אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=545 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב

"בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי"

בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵינוֹ מְקַנֵּא שׁוּם צַדִּיק

לא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלא בָּעוֹלָם הַבָּא

רַק אוֹתוֹ לְבַדּוֹ יִתְבָּרַך.

וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וְאִם הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם

יֵשׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵר מֵתִים וְכוּ'

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ'

וּשְׁאָר מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם אוֹתָם

וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל וְכוּ'

וּמַאי מִתְפַּלֵּל? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי וְכוּ'

וּבְוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם מִצְוֹת הַתּוֹרָה וּתְפִילָּה

כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

וכמה רחוק בֵּין קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ וּבֵין תְּפִילָּה שֶׁלּוֹ

לְתוֹרָה וּתְפִילָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי כָּל אֶחָד עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ

וכאן breslev.eip.co.il/?key=563 - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'

וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת וְכוּ'

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לָבוֹא לְמַדְרֵגוֹת גְּדוֹלוֹת וְכוּ'

וְאָמַר אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁקּוֹרִין "גִּיטֶר יוּד" כָּמוֹנִי מַמָּשׁ

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2360 - שיחות הר"ו - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'

אמר רבי נחמן מברסלב:

בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מְסַפֵּר מֵעצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ הַגָּבוֹהַּ מְאד מְאד

הָיָה אוֹמֵר בְּכָל פַּעַם

אֲבָל מְאד יָגַעְתִּי עַל זֶה

וְעִקַּר סִפּוּרוֹ בְּפָנֵינוּ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ הָיָה בִּשְׁבִיל קִנְאַת סוֹפְרִים

כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה מְקַנְּאִים עַצְמֵנוּ בְּמַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה

כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה כְּמוֹתוֹ וְנֵלֵךְ בִּדְרָכָיו לְהִתְיַּגֵּעַ וְלִטְרחַ וְכוּ' וְלַעֲבד ה' כְּמוֹתוֹ

וּפַעַם אַחַת סִפֵּר עִם אֶחָד מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ

וְהִתְפָּאֵר לְפָנָיו מֵעצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ הַגְּבוֹהָה הָעֲצוּמָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמִּתְפָּאֵר וּמִתְגָּרֶה עִם חֲבֵרוֹ בִּגְדוֹלוֹת

כְּדֵי שֶׁיִּתְקַנֵּא בּוֹ חֲבֵרוֹ

וְזֶה הָאִישׁ אָמַר לוֹ: מִי יוּכַל לָבוֹא לָזֶה לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגַתְכֶם

כִּי יֵשׁ לָכֶם נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאד בְּוַדַּאי?!

וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְאד עַל זֶה וְאָמַר

זֶהוּ הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּכֶם, שֶׁנִּדְמֶה לָכֶם שֶׁעִקַּר גְּדֻלַּת וְהַשָּׂגַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים הוּא רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם

כִּי בֶּאֱמֶת לא כֵן הַדָּבָר

רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָתִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי מַמָּשׁ

כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת בֶּאֱמֶת

וְכֵן שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים

שֶׁהָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת וְכוּ'

כמו כן אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=563 - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'

אָמַר מֵהַנִּגְלוֹת שֶׁלִּי אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמד

הַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין מִמֶּנִּי נִדְמֶה לָכֶם שֶׁאֲנִי עַל פִּי רב בְּעַצְבוּת

אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמד מִזֶּה, רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

כִּי הַאִם אַתֶּם מְדַמִּים עַצְמְכֶם אֵלַי בְּכָל הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנִי.

גַּם בֶּאֱמֶת אֲנִי בְּשִׂמְחָה

רַק מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ תָּמִיד לְפַנּוֹת הַדֶּרֶךְ וכולי...

*

והכל הוא עניין אחד שעל האדם לשאוף לדבר הגדול ביותר שקיים, בבחינת והלכת בדרכיו וכולי.

יחד עם זאת, על האדם לא לנסות לחקות את החיצוניות אלא את הפנימיות בלבד.

וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=160 - שצריך דוקא לבקש גדולות

ויש בזה סוד, והוא העניין שלצדיק יש את בחינת עיני ה ממש. דהיינו העניין של השכל הנקנה שהוא יונק מהשכל של השי"ת.

ומצד אחד כלפי חוץ בבחינת הנגלות של השכל הנקנה, כלפי חוץ הוא כמו שכל אנושי רגיל. אך בפנימיות שלו הוא עניין אחר לגמרי. ועל האדם להשיג את הפנימיות.

