ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨להיות כמו רבי נחמן מברסלב - מודל לחיקוי
אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=545 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב

"בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי"

בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵינוֹ מְקַנֵּא שׁוּם צַדִּיק

לא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלא בָּעוֹלָם הַבָּא

רַק אוֹתוֹ לְבַדּוֹ יִתְבָּרַך.

וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וְאִם הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם

יֵשׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵר מֵתִים וְכוּ'

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ'

וּשְׁאָר מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם אוֹתָם

וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל וְכוּ'

וּמַאי מִתְפַּלֵּל? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי וְכוּ'

וּבְוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם מִצְוֹת הַתּוֹרָה וּתְפִילָּה

כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

וכמה רחוק בֵּין קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ וּבֵין תְּפִילָּה שֶׁלּוֹ

לְתוֹרָה וּתְפִילָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי כָּל אֶחָד עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ

וכאן breslev.eip.co.il/?key=563 - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'

וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת וְכוּ'

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לָבוֹא לְמַדְרֵגוֹת גְּדוֹלוֹת וְכוּ'

וְאָמַר אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁקּוֹרִין "גִּיטֶר יוּד" כָּמוֹנִי מַמָּשׁ

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2360 - שיחות הר"ו - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'

אמר רבי נחמן מברסלב:

בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מְסַפֵּר מֵעצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ הַגָּבוֹהַּ מְאד מְאד

הָיָה אוֹמֵר בְּכָל פַּעַם

אֲבָל מְאד יָגַעְתִּי עַל זֶה

וְעִקַּר סִפּוּרוֹ בְּפָנֵינוּ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ הָיָה בִּשְׁבִיל קִנְאַת סוֹפְרִים

כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה מְקַנְּאִים עַצְמֵנוּ בְּמַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה

כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה כְּמוֹתוֹ וְנֵלֵךְ בִּדְרָכָיו לְהִתְיַּגֵּעַ וְלִטְרחַ וְכוּ' וְלַעֲבד ה' כְּמוֹתוֹ

וּפַעַם אַחַת סִפֵּר עִם אֶחָד מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ

וְהִתְפָּאֵר לְפָנָיו מֵעצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ הַגְּבוֹהָה הָעֲצוּמָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמִּתְפָּאֵר וּמִתְגָּרֶה עִם חֲבֵרוֹ בִּגְדוֹלוֹת

כְּדֵי שֶׁיִּתְקַנֵּא בּוֹ חֲבֵרוֹ

וְזֶה הָאִישׁ אָמַר לוֹ: מִי יוּכַל לָבוֹא לָזֶה לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגַתְכֶם

כִּי יֵשׁ לָכֶם נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאד בְּוַדַּאי?!

וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְאד עַל זֶה וְאָמַר

זֶהוּ הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּכֶם, שֶׁנִּדְמֶה לָכֶם שֶׁעִקַּר גְּדֻלַּת וְהַשָּׂגַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים הוּא רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם

כִּי בֶּאֱמֶת לא כֵן הַדָּבָר

רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָתִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי מַמָּשׁ

כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת בֶּאֱמֶת

וְכֵן שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים

שֶׁהָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת וְכוּ'

כמו כן אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=563 - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'

אָמַר מֵהַנִּגְלוֹת שֶׁלִּי אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמד

הַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין מִמֶּנִּי נִדְמֶה לָכֶם שֶׁאֲנִי עַל פִּי רב בְּעַצְבוּת

אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמד מִזֶּה, רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

כִּי הַאִם אַתֶּם מְדַמִּים עַצְמְכֶם אֵלַי בְּכָל הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנִי.

גַּם בֶּאֱמֶת אֲנִי בְּשִׂמְחָה

רַק מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ תָּמִיד לְפַנּוֹת הַדֶּרֶךְ וכולי...

*

והכל הוא עניין אחד שעל האדם לשאוף לדבר הגדול ביותר שקיים, בבחינת והלכת בדרכיו וכולי.

