... ידי לשון הקדש בבחינת 'לשון נופל על לשון' כנ"ל שהרוח שטות נתבטל על ידי רוח הקדש וזה בחינת תקון הברית שהוא בחינת רוח הקדש בבחינת "ולא קמה עוד רוח באיש" וזה: "ויסגר בשר תחתנה" לא נצרכה אלא למקום החתך ... המדבר אליכם" בלשון הקדש על כן כתוב בו: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו" רוח אלהים הינו תקון הברית בבחינת "ולא קמה עוד רוח באיש" כי בלשון הקדש תלוי תקון הברית בבחינת "מכאן שנאסר להם עריות". כי זה בלא זה אי אפשר להיות הינו תקון הברית ושלמות לשון הקדש הם תלויים זה בזה וזה: "ורעה זונות יאבד הון" אל תקרי 'מהונך' אלא 'מגרונך' [בפסיקתא עצמה איתא ממה שחננך אם נתן לך קול ערב וכו'] שהוא בחינת לשון הקדש כי מי שפוגם בברית מאבד לשון הקדש וזהו: "כבד את ה' מהונך" כבד דיקא כי בו תלוי בחינת כבוד כי הפך הכבוד הם חרפות ובזיונות והם תולים במקום עריין כמובא בתקונים: "ולא יתבששו" 'אין בשת אלא במקום עריין' עריין הוא פגם הברית בבחינת ערלה בחינת "כי חרפה היא לנו" וזה: 'כבד' שהיא הפך של חרפות ובזיונות שהוא תולה ב'הונך' הינו בגרונך שהוא שלמות לשון הקדש כנ"ל ושם יוסף על שם שלמות לשון הקדש שהוא תקון הברית בבחינת: "אסף אלהים את חרפתי" כי בו תלוי כבוד כי אין בשת אלא במקום עריין כנ"ל ונחש שהוא הרע ... שטות הינו השבעים לשון עולה על ידי תרגום על ידי תרדמה על ידי שנה ויונק מלשון הקדש מרוח הקדש מברית קדש כי מי שיש לו שלמות לשון הקדש מקרר את חמימותו בלשון הקדש בבחינת "חם לבי בקרבי וכו', דברתי ... סדינו' כי על ידי שלמות לשון הקדש נצולין ממקרה לילה כנ"ל כי על ידי שלמות לשון הקדש זוכין לתקון הברית כנ"ל כי עקר שלמות לשון הקדש הוא על ידי תרגום שהוא בחינת תרדמה ושנה דהינו על ידי שמבררין את ... ספר' והבן מאד כי על ידי לשון ארמית שהוא לשון תרגום משכה וינקה הערלה שהוא רע הכולל מלשון הקדש, מברית קדש כנ"ל עין שם היטב כי עקר פגם הברית, שהוא רע הכולל בחינת לשונות העמים יניקתם על ידי לשון תרגום שהוא בחינת נגה שעל ידי זה הם עולים לינק מלשון הקדש מברית קדש כנ"ל כי עקר המתקלא והנסיון והבחירה הוא בבחינת נגה שהוא בחינת תרגום כי נגה נקרא 'תקלא' כנ"ל וזהו: 'אדם הראשון משוך בערלתו היה' 'אדם הראשון בלשון ארמית ספר' כי הא בהא תליא כי עקר פגם הברית בחינת משוך בערלתו נמשך על ידי לשון ארמית שהוא לשון תרגום כשאין מעלין אותו ללשון הקדש כנ"ל "עשי דברו ... הקדוש ברוך הוא דבר המחסר תקון ? אך הוא על כונה זו, הינו כנ"ל שהלשון הקדש שהוא בחינת תקון הברית הבא מלמעלה הוא עדין חסר תקון ועקר תקונו למטה בזה העולם על ידי שאנו מעלין הטוב שבתרגום ומשלימין את ... הטוב שבעץ הדעת שעל ידי זה משלים ומתקן כל הדברים שבעולם ועל כן צריכין לתקן תקון המילה בחינת תקון הברית בזה העולם דיקא שזהו בחינת שלמות לשון הקדש על ידי תרגום דיקא שהלשון הקדש הבא מלמעלה אין לו שלמות ... ו"מל" גימטריא שבעים בחינות מדורה של שבעין כוכבין הנ"ל שנתמלל ונחתך ונתבטל על ידי מצות מילה שהוא בחינת תקון הברית כנ"ל עין בכונות והבן ולהעלות הטוב מן התרגום הוא על ידי תקון השגגות שצריך לתקן כל מה שחטא בשוגג, ...