וכיו"ב התבאר גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=183 - שאלה בנוגע לדמותו של ר' נחמן מברסלב

כי באמת גם אצל השי"ת יש בחינת נגלות ונסתרות. ועל האדם לשאוף להשיג את בחינת הנסתרות וכולי.



ואיך זוכה האדם להכלל בהשי"ת?

אך ורק על ידי הדעת.

דהיינו על ידי זה שהאדם זוכה להשיג את השכל הנקנה, על ידי זה הוא יודע את מהות השי"ת בבחינת רצוא ושוב, ועל ידי זה הוא נכלל בא"ס בבחינת אילו ידעתיו הייתי, שזאת בחינת כמוני ממש.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=128 - להכלל באין סוף. מה זה אומר?



ושלמות העניין של להיות אצל רבי נחמן מברסלב על ראש השנה, היא הבחינה של להיות כמוהו ממש.

כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=141 - ראש השנה / התבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל?

*

בעניין שצריך לחקות את הפנימיות ולא את החיצוניות.

כי חיקוי החיצוניות הוא כמו קוף שעושה מעשה אדם והוא כגוף ללא נשמה.

אך חיקוי הפנימיות, דהיינו על ידי שמסתכל בשכל שיש בכל דבר, על ידי זה היודע והידוע מתאחדים לישות אחת ממש, כי אילו ידעתיו הייתיו.

ומי שרוצה להיות כמו רבי נחמן מברסלב ממש, עליו לדעת את רבי נחמן מברסלב, דהיינו להשלים את שכלו כמו השכל של רבי נחמן מברסלב, ולא רק להיות כמו קוף אחרי בן אדם, שהוא כמו הקליפות שמחקות את הקדושה, והוא כמו העבד שנדמה כמלך וכולי.

www.eip.co.il/?key=134 - חיקוי. לחקות אנשים. במה כן ובמה לא?

חיקוי. לחקות אנשים זה לא טוב או רע מצד עצמו, הכל תלוי במהות של החיקוי שהיא זו שהופכת אותו לטוב / רע.

חלק מהרעיונות הטובים של האדם באים באמצעות חיקוי. ללמוד דוגמא חיובית מאדם אחר, זהו חיקוי חיובי.

החיקוי הוא טוב או רע לפי המהות הפנימית של החיקוי. כאשר החיקוי מחקה מהות פנימית טובה, החיקוי הוא טוב. כאשר החיקוי מחקה מהות שאינה טובה, הרי שהחיקוי רע עבור האדם.

על האדם להתמקד במהות הפנימית ולא בלבוש החיצוני של המהות.

חיקוי טוב, הוא חיקוי של מהות טובה. ז"א כאשר האדם רואה אדם אחר שטוב לו, אל תנסה לחקות את ההתנהגות החיצונית של אותו אדם שנדמה לך שטוב לו, אלא תנסה לחקות את המהות של אותו אדם.

המהות של האדם, היינו צורת המחשבה שלו, הגישה המחשבתית שלו, תפיסת החיים שלו וכל שאר הדברים שמתרחשים בתוכו.

כאשר ברצונך לחקות התנהגות כלשהי, נסה להבין את המהות הפנימית של המעטפת החיצונית. נסה להסתכל על הפנימיות של הצורה החיצונית.

לפעמים הליצן החייכן עצוב ובוכה בתוך תוכו. לפעמים הצורה שנראית שמחה חיצונית מחפה ומכסה על ריקנות ועצבות פנימית.

נסה להתבונן על המהות הפנימית של הדבר אותו ברצונך לחקות.

נסה לחקות את המהות של צורת המחשבה של האדם המצליח, אך אל תנסה לחקות את צורת ההתנהגות החיצונית שלו.

לחיקוי של מהות חיובית יש ערך, משום שהוא ייצור עבורך את החיצוניות הטובה לאחר מכן.

אך חיקוי של החיצוניות בלבד, גם אם המהות טובה, הריהו כגוף ללא נשמה, והריהו כבעל חיים וכקוף המחקה את פעולותיו של בן האדם.

לחיצוניות אין משמעות בלי הפנימיות, כשם שלגוף אין משמעות בלי הנשמה.

החיקוי צריך להיות של הנשמה דהיינו של המהות הפנימית החיובית ולא של המעטפת החיצונית.

נסה להבין תמיד את המהות הפנימית, דהיינו את צורת המחשבה וכולי שיוצרים את המעטפת החיצונית.

ברגע שתתמקד במהות הפנימית ותחקה את המהות הפנימית הטובה, החיצוניות תסתדר כבר מעצמה.

לסיכום: טוב לחקות מהות פנימית טובה. חסר תועלת במקרה הטוב ומזיק במקרה הפחות טוב, לחקות רק את החיצוניות או לחקות מהות שרחוקה מהטוב.