ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3 4 5
ספר המידות - קליפה
ספר המידות - קליפה חלק א' א. אותיות א'ת'ה' מכניעים את הקליפות. ב. שמירה ליולדת, שתכתב על קלף פסוק: "ה' רמה ידך בל יחזיון". ג. בחרבות קליפות ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - מִסּוֹד גְּדֻלַּת הַתַּנָּא הָאֱלקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל
... יוחאי על ידו לא תשתכח התורה מישראל כי סופי תבות של זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו הם אותיות יוחאי וזה שמרמז ומגלה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו, מפי זרעו דיקא הינו מפי זרעו של זה בעצמו ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'
... התפילה שהיא בלחש שהיא עבודה שבלב ו. וזה בחינת תשובה, כמו שכתוב: "הוקם על" 'עלה של תשובה' ותשובה היא אותיות תשוב ה' שנעשית מדלת ה' ועקר התשובה תלוי בלב, כמו שכתוב "ולבבו יבין ושב" וזה בחינת: מי זאת עולה ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים
... ואזי היא בחינת "ארץ נתנה יבולה" שנותנת כחותיה לכל יבול הארץ, ואזי יש כח לכל הרפואות כנ"ל ועל כן אותיות אייר ראשי תבות איבי ישובו יבשו רגע כי אזי הם כל הרפואות שהם בחינת שלום בחינת ארץ נתנה יבולה ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רִקּוּדִין
... כידוע וזה יין המשמח וזה שכתוב ביעקב, כשראה שהוא בחינת ברכים במקום דין כי שתי פעמים אלהים עם עשר אותיות גימטריא יעקב אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב: "ויבא לו יין וישת" שרש של הברכה נמצא ... והינו שלש ידות ושלש פעמים י"ד גימטריא מ"ב ושם מ"ב יש בו שבעה שמות וכל שם יש בו ששה אותיות ויכון להמשיך אליו הווין, הינו השבעה שמות שיש בכל אחד ששה אותיות להמשיך אותן לתוך הממון הנקרא עמודים ואז נקרא ווי העמודים ואלו עמודים, הינו רגלין הינו עקבים, הם בחינת דין ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
... עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור ... של מחלוקת התנאים שבגמרא וכשיעשה שלום בהשורש היינו בהתורה אזי נעשה שלום גם למטה ואז גם אויביו ישלים אתו ואותיות ש'ל'ו'ם' מרמזין על זה נוטריקון ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורס כי זה עיקר השלום שנזדכך שכלו ויודע תשובות על הכפירות ...
חיי מוהר"ן - תקי - עבודת השם
... בר אבהן. וכן ספר עוד מאיזה צדיקים שאין יכולין להנהיג העולם. ענה ואמר שהענין הוא כמו שאיתא במדרש לענין האותיות בשעת בריאת העולם. שבאו האותיות לפני השם יתברך וכל אחד רצה שיברא בו השם יתברך את העולם. והשיב השם יתברך לכל אחד ואחד שבאותיות נאה אתה ויפה אתה מאד. ואף על פי כן איני רוצה לברא בך את העולם וכו' כמו כן יש ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק
