ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צז - אֱלקִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל
[לשון החברים] אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל (תהלים פ"ג) הענין הוא כך דידוע הוא שיש מקום למעלה שנקרא אלדד ומידד שמשם השפע יורד לעולם כי השני אותיות א"ל, הם דד, והשני אותיות מ"י הם דד, (כמו שמובא ב"לקוטי תורהלהאר"י, פרשת בהעלותך) והשפע נקראת הא, כמו שכתוב (בראשית מ"ז) : "הא לכם זרע" ונשלם השם אלהים משלם אך לפעמים יש בעוונותינו הרבים הסתלקות השפע ונעשה מן הא דלת, על שם דלית לה מגרמה כלום וצריך כל אחד מישראל לזרז את עצמו שיעשה מן הד' ה' וכיצד עושין מן הד' ה' ? (תהלים ס) : לי גלעד ולי מנשה אפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי הפרוש הוא כך כי קדם בריאת העולם השם יתברך עדן וקשט את עצמו בתפילתן ובמעשים טובים של צדיקים שצפה שיהיו צדיקים, שעל ידי מעשים טובים שלהם ימשלו בתפילתם, ויפעלו כל מה שירצו על דרך: "צדיק מושל יראת אלהים" (שמואל ב כ"ג) (עיין מו"ק טז:). וכל אחד מישראל יכול לבוא למדרגה זו, למשל בתפילתו אלא שיש שני מניעות האחת היא קדם התפילה הינו שעומד להתפלל בגדלות, שהוא מיחס גדול או מחמת שהוא עמל ויגע בעבודת הבורא ומחמת זה אי אפשר שיהיה ממשלה לתפילתו רק צריך לשכח כל זאת, ויהיה נדמה לו כאלו היום נברא, והוא יחיד בעולם וזהו בחינת מנשה, לשון נשיון ושכחה (בראשית מ"א) "כי נשני אלהים את כל בית אבי", זה היחוס "ואת כל עמלי", שעמל בעבודת הבורא. והמניעה השנית, היא בתוך התפילה כי מחמת עוונות הראשונים במזיד, או שהרהר במזיד נופלים לו מחשבות זרות בתפילתו ומחמת המחשבות זרות גם כן אי אפשר למשל בתפילתו על כן צריך לשבר המחשבות זרות, על ידי מחשבות קדושות של התפילה ועל ידי זה הזדונות, דהינו המחשבות זרות נעשין לו כזכיות וזהו בחינת אפרים כמו שכתוב (שם) : "כי הפרני אלהים בארץ עניי" פרוש כי הדבר שהיה בעניות מקדם, דהינו חרב ויבש ועל ידי המחשבות קדושות נעשין לו כזכיות וכשמתפלל בשתי בחינות אלו, מנשה ואפרים הנ"ל ובודאי בא לידי ענווה ושפלות (משלי כ"ב) "עקב ענווה יראת ה'" נמצא מתפלל גם כן ביראה והיראה נקראת מלכות, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (אבות פרק ג) : 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' נמצא שהתפילה יש לה בחינת מלכות, ויש להתפילה כזו בחינת ממשלה וזה תענוג של השם יתברך, ונתמלא רצון הבורא ומה מתחלה שלא היה התענוג הזה רק שהשם יתברך צפה למרחוק, שיהיו צדיקים שיתפללו באפן זה ומזה התענוג נברא העולם בעשרה מאמרות כל שכן עכשו, שבא התענוג הזה, שהשם יתברך מחדש את עולמו בעשרה מאמרות כמו שכתוב: "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" וזה פרוש הפסוק, לי גלעד, לשון גל עד שנתגלה התענוג שהיה להשם יתברך קדם בריאת העולם, שעדן וקשט בתפילתן של צדיקים כשיהיה לו השתי בחינות של מנשה ואפרים כנ"ל מעוז ראשי, הינו שיגביר המחשבות קדושות יהודה, הינו התפילה, כמו שכתוב (בראשית כ"ט) : "הפעם אודה" מחוקקי, ופרש רש"י: 'לשון שררה ומלכות' הינו שיהיה להתפילה ממשלה, ויתגלה התענוג הנ"ל, ויחדש עולמו בעשרה מאמרות כנ"ל. ועשרה מאמרות הנ"ל הם יו"ד, יו"ד וד הנ"ל, נעשה ה (תהלים פ"ט) "אמרתי", דהינו המאמרות 'עולם חסד יבנה' וחסד נקרא אל שנאמר (שם נ"ב) : "חסד אל כל היום" וזהו פרוש הפסוק: אלוהים אל דמי לך הינו, כשאתה רואה שמשם אלוהים נעשה אותיות אל דמי דהינו שנעשה מן הה' ד' אמר לך אל תחרש ואל תשקט אל שתראה שתעורר בחינות אל, על ידי התפילה בשתי בחינות הנ"ל ותעשה על ידי זה מן הד' ה' כנ"ל ונעשה א"ל בחינת דד ומ"י בחינת דד וה' היא השפע כי ה' בשלשה ציורין שלה גימטריא חלב, עם ב' הכללות, כידוע ליודעי חן (עיין מאורי אור ערך חלב ועיין בע"ח שער הכללים פ' ג:)
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אֱלהִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל

הָעִנְיָן הוּא כָּך

דְּיָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד

שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם

כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א"ל, הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ"י הֵם דָּד

וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת הֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֵא לָכֶם זֶרַע"

וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלהִים מִשָּׁלֵם

אַך לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע

וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם

וְצָרִיך כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַד' ה'

וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַד' ה' ?

לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעוֹז ראשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי

הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּך

כִּי קדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם

הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִדֵּן וְקִשֵּׁט אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִילָּתָן וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל צַדִּיקִים

שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם יִמְשְׁלוּ בִּתְפִילָּתָם, וְיִפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ

עַל דֶּרֶךְ: "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלהִים" .

וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, לִמְשׁל בִּתְפִילָּתוֹ

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְנִיעוֹת

הָאַחַת הִיא קדֶם הַתְּפִילָּה

הַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל

אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא

וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה לִתְפִילָּתוֹ

רַק צָרִיך לִשְׁכּחַ כָּל זאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם

וְזֶהוּ בְּחִינַת מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן נִשְׁיוֹן וְשִׁכְחָה

"כִּי נַשַּׁנִי אֱלהִים אֶת כָּל בֵּית אָבִי", זֶה הַיִּחוּס

"וְאֶת כָּל עֲמָלִי", שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

וְהַמְּנִיעָה הַשֵּׁנִית, הִיא בְּתוֹך הַתְּפִילָּה

כִּי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמֵזִיד, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּמֵזִיד

נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּתְפִילָּתוֹ

וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִמְשׁל בִּתְפִילָּתוֹ

עַל כֵּן צָרִיך לְשַׁבֵּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, עַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתְּפִילָּה

וְעַל יְדֵי זֶה הַזְּדוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת

וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶפְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי הִפְרַנִי אֱלהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי"

פֵּרוּשׁ כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה בַּעֲנִיּוּת מִקּדֶם, דְּהַיְנוּ חָרֶב וְיָבֵשׁ

וְעַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הַנַּ"ל

וּבְוַדַּאי בָּא לִידֵי עֲנָוָוה וְשִׁפְלוּת

"עֵקֶב עֲנָוָוה יִרְאַת ה'"

נִמְצָא מִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן בְּיִרְאָה

וְהַיִּרְאָה נִקְרֵאת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת' וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁהַתְּפִילָּה יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ לְהַתְּפִילָּה כָּזוֹ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה

וְזֶה תַּעֲנוּג שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וְנִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא

וּמַה מִתְּחִלָּה שֶׁלּא הָיָה הַתַּעֲנוּג הַזֶּה

רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך צָפָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּאפֶן זֶה

וּמִזֶּה הַתַּעֲנוּג נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

כָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁבָּא הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית"

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, לִי גִלְעָד, לְשׁוֹן גַּל עַד

שֶׁנִּתְגַּלָּה הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך קדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁעִדֵּן וְקִשֵּׁט בִּתְפִילָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים

כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כַּנַּ"ל

מָעוֹז ראשִׁי, הַיְנוּ שֶׁיַּגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת

יְהוּדָה, הַיְנוּ הַתְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַפַּעַם אוֹדֶה"

מְחוֹקְקִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמַלְכוּת'

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְהַתְּפִילָּה מֶמְשָׁלָה, וְיִתְגַּלֶּה הַתַּעֲנוּג הַנַּ"ל, וִיחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל.

וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל הֵם יוּ"ד, יוּ"ד וְד הַנַּ"ל, נַעֲשֶׂה ה

"אָמַרְתִּי", דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָרוֹת

'עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה'

וְחֶסֶד נִקְרָא אֵל שֶׁנֶּאֱמַר: "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם"

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אֱלוהִים אַל דֳּמִי לָך

הַיְנוּ, כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁמִּשֵּׁם אֱלוהִים נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת אַל דֳּמִי

דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַה' ד'

אמַר לְך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל

שֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּעוֹרֵר בְּחִינוֹת אֵל, עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל

וְתַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה מִן הַד' ה' כַּנַּ"ל

וְנַעֲשֶׂה א"ל בְּחִינַת דַּד

וּמ"י בְּחִינַת דַּד

וְה' הִיא הַשֶּׁפַע

כִּי ה' בִּשְׁלֹשָׁה צִיּוּרִין שֶׁלָּהּ גִּימַטְרִיָּא חָלָב, עִם ב' הַכְּלָלוֹת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן
שיחות הר"ן - אות קיג
שיחות הר"ן - אות קיג העולם אומרים מי שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשותו נער הוא לוקח אשתו ממנו כי אשה כשרה היא בחינת: "אשת חיל עטרת בעלה" וכשמתה חס ושלום הוא בחינת: "נ'פלה ע'טרת ר'אשנו" ראשי תבות נער
ספר המידות - התבודדות
ספר המידות - התבודדות חלק א' א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם, מזדקקין עליו מלמעלה. ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס. חלק שני א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו, השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו.
שיחות הר"ן - אות קפח - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו אמר: שפליאה בעיני אם מביאין פדיון לאחד ומספרין לו צערו, כגון: מחולה וכיוצא, כשאינו מרגיש הצער והיסורים כמו החולה בעצמו וכו' והיוצא מדבריו הוא שהוא מרגיש הצער והיסורים כשבאין לפניו שיתפלל על החולה וכיוצא כמו החולה בעצמו ממש וכן נשמע מפיו כמה פעמים ואמר: בתחלה הייתי מבקש מאתו יתברך שאהיה מרגיש צער ויסורים של ישראל כי לפעמים היה אחד בא וספר לי צערו ולא הייתי מרגיש הצער והייתי מתפלל שארגיש צערו של ישראל עכשו כשאחד מספר לי צערו אני...
ספר המידות - זריזות
ספר המידות - זריזות חלק שני א. על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן, וסימן לדבר: לך אל נמלה עצל, וכתיב: מש'ם רוע'ה אב'ן ישרא'ל.
סיפורי מעשיות - מעשה יא - מעשה מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו
...אחד שהיתה שפחה אחת בביתו, שהיתה משמשת את המלכה [ומסתמא מבשלת אינה רשאה לכנס אל המלך אך היתה איזה שפחה משרתת קטנה במעלה] והגיע זמן לדתה של המלכה וגם השפחה הנ"ל הגיע זמן לדתה באותו העת והלכה המילדת והחליפה הולדות למען תראה מה יצמח מזה ואיך יפל דבר והחליפה הולדות והניחה בן המלך אצל השפחה ובן השפחה אצל המלכה ואחר כך התחילו אלו הבנים להתגדל ובן המלך [הינו זה שנתגדל אצל המלך, כי היו סוברים, שהוא בן המלך] היו מגדלים אותו ממעלה למעלה, עד שהיה הולך וגדול...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ג - כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל
...ח"ב - תורה ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דיקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות כי אזי דיקא אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות כי הנה באמת איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים הלא אינו יודע הסם, הצריך לרפואות אותו החולה כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת אך בודאי...
שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו אמר: אין מי שיוכל להבין בהספר [הינו בספר לקוטי מוהר"ו] כי אם מי שיכול לומר כל תורה ותורה פנים ואחור
בחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה?
...בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין...
בגדים - חשוב או לא חשוב?
...- חשוב או לא חשוב? בסיפור על הבעל תפילה מובא breslev.eip.co.il/?key=59 "ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" מצד שני כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 רבי נחמן מברסלב מדבר הרבה על פגם הבגדים, ושהבגדים נוקמים באדם. אז בגדים זה חשוב או לא? מהו סוד העניין? וכמובן, בגדים זה הרי עניין חיצוני לגמרי, אז מדוע בכלל שהם יהיו חשובים? טיפ ורמז: כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D&cid=150 אפשר לראות את כל המקומות בליקוטי מוהרן שרבי נחמן מברסלב מדבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה
...דע שיש אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וידוע שיש חלוק בין למוד התורות שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת ומי שזוכה ללמד להשכינה, שלמודו עולה להשכינה אזי השכינה, מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך ונמשך מזה שפע הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות כי בהתורה יש אש ומים וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי מקבלת התורה אזי עולה כח האש למעלה ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו' וזה הוא שפע רוחניות וכח המים נעשה מזה שפע...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1016 שניות - עכשיו 29_06_2025 השעה 18:36:42 - wesi2