן ניתן לומר כי בן המלך רצה להתחבר לצד של צורת החיים הפשוטה, שבה אפשר לחיות כמו בעל חיים בטבע ללא שום גינוני מלכות.
לחיות כמו תרנגול הודו, זה הרבה יותר הגיוני מאשר לחיות עם כל גינוני המלכות של מלך אנושי.
ניתן אפילו לומר כי תרנגול הודו חי הרבה יותר הגיוני מאשר מלך אנושי.
מי שימשיך לחקור, יראה כי ישנם המון צדדים של הגיון ושל אמת בצורת המחשבה של בן המלך.
יחד עם זאת, צריך תמיד לראות את התמונה המלאה, כי לכל מטבע שני צדדים.
ברמה המעשית המוסר השכל המעשי הוא, כי על האדם לא לפחד מדעה שמנוגדת לדעתו, אלא פשוט לנסות להבין את החלק ההגיוני שבה ואת נקודת האמת שבה.
כל דעה של כל אדם בעולם גם דעתו של המשוגע, בכל דעה ישנו חלק מסוים של האמת השלמה. מה שהופך את דעתו של המשוגע לשיגעון, זו אך ורק רמת הפופולאריות החברתית של דעתו.
ישנן המון התנהגויות חברתיות שהיו נחשבות לשיגעון מוחלט, אם הן לא היו שיגעון כ"כ נפוץ.
בשורה התחתונה, המסר המרכזי של רבי נחמן מברסלב הוא, כי לא צריך לנהל מאבק בצד השונה, אלא לנהל דו שיח שמוצא את האחדות ואת הדומה שיש בין הצדדים ומתוך כך ניתן להגיע לשלמות המעשית הרצויה.