... שבלב' ורעמים הוא בחינת קול שאדם מוציא בכח בתפילתו ומזה נעשה רעמים כי איתא בזוהר 'כד קלא נפיק ואערא בעבי מטרא אשתמע קלא לבריתא ודא אינון רעמים' ועקר הרעמים הם מגבורות כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו מי יתבונן" ובשביל זה אנו מברכין: שכחו וגבורתו וכו' והגבורות ... מחין, שמשם יורדין טפין טפין כמו שכתוב בזוהר . "באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" 'מן לבונא דמחא' וכשפוגע בעבי מטרא אזי אשתמע קלא לבריתא, הינו בחינת רעמים וזהו: "קול רעמך בגלגל" הינו בגלגלתא דמחא כד אערא בגלגלתא דמחא נעשה מהקול רעמים, ונשמע לבריתא וזה: "פי ידבר חכמות" הינו הדבור היוצא מפי פוגע בחכמה הינו בגלגלתא דמחא ועל ידי זה: "והגות לבי" וכו' הינו עי"ז שנתעורר הרעם, ... כי מי שיש בו יראה, קולו נעשה רעמים כי רעם מסטרא דיצחק כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו" ועל ידי זה דבריו נשמעין הינו משתמע קלא לבריתא כי תמן תליא שמיעה כמו שנאמר: "ה', שמעתי שמעך יראתי" וזה פרוש: "גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו" איתא בזוהר 'זכין למשמע קלין ... על ידי הגבורות נעשה רעמים ועל ידי זה הלב שומע והינו: "והגות לבי תבונות" וכמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" וגם דבריו נשמעין לבריתא וזהו: "לשמע בקול דברו" וזה בחינת קול השופר דא שופר של איל, אילו של יצחק בחינת: "ורעם גבורותיו" וזהו "אשרי העם יודעי תרועה" ... קול היוצא מהקנה הינו על ידי השתלשלות הגבורות שהיא בחינת סוספיתא דדהבא, יראה חיצונית נשאר הקול נעוץ באטימת השכל ולא ישתמע לבריתא ועקר לשמר מחו שלא יחמיץ וזהו: "גער חית קנה", כדאיתא בזוהר קנה חי"ת תשבר ותעשה ממנה ה"א ותעשה מאותיות חמץ מצה הינו שלא תחמיץ ...