... צדקה דארץ ישראל תכלל עצמך באוירא דארץ ישראל שהוא בחינות הבל הקדוש שאין בו חטא וזה פרוש: "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' פרוש: אימתי יתגלון האבות בעולם כד "הארץ אזכר" על ידי אוירא דארץ ישראל ועל ידי הבל שאין ...

... רבותינו זכרונם לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם ...

... שש מאות ושלש עשרה פעמים כל הנ"ל. כי על כל מצוה מתרי"ג [שש מאות ושלש עשרה] מצוות נכרתו כל הבריתות הנ"ל. עולה 002. 558. 857. 71. ולמאן דאמר ערבא וערבא דערבא צריכין לכפל עוד שש מאות אלף ושלשת אלפים ... ידוע שעל מילי מיליון אחד אין צריכין לסדר ולצרף רק מספר שלש עשרה אותיות ציפער [ספרות] וכאן במספר כפולות הבריתות הנ"ל עולה החשבון עד במספר שבע עשרה אותיות שזה המספר גדול ועצום ורב מאד. כי הוא עשרת אלפים פעמים ... פעמים מילי מיליון מלבד כמה וכמה אלפים פעמים מיליון שבשאר החשבון. ועתה בוא וראה והבן שאחר כל עצם רבוי הבריתות שהתחיב כל אחד מישראל על כל מצוה ומצוה אפילו למאן דאמר ערבא דערבא אף על פי כן כשמקרבין נפש אחת לקבוץ הקדוש של עשרים מישראל עולים הבתים בכפלי כפלים כמה פעמים יותר מכל עצם מספר רבוי הבריתות הנ"ל דק עין ותשכח על פי מה שכתבנו לעיל במספר העולה מהצרופים הנעשים משלש עשרה נפשות. ואחר כך תחשב ... עשרה אותיות ציפער כי עולה לסך הראית אחי כמה וכמה עולה מספר הצרופים מעשרים נפשות שהם כפלי כפלים ממספר הבריתות הנ"ל. וכשמוסיפין עליהם עוד נפש אחד, שאז נכפל עשרים ואחת פעמים בכל הנ"ל מכל שכן וכל שכן עוד אחד ... והלב לחשב כמובן בספר יצירה לענין צרופי אותיות. ועל ידי זה יכול לצאת ידי הערבות וכל עצם מספר רבוי הבריתות הנ"ל. והכל בכח הצדיקים האמתיים המפלגים במעלה העוסקים בענין הבתים הקדושים של נפשות ישראל שהם בחינת שכנים שנתוספין על ...

... השנה תקס"ח. מאמר ויסב סימן ס"ב נאמר בשבת שירה תקס"ה. מאמר סוד כונת המילה סימן ס"ג נאמר בשבת שקדם הברית מילה של בנו הקדוש שלמה אפרים זכרונו לברכה שנולד סמוך לראש חדש ניסן תקס"ה. מאמר ויאמר בעז סימן ס"ה ... ראש השנה של תקע"א. סימן צ"ג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות, חרף תקס"ז, קדם חנוכה בשבוע של הברית מילה של בנו יעקב זכרונו לברכה

