ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צז - אֱלקִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל
[לשון החברים] אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל (תהלים פ"ג) הענין הוא כך דידוע הוא שיש מקום למעלה שנקרא אלדד ומידד שמשם השפע יורד לעולם כי השני אותיות א"ל, הם דד, והשני אותיות מ"י הם דד, (כמו שמובא ב"לקוטי תורהלהאר"י, פרשת בהעלותך) והשפע נקראת הא, כמו שכתוב (בראשית מ"ז) : "הא לכם זרע" ונשלם השם אלהים משלם אך לפעמים יש בעוונותינו הרבים הסתלקות השפע ונעשה מן הא דלת, על שם דלית לה מגרמה כלום וצריך כל אחד מישראל לזרז את עצמו שיעשה מן הד' ה' וכיצד עושין מן הד' ה' ? (תהלים ס) : לי גלעד ולי מנשה אפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי הפרוש הוא כך כי קדם בריאת העולם השם יתברך עדן וקשט את עצמו בתפילתן ובמעשים טובים של צדיקים שצפה שיהיו צדיקים, שעל ידי מעשים טובים שלהם ימשלו בתפילתם, ויפעלו כל מה שירצו על דרך: "צדיק מושל יראת אלהים" (שמואל ב כ"ג) (עיין מו"ק טז:). וכל אחד מישראל יכול לבוא למדרגה זו, למשל בתפילתו אלא שיש שני מניעות האחת היא קדם התפילה הינו שעומד להתפלל בגדלות, שהוא מיחס גדול או מחמת שהוא עמל ויגע בעבודת הבורא ומחמת זה אי אפשר שיהיה ממשלה לתפילתו רק צריך לשכח כל זאת, ויהיה נדמה לו כאלו היום נברא, והוא יחיד בעולם וזהו בחינת מנשה, לשון נשיון ושכחה (בראשית מ"א) "כי נשני אלהים את כל בית אבי", זה היחוס "ואת כל עמלי", שעמל בעבודת הבורא. והמניעה השנית, היא בתוך התפילה כי מחמת עוונות הראשונים במזיד, או שהרהר במזיד נופלים לו מחשבות זרות בתפילתו ומחמת המחשבות זרות גם כן אי אפשר למשל בתפילתו על כן צריך לשבר המחשבות זרות, על ידי מחשבות קדושות של התפילה ועל ידי זה הזדונות, דהינו המחשבות זרות נעשין לו כזכיות וזהו בחינת אפרים כמו שכתוב (שם) : "כי הפרני אלהים בארץ עניי" פרוש כי הדבר שהיה בעניות מקדם, דהינו חרב ויבש ועל ידי המחשבות קדושות נעשין לו כזכיות וכשמתפלל בשתי בחינות אלו, מנשה ואפרים הנ"ל ובודאי בא לידי ענווה ושפלות (משלי כ"ב) "עקב ענווה יראת ה'" נמצא מתפלל גם כן ביראה והיראה נקראת מלכות, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (אבות פרק ג) : 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' נמצא שהתפילה יש לה בחינת מלכות, ויש להתפילה כזו בחינת ממשלה וזה תענוג של השם יתברך, ונתמלא רצון הבורא ומה מתחלה שלא היה התענוג הזה רק שהשם יתברך צפה למרחוק, שיהיו צדיקים שיתפללו באפן זה ומזה התענוג נברא העולם בעשרה מאמרות כל שכן עכשו, שבא התענוג הזה, שהשם יתברך מחדש את עולמו בעשרה מאמרות כמו שכתוב: "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" וזה פרוש הפסוק, לי גלעד, לשון גל עד שנתגלה התענוג שהיה להשם יתברך קדם בריאת העולם, שעדן וקשט בתפילתן של צדיקים כשיהיה לו השתי בחינות של מנשה ואפרים כנ"ל מעוז ראשי, הינו שיגביר המחשבות קדושות יהודה, הינו התפילה, כמו שכתוב (בראשית כ"ט) : "הפעם אודה" מחוקקי, ופרש רש"י: 'לשון שררה ומלכות' הינו שיהיה להתפילה ממשלה, ויתגלה התענוג הנ"ל, ויחדש עולמו בעשרה מאמרות כנ"ל. ועשרה מאמרות הנ"ל הם יו"ד, יו"ד וד הנ"ל, נעשה ה (תהלים פ"ט) "אמרתי", דהינו המאמרות 'עולם חסד יבנה' וחסד נקרא אל שנאמר (שם נ"ב) : "חסד אל כל היום" וזהו פרוש הפסוק: אלוהים אל דמי לך הינו, כשאתה רואה שמשם אלוהים נעשה אותיות אל דמי דהינו שנעשה מן הה' ד' אמר לך אל תחרש ואל תשקט אל שתראה שתעורר בחינות אל, על ידי התפילה בשתי בחינות הנ"ל ותעשה על ידי זה מן הד' ה' כנ"ל ונעשה א"ל בחינת דד ומ"י בחינת דד וה' היא השפע כי ה' בשלשה ציורין שלה גימטריא חלב, עם ב' הכללות, כידוע ליודעי חן (עיין מאורי אור ערך חלב ועיין בע"ח שער הכללים פ' ג:)
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אֱלהִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל

הָעִנְיָן הוּא כָּך

דְּיָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד

שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם

כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א"ל, הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ"י הֵם דָּד

וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת הֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֵא לָכֶם זֶרַע"

וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלהִים מִשָּׁלֵם

אַך לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע

וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם

וְצָרִיך כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַד' ה'

וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַד' ה' ?

לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעוֹז ראשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי

הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּך

כִּי קדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם

הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִדֵּן וְקִשֵּׁט אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִילָּתָן וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל צַדִּיקִים

שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם יִמְשְׁלוּ בִּתְפִילָּתָם, וְיִפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ

עַל דֶּרֶךְ: "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלהִים" .

וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, לִמְשׁל בִּתְפִילָּתוֹ

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְנִיעוֹת

הָאַחַת הִיא קדֶם הַתְּפִילָּה

הַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל

אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא

וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה לִתְפִילָּתוֹ

רַק צָרִיך לִשְׁכּחַ כָּל זאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם

וְזֶהוּ בְּחִינַת מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן נִשְׁיוֹן וְשִׁכְחָה

"כִּי נַשַּׁנִי אֱלהִים אֶת כָּל בֵּית אָבִי", זֶה הַיִּחוּס

"וְאֶת כָּל עֲמָלִי", שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

וְהַמְּנִיעָה הַשֵּׁנִית, הִיא בְּתוֹך הַתְּפִילָּה

כִּי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמֵזִיד, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּמֵזִיד

נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּתְפִילָּתוֹ

וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִמְשׁל בִּתְפִילָּתוֹ

עַל כֵּן צָרִיך לְשַׁבֵּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, עַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתְּפִילָּה

וְעַל יְדֵי זֶה הַזְּדוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת

וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶפְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי הִפְרַנִי אֱלהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי"

פֵּרוּשׁ כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה בַּעֲנִיּוּת מִקּדֶם, דְּהַיְנוּ חָרֶב וְיָבֵשׁ

וְעַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הַנַּ"ל

וּבְוַדַּאי בָּא לִידֵי עֲנָוָוה וְשִׁפְלוּת

"עֵקֶב עֲנָוָוה יִרְאַת ה'"

נִמְצָא מִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן בְּיִרְאָה

וְהַיִּרְאָה נִקְרֵאת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת' וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁהַתְּפִילָּה יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ לְהַתְּפִילָּה כָּזוֹ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה

וְזֶה תַּעֲנוּג שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וְנִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא

וּמַה מִתְּחִלָּה שֶׁלּא הָיָה הַתַּעֲנוּג הַזֶּה

רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך צָפָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּאפֶן זֶה

וּמִזֶּה הַתַּעֲנוּג נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

כָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁבָּא הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית"

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, לִי גִלְעָד, לְשׁוֹן גַּל עַד

שֶׁנִּתְגַּלָּה הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך קדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁעִדֵּן וְקִשֵּׁט בִּתְפִילָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים

כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כַּנַּ"ל

מָעוֹז ראשִׁי, הַיְנוּ שֶׁיַּגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת

יְהוּדָה, הַיְנוּ הַתְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַפַּעַם אוֹדֶה"

מְחוֹקְקִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמַלְכוּת'

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְהַתְּפִילָּה מֶמְשָׁלָה, וְיִתְגַּלֶּה הַתַּעֲנוּג הַנַּ"ל, וִיחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל.

וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל הֵם יוּ"ד, יוּ"ד וְד הַנַּ"ל, נַעֲשֶׂה ה

"אָמַרְתִּי", דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָרוֹת

'עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה'

וְחֶסֶד נִקְרָא אֵל שֶׁנֶּאֱמַר: "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם"

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אֱלוהִים אַל דֳּמִי לָך

הַיְנוּ, כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁמִּשֵּׁם אֱלוהִים נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת אַל דֳּמִי

דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַה' ד'

אמַר לְך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל

שֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּעוֹרֵר בְּחִינוֹת אֵל, עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל

וְתַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה מִן הַד' ה' כַּנַּ"ל

וְנַעֲשֶׂה א"ל בְּחִינַת דַּד

וּמ"י בְּחִינַת דַּד

וְה' הִיא הַשֶּׁפַע

כִּי ה' בִּשְׁלֹשָׁה צִיּוּרִין שֶׁלָּהּ גִּימַטְרִיָּא חָלָב, עִם ב' הַכְּלָלוֹת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן
שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו אמר: אין מי שיוכל להבין בהספר [הינו בספר לקוטי מוהר"ו] כי אם מי שיכול לומר כל תורה ותורה פנים ואחור
שיחות הר"ן - אות מט
שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם
ספר המידות - ברכה
ספר המידות - ברכה חלק שני א. המתברך צריך לתן למברך איזה מתנה. ב. אל תהי ברכת גוי קלה בעיניך. ג. מי שמקרב את הרחוקים לעבודת השם יתברך הברכות מסורים בידו.
שיחות הר"ן - אות סז
...שומע ומצית לדברי חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע כי עקר שגעון של כל המשגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מצית ושומע לדברי הבעלי שכל כי המשגע אם היה שומע וצית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל כי אף על פי שלפי רוח שטות ושגעון שלו נדמה לו בברור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושגעון אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה בודאי היה מתבטל כל השגעון שלו נמצא שעקר השגעון הוא רק מחמת שהוא אינו רוצה לשמע ולצית...
להיות לבד - בריא או לא?
...- בריא או לא? מצד אחד אמר רבי נחמן מברסלב: - שיחות הר"ו - אות עז ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משגע וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האמות והם מתגרין זה בזה והוא מכרח להשתנות בכל פעם לבחינת אמה אחרת כפי התגברות אמה על אמה שהם כלם נכללין בו לבדו ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האמות שנכללין בו לבדו כנ"ל אבל כשהוא בישוב בין אנשים יש מקום להמלחמה להתפשט בכל אחד מהבני בית או בין השכנים כנ"ל מצד שני אמר רבי נחמן מברסלב: - שיחות הר"ו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ
...מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו א. כי איש הישראלי נברא, שיהיה לו ממשלה על המלאכים וזה התכלית והסוף של ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'עתידין צדיקים, שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' שנאמר: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" שהמלאכים יצטרכו לשאל מישראל, כשירצו לידע מה פעל אל וצריך כל אחד לראות, שיבוא לזה התכלית, שיהיה לו ממשלה על מלאכים אך צריך לשמר עצמו מאד ולראות, שיהיה לו כח לעמד בממשלה זו שלא יקנאו בו מלאכי השרת ויפילו אותו, חס ושלום כי...
ספר המידות - אבדה
ספר המידות - אבדה חלק שני א. מי שמחזיר אבדה לבעלים, בכח הזה מגיר גרים.
להוציא מכח אל הפועל. כן או לא?
...מכח אל הפועל. כן או לא? שאלה: כאן breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי רבי נחמן מברסלב מדבר באורך על זה שצריכים להוציא דייקא מכוח אל הפועל, כמו שהבורא ברא את העולם, שהוציא אותו מכוח אל הפועל וכולי. וכן בעוד מקומות מובא שצריך דייקא להוציא מכוח אל הפועל את שכלו / רצונותיו וכולי breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%9E%D7%9B%D7%97+%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C&cid=0 אך לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעח - צָרִיך דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים
...קעח - צריך דוקא ודוי דברים דע כי צריך דוקא ודוי דברים, כי צריך לפרט את החטא וצריך להתודות בדבורים בכל פעם על כל מה שעשה ויש לזה מניעות רבות לפעמים נשכח מאתו החטא ויש שיכבד עליו מאד וקשה לו להוציא הדבור להתודות ועוד מניעות רבות וצריך לזה שמחה של מצוה, כגון חתנה של מצוה או שאר מצוה בשמחה כי שמחה הוא קומה שלמה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבר בכל השמחה מראש ועד עקב כי לפעמים השמחה רק ברגלין, ולפעמים בלב, או בהמחין, בחינת: "ושמחת עולם על ראשם" אך עקר השמחה שיעבר בכל...
סיפורי מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו
...והבעטלירס שהמליכו פעם אחת הייתה מדינה, שהנימוס [המנהג שלהם] היה, שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האופן היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחיגר. פעם אחת יצאו, ופגעו ראשון בבעטליר אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלום, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, התפלא מאוד אם זה חלום. הלוא הוא זוכר שהיה מטל באשפה. והכה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 28_09_2026 השעה 14:54:42 - wesi2