... נשמע, את האלהים ירא" וזה: כאוצר של חטים הינו היראה הוא אוצר שבו תלוי עשיה ותקון של 'חטה' כ"ב אותיות של לשון הקדש וזה בחינת: "אלהים דבר בקדשו" שדבור הקדש תולה ב"אלהים ירא". ויוסף על ידי שהיה לו שלמות ... כנ"ל ו. וכשמעלה הטוב שבתרגום ומשלים את הלשון הקדש שבו נברא העולם על ידי זה נתעוררין ונתגדלין הכח של האותיות של לשון הקדש שיש בכל דבר שבעולם כי כל דבר יש בו כמה צרופי אותיות שבו נברא זה הדבר ועל ידי שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום על ידי זה נתעוררין ונתגדלין הכח של אלו האותיות שיש בכל דבר ודבר וזה: "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר" "לאמר" דא גלוי עריות הינו בחינת ... את הדבור של לשון הקדש שהוא בחינת שבירת וביטול תאוות ניאוף כן נתגדל ונתעורר כח ה' שבמעשה בראשית שהם האותיות שיש בכל דבר ודבר שבעולם כנ"ל ז. ומי שיכול להתעורר התנוצצות האותיות שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר אזי אכילתו ושתיתו וכל תענוגיו אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה בבחינת: "ויאכל וישת וייטב לבו" "וייטב לבו" הינו בחינת התנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שיש בכל דבר וזהו: "וייטב לבו" אין טוב אלא אור כמו שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" וזהו: "ויאכל וישת וייטב לבו" שהיתה אכילתו ושתיתו מהארת והתנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבסעדתו שאוכל וזה: "וייטב לבו" זה ברכת המזון שהיתה אכילתו ושתיתו מהתנוצצות האותיות שיש בהאכילה ושתיה שזהו בחינת ברכות המזון כי המזון נתברך על ידי שלמות לשון הקדש על ידי שמעוררין ומאירין את האותיות שיש בכל דבר ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים כנ"ל ח. וכל חכם פשוט [פרוש, שהוא חכם לבד אף על פי שאינו צדיק] יכול לידע האותיות שבו נברא הדבר הזה שאוכל כי מי שיודע הכח של מתיקות ומרירות, חריפות ומליחות שזה מרכך וזה מקשה, זה מגדיל וזה מקטין, זה מכוץ וזה מרחיב ויודע התחלקות האותיות שנחלקין לשלש אמות אמ"ש ושבע כפולות, ושנים עשר פשוטות ויודע האותיות השיכים לכל ספירה וספירה ויודע כח של כל ספירה, שזה רך וזה קשה וכו' אזי על ידי שטועם איזה דבר או רואה איזה דבר הוא יודע ומבין הצרופי אותיות שבו נברא זה הדבר כי כל דבר נשתנה בטעמו וריחו ותמונתו הכל לפי צרופי אותיות של לשון הקדש ששקל הקדוש ברוך הוא בחכמתו וברצונו הפשוט כך וכך אותיות שיברא בהם דבר זה וכך וכך אותיות שיברא בהם דבר זה וזה בחינת חסרות ויתרות ונקדות, שיש בהתורה שהכל לפי המשקל שגורעין ומוסיפין לפי המשקל שצריך ... כדי לכון המשקל של כח השם הכל לפי חכמתו ורצונו כי כן חיבה חכמתו ורצונו יתברך שישקל כך וכך אותיות ונקדות ויברא בכח הזה ואותיות ונקדות אלו הדבר הזה כדי שיהיה לו טעם הזה וריח הזה ותמונה הזאת וכן שקל כך וכך אותיות ונקדות אחרות וברא בהם דבר אחר כדי שיהיה לו כח וריח וטעם ותמונה אחרת כפי אותן האותיות וכן בכל דבר שבעולם ומי שהוא חכם לבד יכול להבין כל זאת בחכמתו שידע האותיות שיש בכל דבר כנ"ל אבל שירגיש ויתענג רק מהצרופי אותיות בבחינת "ויאכל וישת" כנ"ל זה אי אפשר כי אם למי שהביא שלמות בלשון הקדש והביא התנוצצות חדש בלשון הקדש של כל דבר הינו בהאותיות שיש בכל דבר זה יכול לקים "ויאכל וישת" כנ"ל [פרוש: כי על ידי חכמה לבד יכולין לידע האותיות שיש בכל דבר, כשיודעין כל הנ"ל דהינו למשל כשרואה דבר שטעמו מתוק ויודע שמתיקות כחו לרכך ויודע מאיזה ספירה נמשך זה הכח של המתיקות והרכוך כגון מספירת חסד ויודע איזה אות מכ"ב אותיות שיך לספירת חסד אזי יודע שאותו האות מלבש בדבר הזה וכן כיוצא בזה בכל הדברים שבעולם וכנ"ל אבל אף על פי שהוא חכם גדול כל כך שיודע כל זאת בברור שיודע האותיות שיש בכל דבר [שצריכין לזה להיות בקי גדול מאד