... אותם כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו בכן צריך לתקן כלליות הגידים שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר ונמשך להם לבנונית ועל שם זה נקרא כלליות הגידין שהוא הברית קדש, 'שדי' על שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונין לכל פרט ופרט כפי צרכו ואפילו למקומות הצרים והדקים כי ... ותקונים גם למקומות הצרים והדקים בבחינת: "והיה שדי בצריך" ששדי ויורה תקונין לכל מקומות הצרים ועל שם זה נקרא ברית: 'זהר הרקיע' כי קדם התקון אזי הרקיע הוא בבחינת: "יגלו שמים עוונו" ואחר התקון, אזי מזהיר ומטהר את הרקיע ... תבוז כי זקנה אמך" ששם נתכנסין ונכללין כל התקונים. וזה עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הינו על ידי תקון הברית על ידי זה עקר ההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים בבחינת: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי" 'נשרא' זה תקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל הינו תקון הברית על ידי זה דיקא, "ואבא אתכם אלי" שנתקרבו אליו יתברך כי עקר ההתקרבות להשם יתברך הוא על ידי תקון הברית כנ"ל ה. ובזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת: "לחם מן השמים" הינו על ידי תקון הכללי, שהוא תקון הברית שהוא בחינת: "דרך הנשר בשמים" וזה: "והמן כזרע גד הוא" 'זרע גד', דא טפה חורתא הינו בחינת: 'ונוזלים מן לבנון' שזה בחינת תקון הברית שבזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת מן בחינת: 'לחם מן השמים' כנ"ל כי פרנסה שהוא בטרחא ובכבדות הוא מחמת שלא תקן תקון הכללי שהוא תקון הברית כי מאן דזרק פרורין דנהמא, עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא וזה "לא תאכלו על הדם" ... בחינת דם נדה בבחינת עיר הדמים בבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' בבחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' הינו על ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין שזהו בחינת פגם הבגדים כנ"ל על ידי זה: 'לא תאכלו' הינו פרנסה בטרח וזה ... בבחינת: "נאלמתי דומיה" שמאלו הדמים נעשה בבחינת 'דומיה' כי עקר הדבור תלוי בתקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל וזה בחינת: 'בתר דשכיב רבי שמעון הוה אמר חד לחברה: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך' כי רבי שמעון היה קשת הברית בחינת: "ויגד לכם את בריתו", הינו כלליות הגידין וכשאין תקון הכללי, אזי הדבור אסור בבחינת: 'נאלמתי דומיה', בחינת: 'אל תתן את פיך' כנ"ל ומי ... רכיל מגלה סוד" אבל ביומוי דרבי שמעון, הוה אמר חד לחברה: 'פתח פיך' כי כשיש תקון הכללי שהוא קשת הברית, אזי הדבור מתר כי הדמים כבר נתתקנו בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים'. וזה: ... שהוא בחינת דם נדה הנ"ל 'ומתן', הוא בחינת תקון הכללי שהוא הצדקה בחינת: "מתן אדם ירחיב לו" בחינת קשת הברית שהוא הצדיק בחינת: "צדיק חונן ונותן" וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. 'בפיך' זו צדקה, שאז הדבור מתר י. והנה ... הינו שלא היה אפשר אז לדבר דברי תורה כנ"ל דצה לעלא ועאל הינו בחינות ביומוי דרבי שמעון שהוא קשת הברית שהוא תקון הכללי שאז הדבור מתר הינו שהראה להם שאי אפשר לתקן הדבור כי אם על ידי שבח הצדיקים ...

... הוא, מה שדבר אז מענין הקיץ שהיה ממשמש ובא כי שיחה זו היתה בימי ניסן קדם פסח בעת שהיה הברית של בנו שלמה אפרים זכרונו לברכה ביום שלישי למילה ודבר אז שבחרף כל העשבים וכל הצמחים כלם מתים כי ...

... שנאמר: "אמרו צדיק כי טוב" . ואפילו מזה ההסתפקות גופה, צריך להפריש ממנו לצדקה נוטה שמים כיריעה כי ארון הברית, שהוא בחינת עני היא תחת היריעה והיריעה משפיע לארון הברית וזה בחינת צדקה [פרוש, כי על ידי צדקה שמשפיע הנותן להמקבל על ידי זה נעשה יחוד צדיק וכנסת ישראל שבחינת צדיק משפיע לכנסת ישראל שזה בחינת השפעת היריעה לארון הברית בחינת "נוטה שמים כיריעה" כנ"ל] ג. והמון עם, שאין להם זה השכל להעמיק בכל זה, להבין הרמזים כנ"ל נעשה ...

... מתפלל כל היום כולו" וכיו"ב. יחד עם זאת, כידוע אלמלא התורה אין קיום לעולם, כמו שמבוא על הפסוק "אלמלא בריתי יומם וליל חוקות שמים וארץ לא שמתי". אז האם העולם קיים בזכות התורה או בזכות התפילה? אשמח שתעשו לי ...

... שלו דזה הוא כלל גדול שאי אפשר לשום אדם להשיג ולתפס בדבורו של הצדיק אם לא שתקן תחלה אות ברית קדש כראוי ואזי יכול להבין ולתפס דבורו של הצדיק דאיתא בזוהר: 'סלוקא דיסודא עד אבא ואמא' שהם בחינת חכמה ובינה, שהם י"ה, שהם מחין נמצא כשתקן אות ברית קדש כראוי אזי המחין שלו בשלמות, ויכול להבין דבורו של הצדיק כפי התקון של כל אחד, כך הוא השגתו ... תורה סוד אחר, כמו שכתוב: "וסוד אחר אל תגל" כמובא בזוהר כשמפסיק הנקדה מהדל"ת של אחד והנקדה היא אות ברית אזי נעשה אחר הינו כשמכניס בריתו בזונה, הנקראת מלכות הרשעה, הנקרא אל אחר אבל מי שמקדש את עצמו מזאת התאוה אזי הוא נתקשר במלכות שמים ...