ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל
אות קמז קדם שנסע לארץ ישראל בסמוך שאל לו אחד מפני מה אינו מקרבם ואינו מדבר עמם אמר לו שאין לו עתה דבורים. ואמר שנודע לי עתה על פסוק כי תעבר במים אתך אני איך יכולין לראות מתי שרוצין את האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם היה חדוש אצלי מפני מה על פסוק זה דיקא. אך אני חושב מחמת שאני צריך לעבר על הים אך למה לכם זאת מה צרך לכם בזה. ואם אפילו הייתי יכול להלביש זאת במוסר שיהיה בו צרך לכל אך אין לי עתה דבורים. אחר כך היה הולך ושב בבית וענה ואמר אני עני ואביון יותר מכל הגדולים זה יש לו ממון וזה יש לו כסף, וזה יש לו עירות ואני אין לי כלום. אך זאת כל נחמתי כשאני מזכיר שבעלמא דקשוט יהיו כלם צריכים לי וישתוקקו כלם לשמע החדושים שאני מחדש בכל עת ובכל רגע. מהו אני ?! רק, מה שהנשמה שלי מחדש אות קמח [גם זה [אמר] קדם ארץ ישראל] אותי צריכים כל העולם לא מבעיא אתם וכמותכם אתם יודעים בעצמכם אלא אפילו אותן הצדיקים שיכולין כבר להתפלל אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל מהו תפילה ולהראות להם דרך בתפילה. וגם אפילו צדיקים גדולים מאד שהולכים כבר רק ביחודים אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל הדרך ביחודים ולהראות להם דרך ביחודים וכמדמה שחשב עוד כמה דברים. אות קמט המגיד מטירהאוויצע הלך חצי פרסה ברגליו במהירות גדול אצלו לקבל פניו כשבא מארץ ישראל והיה סמוך לקאניבלאד כי רבנו זכרונו לברכה נסע דרך שם לביתו וראהו שם איש אחד מאנשי המגיד אצל הגשר סמוך לעיר ונתבהל מאד ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שילך ויודיע בלחש להמגיד שיסע אצלו לכפר הסמוך חצי פרסה. כי רבנו זכרונו לברכה לא רצה לעמד ולכנס בעיר ורץ האיש הנ"ל ובא בבהלה גדולה והודיע להמגיד. והמגיד היה אז בחוץ ודבר עם אנשים בלי כובע ובלי חגורה. ותכף ומיד כששמע המגיד שהוא זכרונו לברכה נמצא שם צעק בחרדה מגדל השמחה ואמר להאיש הנ"ל מהרה חושה אסר המרכבה שלי ורוץ אחרי לכפר הנ"ל ואני אלך רגלי עד שתשיגני והמגיד רץ תכף בבהלה בלי כובע ובלי חגורה עד שיצא מהעיר וכן רץ יותר עד שבא להכפר ברגליו כי הקדים את המרכבה שלו שבא אחריו אף על פי שהאיש הנ"ל קשר את הסוסים בזריזות גדול מאד ורץ תכף אחרי המגיד אבל המגיד הלך כל כך בזריזות עד שבא להכפר רגלי והאיש עם המרכבה לא השיגו עד שעה שנכנס לרבנו ז"ל רשמתי זאת למען דעת גדל