... אפשר לתקן אותם כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו בכן צריך לתקן כלליות הגידים שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר ונמשך להם לבנונית ועל שם זה נקרא כלליות הגידין שהוא הברית קדש, 'שדי' על שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונין לכל פרט ופרט כפי צרכו ואפילו למקומות הצרים והדקים כי יש מקומות צרים ודקים שאי אפשר לבוא לשם שום תקון כי אם ... ותקונים גם למקומות הצרים והדקים בבחינת: "והיה שדי בצריך" ששדי ויורה תקונין לכל מקומות הצרים ועל שם זה נקרא ברית: 'זהר הרקיע' כי קדם התקון אזי הרקיע הוא בבחינת: "יגלו שמים עוונו" ואחר התקון, אזי מזהיר ומטהר את הרקיע בבחינת לשון של זהורית שהוא מלבין עוונותיהן של שס"ה ... "אל תבוז כי זקנה אמך" ששם נתכנסין ונכללין כל התקונים. וזה עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הינו על ידי תקון הברית על ידי זה עקר ההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים בבחינת: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי" 'נשרא' זה תקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל הינו תקון הברית על ידי זה דיקא, "ואבא אתכם אלי" שנתקרבו אליו יתברך כי עקר ההתקרבות להשם יתברך הוא על ידי תקון הברית כנ"ל ה. ובזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת: "לחם מן השמים" הינו על ידי תקון הכללי, שהוא תקון הברית שהוא בחינת: "דרך הנשר בשמים" וזה: "והמן כזרע גד הוא" 'זרע גד', דא טפה חורתא הינו בחינת: 'ונוזלים מן לבנון' שזה בחינת תקון הברית שבזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת מן בחינת: 'לחם מן השמים' כנ"ל כי פרנסה שהוא בטרחא ובכבדות הוא מחמת שלא תקן תקון הכללי שהוא תקון הברית כי מאן דזרק פרורין דנהמא, עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא וזה "לא תאכלו על הדם" הינו על ידי הדמים שהם גורמים לשכינה בחינת דם נדה בבחינת עיר הדמים בבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' בבחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' הינו על ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין שזהו בחינת פגם הבגדים כנ"ל על ידי זה: 'לא תאכלו' הינו פרנסה בטרח וזה "לא תנחשו ולא תעוננו" שהם גורמים בחינת נחש משיך לה לגבה ... "נאלמתי דומיה" שמאלו הדמים נעשה בבחינת 'דומיה' כי עקר הדבור תלוי בתקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל וזה בחינת: 'בתר דשכיב רבי שמעון הוה אמר חד לחברה: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך' כי רבי שמעון היה קשת הברית בחינת: "ויגד לכם את בריתו", הינו כלליות הגידין וכשאין תקון הכללי, אזי הדבור אסור בבחינת: 'נאלמתי דומיה', בחינת: 'אל תתן את פיך' כנ"ל ומי שהוא מדבר אז כשאין תקון הכללי הוא עובר על: ... והוא "הולך רכיל מגלה סוד" אבל ביומוי דרבי שמעון, הוה אמר חד לחברה: 'פתח פיך' כי כשיש תקון הכללי שהוא קשת הברית, אזי הדבור מתר כי הדמים כבר נתתקנו בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים'. וזה: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" 'כבוד', זה בחינת בגדים ... מלא דם, שהוא בחינת דם נדה הנ"ל 'ומתן', הוא בחינת תקון הכללי שהוא הצדקה בחינת: "מתן אדם ירחיב לו" בחינת קשת הברית שהוא הצדיק בחינת: "צדיק חונן ונותן" וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. 'בפיך' זו צדקה, שאז הדבור מתר י. והנה הכלל שצריך לתקן תחלה 'תקון הכללי' ועל ידי זה ... אסור ולא עאל הינו שלא היה אפשר אז לדבר דברי תורה כנ"ל דצה לעלא ועאל הינו בחינות ביומוי דרבי שמעון שהוא קשת הברית שהוא תקון הכללי שאז הדבור מתר הינו שהראה להם שאי אפשר לתקן הדבור כי אם על ידי שבח הצדיקים שהוא תקון הכללי להדבור והוא הדיןכל הדברים אי אפשר לתקן כי אם על ...

... מי שדובר על הצדיק בידוע שהוא גדלן רה. כשהקדוש ברוך הוא רוצה שהצדיק ילמד דרך את העם מרמז לו בפרנסתו. רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת. רז. מי ששומר את בריתו בודאי מחבב את הצדיק. רח. כשהצדיק עובד את השם יתברך ואינו משגיח על המון עם ללמד על ידי זה נופל ממדרגתו. רט. עיל ידי ... לקרב בני אדם, כי הצדיק שאין לו שונאים אין יכל לקרב, כמו בעת ביאת המשיח ישבו בשלום ואין מקבלים גרים. יח. יש שני צדיקים שאחד דבוריו הם כחרישה, והשני דבריו כקצירה, או אחד, דבריו כהקמת הברית לזווג, והשני דבריו הם הממשיכין את הזרע ומהוים את הולד בבטן אמו ומגדלין אותו. בכן כשיש מחלקת בין שני צדיקים האלו אל ...

... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי אבל כשאינו שומר הברית הוא מקלקל הט"ל אורות וממשיך על עצמו על הפרנסה ... דזרק פרורין דמחא' וזה: בו עז בו כלול שני הבחינות הינו ל"ט אורות מי ששומר הברית ול"ט מלאכות מי שפוגם בו כי עז עם הכולל שתי ... משכן" שני פעמים שני פעמים ל"ט כי ל"ט מלאכות גמרינן ממשכן ומי ששומר את בריתו אף על פי שהוא עושה הל"ט מלאכות הם בבחינת מלאכת המשכן הינו משכן בבנינה בחינת ל"ט אורות אך מי שפוגם בברית המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל היינו שעיקר השלמות היא ...

... כשיש אמת יש שלום. כג. מי שרחוק מאמת, רחוק מצדקה. כד. על ידי אמת נשמר אות ברית. כה. על ידי אמת יזכה לשם עולם. כו. איש ואשה שרגילין לומר שקר, הבנים שלהם יהיו מתנגדים גם יהיו פוגמים בברית. כז. השקר בא על ידי שמקבל על עצמו פחד מבני אדם. כח. על ידי השקר שוכחין את הקדוש ברוך הוא. כט. מי שאין לו בטחון, הוא דובר שקרים, ועל ידי שקרים אין יכול לבטח באמת. ל. לפי ...

... שומעים גזרת השם ושולטים בארבעה האבות שהם השור והבור והמבעה וההבער משתפים עם המלאכים ועם בני אדם בגמול מברית קדש בורחים הנאמר בו המול ימול חובטים כבמקלות בצורותם המשנות חוברי חברים ומכשפים מכריעים אותם ...

... אשר מצאתנו, וירדו אבתינו מצרים" 'אתה ידעת' דיקא כי כל הענשים על ידו ובפרט גלות מצרים שהיה על פגם הברית כידוע ועל פגם הברית חרב בא בבחינת "חרב נקמת" וכו' והוא ממנה על חרב כנ"ל "וירעו לנו המצרים ונצעק אל ה' אלקינו וישלח מלאך" פרשו חכמינו ז"ל: זה משה "ויוציאנו" כי פגם הברית הוא פגם הדעת בבחינת "וידע אדם" והקול הוא מעורר הדעת בבחינת 'הקול מעורר הכונה' ובשביל זה: "ונצעק וכו'" ... בקול רם כי הגאלה היתה על ידי קול בבחינת "וישמע את קולנו" ובשביל זה נקראת בשם הגדה להורות על תקון הברית בבחינת: 'ויגד לכם את בריתו' ועקר המצוה ביין להורות על תקון הדעת בבחינת: 'בחמרא וריחני פקחין' ובבחינת: "תירוש" 'זכה נעשה ראש', הינו ...

... וזה: 'חד בתלת קימא' ג. ובכח שהיה כלול מאבות היה לוחם כנגד עמלק, בבחינת: "חרב נקמת נקם ברית" כי האבות הן ברית, בחינת: "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' ועמלק טמא בריתם, בבחינת:אשר קרך בדרך וזהו: 'וחד על בין תרין' זהו מלחמת עמלק, שנאמר בו: "ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד" ד. ובזה שהכניע קלפת עמלק ותקן הברית זכה לבחינת: "והיה לחם משנה על אשר ילקטו יום יום" ויוסף שזכה לברית כתיב בה: "וירכב אותו במרכבת המשנה" הינו משנה על אשר ילקטו יום יום שעל ידי ברית זוכה לשפע כפולה וזה: 'תרין ינקין לחד' שבחינת שבת מקבל מיוסף לחם משנה, הינו "משנה תורה" ...

... כל כך בשעת העברה כי התשובה צריכה להיות תשובת המשקל כנזכר לעיל ועין בספר "שני לוחות הברית" במסכת שבועות, שם מבאר ביותר גדל עצם האסור להסתכל בספרי המחקרים והביא שם ...

... הוא עניין אחד. כי כל התאוות שיש לאדם הם בחינת חובות שיש לאדם. וכל העצבות שיש לאדם, היא רק בגלל החובות של התאוות שלו, הן תאוות העולם הזה והן תאוות העולם הבא. ורק על ידי תיקון הכללי, שהוא תיקון הברית, תיקון המחשבה בשלמות, תיקון ...