ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ היינו ע"י התענית וירד אברם מצרימה אברם בחי' מים החסדים המלחלחים מיצר הגרון בבחי' הלוך ונסוע הנגבה שהחסדים הולכים ללחלח נגיבה דילה והקליפות שהם בחי' פרעה עורף שעיקר יניקתם מאחוריים יש להם שלש שרים שר המשקים והאופים וטבחים שהם עיקר התאוות שהם קנה וושט וורידין שהם תאוות אכילה ושתיה שהם ראשי התאוות כלם והם להדיבור היוצא מהגרון סמוכים. אבל אין להם כוח לינק ממנה כי מאחוריים אי אפשר לחם לינק כי נתדבקו אחוריים כנ"ל ע"י התענית ומפנים אי אפשר להם לינק מגודל הארה אבל הקב"ה בגודל חכמתו נותן להם כוח להשיג מהארת פניה כדי שיתגברו לינק ממנה ועי"ז תוציא מהם נצוצות הקדושה שיש בהם מכבר בבחי' עת שליט האדם באדם לרע לו וזה ויראו אותה שרי פרעה עי"ז ויהללו אותה אל פרעה וכו' עי"ז וינגע ה' בית פרעה היינו הוצאות ניצוצות הקדושה וע"י הניצוצות נתוסף לחלוחית על לחלוחית וזה ולאברם היטב בעבורה כנ"ל וזה שקר החן והבל היופי שהם הקליפות אשה יראת ה' היא תתהלל. שהם מהללים את השכינה בבחי' ויהללו אותה (שרי) אל פרעה כנ"ל בשביל תנו לה מפרי ידיה כדי להוציא ניצוצות הקדושה כנ"ל ועי"ז נתוסף בה הארה גדולה עד שנתבטל הקליפות ונכנעים תחת הקדושה בבחי' אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לעובדו שכם וזהו ויהללוה בשערים מעשיה מעשיה דייקא אפילו מעולם עשיה ששם רוב הקליפות יתהפכו לעבדו שכם אחד וכשנתעלין כל ניצוצותיה עד שיתקיים לעובדו שכם אחד אזי נשלם האמונה בחי' עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כנ"ל כי עיקר שלימות וקישוט של אמונה אינו אלא ע"י שגם אחרים מקרבים א"ע תחת כנפיה בבחי' ואתקשטת בקישוטין דלא הוו כנ"ל וכשאמונה בשלימות אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה ורעה בחי' אכילה ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ פקדון בחי' זווג ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ כי אז אין הקליפות יכולין לינק ממנה אפי' מאחוריים כי אז נתבטל הקליפות וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם היינו בחי' זווג פב"פ ע"י אכילה וכל אחד ואחד לפי בחי' תיקונו את האמונה בשלימות כן מיחד את השכינה שהיא אמונה עם הקב"ה פב"פ והאמונה מתקנת בעצמה כל הכפירות שהיה בו מקודם והיא מתחננת (וממליץ) וממלצת טוב עליו לפני הקב"ה שימחול לו השי"ת ועיקר המליצה כי אין יודעים את השי"ת אלא מן הגלוי על הסתום היינו מן המידות המגולות אנו מכירים גדולתו ועי"ז יש בני אדם שכופרים בו ואומרים עולם כמנהגו נוהג ויש שמודים במציאות אבל אומרים שגם העולם קדמון והעולם מחויב המציאות כמו חיוב האור מן השמש ועי"ז כופרים במצוות כי אומרים שלא ישונה דבר ממנהגו ע"י מצוות ויש מודים במצוות ובעבודות אבל עובדים את כחות וצורות עליונות ועושים את הצורות שיהיו אמצעים בינם לבין הבורא וכל הכפירות נעשים מחמת שרואים שמערכת השמים לא נשתנים ממעמדם ורואים צדיק ורע לו רשע וטוב לו אבל כשהקב"ה משדד המערכה בשביל תפילת צדיק אזי מודים שהוא המחדש והמהוה את העולם כרצונו ומנהיג את העולם כרצונו וזהו ויגש אליו יהודה איתא בזוהר תקרובתא מלכא במלכא היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה כנ"ל אזי ויאמר אליו בי אדוני היינו שהשכינה שהיא האמונה מבקשת רחמים ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני שהיא מבקשת את השי"ת שיקרב את האיש הזה שתיקן אותה והעלה אותה לבחי' פב"פ באזני אדוני היינו שהיא ממלצת על האיש הזה שלא