... 'למוציאיהם בפה' למוציאיהם בפה דיקא, שעל ידי זה זוכה לחיים כנ"ל נמצא על ידי עסק התורה, ממשיכין אריכות ימים ואז זוכה לדעת כי הדעת והשכל הוא בעצמו החיות כמו שכתוב: "החכמה תחיה את בעליה" כי השכל הוא עקר החיות ועל ידי זה הדעת יכולים לקרב ולהוכיח את מי שצריכין להוכיח כי יש שני הסתרות ... ההסתרות הנ"ל ומאחר שנתגלו ונחזרו ההסתרות ונעשה מהם תורה על ידי הדעת כנ"ל אזי תכף כשנעשה מהם תורה התורה בעצמה מוכיחה אותם "עד מתי פתים" וכו' כנ"ל וזה שכתוב: "פיה פתחה בחכמה" שעל ידי החכמה ודעת הנ"ל שעל ידי זה מגלין ההסתרות, ועושין מהם תורה כנ"ל על ידי זה "פיה פתחה" הינו בחינת אוריתא מכרזת קמיהו ... כן, אינו מועיל לו כלל כי יש כוח במלכות דקדושה, שהוא בחינת מרדכי להוציא מאתו כל הממון וכל הניצוצות הקדושים שבלע וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת" 'זה מרדכי' הינו שמרדכי, שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל נתן לו חכמה ודעת כנ"ל וזה טוב לפניו, בחינת התורה כי 'אין טוב אלא תורה' "ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנס" 'זה המן' הינו שהמן, שהוא ...

... מחכמות עליונות אזי: ודמיא עינה כתרי סהרי כי פקיחת עינים מכנים על שם החכמה כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" וכשעוסק בחכמתו אזי עיניו בבחינת שמש וכשמסלק את עצמו מחכמה עליונה הוה זה כמו ביאת שמש וכשבא השמש אזי נשתארים עיניו בבחינת סהרי כי ... בחינת: 'ועינינו מאירות כשמש וכירח' לפעמים מאירות כשמש כד אנחנו דבקים בחכמה ולפעמים מאירות כירח כד מסלקין את עצמנו מלשוטט בחכמה ונפיץ מיא מתרי אוסיא הם בחינת תרין משיחין שאליהם העכו"ם ידרשו וימשכו את ...

... בלי שום חכמות כלל אף על פי שבאמת היה חכם גדול ומפלג בחכמה מאד מאד גם בימי קטנותו ובימי נעוריו כאשר היה מפרסם לכל מכיריו אף על פי כן לא השתמש בשום חכמה כלל בעבודת השם רק היה נוהג לעשות כל העבודות הפשוטות שבעולם דהינו למוד התורה הרבה, מצוות מעשיות, ורבוי תפילות ובקשות ורבוי התבודדות מאד ... וזה היה עקר חכמתו הגדולה מאד כי מעצם הפלגת חכמתו זכה תכף לחכמה זו שאין צריכים שום חכמה כלל בעבודת השם כי זה עקר החכמה הגדולה מן הכל [כמבאר בדברינו כמה פעמים] שלא להיות שום חכם בעבודת השם רק בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות כלל ...

... שאסורין בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ה. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ו. לפעמים על ידי תפיסה נצול מכליון בנים. ז. על ידי לשון הרע נתפס בתפיסה. ח. ...

... וגם הזכיר אז, שקשה מאד מאד להיות מקבל וגם הזכיר אז 'קנאת סופרים תרבה חכמה' ולא באר כל זה, כי הם דברים סתומים וחתומים גם נשכח קצת, כי לא כתבתים בזמנו כי אם בדרך רמז [כאשר נדפס כבר בהדפסה ראשונה] ...

... שיוכל ויוכל לבוא לשמחה גדולה על ידי תמימותו ואמונתו כי חכמות אין צריכין כלל רק אמונה ותמימות ופשיטות בלי שום חכמה כלל כי חכמות מזיקים מאד להאדם והחכמים נלכדים בחכמתן של עצמם כי החכמה מתעה אותו מחכמה לחכמה ומאותה החכמה לחכמה אחרת וכן מחכמה לחכמה יותר ויותר עד שנלכד ונתעה בחכמות עצמו בבחינת: "לכד חכמים בערמם" ...

... לחוה והטיל בה זהמא שהוא הרוח סערה הרוח שטות אשת כסילות והולך ומפתה את הרוח הקדש שהוא לשון הקדש אשה חכמה בבחינת "חכמות נשים" ומטיל בה זהמא. וזה בחינת: "לפתח חטאת רבץ" לפתח, הינו 'פתחי פיך' ... שהחטאת הזה רובץ לינק ממנו ד. ודע, שאשת כסילות הזאת שהוא כללות הרע של שבעים לשון אי אפשר להם לינק מאשה חכמה מלשון הקדש הנ"ל אלא על ידי בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' שעל ידו הוא מפתה את הלשון הקדש ומטיל בה זהמא ועץ הדעת שיש בו שני כחות, שהן טוב ורע הוא אמצעי בין לשון הקדש שהוא אשה חכמה שכלו טוב ובין לשון של שבעין עממין שכלו רע ועץ הדעת טוב ורע זה לשון תרגום שהוא אמצעי ... תרגום יש בו טוב ורע לפעמים הוא בחינת משכיל ולפעמים הוא בחינת משכל ואשת כסילות הזאת היא מפתה את האשה חכמה על ידי אשה משכלת. כי עקר תגברת הקלפה אינו אלא על ידי לשון תרגום בבחינת: "ארמי אבד ... חדש בלשון הקדש של כל דבר הינו בהאותיות שיש בכל דבר זה יכול לקים "ויאכל וישת" כנ"ל [פרוש: כי על ידי חכמה לבד יכולין לידע האותיות שיש בכל דבר, כשיודעין כל הנ"ל דהינו למשל כשרואה דבר שטעמו ...

... הגנוז מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ... וכשמגיע לבחינת דעת זוכה להשגת התורה כמו שכתוב: "אני חכמה שכנתי ערמה" ששכונת התורה אצל בר דעת כמו שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין' אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר ...

... בחינת חסד כמראה החמה עמקה מן הצל וחסד הוא אור יום כמו שכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו" ועל ידי החסד זכה לבנין הבית לבחינת שכל כנ"ל וזה: אתרא צניעא שהוא בית המקדש, שהוא השכל כמו שכתוב: "ואת צנועים חכמה" והוה מכסי שקא זה בחינת לקיחת הנפשות להעלות אותם כנ"ל: "ולקח נפשות חכם" וכלליות הנפשות הם מכנים בשם שק ...

... אל העיר והושיט ידו אל הכלי, ולקח מעות, ושחד אותם ונכנס לתוך העיר והיתה עיר נאה והלך אל גביר ושכר לו מזונות שכר לו חדר באיזה בית מלון כי צריך לשהות שם כי צריך לשום שכל וחכמה להוציאה ואיך שהוציאה לא ספר ובסוף הוציאה ...