ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל
אות קמז קדם שנסע לארץ ישראל בסמוך שאל לו אחד מפני מה אינו מקרבם ואינו מדבר עמם אמר לו שאין לו עתה דבורים. ואמר שנודע לי עתה על פסוק כי תעבר במים אתך אני איך יכולין לראות מתי שרוצין את האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם היה חדוש אצלי מפני מה על פסוק זה דיקא. אך אני חושב מחמת שאני צריך לעבר על הים אך למה לכם זאת מה צרך לכם בזה. ואם אפילו הייתי יכול להלביש זאת במוסר שיהיה בו צרך לכל אך אין לי עתה דבורים. אחר כך היה הולך ושב בבית וענה ואמר אני עני ואביון יותר מכל הגדולים זה יש לו ממון וזה יש לו כסף, וזה יש לו עירות ואני אין לי כלום. אך זאת כל נחמתי כשאני מזכיר שבעלמא דקשוט יהיו כלם צריכים לי וישתוקקו כלם לשמע החדושים שאני מחדש בכל עת ובכל רגע. מהו אני ?! רק, מה שהנשמה שלי מחדש אות קמח [גם זה [אמר] קדם ארץ ישראל] אותי צריכים כל העולם לא מבעיא אתם וכמותכם אתם יודעים בעצמכם אלא אפילו אותן הצדיקים שיכולין כבר להתפלל אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל מהו תפילה ולהראות להם דרך בתפילה. וגם אפילו צדיקים גדולים מאד שהולכים כבר רק ביחודים אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל הדרך ביחודים ולהראות להם דרך ביחודים וכמדמה שחשב עוד כמה דברים. אות קמט המגיד מטירהאוויצע הלך חצי פרסה ברגליו במהירות גדול אצלו לקבל פניו כשבא מארץ ישראל והיה סמוך לקאניבלאד כי רבנו זכרונו לברכה נסע דרך שם לביתו וראהו שם איש אחד מאנשי המגיד אצל הגשר סמוך לעיר ונתבהל מאד ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שילך ויודיע בלחש להמגיד שיסע אצלו לכפר הסמוך חצי פרסה. כי רבנו זכרונו לברכה לא רצה לעמד ולכנס בעיר ורץ האיש הנ"ל ובא בבהלה גדולה והודיע להמגיד. והמגיד היה אז בחוץ ודבר עם אנשים בלי כובע ובלי חגורה. ותכף ומיד כששמע המגיד שהוא זכרונו לברכה נמצא שם צעק בחרדה מגדל השמחה ואמר להאיש הנ"ל מהרה חושה אסר המרכבה שלי ורוץ אחרי לכפר הנ"ל ואני אלך רגלי עד שתשיגני והמגיד רץ תכף בבהלה בלי כובע ובלי חגורה עד שיצא מהעיר וכן רץ יותר עד שבא להכפר ברגליו כי הקדים את המרכבה שלו שבא אחריו אף על פי שהאיש הנ"ל קשר את הסוסים בזריזות גדול מאד ורץ תכף אחרי המגיד אבל המגיד הלך כל כך בזריזות עד שבא להכפר רגלי והאיש עם המרכבה לא השיגו עד שעה שנכנס לרבנו ז"ל רשמתי זאת למען דעת גדל ההתלהבות והתשוקה של החרדים לדבר ה' לראות פני הצדיקים האמתיים הגדולים מהם אות קנ העתקה אות באות מאגרת של קדוש עליון המפרסם הגאון מורנו הרב אברהם זכר צדיק וקדוש לברכה הנקרא בפי כל רבי אברהם קאליסקיר אשר שלח מארץ הקדש לרבנו ז"ל וזהו שלום וישע רב לדבתונא דלבאי יתב הרב המפרסם קדוש יאמר לו, אתו חכמה ודעת אלהים השכל, כבוד קדשת שמו מורנו הרב רבי נחמן נרו יאיר, מגזע הקדש נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה זכותו יגן עלינו לנצח, יאיר אור השם עליו יזרח, ולכל בני ביתו והנלוים אליו שלום רב אמן כן יהי רצון. חדשות מארץ להודיע מביאת שלוחינו דהאי שתא בחדש שבט העבר ושמחנו מאד אשר שמענו משפעת שלומו. כי בא לביתו בשלום וראינו שקשר עבותות האהבה לא זזה, בכל לבבו דורש טובותינו ושם לדרך פעמיו ונהג נסיעתו בעצמו למדינת רייסין יהי כן ד' עמו. ומעין המארע בקדש בכל פרשת העבר עלינו אחרי נסיעת כבוד תורתו מאתנו כבר נתודע לו בודאי על ידי אהובנו השד"ר [השלוחא דרבנן] דאשתקד המפלא מורנו הרב רבי אליעזר, ועל הפשר שנתפשרנו עם אנשי מדינת וואלין עדין לא גבינו פעם אחת מהם, ואין אנו יודעים מה יהיה סוף דבר מזה. והנה אנחנו נבוכים בארץ מרב צער ודאגה, מצפה לישועת ה' בכל עת, כי עדין לא נושענו משום מקום, וגם ממדינת רייסין לא יש לנו שום ידיעה מה נעשה שם בנדון זה אחרי נסיעת כבוד תורתו לשם, ויתראה פנים ויספר להם מכל התלאה אשר מצאתנו. מצפים אנו שיודיע לנו רום מעלתו כבוד תורתו בפרטיות מכל אשר עשה שם. וזאת ידע מה שנשארנו חיבים להשר הכל מכרחים אנחנו לשלם וקשה כח הסבל מזה שנוגשים אותנו בכל עת בפחדים ובמוראים. ובנסים ונפלאות עד שאנו מוצאים לראות בכל עת ההכרחיות השם יתברך מזמין מקום, וחכיתי לה' המסתיר פניו, וקויתי לו לישועתו, ובו שברתי ישוב ירחמנו כימות עניתנו כן ישמחנו [מכאן ואילך נכתב בכתב ידו הקדוש בעצמו של הגאון הנ"ל] אני בעז אהבתי אהבת תמיד, תהלתו בפי בעטור ועטוף נפשי לה' יאיר ה' פניו אתו מאתר בית שכינתה ונהיר עלוהי הולך ואור בהלו נרו עלי ראשו אור עולם, ויחזק במעזו עז מה' סוף מעשה במחשבה תחלה, ונפשי יודעת מאד ברחימו לנצח ודורש שלום תורתו ומעתיר בעדו כמו כן יעשה גם הוא להעתיר עבורי בכל עת. נאום הקטן אברהם בן אדוני אבי מורנו הרב אלכסנדר כ"ץ זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. נכדי האברך מורנו הרב ישראל אליעזר שיחיה דורש שלומו מלב ונפש ומתאוה לתפילתו
אות קמז

קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּסָמוּךְ

שָׁאַל לוֹ אֶחָד

מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְקָרְבָם וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עִמָּם

אָמַר לוֹ שֶׁאֵין לוֹ עַתָּה דִּבּוּרִים.

וְאָמַר שֶׁנּוֹדַע לִי עַתָּה עַל פָּסוּק כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּךָ אֲנִי

אֵיךְ יְכוֹלִין לִרְאוֹת מָתַי שֶׁרוֹצִין אֶת הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב.

וְגַם הָיָה חִדּוּשׁ אֶצְלִי

מִפְּנֵי מָה עַל פָּסוּק זֶה דַּיְקָא.

אַךְ אֲנִי חוֹשֵׁב מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲבר עַל הַיָּם

אַךְ לָמָּה לָכֶם זאת מַה צּרֶךְ לָכֶם בָּזֶה.

וְאִם אֲפִילּוּ הָיִיתִי יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ זאת בְּמוּסָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ צרֶךְ לַכּל

אַךְ אֵין לִי עַתָּה דִּבּוּרִים.

אַחַר כָּךְ הָיָה הוֹלֵךְ וָשָׁב בַּבַּיִת

וְעָנָה וְאָמַר אֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן יוֹתֵר מִכָּל הַגְּדוֹלִים

זֶה יֵשׁ לוֹ מָמוֹן וְזֶה יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף, וְזֶה יֵשׁ לוֹ עֲיָרוֹת

וַאֲנִי אֵין לִי כְּלוּם.