בכל חכמת האמת שהוא חכמת הקבלה ובכל חכמת הטבע והיסודות. ... מאד בקבלה ובשאר חכמות] אף על פי כן יכול להיות שאכילתו ושתיתו ותענוגיו יהיו עדין מגוף הדבר ולא מהתנוצצות האותיות כי לזכות שיהיו כל תענוגיו רק מהאותיות שבכל דבר זה אי אפשר כי אם כשזוכה לשלמות לשון הקדש דהינו כשזכה לשבר תאוות המשגל לגמרי ולהשלים את הלשון הקדש עד שהביא התנוצצות חדש בלשון הקדש דהינו בהאותיות שיש בכל דבר זה הצדיק שאוחז בזה הוא דיקא זוכה לזה שאינו מרגיש שום תענוג משום דבר אכילה ושתיה ושאר התענוגים שבעולם כי אם מהתנוצצות האותיות שיש בכל דבר אשרי לו] וזה בחינת: "ומציון יסעדך" שיהיה סעדתך הינו האכילה ושתיה וכל התענוגים מציון וסימן האותיות המצינים ומסמנים בכל דבר כי הטעם והריח והתמונה הוא ציון וסימן על האותיות שיש בדבר הזה וזה: "ישלח עזרך מקדש" "עזרך" זה בחינת "אעשה לו עזר" בחינת חוה הינו לשון הקדש כנ"ל ... מאיר לבו כי שם הלב הוא על ידי שמקבל ונזון משופרא דשופרא מל"ב אלהים של מעשה בראשית שהם בחינת האותיות שיש בכל דבר שכלם נמשכין מבחינת ל"ב אלהים של מעשה בראשית ועל ידי התנוצצות האור שמקבל הלב מל"ב אלהים ... בפנים וזה: עד לא הוי מתקלא הינו שלמות לשון הקדש הנקרא מתקלא על שם ששקל הקדוש ברוך הוא ברצונו האותיות כנ"ל בבחינת: "לעשות לרוח משקל" ששקל הקדוש ברוך הוא כך וכך אותיות לכל דבר ודבר כדי שיהיה לו טעם וריח ותמונה הזאת כפי רצונו כנ"ל וקדם שהיה הלשון הקדש בשלמות לא ... יודע לפשר חלמין שבתרדמה כמו יוסף, כמבאר שם כי החלומות הם כפי המאכלים שאוכל, כמובא כי בכל דבר יש אותיות כנ"ל וכששוכב וישן עולים האדים מהמאכלים שאכל ועולים להמח ונצטרפין האותיות שיש בהם ומזה נעשה החלום נמצא כשאדם אוכל אם היה אוכל הכף השני קדם הראשון היה מתראה לו חלום אחר כי בכל דבר יש אותיות אחרים ואלו היה אוכל זה הכף תחלה היו נצטרפין האותיות בצרופים אחרים והיה מתראה לו חלום אחר ומי שיש לו שלמות לשון הקדש הוא יודע האותיות שיש בכל דבר ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
... האהבה וההשתוקקות בבחינות: "כי חולת אהבה אני" אזי הוא עושה נפשות בחינות: "ואת הנפש אשר עשו" הינו שעושה נקדות לאותיות התורה כי אותיות בלא נקדות כגוף בלא נפש שאין להם שום תנועה ופעלה בלא נפש וזווגן של האותיות ברל"א שערים לעשות איזה פעלה אין להם כח אלא לפי הנקדות והנקדות הן האהבה והכסופין בבחינות: "נקדות הכסף" והכסופין הן הנפש בבחינות: "נכספה וגם כלתה נפשי" ולפי הכסופין כן הנקדות אם כוסף לרע עושה הנקדות רעים ואזי נצטרפים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות רעות ואם כוסף לשוב בתשובה נעשה נקדות טובות הינו נפשות טובות ומתנועעים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות טובות וזהו: "תורי זהב נעשה לך" כדאיתא בזוהר: 'אתערותא דזווגא מסטרא דצפון' "ומצפון זהב יאתה" וזהו: "תורי זהב נעשה לך" הינו אתערותא דזווגין והצטרפותן של אותיות התורה לפעל איזהו פעלה אינו אלא על ידי נקדות הכסף אין להם שום תנועה אלא על ידי נקדות, שנעשה ... דומה למלאך ה' צבאות" כנ"ל אזי בודאי חסד ואהבה מתגלה והשתוקקות נתגלה, שהם הנקדות אזי "תורה יבקשו מפיהו" אזי אותיות התורה בעצמן מבקשים ממנו שידבר אותם כדי שיהיה להם נקודות ונפשות ז. ודע שלא די לאדם בהשתוקקות בלב בלבד ... הדבור הוא שכלי הדבור מכין באויר