ההתלהבות והתשוקה של החרדים לדבר ה' לראות פני הצדיקים האמתיים הגדולים מהם אות קנ העתקה אות באות מאגרת של קדוש עליון המפרסם הגאון מורנו הרב אברהם זכר צדיק וקדוש לברכה הנקרא בפי כל רבי אברהם קאליסקיר אשר שלח מארץ הקדש לרבנו ז"ל וזהו שלום וישע רב לדבתונא דלבאי יתב הרב המפרסם קדוש יאמר לו, אתו חכמה ודעת אלהים השכל, כבוד קדשת שמו מורנו הרב רבי נחמן נרו יאיר, מגזע הקדש נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה זכותו יגן עלינו לנצח, יאיר אור השם עליו יזרח, ולכל בני ביתו והנלוים אליו שלום רב אמן כן יהי רצון. חדשות מארץ להודיע מביאת שלוחינו דהאי שתא בחדש שבט העבר ושמחנו מאד אשר שמענו משפעת שלומו. כי בא לביתו בשלום וראינו שקשר עבותות האהבה לא זזה, בכל לבבו דורש טובותינו ושם לדרך פעמיו ונהג נסיעתו בעצמו למדינת רייסין יהי כן ד' עמו. ומעין המארע בקדש בכל פרשת העבר עלינו אחרי נסיעת כבוד תורתו מאתנו כבר נתודע לו בודאי על ידי אהובנו השד"ר [השלוחא דרבנן] דאשתקד המפלא מורנו הרב רבי אליעזר, ועל הפשר שנתפשרנו עם אנשי מדינת וואלין עדין לא גבינו פעם אחת מהם, ואין אנו יודעים מה יהיה סוף דבר מזה. והנה אנחנו נבוכים בארץ מרב צער ודאגה, מצפה לישועת ה' בכל עת, כי עדין לא נושענו משום מקום, וגם ממדינת רייסין לא יש לנו שום ידיעה מה נעשה שם בנדון זה אחרי נסיעת כבוד תורתו לשם, ויתראה פנים ויספר להם מכל התלאה אשר מצאתנו. מצפים אנו שיודיע לנו רום מעלתו כבוד תורתו בפרטיות מכל אשר עשה שם. וזאת ידע מה שנשארנו חיבים להשר הכל מכרחים אנחנו לשלם וקשה כח הסבל מזה שנוגשים אותנו בכל עת בפחדים ובמוראים. ובנסים ונפלאות עד שאנו מוצאים לראות בכל עת ההכרחיות השם יתברך מזמין מקום, וחכיתי לה' המסתיר פניו, וקויתי לו לישועתו, ובו שברתי ישוב ירחמנו כימות עניתנו כן ישמחנו [מכאן ואילך נכתב בכתב ידו הקדוש בעצמו של הגאון הנ"ל] אני בעז אהבתי אהבת תמיד, תהלתו בפי בעטור ועטוף נפשי לה' יאיר ה' פניו אתו מאתר בית שכינתה ונהיר עלוהי הולך ואור בהלו נרו עלי ראשו אור עולם, ויחזק במעזו עז מה' סוף מעשה במחשבה תחלה, ונפשי יודעת מאד ברחימו לנצח ודורש שלום תורתו ומעתיר בעדו כמו כן יעשה גם הוא להעתיר עבורי בכל עת. נאום הקטן אברהם בן אדוני אבי מורנו הרב אלכסנדר כ"ץ זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. נכדי האברך מורנו הרב ישראל אליעזר שיחיה דורש שלומו מלב ונפש ומתאוה לתפילתו
אות קמז

קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּסָמוּךְ

שָׁאַל לוֹ אֶחָד

מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְקָרְבָם וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עִמָּם

אָמַר לוֹ שֶׁאֵין לוֹ עַתָּה דִּבּוּרִים.

וְאָמַר שֶׁנּוֹדַע לִי עַתָּה עַל פָּסוּק כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּךָ אֲנִי

אֵיךְ יְכוֹלִין לִרְאוֹת מָתַי שֶׁרוֹצִין אֶת הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב.

וְגַם הָיָה חִדּוּשׁ אֶצְלִי

מִפְּנֵי מָה עַל פָּסוּק זֶה דַּיְקָא.

אַךְ אֲנִי חוֹשֵׁב מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲבר עַל הַיָּם

אַךְ לָמָּה לָכֶם זאת מַה צּרֶךְ לָכֶם בָּזֶה.

וְאִם אֲפִילּוּ הָיִיתִי יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ זאת בְּמוּסָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ צרֶךְ לַכּל

אַךְ אֵין לִי עַתָּה דִּבּוּרִים.

אַחַר כָּךְ הָיָה הוֹלֵךְ וָשָׁב בַּבַּיִת

וְעָנָה וְאָמַר אֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן יוֹתֵר מִכָּל הַגְּדוֹלִים

זֶה יֵשׁ לוֹ מָמוֹן וְזֶה יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף, וְזֶה יֵשׁ לוֹ עֲיָרוֹת

וַאֲנִי אֵין לִי כְּלוּם.

אַךְ זאת כָּל נֶחָמָתִי

כְּשֶׁאֲנִי מַזְכִּיר שֶׁבְּעָלְמָא דִקְשׁוֹט יִהְיוּ כֻּלָּם צְרִיכִים לִי

וִישְׁתּוֹקְקוּ כֻּלָּם לִשְׁמעַ הַחִדּוּשִׁים שֶׁאֲנִי מְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע.

מַהוּ אֲנִי ?!

רַק, מַה שֶּׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מְחַדֵּשׁ

אות קמח

[גַּם זֶה [אָמַר] קדֶם אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל]

אוֹתִי צְרִיכִים כָּל הָעוֹלָם

לא מִבָּעֲיָא אַתֶּם וּכְמוֹתְכֶם אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם

אֶלָּא אַפִילּוּ אוֹתָן הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל

אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִילָּה

וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בִּתְפִילָּה.

וְגַם אֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאד שֶׁהוֹלְכִים כְּבָר רַק בְּיִחוּדִים

אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים

וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים

וְכִמְדֻמֶּה שֶׁחִשֵּׁב עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים.

אות קמט

הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע הָלַךְ חֲצִי פַּרְסָה בְּרַגְלָיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶצְלוֹ

לְקַבֵּל פָּנָיו כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהָיָה סָמוּךְ לְקַאנִיבְלַאד

כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָסַע דֶּרֶךְ שָׁם לְבֵיתוֹ

וְרָאָהוּ שָׁם אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד אֵצֶל הַגֶּשֶׁר סָמוּךְ לָעִיר

וְנִתְבַּהֵל מְאד

וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּלֵךְ וְיוֹדִיעַ בְּלַחַשׁ לְהַמַּגִּיד

שֶׁיִּסַּע אֶצְלוֹ לַכְּפָר הַסָּמוּךְ חֲצִי פַּרְסָה.

כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא רָצָה לַעֲמד וְלִכְנס בָּעִיר

וְרָץ הָאִישׁ הַנַּ"ל

וּבָא בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה וְהוֹדִיעַ לְהַמַּגִּיד.

וְהַמַּגִּיד הָיָה אָז בַּחוּץ וְדִבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּלִי כּוֹבַע וּבְלִי חֲגוֹרָה.

וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּגִּיד שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִמְצָא שָׁם

צָעַק בַּחֲרָדָה מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה וְאָמַר לְהָאִישׁ הַנַּ"ל

מְהֵרָה חוּשָׁה אֱסֹר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי וְרוּץ אַחֲרַי לַכְּפָר הַנַּ"ל

וַאֲנִי אֵלֵךְ רַגְלִי עַד שֶׁתַּשִּׂיגֵנִי

וְהַמַּגִּיד רָץ תֵּכֶף בְּבֶהָלָה בְּלִי כּוֹבַע וּבְלִי חֲגוֹרָה

עַד שֶׁיָּצָא מֵהָעִיר

וְכֵן רָץ יוֹתֵר עַד שֶׁבָּא לְהַכְּפָר בְּרַגְלָיו

כִּי הִקְדִּים אֶת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלּוֹ שֶׁבָּא אַחֲרָיו

אַף עַל פִּי שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל קָשַׁר אֶת הַסּוּסִים בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאד

וְרָץ תֵּכֶף אַחֲרֵי הַמַּגִּיד

אֲבָל הַמַּגִּיד הָלַךְ כָּל כָּךְ בִּזְרִיזוּת

עַד שֶׁבָּא לְהַכְּפָר רַגְלִי

וְהָאִישׁ עִם הַמֶּרְכָּבָה לא הִשִּׂיגוֹ

עַד שָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ זַ"ל

רָשַׁמְתִּי זאת

לְמַעַן דַּעַת גּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה'