אַךְ זאת כָּל נֶחָמָתִי

כְּשֶׁאֲנִי מַזְכִּיר שֶׁבְּעָלְמָא דִקְשׁוֹט יִהְיוּ כֻּלָּם צְרִיכִים לִי

וִישְׁתּוֹקְקוּ כֻּלָּם לִשְׁמעַ הַחִדּוּשִׁים שֶׁאֲנִי מְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע.

מַהוּ אֲנִי ?!

רַק, מַה שֶּׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מְחַדֵּשׁ

אות קמח

[גַּם זֶה [אָמַר] קדֶם אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל]

אוֹתִי צְרִיכִים כָּל הָעוֹלָם

לא מִבָּעֲיָא אַתֶּם וּכְמוֹתְכֶם אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם

אֶלָּא אַפִילּוּ אוֹתָן הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל

אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִילָּה

וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בִּתְפִילָּה.

וְגַם אֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאד שֶׁהוֹלְכִים כְּבָר רַק בְּיִחוּדִים

אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים

וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים

וְכִמְדֻמֶּה שֶׁחִשֵּׁב עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים.

אות קמט

הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע הָלַךְ חֲצִי פַּרְסָה בְּרַגְלָיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶצְלוֹ

לְקַבֵּל פָּנָיו כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהָיָה סָמוּךְ לְקַאנִיבְלַאד

כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָסַע דֶּרֶךְ שָׁם לְבֵיתוֹ

וְרָאָהוּ שָׁם אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד אֵצֶל הַגֶּשֶׁר סָמוּךְ לָעִיר

וְנִתְבַּהֵל מְאד

וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּלֵךְ וְיוֹדִיעַ בְּלַחַשׁ לְהַמַּגִּיד

שֶׁיִּסַּע אֶצְלוֹ לַכְּפָר הַסָּמוּךְ חֲצִי פַּרְסָה.

כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא רָצָה לַעֲמד וְלִכְנס בָּעִיר

וְרָץ הָאִישׁ הַנַּ"ל

וּבָא בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה וְהוֹדִיעַ לְהַמַּגִּיד.

וְהַמַּגִּיד הָיָה אָז בַּחוּץ וְדִבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּלִי כּוֹבַע וּבְלִי חֲגוֹרָה.

וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּגִּיד שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִמְצָא שָׁם

צָעַק בַּחֲרָדָה מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה וְאָמַר לְהָאִישׁ הַנַּ"ל

מְהֵרָה חוּשָׁה אֱסֹר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי וְרוּץ אַחֲרַי לַכְּפָר הַנַּ"ל

וַאֲנִי אֵלֵךְ רַגְלִי עַד שֶׁתַּשִּׂיגֵנִי

וְהַמַּגִּיד רָץ תֵּכֶף בְּבֶהָלָה בְּלִי כּוֹבַע וּבְלִי חֲגוֹרָה

עַד שֶׁיָּצָא מֵהָעִיר

וְכֵן רָץ יוֹתֵר עַד שֶׁבָּא לְהַכְּפָר בְּרַגְלָיו

כִּי הִקְדִּים אֶת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלּוֹ שֶׁבָּא אַחֲרָיו

אַף עַל פִּי שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל קָשַׁר אֶת הַסּוּסִים בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאד

וְרָץ תֵּכֶף אַחֲרֵי הַמַּגִּיד

אֲבָל הַמַּגִּיד הָלַךְ כָּל כָּךְ בִּזְרִיזוּת

עַד שֶׁבָּא לְהַכְּפָר רַגְלִי

וְהָאִישׁ עִם הַמֶּרְכָּבָה לא הִשִּׂיגוֹ

עַד שָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ זַ"ל

רָשַׁמְתִּי זאת

לְמַעַן דַּעַת גּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה'

לִרְאוֹת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים מֵהֶם

אות קנ

הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת שֶׁל קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן הַמְפֻרְסָם הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה הַנִּקְרָא בְּפִי כל רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶיר אֲשֶׁר שָׁלַח מֵאֶרֶץ הַקּדֶשׁ לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְזֶהוּ

שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לְדִבְתַוְנָא דְלִבָּאִי יָתֵב הָרַב הַמְפֻרְסָם קָדוֹשׁ יאמַר לוֹ, אִתּוֹ חָכְמָה וְדַעַת אֱלהִים הַשְׂכֵּל, כְּבוֹד קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, מִגֶּזַע הַקּדֶשׁ נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ לָנֶצַח, יָאִיר אוֹר הַשֵּׁם עָלָיו יִזְרַח, וּלְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ וְהַנִּלְוִים אֵלָיו שָׁלוֹם רָב אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

חֲדָשׁוֹת מֵאֶרֶץ לְהוֹדִיעַ מִבִּיאַת שְׁלוּחֵינוּ דְּהַאי שַׁתָּא בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט הֶעָבָר וְשָׂמַחְנוּ מְאד אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִשִּׁפְעַת שְׁלוֹמוֹ. כִּי בָא לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם וְרָאִינוּ שֶׁקֶּשֶׁר עֲבוֹתוֹת הָאַהֲבָה לא זָזָה, בְּכָל לְבָבוֹ דּוֹרֵשׁ טוֹבוֹתֵינוּ וְשָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו וְנָהַג נְסִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ לִמְדִינַת רַיְיסִין יְהִי כֵן ד' עִמּוֹ.

וּמֵעֵין הַמְּארָע בַּקּדֶשׁ בְּכָל פָּרָשַׁת הֶעָבָר עָלֵינוּ אַחֲרֵי נְסִיעַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ מֵאִתָּנוּ כְּבָר נִתְוַדַּע לוֹ בְּוַדַּאי עַל יְדֵי אֲהוּבֵנוּ הַשַּׁדָּ"ר [הַשְּׁלוּחָא דְרַבָּנָן] דְּאֶשְׁתָּקַד הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְעַל הַפֶּשֶׁר שֶׁנִּתְפַּשַּׁרְנוּ עִם אַנְשֵׁי מְדִינַת וָואלִין עֲדַיִן לא גָּבִינוּ פַּעַם אַחַת מֵהֶם, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה יִּהְיֶה סוֹף דָּבָר מִזֶּה. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נְבוּכִים בָּאָרֶץ מֵרב צַעַר וּדְאָגָה, מְצַפֶּה לִישׁוּעַת ה' בְּכָל עֵת, כִּי עֲדַיִן לא נוֹשַׁעְנוּ מִשּׁוּם מָקוֹם, וְגַם מִמְּדִינַת רַיִיסִין לא יֵשׁ לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה מַה נַּעֲשָׂה שָׁם בְּנִדּוֹן זֶה אַחֲרֵי נְסִיעַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לְשָׁם, וְיִתְרָאֶה פָּנִים וִיסַפֵּר לָהֶם מִכָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.

מְצַפִּים אָנוּ שֶׁיּוֹדִיעַ לָנוּ רוּם מַעֲלָתוֹ כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בִּפְרָטִיּוּת מִכָּל אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם. וְזאת יֵדַע מַה שֶּׁנִּשְׁאַרְנוּ חַיָּבִים לְהַשַּׂר הַכּל מֻכְרָחִים אֲנַחְנוּ לְשַׁלֵּם וְקָשֶׁה כּחַ הַסַּבָּל מִזֶּה שֶׁנּוֹגְשִׁים אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת בִּפְחָדִים וּבְמוֹרָאִים. וּבְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים לִרְאוֹת בְּכָל עֵת הַהֶכְרֵחִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין מָקוֹם, וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו, וְקִוִּיתִי לוֹ לִישׁוּעָתוֹ, וּבוֹ שִׂבְרָתִי יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ כֵּן יְשַׂמְּחֵנוּ

[מִכָּאן וְאֵילָךְ נִכְתַּב בִּכְתַב יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַנַּ"ל]

אֲנִי בְּעז אַהֲבָתִי אַהֲבַת תָּמִיד, תְּהִלָּתוֹ בְּפִי בְּעִטּוּר וְעִטּוּף נַפְשִׁי לַה' יָאִיר ה' פָּנָיו אִתּוֹ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ וְנָהִיר עֲלוֹהִי הוֹלֵךְ וָאוֹר בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשׁוֹ אוֹר עוֹלָם, וִיחַזֵּק בְּמָעֻזּוֹ עז מֵה' סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאד בִּרְחִימוּ לָנֶצַח וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹם תּוֹרָתוֹ וּמַעְתִּיר בַּעֲדוֹ כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה גַּם הוּא לְהַעְתִּיר עֲבוּרִי בְּכָל עֵת.