ואויר הזה פוגע באויר הסמוך לו והסמוך בסמוך עד שמגיע לחברו ושומע חברו האותיות וכשהוא מקבל דבורו הוא מקבל נפשו ונתעורר לדבר הזה ט. ומי שהוא במדרגת אברהם הינו בחינות בעל נפש אזי ... כאן שמעתי גם כן מפיו הקדוש תחלה, פסקא פסקא בסגנון אחר קצת על כן אעתיקם הנה] זווגן והצטרפותן של האותיות הוא על ידי הנקדות כי הנקדות הם החיות והתנועה של האותיות ובלי הנקדות האותיות הם כגלם ואין בהם שום תנועה ועל כן הנקדות הם בחינת נפש כי כמו שהנפש הוא חיות האדם וכל תנועה שאדם מתנועע הכל הוא על ידי הנפש ובלתי הנפש הוא כגלם כן הנקדות, הם החיות והנפש של האותיות ובלי הנקדות הם כגלם ואין להם שום תנועה וחיות רק על ידי הנקדות הם מתנועעין ועל ידי הנקדות נזדוגין ונצטרפין האותיות ועקר התהוות הנפש הוא על ידי ההשתוקקות והכסופין של איש ישראל אחר השם יתברך כל אחד לפי מדרגתו שהוא ... שעל ידי מה שהוא נכסף ומשתוקק לדבר אם לטוב או לרע, חס ושלום אזי לפי הכסופין נעשו נקדות ונצטירין האותיות שבתוך הדבר שהוא נכסף כי כל דבר יש לו אותיות אך שהאותיות בעצמן הם כגלם ואין להם שום ציור בלי נקדות ולפי הכסופין וההשתוקקות של האדם כך נצטירין האותיות על ידי הנקדות שהם בחינת נפש שמקבלין על ידי הכסופין הינו אם הוא נכסף לדבר טוב נעשה מהכסופין נפש קדושה ונעשים נקדות, בחינת "נקדות הכסף" ואזי נצטירו האותיות שהיו כגלם ונעשים כלי לקבל טוב וכן להפך, חס ושלום אם נכסף לרע, חס ושלום נעשים מהכסופין נפשות שהם בחינת נקדות ונצטירו האותיות ונעשים כלי לקבל רע, חס ושלום כי "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" רק כל אחד לפי מה שהוא ... רע, חס ושלום על ידי הכסופין וההשתוקקות שלו על ידי זה נעשה הנפש בחינת נקדות ועל ידי הנקדות מתנועעים האותיות ונצטירו לטוב או להפך, חס ושלום אך כדי שתצא הנפש מכח אל הפעל צריך לדבר בפה הכסופין והשתוקקות שהוא ... מכח אל הפעל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו' כי אותיות התורה הם פועלים כי הם החיות של כל דבר כמו שכתוב: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' ו'אין טוב אלא תורה' כי הם מנהיגין את כל העולם אך האותיות בעצמן הם כגלם ואין להם שום תנועה וחיות ואין להם שום ציור ועל כן יש להתורה שני כחות 'זכה נעשה לו סם חיים' וכו' כי כל אחד לפי מה שהוא נכסף כך הוא מציר ומפרש אותיות התורה כי בהתורה כלול אחיזת טוב ורע "וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" הינו כל אחד לפי הכסופין שלו שמהם נעשים נפשות על ידי זה עושה נקדות לאותיות התורה ונצטירו האותיות ונתפרשו לטוב או להפך, חס ושלום ולפי מה שנצטירין, כך הם פועלים בעולם ועל כן אותיות התורה מבקשים להצטיר מפי צדיק שהוא מדבר הכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה מקבלין האותיות נקדות ונצטירין לטוב וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' כי הרב צריך גם כן שיהיה לו שני כחות ... וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' הינו שהוא למדן בתורה, ועובד את ה' ועל ידי זה הוא מציר אותיות התורה לטוב אזי 'תורה יבקשו מפיהו' שאותיות התורה מבקשין לקבל נקדות ולהצטיר מפיו הינו על ידי שפיו ידבר ההשתוקקות והכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה נגמרין ויוצאין הנפשות ונעשין נקדות להאותיות ונצטירו ונעשין