יחד עם זאת, על האדם לא לנסות לחקות את החיצוניות אלא את הפנימיות בלבד.

וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=160 - שצריך דוקא לבקש גדולות

ויש בזה סוד, והוא העניין שלצדיק יש את בחינת עיני ה ממש. דהיינו העניין של השכל הנקנה שהוא יונק מהשכל של השי"ת.

ומצד אחד כלפי חוץ בבחינת הנגלות של השכל הנקנה, כלפי חוץ הוא כמו שכל אנושי רגיל. אך בפנימיות שלו הוא עניין אחר לגמרי. ועל האדם להשיג את הפנימיות.

וכיו"ב התבאר גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=183 - שאלה בנוגע לדמותו של ר' נחמן מברסלב

כי באמת גם אצל השי"ת יש בחינת נגלות ונסתרות. ועל האדם לשאוף להשיג את בחינת הנסתרות וכולי.



ואיך זוכה האדם להכלל בהשי"ת?

אך ורק על ידי הדעת.

דהיינו על ידי זה שהאדם זוכה להשיג את השכל הנקנה, על ידי זה הוא יודע את מהות השי"ת בבחינת רצוא ושוב, ועל ידי זה הוא נכלל בא"ס בבחינת אילו ידעתיו הייתי, שזאת בחינת כמוני ממש.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=128 - להכלל באין סוף. מה זה אומר?



ושלמות העניין של להיות אצל רבי נחמן מברסלב על ראש השנה, היא הבחינה של להיות כמוהו ממש.

כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=141 - ראש השנה / התבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל?

*

בעניין שצריך לחקות את הפנימיות ולא את החיצוניות.

כי חיקוי החיצוניות הוא כמו קוף שעושה מעשה אדם והוא כגוף ללא נשמה.

אך חיקוי הפנימיות, דהיינו על ידי שמסתכל בשכל שיש בכל דבר, על ידי זה היודע והידוע מתאחדים לישות אחת ממש, כי אילו ידעתיו הייתיו.

ומי שרוצה להיות כמו רבי נחמן מברסלב ממש, עליו לדעת את רבי נחמן מברסלב, דהיינו להשלים את שכלו כמו השכל של רבי נחמן מברסלב, ולא רק להיות כמו קוף אחרי בן אדם, שהוא כמו הקליפות שמחקות את הקדושה, והוא כמו העבד שנדמה כמלך וכולי.

www.eip.co.il/?key=134 - חיקוי. לחקות אנשים. במה כן ובמה לא?

חיקוי. לחקות אנשים זה לא טוב או רע מצד עצמו, הכל תלוי במהות של החיקוי שהיא זו שהופכת אותו לטוב / רע.

חלק מהרעיונות הטובים של האדם באים באמצעות חיקוי. ללמוד דוגמא חיובית מאדם אחר, זהו חיקוי חיובי.

החיקוי הוא טוב או רע לפי המהות הפנימית של החיקוי. כאשר החיקוי מחקה מהות פנימית טובה, החיקוי הוא טוב. כאשר החיקוי מחקה מהות שאינה טובה, הרי שהחיקוי רע עבור האדם.

על האדם להתמקד במהות הפנימית ולא בלבוש החיצוני של המהות.

חיקוי טוב, הוא חיקוי של מהות טובה. ז"א כאשר האדם רואה אדם אחר שטוב לו, אל תנסה לחקות את ההתנהגות החיצונית של אותו אדם שנדמה לך שטוב לו, אלא תנסה לחקות את המהות של אותו אדם.

המהות של האדם, היינו צורת המחשבה שלו, הגישה המחשבתית שלו, תפיסת החיים שלו וכל שאר הדברים שמתרחשים בתוכו.

כאשר ברצונך לחקות התנהגות כלשהי, נסה להבין את המהות הפנימית של המעטפת החיצונית. נסה להסתכל על הפנימיות של הצורה החיצונית.