נְאוּם הַקָּטָן אַבְרָהָם בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב אֲלֶכְּסַנְדֶּר כַּ"ץ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. נֶכְדִּי הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל אֱלִיעֶזֶר שֶׁיִּחְיֶה דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ וּמִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים
...בזה הוא גוזל ממנו בנים דע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא לו הממון הינו על ידי שמתנוצץ ומתפשט אורות מאור נפשה אלו האורות הם בחינת הממון כי הממון הוא ממקום הנפש, כמבאר במקום אחר ונפש היא בחינת נקבה כידוע בכתבי האר"י כי היא הבחינה האחרונה מן נפש רוח נשמה וכן כלל נפש רוח ונשמה שלה, הוא בחינת נפש נגדו כי כלל המדרגה התחתונה היא בחינות נפש, בחינת נקבה, נגד מדרגה שלמעלה הימנה על כן, על ידי בח
מהו סוד העיבור? כיצד הוא אפשרי?
...הוא אפשרי? אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם החכמה כי בודאי צריך להודיע להם החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י כלל הדבר כי אלו האנשים הנ"ל בזו אותו, זכרונו לברכה, בכל מיני בזיונות וכו' והוא סבל הכל ולא רצה לגלות להם בשום אפן מי הוא ורמה אותם בכונה ובלבל דעתם מאד מאד עד שהיו מבזים אותו בכל פעם על שבכל פעם הוא משנה עניניו פעם אחד דבר עמהם עד שנדמה להם בברור שהוא מלגורנא וכו' ואחר כך ראו שלא כן הוא ובזו אותו מאד מאד ופעם אחד דבר עמהם ונדמה להם שהוא בן הקאמרנער דהינו בן המגיד מקאמרנא שהיה אז מחלקת גדול עמו כמפרסם ואחר כך בתוך הדברים התחיל הוא זכרונו לברכה, לקלל את הקאמרנער...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת
...מוהר"ן ח"א - תורה רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית" וזה המעין בתחלה הוא צר וקטן ואחר כך מתרחב ומתפשט יותר ויותר, עד שנעשה ממנו נהרות והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
...יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש הנעלם נמצא שהוא מסירת נפש וכן...
ספר המידות - אלמן
ספר המידות - אלמן א. מי שמתה אשתו, יאמר בכל יום פרשת אשם, עד שישא אשה אחרת. חלק שני א. על ידי שקר דבריו אינם נשמעים, גם על ידי שקר מאלמן, חס ושלום, כמה נשים. ב. כשמתה אשתו של אדם, אזי כאלו נחסר לו עצם מעצמיו, אבל הצדיק, אף על פי שאשתו מתה, אינו נחסר לו עצם. וזהו: אלמן אותיות א'חת מ'הנה ל'א נ'שברה. ארץ ישראל
לזרוק את השכל. מדוע וכיצד?
...מדוע וכיצד? breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור העקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ו - עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה ו - על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול...
חיי מוהר"ן - קסד - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...- נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסד בסוכות תקס"ח בעת שהתחיל אצלו חלי ההוסט קדם שנסע ללמברג אז נשמע מפיו הקדוש בלילה הראשונה של סוכות ששאל תבת הוסט מה היא בלשון נכרים ובתחלה לא הבינו כונתו ואחר כך דבר מזה שבלשונם אשפיזא [אורח] נקרא הוסט. ושוב לא דבר בענין זה והזכיר אז מאמר רבותינו זכרונם לברכה שהיו רגילים לדבר בלשון חכמה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: רבי אבהו כד הוי משתעי בלשון חכמה וכו' וכיוצא בזה והנראה היה שרמז בשיחתו הקדושה לענין האשפיזין עלאין שנכנסו אל הסכה, ואין אתנו יודע...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 26_12_2025 השעה 18:04:03 - wesi2