... בשבת צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת כי מעלות וקדשות שבת גדולה ויקרה מאד, כמובא ובפרט ב"ראשית חכמה" בשער הקדשה בתחלתו, עין שם וראוי ונכון ללמד ב"ראשית חכמה" בשער הנ"ל ולשום לבו היטב על כל הדברים הנאמרים שם בענין קדשת ומעלות שבת קדש כי יש שם כמה ...

... והחסידים, כמבאר במקום אחר. והמובן היה שזה שיך לבחינת השיר החדש המבאר במאמר זה. ועין עוד מזה בספר פרפראות לחכמה על מאמר זה

... הוא בחינת גבורות "הוא המשביר לכל עם הארץ", זה בחינת חסדים ונאמר אצלו: "ויקראו לפניו אברך", ופרש רש"י: 'אב בחכמה ורך בשנים' שהוא מחין דגדלות וקטנות [שהם בחינת חסדים וגבורות כידוע] וזהו בחינת קדוש השם כי קדוש השם הוא ... יתברך שמו בזה כדי שיוכל כל אדם הישראלי לדבר דבורים של קדשה לפני השם יתברך ומה הוא קדשה ? חכמה. כי חכמה נקרא קדשה כנודע וזהו כשאדם מדבר בתורה ותפילה בחכמה ושכל ומבין ושומע מה ידבר, נקרא קדשה ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה כי נבנה מזה מחין, שהיא חכמה והדבור, שהוא בחינת ירושלים "בונה ירושלים ה'" "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגם אונקלוס: 'מלכא דירושלים' וצדק הוא בחינת הדבור, ... נאמר ביוסף: "ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" . "שאו ידיכם קדש" וקדש הוא ראשית וראשית הוא חכמה מחא . "צדק יקראהו לרגלו" וצדק הוא הדבור ודבור הוא בחינת גבורות, כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" נמצא שכתוב אצל ... השלום מחבר תרי הפכים חסדים וגבורות שזהו בחינת יוסף, בחינת מסירת נפש על קדוש השם כנ"ל ועקר הקדשה הוא חכמה ומחין דקדשה, כי חכמה נקרא קדש כידוע כי קדש הוא בחינת ראשית כמו שכתוב "קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ה" כי כל ראשית הוא קדש בכל מקום וראשית הוא בחינת חכמה, כמו שכתוב "ראשית חכמה" וכשאדם זוכה לדבר דבורים קדושים של תורה ותפילה ומכניס כל מחו וחכמתו ודעתו בתוך הדבורים דהינו שמקשר מחשבתו היטב ... קדש ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה וזהו בחינת שלום, שהוא בחינת התחברות חסדים וגבורות כי הוא מחבר ומקשר החכמה והמחין שהם בחינת חסדים כנ"ל להדבור שהוא בחינת גבורות כנ"ל וזהו בחינת יוסף כנ"ל ועל כן נאמר ביוסף "ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" כי יוסף הוא כלול מבחינת ידין ורגלין שהם בחינת החכמה והדבור כי ידין זה בחינת חכמה בחינת קדש, כמו שכתוב: "שאו ידיכם קדש" ורגלין זה בחינת הדבור וכו' כנ"ל על כן צריכין לעסק בתורה ובעבודת ...

... מהם בכמה מיני ליצנות וברר לעינינו שאינם יודעים כלום והאריך בשיחות כאלו הרבה מאד בכמה וכמה מיני לשונות של חכמה אמתית נפלאה ונוראה אשר כל דבור ודבור היה מתוק מדבש ונפת צופים ונכנס בעמק הלב לכל אחד ואחד וכבר ...

... כמדבר, לדוש. שהכל דשין עליו וראה חכמים, וזה בחינת אוזי כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הרואה אוז בחלום יצפה לחכמה' דשמיטין גדפיהו פרש רש"י: נוצות, זה בחינת מחלקת ובזיונות כמו שכתוב: "כי ינצו אנשים" הינו שאין משגיחין על מחלקת ובזיונות שמבזין אותן ושומעים חרפתן ואינם משיבים ועל שם השתיקה נקראים חכמים כי: 'סיג לחכמה שתיקה' [כי השתיקה היא בחינת כתר כי על ידי השתיקה זוכין לתשובה שהיא בחינת כתר, כנ"ל] וזה לשון דשמטין כמו שכתוב: "שמוט כל בעל משה ידו" הינו שלא יתבע עלבונו וזה בחינת: 'סיג לחכמה שתיקה' 'סיג' דיקא זה בחינת כתר שהוא בחינת סיג וגדר סביב סביב שמסבב ומכתיר ומעטיר את החכמה וזה הכתר, שהוא בחינת סיג נעשה מהשתיקה, כנ"ל וזה פרוש משמניהו מלשון: "שמנת עבית" [כלומר: מחמת שאוחזין עצמן בבחינת:שמנת ... הדמימה והשתיקה ששותקין לחברו כשמבזין אותו על ידי זה זוכה לתשובה, שהיא בחינת כתר כנ"ל, עין שם כי 'סיג לחכמה שתיקה' כנ"ל כי צריכין לזהר מאד לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו החולקים עליו ומבזין אותו צריך לדונם ...

... בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ה. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ו. לפעמים על ידי תפיסה נצול מכליון בנים. ז. על ידי לשון הרע נתפס ...

... יהיה כך, שמי שמוסיף דעת יוסיף צער, חס ושלום אך דע, כי זה בחינת מעברתא של תפילין כי "ראשית חכמה יראת ה'" 'ואם אין יראה אין חכמה' ועל כן כל מי שזוכה לאיזה חכמה ודעת עובר עליו יראה גם כן, כי זה תלוי בזה כנ"ל וזה בחינת מעברתא של תפילין כי תפילין הם ... וזה בחינת הרצועה שעוברת בתוך המעברתא של תפילין הינו שהרצועה שהיא היראה היא עוברת בתוך המחין והתפילין כי "ראשית חכמה יראת ה'", כנ"ל ועל כן כל איש ישראל שזוכה בכל יום לבחינת מחין, בחינת תפילין עובר עליו יראה גם ... לשכינה הינו שנעשה הפה בבחינת קומת אדם וזה בחינת אשפיזא כי רבי יוסי בר אסין כד הוי משתעי בלשון חכמה הוי אמר על אשפיזא: גבר פום דין הינו: 'איש פי זה' כמו שפרש רש"י שם וזה בחינת: "מי שם ...

... מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל

... זקן" ד. ולפי ההזדככות חכמתו בשלש עשרה מדות אלו הנ"ל כן הזדככות קול רנתו בבחינת: ' זקן זה קנה חכמה' 'הקנה מוציא קול' . וזה "הראיני את מראיך" זה בחינת הדרת פנים, בחינת זקן כנ"ל 'השמיעני את קולך' כי הקול לפי החכמה של דרושי התורה לפי השכל של שלש עשרה מדות שהוא דורש בהם את התורה וזהו: "דרשוני וחיו" כי "החכמה תחיה את בעליה" ה. וכשנזדכך קולו אז על ידי השמעת קולו לבד בלא דבור הקדוש ברוך הוא מושיעו בעת ... שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'הים ראה וינס' 'ויצא החוצה' נתנו עיניהם זה בחינת הדרת פנים בחינת 'זקן זה קנה חכמה' כמו שפרש רש"י: "ותפקחנה עיני שניהם" על שם החכמה נאמר לומר שירה זה בחינת קול, שנתגלה על ידי החכמה וזהו שאמרו: עוללים ויונקים אמרו: "זה אלי ואנוהו" זה בחינת ברית, בחינת: "וזה לך האות" ואנוהו זה בחינת הדרת ... גריון שלום בתורתו בלא קשיות וזה פרוש: רציצא בחינת קנה רצוץ שהם העכו"ם שהם רחוקים מבחינת 'זקן זה קנה חכמה', מהדרת פנים והם דבקים בקנה רצוץ כמו שכתוב: "גער חית קנה" דמית בביעותה הינו להמית ולבטל בעותם וצלותם מלבקש ...