לִרְאוֹת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים מֵהֶם

אות קנ

הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת שֶׁל קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן הַמְפֻרְסָם הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה הַנִּקְרָא בְּפִי כל רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶיר אֲשֶׁר שָׁלַח מֵאֶרֶץ הַקּדֶשׁ לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְזֶהוּ

שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לְדִבְתַוְנָא דְלִבָּאִי יָתֵב הָרַב הַמְפֻרְסָם קָדוֹשׁ יאמַר לוֹ, אִתּוֹ חָכְמָה וְדַעַת אֱלהִים הַשְׂכֵּל, כְּבוֹד קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, מִגֶּזַע הַקּדֶשׁ נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ לָנֶצַח, יָאִיר אוֹר הַשֵּׁם עָלָיו יִזְרַח, וּלְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ וְהַנִּלְוִים אֵלָיו שָׁלוֹם רָב אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

חֲדָשׁוֹת מֵאֶרֶץ לְהוֹדִיעַ מִבִּיאַת שְׁלוּחֵינוּ דְּהַאי שַׁתָּא בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט הֶעָבָר וְשָׂמַחְנוּ מְאד אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִשִּׁפְעַת שְׁלוֹמוֹ. כִּי בָא לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם וְרָאִינוּ שֶׁקֶּשֶׁר עֲבוֹתוֹת הָאַהֲבָה לא זָזָה, בְּכָל לְבָבוֹ דּוֹרֵשׁ טוֹבוֹתֵינוּ וְשָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו וְנָהַג נְסִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ לִמְדִינַת רַיְיסִין יְהִי כֵן ד' עִמּוֹ.

וּמֵעֵין הַמְּארָע בַּקּדֶשׁ בְּכָל פָּרָשַׁת הֶעָבָר עָלֵינוּ אַחֲרֵי נְסִיעַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ מֵאִתָּנוּ כְּבָר נִתְוַדַּע לוֹ בְּוַדַּאי עַל יְדֵי אֲהוּבֵנוּ הַשַּׁדָּ"ר [הַשְּׁלוּחָא דְרַבָּנָן] דְּאֶשְׁתָּקַד הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְעַל הַפֶּשֶׁר שֶׁנִּתְפַּשַּׁרְנוּ עִם אַנְשֵׁי מְדִינַת וָואלִין עֲדַיִן לא גָּבִינוּ פַּעַם אַחַת מֵהֶם, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה יִּהְיֶה סוֹף דָּבָר מִזֶּה. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נְבוּכִים בָּאָרֶץ מֵרב צַעַר וּדְאָגָה, מְצַפֶּה לִישׁוּעַת ה' בְּכָל עֵת, כִּי עֲדַיִן לא נוֹשַׁעְנוּ מִשּׁוּם מָקוֹם, וְגַם מִמְּדִינַת רַיִיסִין לא יֵשׁ לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה מַה נַּעֲשָׂה שָׁם בְּנִדּוֹן זֶה אַחֲרֵי נְסִיעַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לְשָׁם, וְיִתְרָאֶה פָּנִים וִיסַפֵּר לָהֶם מִכָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.

מְצַפִּים אָנוּ שֶׁיּוֹדִיעַ לָנוּ רוּם מַעֲלָתוֹ כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בִּפְרָטִיּוּת מִכָּל אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם. וְזאת יֵדַע מַה שֶּׁנִּשְׁאַרְנוּ חַיָּבִים לְהַשַּׂר הַכּל מֻכְרָחִים אֲנַחְנוּ לְשַׁלֵּם וְקָשֶׁה כּחַ הַסַּבָּל מִזֶּה שֶׁנּוֹגְשִׁים אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת בִּפְחָדִים וּבְמוֹרָאִים. וּבְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים לִרְאוֹת בְּכָל עֵת הַהֶכְרֵחִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין מָקוֹם, וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו, וְקִוִּיתִי לוֹ לִישׁוּעָתוֹ, וּבוֹ שִׂבְרָתִי יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ כֵּן יְשַׂמְּחֵנוּ

