ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צז - אֱלקִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל
[לשון החברים] אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל (תהלים פ"ג) הענין הוא כך דידוע הוא שיש מקום למעלה שנקרא אלדד ומידד שמשם השפע יורד לעולם כי השני אותיות א"ל, הם דד, והשני אותיות מ"י הם דד, (כמו שמובא ב"לקוטי תורהלהאר"י, פרשת בהעלותך) והשפע נקראת הא, כמו שכתוב (בראשית מ"ז) : "הא לכם זרע" ונשלם השם אלהים משלם אך לפעמים יש בעוונותינו הרבים הסתלקות השפע ונעשה מן הא דלת, על שם דלית לה מגרמה כלום וצריך כל אחד מישראל לזרז את עצמו שיעשה מן הד' ה' וכיצד עושין מן הד' ה' ? (תהלים ס) : לי גלעד ולי מנשה אפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי הפרוש הוא כך כי קדם בריאת העולם השם יתברך עדן וקשט את עצמו בתפילתן ובמעשים טובים של צדיקים שצפה שיהיו צדיקים, שעל ידי מעשים טובים שלהם ימשלו בתפילתם, ויפעלו כל מה שירצו על דרך: "צדיק מושל יראת אלהים" (שמואל ב כ"ג) (עיין מו"ק טז:). וכל אחד מישראל יכול לבוא למדרגה זו, למשל בתפילתו אלא שיש שני מניעות האחת היא קדם התפילה הינו שעומד להתפלל בגדלות, שהוא מיחס גדול או מחמת שהוא עמל ויגע בעבודת הבורא ומחמת זה אי אפשר שיהיה ממשלה לתפילתו רק צריך לשכח כל זאת, ויהיה נדמה לו כאלו היום נברא, והוא יחיד בעולם וזהו בחינת מנשה, לשון נשיון ושכחה (בראשית מ"א) "כי נשני אלהים את כל בית אבי", זה היחוס "ואת כל עמלי", שעמל בעבודת הבורא. והמניעה השנית, היא בתוך התפילה כי מחמת עוונות הראשונים במזיד, או שהרהר במזיד נופלים לו מחשבות זרות בתפילתו ומחמת המחשבות זרות גם כן אי אפשר למשל בתפילתו על כן צריך לשבר המחשבות זרות, על ידי מחשבות קדושות של התפילה ועל ידי זה הזדונות, דהינו המחשבות זרות נעשין לו כזכיות וזהו בחינת אפרים כמו שכתוב (שם) : "כי הפרני אלהים בארץ עניי" פרוש כי הדבר שהיה בעניות מקדם, דהינו חרב ויבש ועל ידי המחשבות קדושות נעשין לו כזכיות וכשמתפלל בשתי בחינות אלו, מנשה ואפרים הנ"ל ובודאי בא לידי ענווה ושפלות (משלי כ"ב) "עקב ענווה יראת ה'" נמצא מתפלל גם כן ביראה והיראה נקראת מלכות, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (אבות פרק ג) : 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' נמצא שהתפילה יש לה בחינת מלכות, ויש להתפילה כזו בחינת ממשלה וזה תענוג של השם יתברך, ונתמלא רצון הבורא ומה מתחלה שלא היה התענוג הזה רק שהשם יתברך צפה למרחוק, שיהיו צדיקים שיתפללו באפן זה ומזה התענוג נברא העולם בעשרה מאמרות כל שכן עכשו, שבא התענוג הזה, שהשם יתברך מחדש את עולמו בעשרה מאמרות כמו שכתוב: "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" וזה פרוש הפסוק, לי גלעד, לשון גל עד שנתגלה התענוג שהיה להשם יתברך קדם בריאת העולם, שעדן וקשט בתפילתן של צדיקים כשיהיה לו השתי בחינות של מנשה ואפרים כנ"ל מעוז ראשי, הינו שיגביר המחשבות קדושות יהודה, הינו התפילה, כמו שכתוב (בראשית כ"ט) : "הפעם אודה" מחוקקי, ופרש רש"י: 'לשון שררה ומלכות' הינו שיהיה להתפילה ממשלה, ויתגלה התענוג הנ"ל, ויחדש עולמו בעשרה מאמרות כנ"ל. ועשרה מאמרות הנ"ל הם יו"ד, יו"ד וד הנ"ל, נעשה ה (תהלים פ"ט) "אמרתי", דהינו המאמרות 'עולם חסד יבנה' וחסד נקרא אל שנאמר (שם נ"ב) : "חסד אל כל היום" וזהו פרוש הפסוק: אלוהים אל דמי לך הינו, כשאתה רואה שמשם אלוהים נעשה אותיות אל דמי דהינו שנעשה מן הה' ד' אמר לך אל תחרש ואל תשקט אל שתראה שתעורר בחינות אל, על ידי התפילה בשתי בחינות הנ"ל ותעשה על ידי זה מן הד' ה' כנ"ל ונעשה א"ל בחינת דד ומ"י בחינת דד וה' היא השפע כי ה' בשלשה ציורין שלה גימטריא חלב, עם ב' הכללות, כידוע ליודעי חן (עיין מאורי אור ערך חלב ועיין בע"ח שער הכללים פ' ג:)
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אֱלהִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל

הָעִנְיָן הוּא כָּך

דְּיָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד

שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם

כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א"ל, הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ"י הֵם דָּד

וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת הֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֵא לָכֶם זֶרַע"

וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלהִים מִשָּׁלֵם

אַך לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע

וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם

וְצָרִיך כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַד' ה'

וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַד' ה' ?

לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעוֹז ראשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי

הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּך

כִּי קדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם

הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִדֵּן וְקִשֵּׁט אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִילָּתָן וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל צַדִּיקִים

שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם יִמְשְׁלוּ בִּתְפִילָּתָם, וְיִפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ

עַל דֶּרֶךְ: "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלהִים" .

וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, לִמְשׁל בִּתְפִילָּתוֹ

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְנִיעוֹת

הָאַחַת הִיא קדֶם הַתְּפִילָּה

הַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל

אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא

וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה לִתְפִילָּתוֹ

רַק צָרִיך לִשְׁכּחַ כָּל זאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם

וְזֶהוּ בְּחִינַת מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן נִשְׁיוֹן וְשִׁכְחָה

"כִּי נַשַּׁנִי אֱלהִים אֶת כָּל בֵּית אָבִי", זֶה הַיִּחוּס

"וְאֶת כָּל עֲמָלִי", שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

וְהַמְּנִיעָה הַשֵּׁנִית, הִיא בְּתוֹך הַתְּפִילָּה

כִּי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמֵזִיד, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּמֵזִיד

נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּתְפִילָּתוֹ

וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִמְשׁל בִּתְפִילָּתוֹ

עַל כֵּן צָרִיך לְשַׁבֵּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, עַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתְּפִילָּה

וְעַל יְדֵי זֶה הַזְּדוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת

וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶפְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי הִפְרַנִי אֱלהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי"

פֵּרוּשׁ כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה בַּעֲנִיּוּת מִקּדֶם, דְּהַיְנוּ חָרֶב וְיָבֵשׁ

וְעַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הַנַּ"ל

וּבְוַדַּאי בָּא לִידֵי עֲנָוָוה וְשִׁפְלוּת

"עֵקֶב עֲנָוָוה יִרְאַת ה'"

נִמְצָא מִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן בְּיִרְאָה

וְהַיִּרְאָה נִקְרֵאת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת' וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁהַתְּפִילָּה יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ לְהַתְּפִילָּה כָּזוֹ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה

וְזֶה תַּעֲנוּג שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וְנִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא

וּמַה מִתְּחִלָּה שֶׁלּא הָיָה הַתַּעֲנוּג הַזֶּה

רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך צָפָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּאפֶן זֶה

וּמִזֶּה הַתַּעֲנוּג נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

כָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁבָּא הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית"

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, לִי גִלְעָד, לְשׁוֹן גַּל עַד

שֶׁנִּתְגַּלָּה הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך קדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁעִדֵּן וְקִשֵּׁט בִּתְפִילָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים

כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כַּנַּ"ל

מָעוֹז ראשִׁי, הַיְנוּ שֶׁיַּגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת

יְהוּדָה, הַיְנוּ הַתְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַפַּעַם אוֹדֶה"

מְחוֹקְקִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמַלְכוּת'

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְהַתְּפִילָּה מֶמְשָׁלָה, וְיִתְגַּלֶּה הַתַּעֲנוּג הַנַּ"ל, וִיחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל.

וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל הֵם יוּ"ד, יוּ"ד וְד הַנַּ"ל, נַעֲשֶׂה ה

"אָמַרְתִּי", דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָרוֹת

'עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה'

וְחֶסֶד נִקְרָא אֵל שֶׁנֶּאֱמַר: "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם"

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אֱלוהִים אַל דֳּמִי לָך

הַיְנוּ, כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁמִּשֵּׁם אֱלוהִים נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת אַל דֳּמִי

דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַה' ד'

אמַר לְך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל

שֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּעוֹרֵר בְּחִינוֹת אֵל, עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל

וְתַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה מִן הַד' ה' כַּנַּ"ל

וְנַעֲשֶׂה א"ל בְּחִינַת דַּד

וּמ"י בְּחִינַת דַּד

וְה' הִיא הַשֶּׁפַע

כִּי ה' בִּשְׁלֹשָׁה צִיּוּרִין שֶׁלָּהּ גִּימַטְרִיָּא חָלָב, עִם ב' הַכְּלָלוֹת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף לעשות דברים לא חיוביים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמ - בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ
...לדעת כל אנשי מעשהו כי הצדיק בעצמו אי אפשר להשיגו כי אין בו שום תפיסה, כי הוא למעלה משכלו רק על ידי אנשיו המקרבין אליו, יוכל להבין מעלת הצדיק כי על ידי שרואין אנשיו, שהם אנשי מעשה יראים ושלמים ובהם יש להם תפיסה והשגה כי העולם אינם רחוקים עדין מהם כל כך כמו מהצדיק בעצמו על כן מי שרוצה האמת אפשר לו לידע מעלת הצדיק על ידי אנשיו וזהו כמו משל החותם שהכתב החקוק עליו אי אפשר לקרותו, מחמת שהאותיות בהפך רק על ידי שמכין ומצירין החותם על שעוה רואים האותיות והציורים...
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו
...כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם...
שיחות הר"ן - אות רנח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הוכיח אותנו מאד לעשות מצוות הרבה והנראה מכונתו היה שרצונו שנהיה עוסקים במצוות גם כן דהינו לקבץ נדבות ולעסק בגמילות חסדים וכיוצא בזה ואמר לנו בזו הלשון: [כלום אינכם עושים מצוות כלל ? ] וכונתו היה כנזכר לעיל
חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין השמשות של יום שני דשבועות ונכנס הרבה לתוך ליל שני...
ספר המידות - גאוה
...אין משיח בא, עד שיכלה [כל] גאוה מן העולם. ב. על ידי גאוה בא לידי תאוות משכב זכר גם בא לידי כעס, גם לפעמים אין אשה מתעברת מחמת שהיא מקשטת והיא בעלת גאוה. ג. על ידי גאוה בא רעב לעולם. ד. על ידי גאוה בא לשכרות והוא הדין להפך. ה. על ידי גאוה בא לפחד. ו. סגלה לבטל גאוה, לתן צדקה. ז. מי שנוהג רבנות בעל כרחם בגאוה, הקדוש ברוך הוא מעורר עליו שונאים. ח. מי שלבו רם עליו, ידע שהשעה מצלחת עליו. ט. מי שמושיע לעניים, יש בו כח בהסתכלות על בעלי גאוה להשפיל אותם...
חיי מוהר"ן - קא - סיפורים חדשים
...קא - סיפורים חדשים אות קא יום חמישי וילך בין כסה לעשור תק"ע לפ"ק פה ברסלב. ספר לנו שחלם לו ואינו יודע הפרוש. שאיש אחד שהיה מאנשינו נפטר לעולמו והוא מת באמת אך הוא לא ידע עד אותו היום ונדמה לו בחלומו שכל העולם עומדים סביבו ונוטלין רשות ממנו לנסע לדרכם כנהוג אחר ראש השנה. ואותו האיש הנפטר היה גם כן עומד שם ושאל אותו מדוע לא היית על ראש השנה השיב לו הלא כבר נפטרתי לעולמי. אמרתי לו בשביל כך ואם האדם נפטר אינו רשאי לבוא על ראש השנה, ושתק. ומחמת שכמה בני...
חיי מוהר"ן - נד - שיחות השיכים להתורות
...דבר עמנו מענין התורה הנדפסת בלקוטי תנינא סימן מם המתחלת מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל ואמר שהוא היה יודע זאת מכבר כי הלא נסעתי לארץ ישראל ומסתמא היה לי מקדם תאוה והשתוקקות לנסע לארץ ישראל וגם חלם לי ארץ ישראל. ופעם אחת היה אצלי איש אחד ודברתי עמו והתחיל להתעורר אצלי תשוקה וחמדה גדולה לארץ ישראל. ואחר כך שאלתי אותו אם היה אצל צדיקים על ראש השנה וספר לי שהיה אצל כמה צדיקים גדולים אמתיים על ראש השנה ומחמת זה היה לי השתוקקות גדול כשדברתי...
שיחות הר"ן - אות רטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...ז' בדרך שלישי שם מרחיב הדבור והאזהרה להתרחק מהם ועין שם, כי מדבר שם בדרך צחות ונפלא, ומסביר הדבר איך הם מטעים את העולם שבתחלה אינם מגלים האפיקורסות והכפירות שלהם רק מראים המתיקות המדמה הנראה בתחלה בדרכיהם הרעים עין שם וזהו "כי נפת תטפנה שפתי זרה" וכו' ופרש רש"י אפיקורסות "ואחריתה מרה כלענה" וכו' עין שם והכלל שכל האזהרות של משלי להתרחק מאשה זרה כונתו על חכמות החיצוניות שנקראת אשה זרה כנגד חכמת התורה שנקראת אשת חיל ומי שבקי בהם ובדרכיהם ואיך הם מטעין...
שיחות הר"ן - אות עא
...פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא, חס ושלום וכו' אין מועיל תשובה אמר רבנו, זכרונו לברכה שאין הדבר כן רק על הכל מועיל תשובה ואמר שבזה המאמר זוהר אין שום אדם מבין הפשט רק הוא לבד והכלל שבאמת מועיל תשובה בודאי על חטא זה אפילו אם הרבה לפשע, חס ושלום בזה וכבר מבאר בספרים הנדפסים כבר שעקר התשובה הוא לבל יעשה עוד מכאן ולהבא והוא מכרח לעבר באלו המקומות והענינים שהיה בתחלה ולהתנסות שם וכשמרחם על עצמו עכשו ואינו עושה עוד מה שעשה מקדם ומשבר תאוותו זהו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2363 שניות - עכשיו 25_08_2025 השעה 05:09:21 - wesi2