... בחינת: "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" שזהו עקר ההשארה והחליפות שנשאר מן האדם אחריו דהינו מה שהיה מדבר חכמה ותבונה עם חברו והכניס בו דעת אמת ויראת שמים כנ"ל ועל כן פ'י י'דבר ח'כמות ו'הגות ל'בי ת'בונות ראשי ... הרבה, כי כלם צריכים אליו כי יש לו כח ללמד עם כלם כנ"ל וזהו: 'ועשו סיג לתורה' בחינת 'סיג לחכמה שתיקה' כי צריך לעשות סיג לדבריו, לשתק לפעמים בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל כי על ידי שזוכה להעמיד ... לו יותר ממשלה כדי שיוכל להמשיך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל והמלכות מקבל הפרנסה מן בחינת הידים שיש בים החכמה דהינו הרמזים שהם בחינת ידים . "נטיתי ידי ואין מקשיב", ופרש רש"י: דהינו רמזים כי כשהחכם מגלה חכמתו לפעמים ... שיש בהדבור הם מבינים כונתו ואלו הרמזים הם בחינת ידים בחינת: נטיתי ידי כנ"ל וזהו בחינת הידים שיש בים החכמה בבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" ומאלו הידים מקבל בחינת המלכות את הפרנסה בבחינת: "פותח את ידך ומשביע לכל ... הפרנסה כנ"ל בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", כנ"ל כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו שיש בים החכמה על כן מתגלה שם בתוך האכילה והפרנסה הארת המקיפים שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל וזה בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו' לויתן זה יצרת לשחק בו 'לויתן' זה בחינת ... לשחק בו בחינת שחקים, ששם שוחקין מן דהינו פרנסה הינו שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה מן הידים שיש בים החכמה שזהו בחינת: "זה הים גדול ורחב ידים", כנ"ל וכשמגיע הפרנסה להמלכות, שם היא נשחקת ונכתשת לתן לכל אחד ואחד ... אצל בחינת המלכות שהוא בחינת לויתן שמקבל הפרנסה מבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" הינו מן הידים שיש בים החכמה, שהם בחינת רמזים כנ"ל וזהו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו כי הכל מסתכלין ומצפין על פרנסה והמלכות מלקט ... בבחינת: "להצהיל פנים משמן" הינו על ידי השמנים של הראה מאיר אור הפנים בחינת מקיפים והידים הנ"ל שיש בים החכמה כנ"ל בהם נתגלה אור הפנים בחינת מקיפים שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: "פותח את ידך" וכו', כנ"ל וזהו בחינת ... שחדש החכם שבדור אזי נופל יראה על זה שמדבר ומעין בהחדוש כי כשחוזרים את החדוש, אזי נתעורר ונתגלה ים החכמה שמשם מקבל המלכות את הפרנסה ואזי בא בחינת המלכות להמשיך פרנסה ועקר היראה היא במלכות כי מלכות היא מקור ... בחינת מה כנ"ל וזה שהיו באין בספינה הינו שרבי אליעזר ורבי יהושע, שהם בחינות בן ותלמיד היו מהלכין בים החכמה, ששם מתגלין אורות המקיפים וזה בחינת ספינה, לשון ספון וטמון בחינת המקיפים שהם ספונים וטמונין מעין כל [כי הם ... של מה כדי שיהיה רבי יהושע, שהוא בחינת תלמיד, נכלל בבן כנ"ל מפני מה נזדעזעת שראה אור גדול בים החכמה אמר לו: שמא עיניו של לויתן ראית וכו' לויתן זה בחינת מלכות, בחינת: "לויתן זה יצרת לשחק בו, כלם ... כל באי עולם שכלם עיניהם תלויות ומצפין על פרנסה ומלכות, בחינת לויתן מקבץ כל אלו הבטחונות ונכנס עמהם לים החכמה לקבל משם פרנסה ועל ידי זה נזדעזע רבי יהושע כי נפל עליו יראה, מחמת שנכנס בים החכמה ששם נתגלה בחינת מלכות שבא לקבל פרנסה שזה בחינת עיניו של לויתן כנ"ל ועל ידי זה נופל יראה כי ... כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ויש עוד צרוף של חנוכה, שהוא מרמז בפסוק . ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו בסופי תבות יש צרוף חנוכה כי בזה הפסוק מרמז כל הבחינות של המאמר הנ"ל. מלא זה בחינת: ומלאו את הארץ, המבאר לעיל וכן רוח חכמה כי סמך משה ידיו וכו' כל זה מבאר לעיל במאמר הנ"ל גם בענין היראה כי יש חמש גבורות שהם ... וכל אלו הדברים לא באר כלל, כי אלו הדברים נאמרו וכו' התורה הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המונע הלכה מפי תלמיד, כאלו מונע ממנו חסד, ופורק ממנו יראת שמים' גם בן ותלמיד בן, איתא בזוהר הקדוש: מה שמו, דא חכמה מה שם בנו דא תפארת תלמידים הם למודי ה', דא נצח הוד כל, דא יסוד ומלכות הנ"ל ראה היא ...