ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל
אות קמז קדם שנסע לארץ ישראל בסמוך שאל לו אחד מפני מה אינו מקרבם ואינו מדבר עמם אמר לו שאין לו עתה דבורים. ואמר שנודע לי עתה על פסוק כי תעבר במים אתך אני איך יכולין לראות מתי שרוצין את האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם היה חדוש אצלי מפני מה על פסוק זה דיקא. אך אני חושב מחמת שאני צריך לעבר על הים אך למה לכם זאת מה צרך לכם בזה. ואם אפילו הייתי יכול להלביש זאת במוסר שיהיה בו צרך לכל אך אין לי עתה דבורים. אחר כך היה הולך ושב בבית וענה ואמר אני עני ואביון יותר מכל הגדולים זה יש לו ממון וזה יש לו כסף, וזה יש לו עירות ואני אין לי כלום. אך זאת כל נחמתי כשאני מזכיר שבעלמא דקשוט יהיו כלם צריכים לי וישתוקקו כלם לשמע החדושים שאני מחדש בכל עת ובכל רגע. מהו אני ?! רק, מה שהנשמה שלי מחדש אות קמח [גם זה [אמר] קדם ארץ ישראל] אותי צריכים כל העולם לא מבעיא אתם וכמותכם אתם יודעים בעצמכם אלא אפילו אותן הצדיקים שיכולין כבר להתפלל אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל מהו תפילה ולהראות להם דרך בתפילה. וגם אפילו צדיקים גדולים מאד שהולכים כבר רק ביחודים אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל הדרך ביחודים ולהראות להם דרך ביחודים וכמדמה שחשב עוד כמה דברים. אות קמט המגיד מטירהאוויצע הלך חצי פרסה ברגליו במהירות גדול אצלו לקבל פניו כשבא מארץ ישראל והיה סמוך לקאניבלאד כי רבנו זכרונו לברכה נסע דרך שם לביתו וראהו שם איש אחד מאנשי המגיד אצל הגשר סמוך לעיר ונתבהל מאד ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שילך ויודיע בלחש להמגיד שיסע אצלו לכפר הסמוך חצי פרסה. כי רבנו זכרונו לברכה לא רצה לעמד ולכנס בעיר ורץ האיש הנ"ל ובא בבהלה גדולה והודיע להמגיד. והמגיד היה אז בחוץ ודבר עם אנשים בלי כובע ובלי חגורה. ותכף ומיד כששמע המגיד שהוא זכרונו לברכה נמצא שם צעק בחרדה מגדל השמחה ואמר להאיש הנ"ל מהרה חושה אסר המרכבה שלי ורוץ אחרי לכפר הנ"ל ואני אלך רגלי עד שתשיגני והמגיד רץ תכף בבהלה בלי כובע ובלי חגורה עד שיצא מהעיר וכן רץ יותר עד שבא להכפר ברגליו כי הקדים את המרכבה שלו שבא אחריו אף על פי שהאיש הנ"ל קשר את הסוסים בזריזות גדול מאד ורץ תכף אחרי המגיד אבל המגיד הלך כל כך בזריזות עד שבא להכפר רגלי והאיש עם המרכבה לא השיגו עד שעה שנכנס לרבנו ז"ל רשמתי זאת למען דעת גדל ההתלהבות והתשוקה של החרדים לדבר ה' לראות פני הצדיקים האמתיים הגדולים מהם אות קנ העתקה אות באות מאגרת של קדוש עליון המפרסם הגאון מורנו הרב אברהם זכר צדיק וקדוש לברכה הנקרא בפי כל רבי אברהם קאליסקיר אשר שלח מארץ הקדש לרבנו ז"ל וזהו שלום וישע רב לדבתונא דלבאי יתב הרב המפרסם קדוש יאמר לו, אתו חכמה ודעת אלהים השכל, כבוד קדשת שמו מורנו הרב רבי נחמן נרו יאיר, מגזע הקדש נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה זכותו יגן עלינו לנצח, יאיר אור השם עליו יזרח, ולכל בני ביתו והנלוים אליו שלום רב אמן כן יהי רצון. חדשות מארץ להודיע מביאת שלוחינו דהאי שתא בחדש שבט העבר ושמחנו מאד אשר שמענו משפעת שלומו. כי בא לביתו בשלום וראינו שקשר עבותות האהבה לא זזה, בכל לבבו דורש טובותינו ושם לדרך פעמיו ונהג נסיעתו בעצמו למדינת רייסין יהי כן ד' עמו. ומעין המארע בקדש בכל פרשת העבר עלינו אחרי נסיעת כבוד תורתו מאתנו כבר נתודע לו בודאי על ידי אהובנו השד"ר [השלוחא דרבנן] דאשתקד המפלא מורנו הרב רבי אליעזר, ועל הפשר שנתפשרנו עם אנשי מדינת וואלין עדין לא גבינו פעם אחת מהם, ואין אנו יודעים מה יהיה סוף דבר מזה. והנה אנחנו נבוכים בארץ מרב צער ודאגה, מצפה לישועת ה' בכל עת, כי עדין לא נושענו משום מקום, וגם ממדינת רייסין לא יש לנו שום ידיעה מה נעשה שם בנדון זה אחרי נסיעת כבוד תורתו לשם, ויתראה פנים ויספר להם מכל התלאה אשר מצאתנו. מצפים אנו שיודיע לנו רום מעלתו כבוד תורתו בפרטיות מכל אשר עשה שם. וזאת ידע מה שנשארנו חיבים להשר הכל מכרחים אנחנו לשלם וקשה כח הסבל מזה שנוגשים אותנו בכל עת בפחדים ובמוראים. ובנסים ונפלאות עד שאנו מוצאים לראות בכל עת ההכרחיות השם יתברך מזמין מקום, וחכיתי לה' המסתיר פניו, וקויתי לו לישועתו, ובו שברתי ישוב ירחמנו כימות עניתנו כן ישמחנו [מכאן ואילך נכתב בכתב ידו הקדוש בעצמו של הגאון הנ"ל] אני בעז אהבתי אהבת תמיד, תהלתו בפי בעטור ועטוף נפשי לה' יאיר ה' פניו אתו מאתר בית שכינתה ונהיר עלוהי הולך ואור בהלו נרו עלי ראשו אור עולם, ויחזק במעזו עז מה' סוף מעשה במחשבה תחלה, ונפשי יודעת מאד ברחימו לנצח ודורש שלום תורתו ומעתיר בעדו כמו כן יעשה גם הוא להעתיר עבורי בכל עת. נאום הקטן אברהם בן אדוני אבי מורנו הרב אלכסנדר כ"ץ זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. נכדי האברך מורנו הרב ישראל אליעזר שיחיה דורש שלומו מלב ונפש ומתאוה לתפילתו
אות קמז

קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּסָמוּךְ

שָׁאַל לוֹ אֶחָד

מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְקָרְבָם וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עִמָּם

אָמַר לוֹ שֶׁאֵין לוֹ עַתָּה דִּבּוּרִים.

וְאָמַר שֶׁנּוֹדַע לִי עַתָּה עַל פָּסוּק כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּךָ אֲנִי

אֵיךְ יְכוֹלִין לִרְאוֹת מָתַי שֶׁרוֹצִין אֶת הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב.

וְגַם הָיָה חִדּוּשׁ אֶצְלִי

מִפְּנֵי מָה עַל פָּסוּק זֶה דַּיְקָא.

אַךְ אֲנִי חוֹשֵׁב מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲבר עַל הַיָּם

אַךְ לָמָּה לָכֶם זאת מַה צּרֶךְ לָכֶם בָּזֶה.

וְאִם אֲפִילּוּ הָיִיתִי יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ זאת בְּמוּסָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ צרֶךְ לַכּל

אַךְ אֵין לִי עַתָּה דִּבּוּרִים.

אַחַר כָּךְ הָיָה הוֹלֵךְ וָשָׁב בַּבַּיִת

וְעָנָה וְאָמַר אֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן יוֹתֵר מִכָּל הַגְּדוֹלִים

זֶה יֵשׁ לוֹ מָמוֹן וְזֶה יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף, וְזֶה יֵשׁ לוֹ עֲיָרוֹת

וַאֲנִי אֵין לִי כְּלוּם.

אַךְ זאת כָּל נֶחָמָתִי

כְּשֶׁאֲנִי מַזְכִּיר שֶׁבְּעָלְמָא דִקְשׁוֹט יִהְיוּ כֻּלָּם צְרִיכִים לִי

וִישְׁתּוֹקְקוּ כֻּלָּם לִשְׁמעַ הַחִדּוּשִׁים שֶׁאֲנִי מְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע.

מַהוּ אֲנִי ?!

רַק, מַה שֶּׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מְחַדֵּשׁ

אות קמח

[גַּם זֶה [אָמַר] קדֶם אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל]

אוֹתִי צְרִיכִים כָּל הָעוֹלָם

לא מִבָּעֲיָא אַתֶּם וּכְמוֹתְכֶם אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם

אֶלָּא אַפִילּוּ אוֹתָן הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל

אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִילָּה

וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בִּתְפִילָּה.

