ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות פו
מה שאומרים על החתנה מלתא דבדיחותא ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" (זהר שמות צ"ה) גם רמז על בחינת (משלי כה ב) : "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז (יחזקאל א כ) : "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם (תהלים סח יג) "מלכי צבאות ידדון ידדון" הינו הם מרקדין "ונות ב'ית ת'חלק ש'לל", הם נותנין מעות "שבת" בשביל המרקדין החתנה היא בחינת סיני כמו שכתוב "ביום חתנתו" זה מעמד הר סיני (תענית כו:) וסיני גימטריא סלם וכתוב: "והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" הינו רקודין שבשעת רקודין עולה ויורד כי כן דרך רקודין שעולה את גופו ויורד את גופו ומה שקורין זאת המעות "שבת" כי ראשי תבות "ונות ב'ית ת'חלק ש'לל" אותיות שבת מה שהחתן דורש כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ביום חתנתו זה מעמד הר סיני' לרמז שהחתנה היא מעמד הר סיני, בשביל זה הוא דורש ומה שנותנין לו מעות שקורין "דרשה גישאנק" לרמז: "עלית למרום שבית שבי" (תהלים סח יט) בשביל [זה] לקחת מתנות וזה הדרשה גישאנק שנותנין להחתן מה שהחתן דורש הדרשה היא מועלת לזווגים כמו שכתוב (בראשית כוח יא) "וישכב במקום ההוא" "יש כ"ב" אותיות הדרשה שהיא בכ"ב אותיות הם לזווג הפרסטקיס [פזוז וכרכור] שעושין בשעת רקודין זה בחינת (בראשית מו ד) : "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך" כי גלות מצרים היה בשביל לברר ניצוצי קרי של אדם הראשון והחתנה היא תקון ויחוד הברית שהיא בחינת "אנכי אעלך גם עלה" מה שפוסקין את הדרשה זה בחינת שברי לוחות השושבין מלביש הקיטל להחתן זה רמז (בראשית מו ד) : "ויוסף ישית ידו על עיניך" כי יוסף הוא שושבין וקיטל הוא בגד מתים מה שמהפכין את עצמן זה בחינת (שמות יט ג) "ומשה עלה", (שמות יט כ) : "וירד ה' על הר סיני" שהתחתונים עלו למעלה והעליונים ירדו למטה
מַה שֶּׁאוֹמְרִים עַל הַחֲתֻנָּה מִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא

וְאוֹמְרִים מִקּדֶם: עָלָא

רֶמֶז שֶׁאִשָּׁה עוֹלָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ

וְזֶה "עָלָא" בְּמִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא

הַיְנוּ עוֹלָה עִמּוֹ לְכָל שִׂמְחָה וְטוֹב וְתַעֲנוּג אֲבָל אֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ

מַה שֶּׁמְּכַסִּין אֶת הַכַּלָּה בְּדֶעק טוּךְ [צָעִיף]

כִּי הַכַּלָּה רוֹמֶזֶת לְרָחֵל "עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין"

גַּם רֶמֶז עַל בְּחִינַת: "כְּבוֹד אֱלהִים הַסְתֵּר דָּבָר"

מַה שֶּׁמַּשְׁלִיכִין אוֹפִין [חִטִּין וְכַדּוֹמֶה] לִרְמז [... חָסֵר]

וְזֶה שֶׁמַּשְׁלִיכִין עַל הֶחָתָן אוֹפִין, לִרְמז: "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת שָׁמָּה יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים"

וְהֶחָתָן הוּא בְּחִינַת רוּחַ

מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּל אֶחָד מָעוֹת שֶׁקּוֹרִין "שַׁבָּת" בִּשְׁבִיל הַמְרַקְּדִין

עַל שֵׁם "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדּדוּן יִדּדוּן" הַיְנוּ הֵם מְרַקְּדִין

"וּנְוַת בַּ'יִת תְּ'חַלֵּק שָׁ'לָל", הֵם נוֹתְנִין מָעוֹת

"שַׁבָּת" בִּשְׁבִיל הַמְרַקְּדִין

הַחֲתֻנָּה הִיא בְּחִינַת סִינַי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי

וְסִינַי גִּימַטְרִיָּא סֻלָּם

וְכָתוּב: "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלוהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ" הַיְנוּ רִקּוּדִין

שֶׁבִּשְׁעַת רִקּוּדִין עוֹלֶה וְיוֹרֵד

כִּי כֵן דֶּרֶךְ רִקּוּדִין שֶׁעוֹלֶה אֶת גּוּפוֹ וְיוֹרֵד אֶת גּוּפוֹ

וּמַה שֶּׁקּוֹרִין זאת הַמָּעוֹת "שַׁבָּת"

כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת "וּנְוַת בַּ'יִת תְּ'חַלֵּק שָׁ'לָל" אוֹתִיּוֹת שַׁבָּת

מַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי'

לִרְמז שֶׁהַחֲתֻנָּה הִיא מַעֲמַד הַר סִינַי, בִּשְׁבִיל זֶה הוּא דּוֹרֵשׁ

וּמַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ מָעוֹת שֶׁקּוֹרִין "דְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק"

לִרְמז: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי"

בִּשְׁבִיל [זֶה] לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת

וְזֶה הַדְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק שֶׁנּוֹתְנִין לְהֶחָתָן מַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ

הַדְּרָשָׁה הִיא מוֹעֶלֶת לַזִּוּוּגִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא"