[מִכָּאן וְאֵילָךְ נִכְתַּב בִּכְתַב יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַנַּ"ל]

אֲנִי בְּעז אַהֲבָתִי אַהֲבַת תָּמִיד, תְּהִלָּתוֹ בְּפִי בְּעִטּוּר וְעִטּוּף נַפְשִׁי לַה' יָאִיר ה' פָּנָיו אִתּוֹ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ וְנָהִיר עֲלוֹהִי הוֹלֵךְ וָאוֹר בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשׁוֹ אוֹר עוֹלָם, וִיחַזֵּק בְּמָעֻזּוֹ עז מֵה' סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאד בִּרְחִימוּ לָנֶצַח וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹם תּוֹרָתוֹ וּמַעְתִּיר בַּעֲדוֹ כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה גַּם הוּא לְהַעְתִּיר עֲבוּרִי בְּכָל עֵת.

נְאוּם הַקָּטָן אַבְרָהָם בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב אֲלֶכְּסַנְדֶּר כַּ"ץ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. נֶכְדִּי הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל אֱלִיעֶזֶר שֶׁיִּחְיֶה דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ וּמִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...- כל הדבורים הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
שיחות הר"ן - אות ג
...מאד בגדלת הבורא יתברך שמו ואי אפשר לבאר זאת בכתב ואמר: כי לגדלת הבורא יתברך אין שעור כי נעשים דברים נוראים בעולם, נפלאים ונוראים מאד ואין יודעים כלל הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה התכלית כי...
בחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה?
...בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות שחוש...
חיי מוהר"ן - שיח - מעלת המתקרבים אליו
...- שיח - מעלת המתקרבים אליו אות שיח אמר, לכנס אצלי ולהתקרב אלי הוא דבר קשה מאד ואפילו בני עצמם. וכי יש יותר מקרב מבנים אפילו הם כל אימת שרוצים לכנס אצלי יש על זה כמה בלבולים ומחשבות הטורדות וכיוצא. והעקר בשעת ההתחלה. וכל זמן שנקרא התחלה אז הוא קשה מאד להתקרב וגם אחר כך נעשה מה שנעשה אך בהתחלה כל זמן שנקרא התחלה הוא דבר נמנע וקשה וכבד מאד לכנס ולהתקרב אות שיט אמר לאחד, אני אעשה מכם כתות כתות אות שכ אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו...
שיחות הר"ן - אות נב
...הר"ן - אות נב מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך כי מלא כל הארץ כבודו ואפילו מספורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב: "ספרו בגוים כבודו" שאפילו בספורי הגויים צועק כבוד השם יתברך כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחבה גדולה וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרצה בפיו זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך...
ספר המידות - רפואה
...המידות - רפואה חלק שני א. דע, שיש לכל עשב ועשב כח מיחד לרפאות איזהו חולאת מיחדת, וכל זה אינו למי שלא שמר אמונתו ובריתו, ולא שמר את עצמו מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיחדים לרפאותו. ב. על ידי עיון עמק בסודות התורה יכול לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
...תורה נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית: תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו: 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה...
שיחות הר"ן - אות ח
שיחות הר"ן - אות ח כשלומדין מלי דפורענותא כגון כשלומדין הלכות אבלות וכיוצא אין לעין שם הרבה כי אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו כי המחשבה יש לה תקף גדול כמבאר במקומות אחרים ועל כן צריכין לעבר במהירות מקומות כאלו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כז - מִי שֶׁהוּא פַּרְנַס חֹדֶשׁ אוֹ מַנְהִיג
...פרנס חדש או מנהיג מי שהוא פרנס חדש או מנהיג והוא מנהיג בכשרות ובישר ורואה ומסתכל להטיל המשאוי על כל אחד כראוי לו כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות דמים' בשכם 'לשון הרע' "וישמע...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2813 שניות - עכשיו 09_11_2025 השעה 12:52:58 - wesi2