לפעמים הליצן החייכן עצוב ובוכה בתוך תוכו. לפעמים הצורה שנראית שמחה חיצונית מחפה ומכסה על ריקנות ועצבות פנימית.

נסה להתבונן על המהות הפנימית של הדבר אותו ברצונך לחקות.

נסה לחקות את המהות של צורת המחשבה של האדם המצליח, אך אל תנסה לחקות את צורת ההתנהגות החיצונית שלו.

לחיקוי של מהות חיובית יש ערך, משום שהוא ייצור עבורך את החיצוניות הטובה לאחר מכן.

אך חיקוי של החיצוניות בלבד, גם אם המהות טובה, הריהו כגוף ללא נשמה, והריהו כבעל חיים וכקוף המחקה את פעולותיו של בן האדם.

לחיצוניות אין משמעות בלי הפנימיות, כשם שלגוף אין משמעות בלי הנשמה.

החיקוי צריך להיות של הנשמה דהיינו של המהות הפנימית החיובית ולא של המעטפת החיצונית.

נסה להבין תמיד את המהות הפנימית, דהיינו את צורת המחשבה וכולי שיוצרים את המעטפת החיצונית.

ברגע שתתמקד במהות הפנימית ותחקה את המהות הפנימית הטובה, החיצוניות תסתדר כבר מעצמה.