וְגַם אֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאד שֶׁהוֹלְכִים כְּבָר רַק בְּיִחוּדִים

אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים

וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים

וְכִמְדֻמֶּה שֶׁחִשֵּׁב עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים.

אות קמט

הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע הָלַךְ חֲצִי פַּרְסָה בְּרַגְלָיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶצְלוֹ

לְקַבֵּל פָּנָיו כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהָיָה סָמוּךְ לְקַאנִיבְלַאד

כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָסַע דֶּרֶךְ שָׁם לְבֵיתוֹ

וְרָאָהוּ שָׁם אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד אֵצֶל הַגֶּשֶׁר סָמוּךְ לָעִיר

וְנִתְבַּהֵל מְאד

וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּלֵךְ וְיוֹדִיעַ בְּלַחַשׁ לְהַמַּגִּיד

שֶׁיִּסַּע אֶצְלוֹ לַכְּפָר הַסָּמוּךְ חֲצִי פַּרְסָה.

כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא רָצָה לַעֲמד וְלִכְנס בָּעִיר

וְרָץ הָאִישׁ הַנַּ"ל

וּבָא בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה וְהוֹדִיעַ לְהַמַּגִּיד.

וְהַמַּגִּיד הָיָה אָז בַּחוּץ וְדִבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּלִי כּוֹבַע וּבְלִי חֲגוֹרָה.

וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּגִּיד שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִמְצָא שָׁם

צָעַק בַּחֲרָדָה מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה וְאָמַר לְהָאִישׁ הַנַּ"ל

מְהֵרָה חוּשָׁה אֱסֹר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי וְרוּץ אַחֲרַי לַכְּפָר הַנַּ"ל

וַאֲנִי אֵלֵךְ רַגְלִי עַד שֶׁתַּשִּׂיגֵנִי

וְהַמַּגִּיד רָץ תֵּכֶף בְּבֶהָלָה בְּלִי כּוֹבַע וּבְלִי חֲגוֹרָה

עַד שֶׁיָּצָא מֵהָעִיר

וְכֵן רָץ יוֹתֵר עַד שֶׁבָּא לְהַכְּפָר בְּרַגְלָיו

כִּי הִקְדִּים אֶת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלּוֹ שֶׁבָּא אַחֲרָיו

אַף עַל פִּי שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל קָשַׁר אֶת הַסּוּסִים בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאד

וְרָץ תֵּכֶף אַחֲרֵי הַמַּגִּיד

אֲבָל הַמַּגִּיד הָלַךְ כָּל כָּךְ בִּזְרִיזוּת

עַד שֶׁבָּא לְהַכְּפָר רַגְלִי

וְהָאִישׁ עִם הַמֶּרְכָּבָה לא הִשִּׂיגוֹ

עַד שָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ זַ"ל

רָשַׁמְתִּי זאת

לְמַעַן דַּעַת גּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה'

לִרְאוֹת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים מֵהֶם

אות קנ

הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת שֶׁל קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן הַמְפֻרְסָם הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה הַנִּקְרָא בְּפִי כל רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶיר אֲשֶׁר שָׁלַח מֵאֶרֶץ הַקּדֶשׁ לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְזֶהוּ

שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לְדִבְתַוְנָא דְלִבָּאִי יָתֵב הָרַב הַמְפֻרְסָם קָדוֹשׁ יאמַר לוֹ, אִתּוֹ חָכְמָה וְדַעַת אֱלהִים הַשְׂכֵּל, כְּבוֹד קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, מִגֶּזַע הַקּדֶשׁ נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ לָנֶצַח, יָאִיר אוֹר הַשֵּׁם עָלָיו יִזְרַח, וּלְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ וְהַנִּלְוִים אֵלָיו שָׁלוֹם רָב אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

חֲדָשׁוֹת מֵאֶרֶץ לְהוֹדִיעַ מִבִּיאַת שְׁלוּחֵינוּ דְּהַאי שַׁתָּא בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט הֶעָבָר וְשָׂמַחְנוּ מְאד אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִשִּׁפְעַת שְׁלוֹמוֹ. כִּי בָא לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם וְרָאִינוּ שֶׁקֶּשֶׁר עֲבוֹתוֹת הָאַהֲבָה לא זָזָה, בְּכָל לְבָבוֹ דּוֹרֵשׁ טוֹבוֹתֵינוּ וְשָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו וְנָהַג נְסִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ לִמְדִינַת רַיְיסִין יְהִי כֵן ד' עִמּוֹ.

