... כנ"ל על כן: "ויאמר לה הבי המטפחת וימד לה שש שעורים" שהן בחינת ששה טפחים, שש כנפים הנ"ל. ויש נחש ונמלה בתוך פיה וזאת הנמלה אין לה ניחא בודאי מחמת שהיא בתוך פיה של נחש והנחש פעמים הולך, ופעמים מעופף והחלוק שבין הליכה לעפיפה כי בעפיפה יוכל לעוף ולפרח ברגע הרבה אבל בהליכה הוא הולך ... ההולך, שהוא תנועה כבדה ובכל הדבורים רעים שמדברים, ובפרט כשהם נוגעים על צדיקים וגדולים באלו הדבורים הם עושים כנפים להנחש, שיוכל לעופף כי על ידי דבורים קדושים, עושים כנפים דקדשה בבחינת: "ובעל כנפים יגיד דבר" אבל באלו הדבורים רעים, עושים כנפים להנחש והם נגד השש כנפים של הקדשה הנ"ל כי הדבור יוצא מכנפי ראה, על כן נעשה ממנו בחינת כנפים להנחש כי הדבור היוצא משית עזקאין דקנה, הוא נגד השש כנפים של הקדשה הנ"ל. והנחש, הם אלו החכמים להרע, החוקרים פילוסופיא ואפיקורסית כמו שכתוב: "חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו" שהם רק חכמים להרע שאם ירצו להשתמש בחכמתם להיטיב לא יוכלו "והנחש היה ערום מכל חיות השדה" ועל ידי דבורים רעים, עושים כנפים להחכמים אלו שהם בחינת הנחש שיוכלו לעוף ולפרח הינו שמעופפת ומתפשטת חכמתם ואפיקורסית שלהם בעולם ומזיק מאד להעולם וגם בחקירותם בעצמם, הם מעופפים כמו מי שיש לו שכל מעופף הינו ששכלם מעופף במהירות, ונפתח להם חכמתם מאד אבל אם אין להנחש כנפים הינו שאין להם דבורים רעים כנ"ל אזי אין להנחש רק בחינת הליכה הינו שאין להחכמים להרע הנ"ל, רק מה שחוקרים בינם לבין עצמן ואינם מעופפים בעולם הינו שאין ... שמעופף בשעה אחת למרחוק וגם שמעופף חכמתם המשבשת ונכנס ונדבק בהמח והלב בעמק גדול מאד והנמלה המנח בתוך פי הנחש, הוא בחינות חכם הדור שהוא חכם הישר והצדיק, ובעל מדות טובות ומחמת שהוא חכם גדול דקדשה ונכנס באלו החכמות ... נכנסים בחקירתם, לחקר באלו החכמות אז יש לו צער גדול מאד ויש לו מלחמה גדולה עמהם, הינו עם בחינת הנחש הנ"ל כי מתגברים עליו מאד בלבולים ואמונות כזביות והוא בחינת מבטח בוגד שמתגבר עליו בטחון בוגד, שאינו בטחון שלם ... שהוא חכם ונכנס בעבודת ה' מתגברים עליו אלו הבלבולים והאמונות כזביות ביותר וצריך לו תמיד מלחמה גדולה עמהם ובין כשהנחש הולך ובין כשהוא מעופף יש לו צער גדול ומלחמה גדולה רק שבודאי בעת העפיפה, צערו גדול יותר מאד ואין ... ראה דרכיה וחכם" כי זה החכם מלמד דעת ודרכי ה' אל העם וזה סוד מה שאמר הסבא 'מאן הוא נחש דפרח באוירא ואזל בפרודא בין כך ובין כך אית ניחא לחד נמלה דשכב בין שנוי' הינו בחינות הנחש הנ"ל 'דפרח באוירא', שפריחתו על ידי האוירים הינו, על ידי דבורים רעים, שנעשה לו מהם כנפים 'ואזל בפרודא', הינו שאין לו רק בחינות הליכה כשכנפים דקדשה הם כתקונו, ואין להנחש כנפים מדבורים רעים אזי אין לו רק בחינת הליכה וזה 'ואזל בפרודא', בחינות: "וכנפיהם פרודות מלמעלה" הינו בחינות כנפי ... לה ניחא להנמלה דשכב בין שנה כנ"ל 'שארי בחבורא וסים בפרודא' הינו שאלו המחקרים, שהם חכמים להרע שהם בחינות הנחש כנ"ל חכמתם וחקירתם הוא 'שארי בחבורא' שתחלת חקירתם מתחלת מהמחברים מחבור חמר וצורה 'וסים בפרודא', שמסתימת חכמתם בשכליים הנפרדים ...