לסיכום: טוב לחקות מהות פנימית טובה. חסר תועלת במקרה הטוב ומזיק במקרה הפחות טוב, לחקות רק את החיצוניות או לחקות מהות שרחוקה מהטוב.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נז - כְּשֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי מְגַלֶּה תּוֹרָה
...אמתי מגלה תורה דע, כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה חדושים נפלאים ונוראים הוא טובה להקטנים במעלה שעל ידי זה נתגדל הקטן במעלה שהכל רצים ובאים אליו וגם בהסטרא אחרא נתגדל אחד על ידי זה כמו שמצינו בבלעם כשנתן השם יתברך את התורה לישראל באו כל האמות לבלעם נמצא שעל ידי נתינת התורה לישראל נתגדל בלעם ובאו אליו כל העולם והוא עמד עצמו על איזה פסוק ואמר להם תורה כי אז כשבאו אליו, שאלו אותו מה ששאלו "ה' למבול ישב" והוא עמד על פסוק, והשיב להם: "ה' עז" וכו' וכן בישראל בעצמן שהם בקדשה ואינם באים, חס ושלום, לבלעם וכיוצא...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כד
...- אות כד וביום ראשון דחל המועד הלך האיש להחכם וצוה לו החכם לקח בגנבה כל המעות שלהם ולהביאו העיר כדי שלא יגזל מהם מעותיהם ועשה כך אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן: תן לנו שני הנפשות הללו והשיב להם: מה שיכות יש לכם לנפשות האלה ? אני מהפקר זכיתי בהם ! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך ואמר: ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו באין פוצה פה ומצפצף כלל אך מה לעשות כי מזלם...
ספר המידות - סוד
ספר המידות - סוד חלק שני א. על ידי עיון עמק בסודות התורה יוכל לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר
...ח"ב - תורה יט - עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור [זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה] עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל כי יש מחקרים שאומרים שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא כגון לידע הכוכב כמו שהוא, לידע מהותו, ומפני מה עומד במקום ההוא כי יש משכיל ומשכל ושכל דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות...
שיחות הר"ן - אות קנט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...בעבודת ה' פעם אחת אחר שבועות בקהלת זאסלאב אמר לפני בדרך קבלנא: איך זוכין להיות יהודי ? והייתי משתומם מאד לפניו על זה כפי מה שהייתי יודע מגדלתו ועבודתו מכבר אשר אי אפשר לשער במח כלל ועדין נדמה בעיניו שלא התחיל כלל ענה ואמר הלא בעת שהייתי יגע בשביל עבודת ה' לא עלה על דעתי שאזכה לזה ולא הייתי יודע כלל ממה שאני יודע עכשו וכי עלה על דעתי לכסף ולהתגעגע לידע מה שאני יודע עכשו ?! כי לא הייתי יודע כלל שום מציאות וידיעה מהשגה זו לכסף ולהתגעגע אליה אם כן גם עכשו מי יודע מה שיש עוד להשיג ומה שאוכל לזכות עוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלא - צָרִיך לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד
...ח"א - תורה קלא - צריך להתירא ולפחד מן הכבוד צריך להתירא ולפחד מן הכבוד כי כבוד הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות כי הוא דן את כל הדינים, כמו שכתוב: "מלך הכבוד" כי כבוד הוא בחינת מלכות הדן את הכל ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" אם הוא ראוי לזה "ונקדש בכבודי" 'אל תקרי בכבודי אלא במכבדי' כי על ידי הכבוד יוכל לגרם לו מיתה, חס ושלום ואזי הוא נשקל במאזנים אם, חס ושלום, יפגם בהכבוד כחוט השערה שלא יקבלו כמו שצריך אזי, חס ושלום, כף חובה מכרעת וזה: נקרא "מאזני צדק" כי 'צדק מלכותא קדישא' שהוא בחינת...
שיחות הר"ן - אות קכג
שיחות הר"ן - אות קכג מענין קצת אנשים שמתקרבים לעבודת השם יתברך ואחר כך מתרחקין ענה ואמר אף על פי כן יקר אצל השם יתברך ההתקרבות בעצמו אף לפי שעה אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה, חס ושלום ואמר הלא על שעת מתן תורה נאמר: "לבבתני באחת מעיניך" ואיתא במדרש: "מהו באחת מעיניך אלא שבעין השנית כבר היו מסתכלין על העגל" נמצא שבשעת מתן תורה כבר היה דעתם לפרש חס ושלום ואף על פי כן היה יקר בעיני השם יתברך מאד ההתקרבות בעצמו כמו שכתוב "לבבתני באחת מעיניך" כי זה בעצמו יקר מאד בעיני השם יתברך
ספר המידות - ליצנות
...ידי ליצנות יהיה לו נושים הרבה והם ימשלו בו. גם נכשל בניאוף, גם אשתו מושלת בו. ב. על ידי ליצנות הולך ונופל. גם בא למדת שקר, ונע ונד ממקום למקום. ג. על ידי חנפה בא ליצנות. ד. על ידי ליצנות באים יסורים. ה. על ידי ליצנות אין לו חכמה. ו. הליצנות היא מתעבת את האדם על הקדוש ברוך הוא ועל הבריות. ז. על ידי ליצנות בא שרפה. ח. הלועג על דברי חכמים, נדון בצואה רותחת. ט. כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודה זרה. י. קשה ליצנות, שתחלתו יסורים וסופו כליה. יא. המתלוצץ מזונותיו מתמעטין ונופל בגיהנום ומביא כליה לעולם...
שיחות הר"ן - אות קו
...שכתוב "ואמונתך בלילות" ואמונה שהוא על פי חכמה בחכמות התורה ומשיג את ה' ועל ידי זה יש לו אמונה הגם שהוא טוב עם כל זאת עקר אמונה הוא שיהא מאמין בהשם יתברך בלא אות ומופת וחכמה וזה הוא עקר אמונה בשלמות ובחינת אור, כמו שכתוב "ואמונתך בלילות" כנזכר לעיל ויש חכם שהוא חכם אפילו בחכמות התורה ואין לו אמונה בה' ואלו החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן כי חכמה אמתית דהינו עם אמונה נקרא ראיה כמו שכתוב: "ולבי ראה חכמה" וכו' ולעמת זה החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן וכמו שפרש רש"י שיש להם שרץ במחם [הינו...
שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר מפני מה כתיב "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" ? מדוע רע ולא רשע ? [ועין בזוהר הקדוש שמדקדק גם כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שעור וערך וכפף...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 31_03_2026 השעה 12:59:49 - wesi2