וּמֵעֵין הַמְּארָע בַּקּדֶשׁ בְּכָל פָּרָשַׁת הֶעָבָר עָלֵינוּ אַחֲרֵי נְסִיעַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ מֵאִתָּנוּ כְּבָר נִתְוַדַּע לוֹ בְּוַדַּאי עַל יְדֵי אֲהוּבֵנוּ הַשַּׁדָּ"ר [הַשְּׁלוּחָא דְרַבָּנָן] דְּאֶשְׁתָּקַד הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְעַל הַפֶּשֶׁר שֶׁנִּתְפַּשַּׁרְנוּ עִם אַנְשֵׁי מְדִינַת וָואלִין עֲדַיִן לא גָּבִינוּ פַּעַם אַחַת מֵהֶם, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה יִּהְיֶה סוֹף דָּבָר מִזֶּה. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נְבוּכִים בָּאָרֶץ מֵרב צַעַר וּדְאָגָה, מְצַפֶּה לִישׁוּעַת ה' בְּכָל עֵת, כִּי עֲדַיִן לא נוֹשַׁעְנוּ מִשּׁוּם מָקוֹם, וְגַם מִמְּדִינַת רַיִיסִין לא יֵשׁ לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה מַה נַּעֲשָׂה שָׁם בְּנִדּוֹן זֶה אַחֲרֵי נְסִיעַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לְשָׁם, וְיִתְרָאֶה פָּנִים וִיסַפֵּר לָהֶם מִכָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.

מְצַפִּים אָנוּ שֶׁיּוֹדִיעַ לָנוּ רוּם מַעֲלָתוֹ כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בִּפְרָטִיּוּת מִכָּל אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם. וְזאת יֵדַע מַה שֶּׁנִּשְׁאַרְנוּ חַיָּבִים לְהַשַּׂר הַכּל מֻכְרָחִים אֲנַחְנוּ לְשַׁלֵּם וְקָשֶׁה כּחַ הַסַּבָּל מִזֶּה שֶׁנּוֹגְשִׁים אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת בִּפְחָדִים וּבְמוֹרָאִים. וּבְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים לִרְאוֹת בְּכָל עֵת הַהֶכְרֵחִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין מָקוֹם, וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו, וְקִוִּיתִי לוֹ לִישׁוּעָתוֹ, וּבוֹ שִׂבְרָתִי יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ כֵּן יְשַׂמְּחֵנוּ

[מִכָּאן וְאֵילָךְ נִכְתַּב בִּכְתַב יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַנַּ"ל]

אֲנִי בְּעז אַהֲבָתִי אַהֲבַת תָּמִיד, תְּהִלָּתוֹ בְּפִי בְּעִטּוּר וְעִטּוּף נַפְשִׁי לַה' יָאִיר ה' פָּנָיו אִתּוֹ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ וְנָהִיר עֲלוֹהִי הוֹלֵךְ וָאוֹר בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשׁוֹ אוֹר עוֹלָם, וִיחַזֵּק בְּמָעֻזּוֹ עז מֵה' סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאד בִּרְחִימוּ לָנֶצַח וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹם תּוֹרָתוֹ וּמַעְתִּיר בַּעֲדוֹ כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה גַּם הוּא לְהַעְתִּיר עֲבוּרִי בְּכָל עֵת.

