... ממערב למזרח הינו עקר העשיה העני עושה עם בעל הבית ג. ודע שאין קיום אמונה אלא על ידי בחינות ברית בבחינות: "ובריתי נאמנת לו" וזהו שנאמר ברית בשבת כמו שכתוב: "ברית עולם ביני ובין בני ישראל" וכו' "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" כי "חקות שמים וארץ" הינו הגלגלים תלויים בברית ד. ודע שהיסורים שיש לאדם בדרכים היא בסבת גלגלי הרקיע כי אין לך דבר מלמטה שאין לו כוכב מלמעלה ... שעל ידם נחשב הזמן. וזהו: "דרך רשעים כאפלה" שאין כוכבים ומזלות מאירין להם, ועל ידי זה נכשלים והכל תלוי בברית, בבחינות: "אם לא בריתי" וכו' וזהו 'כל הדרכים בחזקת סכנה' בחינות: "ההסכן הסכנתי" [שעשה מעשה אישות] הינו שהדרך תלוי בשמירת הברית ובשביל זה חיב אדם לפקד את אשתו קדם שיצא לדרך כדי שלא יהיה בבחינות: "כי השחית כל בשר את דרכו" הינו שעל ידי שמירת הברית לא יהיה לו צער בדרך ה. ויש שני בחינות ברית בחינות אברהם, ובחינות אליעזר אברהם, הוא ברית עלאה שהוא רקיע המבדיל בין מיין עלאין למיין תתאין והוא בחינות בן חורין בבחינות: "אשריך ארץ שמלכך בן חורין" והוא עבד תולדין בבחינות: "ואת הנפש אשר עשו בחרן" כי החרות תלויה בברית בבחינות: "בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור" ואליעזר, הוא ברית תתאה בבחינת "כי שמי בקרבו" 'שמו כשם רבו' שהוא חנוך, מט"ט בחינות: "וירק את חניכיו" בחינות: "חנוך לנער" בחינות: "אי לך ארץ שמלכך נער" והוא תחת ברית עלאה בבחינות: "שים נא ידך תחת ירכי" והוא רקיע המבדיל בין מיין דכין למיין מסאבין בין אסור והתר, ובין כשר ופסול, ובין טמא וטהור וזהו בחינות: "חנוך לנער על פי דרכו" "על פי" דיקא, הינו תורה שבעל פה וברית עלאה, הוא שמירת הברית קדש וברית תתאה, הוא שמירת אסור והתר וכו' וצריך לאדם להיות לו אלו שני בחינות ברית הינו שיהא צדיק ולמדן כי 'לא עם הארץ חסיד' צדיק, נקרא על ידי שמירת הברית קדש ולמדן, על ידי איסור והיתר וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' וכו' צריך שיהא צדיק ולמדן מלאך, זה בחינות למדן, בחינות מט"ט כנ"ל צבאות, אות הוא בצבא דילה בחינות צדיק אות ברית ובכל מקום שמזכר צדיק גם ברית תתאה נכלל בו כי התחתון נכלל בעליון בבחינת ידך תחת ירכי ו. ומי שהוא בבחינת ברית אזי 'חסד מתגלה בפמא דאמה' בבחינת: "לעולם אשמר לו חסדי ובריתי נאמנת לו" ובשביל זה נתנה מדת חסד לאברהם כי הוא היה ראש למאמינים וראש לנמולים וכשנתגלה החסד הינו האהבה ... לשון פארי ושבח שאנו מפארין את הקדוש ברוך הוא ואנו מאמינים בו, ואומרים: "ה' אחד" ושדי להו זה בחינת ברית, בחינת שדי כנ"ל [עיין לעיל סי' י"א אות ג'] וחבלי זה בחינת אהבת חסד שמתגלים בפמא דאמה כנ"ל כמו שכתוב: "בחבלי אדם אמשכם בעבתות האהבה" הינו על ידי שבת וברית, נתגלה אהבה כנ"ל ועל ידי האהבה באים לבחינת לחם הפנים כנ"ל [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] זאת התורה ... הינו כשהספינה מגיעה תחת אותו כוכב אזי הספינה תועה בדרך מחמת שזה הכוכב אינו מאיר בשלמות. שמש הוא בחינות ברית ועל ידי פגם הברית אין לנו מאור השמש כי אם מראה חמה ועכו"ם נקראים צל כמו שכתוב: "הוי ארץ צלצל כנפים, והם מכסים ... למטה לא כמו שהיו מקדם מראה חמה עמקה באברהם נאמר כחם היום, שהוא בחינת שמש על ידי שמל ונתגלה הברית התפילה נקראת בחינת רגל [עיין לקמן סי' נ"ה ולעיל סי' ט'] כל זה הענין שמענו תחלה בלי באור וקשר ...

... בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום ומחמת זה יכול לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל ולאהב זה ...

... שלו דזה הוא כלל גדול שאי אפשר לשום אדם להשיג ולתפס בדבורו של הצדיק אם לא שתקן תחלה אות ברית קדש כראוי ואזי יכול להבין ולתפס דבורו של הצדיק דאיתא בזוהר: 'סלוקא דיסודא עד אבא ואמא' שהם בחינת חכמה ובינה, שהם י"ה, שהם מחין נמצא כשתקן אות ברית קדש כראוי אזי המחין שלו בשלמות, ויכול להבין דבורו של הצדיק כפי התקון של כל אחד, כך הוא השגתו ... תורה סוד אחר, כמו שכתוב: "וסוד אחר אל תגל" כמובא בזוהר כשמפסיק הנקדה מהדל"ת של אחד והנקדה היא אות ברית אזי נעשה אחר הינו כשמכניס בריתו בזונה, הנקראת מלכות הרשעה, הנקרא אל אחר אבל מי שמקדש את עצמו מזאת התאוה אזי הוא נתקשר במלכות שמים ...

... וא"ו הוא בבחינת: "כבוד ולא ידם" כי כל מקום שנאמר וא"ו, הוא מוסיף הינו בחינת תוספות קדשה, הינו שמירת הברית כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה, אתה מוצא קדשה' כי זה תלוי בזה, גאות וניאוף כמו שאמרו חכמינו ז"ל על פסוק:"ואשת איש נפש יקרה תצוד" ועל כן ברית מכנה בשם שד"י כמו שכתוב: "אני אל שדי פרה ורבה" כי שדי הוא בחינת 'שיש די באלקותי לכל בריה' וכשאינו שומר הברית הינו על ידי גאות הוא עושה לעצמו עבודת אלילים הוא מראה שאין די לו באלקותו עד שצריך עבודת אלילים ועל כן פוגם בשדי שיש די באלקותו לכל בריה וכששומר הברית הוא זוכה לאור המאיר לו לתשובה כנ"ל ד. ואור הזה הוא בחינת טל אורות הכלולים בוא"ו של כבוד בבחינת: ... במלוי אלפין, הם בגימטריא ט"ל, והם בחינת טל אורות, והם כלולים בהוא"ו של השם ] 'עם גבר' שהם כלולים בברית כי כאיש גבורתו ועל שם זה נקרא ברית בעז בו עז, בו תקפא אבל כשאינו שומר הברית הוא מקלקל הט"ל אורות וממשיך על עצמו על הפרנסה הינו ט"ל מלאכות כמובא בזוהר 'מאן דזרק פרורין דנהמא עניות ... אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא' וזה: בו עז בו כלול שני הבחינות הינו ל"ט אורות מי ששומר הברית ול"ט מלאכות מי שפוגם בו כי עז עם הכולל שתי פעמים טל וזה: "משכן משכן" שני פעמים שני פעמים ל"ט כי ל"ט מלאכות גמרינן ממשכן ומי ששומר את בריתו אף על פי שהוא עושה הל"ט מלאכות הם בבחינת מלאכת המשכן הינו משכן בבנינה בחינת ל"ט אורות אך מי שפוגם בברית המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל ה. ושמירת הברית יש בו שני בחינות יש מי שזווגו בששת ימי החל ואף על פי כן הוא שומר את בריתו על פי התורה שאינו יוצא מדיני התורה ויש מי שהוא שומר הברית שזווגו משבת לשבת והוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה וזה בחינת שדי של שבת שאמר לעולמו די שצמצם את ... ראשי תבות הלכה כמובא בכונות "השתחוו לה' בהדרת קדש" זה בחינת יחודא עלאה הינו זווג של שבת וזה בחינת ברית עלאה ששם עקר ההשתחויה בבחינת: "ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו" והוא בחינת הדרת קדש בבחינת: "בכור שורו הדר לו" ... כבוד ה' לעולם". כי באמת גם הגדולים, שזווגן אינם תכופים רק משבת לשבת גם להם הזהירה התורה על שמירת הברית שישמרו את עצמן כמו שכתוב: "ושמרו בני ישראל את השבת" ראשי תבות ביאה כמובא בכונות הינו אף על פי ... כל שכן הקטנים שהם בחינת דשאין שזווגם תכופים גם בששת ימי החל מכל שכן שצריכים שמירה גדולה לשמר את בריתם שישמרו את עצמם על פי התורה בבחינת למיניהם מיד כששמע שר העולם שהוא מט"ט ששלטנותה ששת ימי החל בחינת דשאים בחינת יחודא תתאה פתח ואמר: "יהי כבוד ה'" כבוד דיקא כי על ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל הכבוד בשלמות כנ"ל נמצא, שעל ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל שהוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו מאילנות ודשאים גדולים וקטנים זווג של שבת וזווג של ... אבל איך זוכין לזה לשבר הגדלות והכבוד של עצמו לגמרי ושיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הוא על ידי שמירת הברית בשתי בחינות הנ"ל שהם בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה וזהו שאמר רב אשי האי זיז שדי הוא הינו בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה שעל ידי יחודא עלאה ויחודא תתאה שהם בחינת שמירת הברית בשתי בחינות כנ"ל על ידי זה הכבוד בשלמות ועל ידי כבוד בשלמות זוכין לצפרתא, שהוא הדבור שהוא אמצעי בין ... את כנפיו הוא מחשיך את השמש וזיז שמו' וזה בחינת יחודא תתאה בחינת מט"ט בחינת מכנף הארץ שבו מתלבש ברית עלאה שהוא בחינת השמש שדי זה בחינת יחודא עלאה כנ"ל וזה אני ה', יחודא עלאה הוא שמי, יחודא תתאה ...

... אמתיים יורשים ארץ ישראל שזוכין שמקום גניזתם הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש וארץ ישראל הוא תקון גדול לפגם הברית

... כי אם בדרך רמז [כאשר נדפס כבר בהדפסה ראשונה] ואמר: שכל הנ"ל, דהינו ענין כונת אלול, שהם תקון לפגם הברית וענין הפרות הנ"ל, וענין זה של המלאך וכו' כנ"ל הכל אחד, ויש בזה רזין גדולים.

... תקן חטאות נעורים, על ידי זה בא לבית האסורים. יב. מי שהוא רגיל להיות מוהל, או לספק צרכי סעודת ברית מילה של עני, על ידי זה נצול מבית האסורים. חלק שני א. על ידי נאוף נופל לתפיסה או לחלי ...

... קליפות הנ"ל ועל כן כשנולד יוסף, אמרה אמו: "אסף אלהים את חרפתי" כי בהתגלות בחינת יוסף שהוא בחינת קדשת הברית, בחינת מילה כנודע נאספו החרפות, הינו השלש קליפות כנ"ל וזהו כונת רחיצת מים חמין בערב שבת קדש כי אז ...

... גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן breslev.eip.co.il/?key=260 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - על ידי תקון הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן ...

... השום מסגל לאהבה. יב. העובד מאהבה זכותו מגן עד אלפים דור. יג. במקום שעושין תנאים [תנאי] או איזה כריתות ברית, השם יתברך שם הוא. חלק שני א. כשהצמחים גדלים במלואם, על ידי זה אהבה בעולם. ב. אהבת אשה לבעלה ...