... כי הסמיכה שסומכין את הרב, והכתב, הם מבחינה אחת כי הסמיכה בידים כמו שכתוב: "ויהושע בן נון מלא רוח
חכמה כי סמך משה את ידיו עליו" והוא בחינת הכתב בחינת יד כותבת כי הכתב הוא גם כן מבחינת
חכמה כי אותיות הכתב, בהם נבראו כל העולמות "בדבר ה' שמים נעשו" וכו', וכתיב "כלם
בחכמה עשית" כי יש בכל אות ואות
חכמה שחיבה חכמתו יתברך שהאות הזו יהיה בתמונה זו ועל ידו יהיה נברא זה העולם בזאת התמונה ולהתנהג באותו ההנהגה שיש באותו העולם וכן שאר העולמות בתמונה ... בבחינת משפטי אמת כנ"ל אזי על ידי הסמיכה, שאזי מקבל חכמתו מבחינת יד ה' בבחינת "ויהושע בן נון מלא רוח
חכמה" וכו' כנ"ל אזי מביא הארה וכח בכתב ידנו, שהוא גם כן מבחינת
חכמה כנ"ל בבחינת: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" שעל ידי השכל שמקבל מיד ה', שזה בחינת סמיכה על ידי זה מביא הארה וכח בכתב כנ"ל ותנח עליהם הרוח והמה בכתובים שעל ידי שנסמכו אז, וקבלו הרוח
חכמה על ידי זה הביאו הארה בכתובים הינו בכתב ידנו כנ"ל ואזי, לא די שאין כתב ידנו נכנע למשפטם אלא אפילו שכל משפטי הנהגות שלהם, כלם על ידי כתב ידנו ... ממנו חכמת תהלוכי גלגלי הרקיע לידע כל ההשתנות ועתידות הבאין על ידי גלגלי הרקיע ונמסר להם כי מתחלה זאת
החכמה נמסרה רק לנו כמו שכתוב: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'איזו
חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר: זה חשוב תקופות ומזלות' כי יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם
החכמה כי בודאי צריך להודיע להם
החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין
חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם
החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם ותכף אחר כך אינן יודעין כלל, רק יודעין שהסוד אצלנו כי אין אנו מודיעין להם זאת
החכמה בעצם שהיא סוד העבור רק שיש בזה שכל שיכולין להראות זאת
החכמה לעיניהם לבד למען ידעו שזאת
החכמה היא אצלנו אבל עצם סוד
החכמה נשאר אצלנו וזהו בחינת סוד העבור שאינו נמסר רק לגדולי הדור, שיש להם נשמות גדולות כי תהלוכות הגלגלים הוא על ידי שכליים, שהם המלאכים וכל גלגל ... וכל דין וצמצום צריך שיהיה נמתק בשכל השיך לו, ששם שרשו ויש לכל צמצום וצמצום שכל שעל ידו נמתק אך יש
חכמה עלאה, שכל החכמות כלולים שם, ומקבלין משם ועל כן שם נמתקים כל הדינים כי בהשכליים פרטיים, אי אפשר להמתיק כי אם בזה השכל דיקא השיך לזה הצמצום, שהוא שרשו אבל על ידי בחינת
חכמה עלאה שכלול מכלם שם נמתקים כל הצמצומים, וכל הדינים כלם והתורה שהיא יוצאת
מחכמה עלאה, כי 'אוריתא
מחכמה עלאה נפקת' ואין יכולה לקבל
מחכמה עלאה, כי אם כשיש לה שלמות ושלמות התורה, היא על ידי תורה שבעל פה כי תורה שבכתב אין לה שלמות, כי אם על ידי תורה שבעל פה ועל כן על ידי הספרים ... שבעולם כלם נרשמים באבן שתיה, שממנו השתת העולם וכלם מקבלים ממנו ושם המתקת כל הדינים כי הוא בחינת
חכמה עלאה בחינת קדשי קדשים כי השכל נקרא קדש וכלם מקבלים ונכללים בבחינת קדשי קדשים שהוא בחינת
חכמה עלאה, שכלול מכלם ומשם המתקת כל הדינים, בפרטיות ובכלליות כי גם כשממתיקין הדין בפרט, באיזה שכל של איזה צמצום צריכין גם כן להמשיך כח מהשכל ... בחינת השכל העליון בחינת קדשי קדשים, בחינת אבן שתיה וכשהתורה יש לה שלמות על ידי הספרים כנ"ל אזי מקבלת
מחכמה עלאה, בבחינת לוחות האבן, בחינת אבן שתיה ואזי משפעת בכל החכמות, ונמתקים כל הדינים "ישלח עזרך מקדש" שעקר העזר והישועה, שהוא בחינת המתקת הדינים, ... ידי וספר כתב כנ"ל הינו רבוי הספרים שנעשין על ידי המחלקת כנ"ל שאז יש להתורה שלמות, ומקבלת משכל הכולל,
מחכמה עלאה, שהיא בחינת אבן שתיה כנ"ל על ידי זה 'הן תוי שדי יענני', בחינת ההמתקה על ידי בחינת לוחות האבן, שמקבלין מאבן שתיה כנ"ל ז. וזהו בחינת מה ... השמחה שנעשה על ידי הכללות והאהבה, בחינת: "אור צדיקים ישמח" פתח ואמר: "הולך רכיל מגלה סוד" הינו רוח
חכמה ולא הוה מהימנא הינו אמונת חכמים כנ"ל כי על ידי שאין בו אמונת חכמים, אין בו רוח
חכמה כי נדון במותרות כנ"ל מגלה סוד, זה בחינת ביטול כתב ידנו שאין מקבלין אור השכל מידי הסמיכה כנ"ל בבחינת: "על כפים כסה אור" כי האותיות צריכות לקבל ...