נְאוּם הַקָּטָן אַבְרָהָם בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב אֲלֶכְּסַנְדֶּר כַּ"ץ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. נֶכְדִּי הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל אֱלִיעֶזֶר שֶׁיִּחְיֶה דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ וּמִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתוֹ
שיחות הר"ן - אות רפו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי בזו הלשון. אתה הלא מדבר עם אנשים. יש לך לשאול אותם: מה ?! ואמר תבה זאת "מה" בהמשכה ובקול גדול מעמק הלב כלומר שראוי לשאל לבני אדם שאין חושבין על אחריתם "מה ?! " כלומר, לאחר כל הסכסוכים והבלבולים והמניעות והטענות ואמתלאות של שטות והבל שיש לרב בני אדם תרוצים של שקר על שרחוקים מהשם יתברך אף על פי כן סוף כל סוף מה יהיה ממך מה תעשה באחריתך ומה תשיב שולחך דבר ומה אתה חושב וכי אין אתה יודע שאתה גר בארץ הזאת וכל ימי שנותינו הבל וריק כצל עובר וכענן כלה וכו' ?! וכל זה אדם...
חיי מוהר"ן - שסב - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...מוהר"ן - שסב - מעלת תורתו וספריו הקדושים אות שסב התורות והמאמרים שבספריו הקדושים הם כלליות וכל מה שאתה ממשמש בהם אתה מוצא בהם טעם נפלא וחדש ומתוק לחך ומאיר עינים מאד ויש בהם עמקות גדול בדרך פשט ובדרך סוד ונסתר. כי כל התורות יש בהם סודות נסתרים ונפלאים ונוראים מאד מאד. ואי אפשר לבאר זאת. גם בכל מאמר יש כונות של מצוות שכל מאמר שיך לאיזה כונות המבארים בכתבים ב"עץ חיים" ו"פרי עץ חיים". כגון התורה של מי האיש החפץ חיים [בלקוטי א' סימן ל"ג] יש בו סוד כונת לולב אף על פי שלא נזכר בו דבר ממצות לולב וכן בקרב...
שיחות הר"ן - אות קט
שיחות הר"ן - אות קט רבי שמעון בן יוחאי קדש כל כך את לשון התרגום עד שאפילו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך
ספר המידות - בית
...המידות - בית חלק א' א. בית שאין דרין בו יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פז - כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית
...לפגם הברית דע, שכונת אלול הם תקון לפגם הברית כי סוד כונות אלול הוא "הנותן בים דרך" להאיר בחינת דרך בים ודרך זה נפתח בחדש אלול ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים וארבעה] אורות בבחינת ים, בחינת אמונה והוא נטה מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת: "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה נקראת דרך, כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה ויש דרך אחר, בחינת:"דרך אשה מנאפת" והכלל שעקר הפגם בבחינת דרך, שלא האיר הדרך בים ולפעמים מחמת זה הפגם יוכל לאבד את זווגו כי מאחר שנטה מזווגו, קש...
שיחות הר"ן - אות קמד
...עדין החולאת שלו דהינו ההוסט [שעול, שחפת] מתגבר עליו ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין שם שכשמתפללין...
ספר המידות - חדושין דאוריתא
...שני א. לפי החדוש שאדם מחדש בתורה, כן נמשך לו הארה מקדשת ארץ ישראל. ב. על ידי אסמכתות נשפע פרנסה גדולה לעולם. וזה כי יש כמה דברים, שלא מצינו לו מקרא מן התורה, וטרחו חכמינו, זכרונם לברכה, למצא להם אסמכתא בעלמא. ג. על ידי חדושין דאוריתא נתגלה השגחת השם יתברך יותר לבני אדם. ד. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ה. על ידי חדושין דאוריתא נתוסף גרים. ו. כשאדם רוצה להשיג איזהו השגה בתורה, אזי נתעורר עליו קטרוג גדול, ואז הוא בסכנה גדולה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים
...קא - בקרוב עלי מרעים [לשון החברים] בקרוב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו הענין הוא כך, כי "ביה ה' צור עולמים" הינו בראשית ברא כי בתורה שנקראת 'ראשית ברא עולמים' כי יוד, הוא השכל של התורה והא, הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה והינו בי"ה ה' צור עולמים הינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל וכתיב: "אדם אתם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אתם קרויין אדם, ואין עכו"ם קרויין אדם' כי יש ע' אנפין נהירין, ויש ע' אנפין חשוכין כי יש שני כחות כמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמא - כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם
...רמא - כשיש דינים, חס ושלום כשיש דינים, חס ושלום אזי המדת הדין היה מכלה את האדם, חס ושלום אבל המדת הדין אין לה כח לכלות לגמרי כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חצי כלים והם אינם כלים' אבל האדם יש לו כח לכלות לגמרי את חברו, חס ושלום ועל כן כשיש דינים על אדם אחד, חס ושלום ובא אדם אחר ועומד וחולק עליו אזי מדת הדין מסתלק ממנו כי הם רוצים יותר שינקם בו האדם כי יש לו כח כנ"ל על כן מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתקון העולם הוא חולק לפעמים בכונה על צדיק אחד כדי לסלק מעליו מדת הדין כנ"ל כי יסמכו עליו שהוא ינקם...
שיחות הר"ן - אות רסט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו' ולפעמים יש להאדם בלבולים גדולים מזה ענה ואמר: מה צריכין להתבלבל איך שעושין עושין ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 11_02_2026 השעה 06:00:51 - wesi2