כלי לקבל טוב כי על ידי הנקדות, נזדוגו ונצטרפו האותיות כנ"ל וזה שכתוב:" תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף" כי זהב הוא בחינות זווג כמו שכתוב: "מצפון זהב יאתה" . וזהו: "תורי זהב נעשה לך" שאותיות התורה נזדוגין ונצטרפין על ידי נקדות הכסף כי זווגן והצטרפותן של האותיות היא על ידי הנקדות שנעשים מהכסופין וההשתוקקות שעל ידם נתהוין הנפשות שהם בחינות נקדות כי על ידי הכסופין נעשה ... עבור ולדה כמו שכתוב בזוהר שם. וזה בחינות גלגולי הנפשות כי הדבור שמשם יוצאים הנפשות נעשה על ידי חתוך האותיות באויר כי המוצאות מכים זה בזה וחותכים האותיות באויר והאוירים מכים זה בזה עד שמגיעין לאזן השומע ועל ידי חתוך האותיות באויר נעשה הדבור, שמשם יוצאין הנפשות כי האויר הוא החיות של כל דבר ובלי אויר אי אפשר לחיות והוא ... נקדות ונזדוגו הנפשות וכו' וזה בחינות זווגן והצטרפותן של הנקדות שהם בחינות זווגי הנפשות ועל ידי הנקדות נזדוגו ונצטרפו האותיות זה בחינות זווגי הגופות. וזה שכתוב: "לא הביט און ביעקב" על דרך שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה 'מחשבה רעה אין ... הכסופין פועל שנעשה הנפש בכח ועל ידי הדבור יוצא הנפש מכח אל הפעל ואז נעשה בקשתו על ידי שמציר האותיות לטוב וכו' וכנ"ל וזהו: "רצון יראיו יעשה" כי על ידי הרצון שהוא הכסופין נעשה הנפש בכח ואז נעשה בקשתו ... והכסופין שלהם על ידי זה, "ישמע ויושיעם" כי על ידי הדבור נגמר הנפש ויוצא מכח אל הפעל ואזי נצטירו האותיות ונעשים כלי לקבל טוב ונתמלא בקשתו בפעל כנ"ל כי כפי הנפש שעושה בכח או בפעל כן נעשין נקדות להאותיות וכן נצטירין האותיות וכך הם פועלים ועושים בקשתו ורצונו כנ"ל שיך לעיל למה שכתוב שם שלמדן בלבד בודאי אינו כלום וכו'. ומי ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עג - מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים
... גם אצלו יתברך מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב: "שובו אלי ואשובה אליכם" ואלו המ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות שנים עשר שבטי יה כי כל שער ושער יש לו אות ממ"ט אותיות השבטים והנה הכל חפצים ליראה את שמך ואף על פי כן לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה כי יש ... עצמו בתוך ספר תהלים ולזכות לתשובה על ידי אמירת תהלים כנ"ל ועקר הזדככות שנים עשר שבטי יה שהם מ"ט אותיות, שהם בחינות מ"ט שערי תשובה היה במצרים שהוא בחינת מצר הגרון, שהוא בחינת תשובה עלאה ועל כן אחר שנזדככו שם במצרים וזכו לצאת משם ספרו מ"ט ימי הספירה שהם כנגד מ"ט שערי תשובה, שהם בחינת מ"ט אותיות הנ"ל וביום החמשים, אז "וירד ה' על הר סיני" זה בחינת "ואשובה אליכם" בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו כביכול בחינת שער החמשים כנ"ל וזהו: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו" סופי תבות הם אותיות תהלים ואותיות תשובה כי על ידי תהלים זוכין לתשובה שהיא בחינת שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו' כי מ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות בני ישראל, הבאים מצרימה, להזדכך שם כנ"ל וזה שאנו רואין, שבימי תשובה, דהינו באלול ועשרת ימי תשובה ...
1 2 3 4 5
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 04_04_2026 השעה 10:27:53 - wesi2