"יֵשׁ כ"ב" אוֹתִיּוֹת הַדְּרָשָׁה שֶׁהִיא בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת הֵם לַזִּוּוּג

הַפְּרִסְטַקֶיס [פִּזּוּז וְכִרְכוּר] שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁעַת רִקּוּדִין

זֶה בְּחִינַת: "אָנכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנכִי אַעַלְךָ"

כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִיצוֹצֵי קֶרִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן

וְהַחֲתֻנָּה הִיא תִּקּוּן וְיִחוּד הַבְּרִית

שֶׁהִיא בְּחִינַת "אָנכִי אַעַלְךָ גַּם עָלה"

מַה שֶּׁפּוֹסְקִין אֶת הַדְּרָשָׁה זֶה בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת

הַשּׁוֹשְׁבִין מַלְבִּישׁ הַקִּיטְל לְהֶחָתָן זֶה רֶמֶז: "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ"

כִּי יוֹסֵף הוּא שׁוֹשְׁבִין וְקִיטְל הוּא בֶּגֶד מֵתִים

מַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמָן זֶה בְּחִינַת "וּמשֶׁה עָלָה",: "וַיֵּרֵד ה' עַל הַר סִינַי" שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לְמַעְלָה וְהַעֶלְיוֹנִים יָרְדוּ לְמַטָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיך
...ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו: "לא ימוש ספר התורה": "וימש חשך" כלומר הזהר שלא תהיה ממשות...
חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קכו דרכנו היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
מה היה החטא של משה רבנו?
...כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אף על פי שעכשו נתעורר מטה עזו של עבודתו אין זה המטה כדי להתגאות אלא כדי להכניע הרע שבעדה כי ברבים יש בהם טובים ורעים וצריך להכניע הרע שברעים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה
...מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה [לשון החברים] עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו יודע היכן הוא והרחמים הוא לעיני כל, כמו שכתוב: "לא רחוקה היא ולא בשמים" וכו' והנה איתא בזוהר: 'אית רחמים ואית רחמים אית רחמים פשוטים [ר"ל רחמים סתם כמ"ש בזוהר שם וכדלקמן] דזעיר אנפין ואית רחמים גדולים דעתיקא סתימאה' כמו שכתוב: "וברחמים גדולים אקבצך" ואנו צריכין רחמים אך בעוונינו...
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו אמר: אפילו מי שאינו שומע דבורי התורה שאמר רק הקול לבד הוא גם כן טוב מאד וזה בחינת "לשמע בקול דברו", 'בקול' דיקא ואפילו מי שהוא רק עומד בבית אצל התורה שאומר טוב מאד מאד בלי שעור
שיחות הר"ן - אות יד
...כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי כי איש כשר יקר מאד אשרי לו והעקר הוא הרצון והכסופין ואף על פי שאין לצאת בזה [כמבאר במאמר ויהיו נא פי שנים, ב"לקוטי מוהר"ו ס"ו] כי צריכין להוציא מכח אל הפעל דוקא כי אף על פי שאנס רחמנא פטרה עם כל זה זהו למי שרוצה לצאת החוב אבל צריך שלא לקרר דעתו בזה במה שהוא פטור מחמת האנס רק לעשות עבודת ה' בפעל [כמבאר כל זה במאמר הנזכר לעיל עין שם] אף על פי כן גם זה טוב...
שיחות הר"ן - אות רטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...בקפיטל ז' בדרך שלישי שם מרחיב הדבור והאזהרה להתרחק מהם ועין שם, כי מדבר שם בדרך צחות ונפלא, ומסביר הדבר איך הם מטעים את העולם שבתחלה אינם מגלים האפיקורסות והכפירות שלהם רק מראים המתיקות המדמה הנראה בתחלה בדרכיהם הרעים עין שם וזהו "כי נפת תטפנה שפתי זרה" וכו' ופרש רש"י אפיקורסות "ואחריתה מרה כלענה" וכו' עין שם והכלל שכל האזהרות של משלי להתרחק מאשה זרה כונתו על חכמות החיצוניות שנקראת אשה זרה כנגד חכמת התורה שנקראת אשת חיל ומי שבקי בהם ובדרכיהם ואיך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רד - הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה
...שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה מעלת הצדקה ידוע בפרט כשנותנין לתלמיד חכם כמובא שהמעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תמכי אוריתא אבל באמת זה המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה ממש ואין עברה יכול לכבות זה המעות שנותנין לתלמיד חכם כי 'אין עברה מכבה תורה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . וזה המעות הוא בחינת תורה ממש כנ"ל וזה מעות ראשי תבות ואין עבירה מכבה תורה. ועוד יש בענין זה דברים הרבה כי בעת שגלה זאת ספר איזה מעשה בענין זה אך לא זכינו לכתב...
ספר המידות - המתקת דין
...פלוני ולא יצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי סם פלוני. אבל "תשובה תפילה וצדקה" מבטלין השבועה. ב. חלישות הדעת, הינו עצבות על ידי זה בא רע מזל, ועל ידי רע מזל מדת הדין שולט. ג. פרשת חשן תקון לדינים. ד. כשיש לאדם צער, יתן צדקה, והצדקה הוי כמו שנותן שכר לדון, ועל ידי זה הדינים נמתקים, כי הנוטל שכר לדון דיניו בטלים. ה. עד היכן תכלית היסורים. ו. כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורים, קבל עולמו ופרעניות מזמנת לו. ז. המוכיח את חברו לשם שמים, מושכין ע...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3750 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 15:23:14 - wesi2