... נוקם ונוטר? ******* אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל כי מדת ענווה היא לבלי להחזיק עצמו לשום דבר ולהיות בעיניו אין ואפס ומאחר שאינם נחשבים אצלי כלל נמצא שאני ענו שלהם. כי כל מי שנכלל בא"ס, ממילא הוא מחזיק את כולם לאין ביחס לגדולת ...

... והיא לא נטמאה" כי לגדל עצם קדשתו וטהרתו אף על פי שלא נטמאה, הוא מקנא על הסתירה לבד כי נחשב פגם כנגד עצם טהרתו של הרוח קנאה ונעשה על ידי זה לפעמים גט ועל כן נקרא הגט "ספר כריתות" ...

... השגה של אמת. והצדיק הגדול מאד אף כשזוכה להשיג השגות גדולות של הקדשה באמת אף על פי כן אינם נחשבים בעיניו לכלום לגדל עצם הכרתו את גדלות הבורא יתברך על כן הוא משתדל ומתחזק בכל פעם שיתחיל השם יתברך ...

... ומרומם קרנם של כל אחד ואחד כנ"ל שעל ידי זה התגלות האהבה כנ"ל נמצא שהצדיק מגלה היראה והאהבה ב. וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה בבחינת: "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" "שמים" זה בחינת אש ומים הינו יראה ואהבה נתלבשים בקדרות ונחשכים ונתכסים בשק דהינו שנחשך אצלו היראה והאהבה זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק שממנו מקבלין יראה ואהבה כנ"ל כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעם ולהבין ולראות ... מאד אף על פי כן אצלו היה מקום חשך ואפלה ועל כן מכרו בשמחה רבה לאברהם, כמובא וכמו כן כשנחשך אור הצדיק שהוא מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה ואף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל אדרבא ... שאור הצדיק נתחשך ונתלבש ונתכסה בקדרות ושק הינו שמרגישים שהשק והחשך שהיה על היראה והאהבה זה מחמת שק וחשך שנחשך להם אור הצדיק כנ"ל ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו שראו והכירו שצרורות כספיהם תלוי בהחמר והצורה שנקרא ...

... ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה' כי זה בעצמו שלבו נכסף וחושב לעשות רק שאי אפשר לו הוא נחשב לעשיה כי מקבל חשקו מלב של מעלה שהוא בחינת ספר זכרון וזהו: "ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי ...

... שם והוה כמבזר ארבעין גריוא בזרא דחרדלא כמובא בזוהר 'האי חיה כד אתעברא, אסתתמת ולא יכילת לאולדא, עד דאתיא נחש ונשך בעריתא, כדין אתפתחת ונפק מנה דמא, והיא שתית לדמא' וזה בחינת 'בזרא דחרדלא' הינו בחינת טפת דם כחרדל ...

... אדם צריך לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה ובמה ? דהנה יש שני מיני דינים א, דינא דמסאבא, בחינת 'נחש הטיל זהמא בחוה' ויש דינא קדישא כמו שכתוב "אשר יאהב ה' יוכיח" והתחלת התקרבות הוא התרחקות כמו שאמרו חכמינו, ... על ידי שמתיגע בתורה, עד שזוכה לידע אותה ולהבינה כי יש שני מיני דינים כי יש דינא דמסאבא, בחינת נחש הטיל זהמא בחוה ויש דינא קדישא בחינת: "את אשר יאהב ה' יוכיח" וזהו בחינת התרחקות שהוא התחלת ההתקרבות כמו ...

... ויש אצלו בני אדם אחרים שהוא מחזיק אותם לדרי מטה אצלו. לדוגמא, כי אצל כל אדם יש את אלו שנחשבים בעיניו לצדיקים, בין אם מדובר בצדיקים חיים ובין אם מדובר בכאלו שכבר נפטרו מהעולם. וצריך האדם שתהיה לו את ... שישים את ליבו היטב לדברי רבי נחמן מברסלב, יראה כי רבי נחמן מברסלב שם בכפיפה אחת את הצדיקים (אלו שנחשבים לדרי מעלה צדיקים) ואת הרשעים ואומות העולם ועובדי האלילים (אלו שנחשבים לדרי מטה רשעים). ובאמת ביחס לגדולת השי"ת, כולם צריכים לחזור בתשובה שלמה. ** כי באמת כל העולם וכל אלו ...

... ידי העמדת דינים כשרים נתבטל הצרות. יט. מי שנדר, ולא שלם נדרו, הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורים. וכששותק נחשב לו, כאלו שלם נדר. כ. המקבל יסורים באהבה כאלו הקריב קרבן. כא. כשאדם הולך ונופל, סימן שנפקד למעלה לאיזה ...