יעשה עוד אמצעי בינו לבין השי"ת וכל ההצטרכות שלו ידבר באזני [*אדוני] שלא ישמע אחר אמצעי ואל יחר אפך עליו שהיה מלא פניות וע"ז עד עכשיו כי כמוך כפרעה לשון התגלות היינו לפי התגלות כן מכירין אותך כנ"ל ועי"ז נפל בטעות כנ"ל שראה במערכת השמים המנהיגים את העולם עי"ז כל אחד נפל בטעות לפי טעותו כנ"ל אבל ע"י שידוד המערכות יודו הכל בבורא ומשגיח ולעתיד יתבטל מערכת השמים כ"ש כי שמים כעשן נמלחו ואז יכירו כל יושבי תבל כי יש בורא ומנהיג וכן עכשיו כשרואים כשהצדיק בתפילתו משדד המערכה והטבע אז מודים שלד' הארץ ומלואה וזה כמוך כפרעה מה פרעה גוזר ואינו מקיים היינו כשרואים שידוד מערכת השמים הגלוים לכל טבעם וגזירתם ורואים שגזירתם נתבטל מזה יודעים שאף אתה גוזר ואין מקיים מחמת הצדיק שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל היינו שיודעים עי"ז שגם הטבע של מערכת השמים היא ברצון השי"ת היתה עד עכשיו ועכשיו בטל הקב"ה גזירתו ורצונו מחמת תפילת הצדיק מחמת [*זה] נתבטל טבע של מערכת השמים הגלוים לכל אבל כל זמן שאין רואים ביטול הטבע בגלוי אין יודעין שיש בורא ועי"ז טועה כל אחד לפי שכלו העכור כי אינם יודעין אלא מן הגלוי אל הסתום בשביל זה לעתיד שיתבטלו כל האמונות כוזביות ויאמינו הכל בה' אחד עי"ז יתקרא שבת כי אמונה בשלימות נקרא שבת כי שבת מורה על מחדש את עולמו בששת ימים וביום השביעי שבת וינפש בשביל זה אמרו חז"ל כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו כי שבת עיקר אמונה והשבתת עבודות זרות וזהו אם תשיב משבת רגליך רגל זה בחי' אמונה כי הכפירות מכונים בשם כמעט נטוי רגלי ואמונה מכונה בשם רגלי עמדה במישור כי אמונות כוזביות יונקים מבחי' רגלין דקדושה בבחי' הני ברכי דרבנן וכו' היינו אמונה קדושה בחי' איש אמונות רב ברכות ברכות היינו ברכי דרבנן אודך ביושר לבב וכו' כל המחלוקות שרשם מהתורה היינו מהמחלוקות התנאים נשתלשל למטה ומהסיגים נעשה מחלוקות שלא לשם שמים וצריך לראות להשלים את לבו שלא יהי' לבו חלק עליו היינו שיעבוד את השם בשני יצרין כמאמר בכל לבבך וכו' שלא יהי' בבחי' חלק לבם והמחלוקת של היצר שבלב האדם הן הן הכפירות שמטיל על האדם ומונע מן האדם שבילי אמונה ומחשיך את שכלו מלהבין תשובות על הכפירות ועצה ע"ז ללמוד פוסקים ועי"ז ישלים מחלוקת היצר שבלב ששרשו מהתורה כנ"ל כי הפוסקים הם בחי' השלום של מחלוקת התנאים שבגמרא וכשיעשה שלום בהשורש היינו בהתורה אזי נעשה שלום גם למטה ואז גם אויביו ישלים אתו ואותיות ש'ל'ו'ם' מרמזין על זה נוטריקון ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורס כי זה עיקר השלום שנזדכך שכלו ויודע תשובות על הכפירות וזהו אודך ביושר לבב היינו בשני יצרין אימתי כד בלי משפטי צדקך היינו ע"י לימוד פוסקים שהם שלום שבבחי' תורה וע"י שלום שבתורה נשלם הכל ונפתח לו תשובות [*על] אפיקורסין כנ"ל [אלו השני מאמרים הנ"ל כלולים בתורה אחת בסי' ס"ב וה' יודע נסתרות למה חלקן כאן לשנים גם יש הרבה דברים שמבוארין שם מה שלא נכתבו כאן וכן יש כמה דברים שמבוארין כאן ביותר ודע שגם שם בסי' ס"ב הנ"ל הוא לשון רבינו ז"ל בעצמו רק ששם הוא לשונו הקודש שאמר בע"פ לפני א' מאנשיו בלשון הקודש והאיש כתב לפניו וכאן הוא לשונו וכתיבתו של רבינו ז"ל בעצמו ומחמת זה נמצא ביניהם כמה שינויים כי כן הי' דרכו שלעוצם קדושת רהיטת מוחו הנורא היו משתנים כמה ענינים מהאמירה להכתיבה וכן בין כתיבה לכתיבה ועוד יש בזה נסתרות שנעלמו ממני כי מאד עמקו מחשבותיו]
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]

כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה

וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור

כדי שלא יאחזו באחוריים

וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית

אותיות רי"ש ע"ב

רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהִים

ע"ב אחוריים של שם העצם

שע"י הרעב

שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל

וע"י התענית נמשך הדיבור

כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה

ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך

וזהו ויהי רעב בארץ

היינו ע"י התענית

וירד אברם מצרימה

אברם בחי' מים החסדים המלחלחים מיצר הגרון

בבחי' הלוך ונסוע הנגבה

שהחסדים הולכים ללחלח נגיבה דילה

והקליפות שהם בחי' פרעה עורף

שעיקר יניקתם מאחוריים

יש להם שלש שרים

שר המשקים והאופים וטבחים שהם עיקר התאוות

שהם קנה וושט וורידין

שהם תאוות אכילה ושתיה

שהם ראשי התאוות כלם

והם להדיבור היוצא מהגרון סמוכים.

אבל אין להם כוח לינק ממנה

כי מאחוריים אי אפשר לחם לינק

כי נתדבקו אחוריים כנ"ל ע"י התענית

ומפנים אי אפשר להם לינק מגודל הארה

אבל הקב"ה בגודל חכמתו נותן להם כוח להשיג מהארת פניה

כדי שיתגברו לינק ממנה

ועי"ז תוציא מהם נצוצות הקדושה שיש בהם מכבר

בבחי' עת שליט האדם באדם לרע לו

וזה ויראו אותה שרי פרעה

עי"ז ויהללו אותה אל פרעה וכו'

עי"ז וינגע ה' בית פרעה

היינו הוצאות ניצוצות הקדושה

וע"י הניצוצות נתוסף לחלוחית על לחלוחית

וזה ולאברם היטב בעבורה כנ"ל

וזה שקר החן והבל היופי שהם הקליפות

אשה יראת ה' היא תתהלל.

שהם מהללים את השכינה בבחי' ויהללו אותה אל פרעה כנ"ל

בשביל תנו לה מפרי ידיה

כדי להוציא ניצוצות הקדושה כנ"ל

ועי"ז נתוסף בה הארה גדולה

עד שנתבטל הקליפות ונכנעים תחת הקדושה

בבחי' אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לעובדו שכם

וזהו ויהללוה בשערים מעשיה

מעשיה דייקא

אפילו מעולם עשיה ששם רוב הקליפות

יתהפכו לעבדו שכם אחד

וכשנתעלין כל ניצוצותיה עד שיתקיים לעובדו שכם אחד

אזי נשלם האמונה בחי' עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כנ"ל

כי עיקר שלימות וקישוט של אמונה

אינו אלא ע"י שגם אחרים מקרבים א"ע תחת כנפיה

בבחי' ואתקשטת בקישוטין דלא הוו כנ"ל

וכשאמונה בשלימות

אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה

ורעה בחי' אכילה

ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ

בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ

פקדון בחי' זווג

ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ

כי אז אין הקליפות יכולין לינק ממנה אפי' מאחוריים

כי אז נתבטל הקליפות

וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם

היינו בחי' זווג פב"פ

ע"י אכילה

וכל אחד ואחד לפי בחי' תיקונו את האמונה בשלימות

כן מיחד את השכינה שהיא אמונה עם הקב"ה פב"פ

והאמונה מתקנת בעצמה כל הכפירות שהיה בו מקודם

והיא מתחננת וממלצת טוב עליו לפני הקב"ה

שימחול לו השי"ת

ועיקר המליצה

כי אין יודעים את השי"ת אלא מן הגלוי על הסתום

היינו מן המידות המגולות אנו מכירים גדולתו

ועי"ז יש בני אדם שכופרים בו ואומרים עולם כמנהגו נוהג

ויש שמודים במציאות

אבל אומרים שגם העולם קדמון והעולם מחויב המציאות

כמו חיוב האור מן השמש

ועי"ז כופרים במצוות

כי אומרים שלא ישונה דבר ממנהגו ע"י מצוות

ויש מודים במצוות ובעבודות

אבל עובדים את כחות וצורות עליונות

ועושים את הצורות שיהיו אמצעים בינם לבין הבורא

וכל הכפירות נעשים

מחמת שרואים שמערכת השמים לא נשתנים ממעמדם

ורואים צדיק ורע לו רשע וטוב לו

אבל כשהקב"ה משדד המערכה בשביל תפילת צדיק

אזי מודים שהוא המחדש

והמהוה את העולם כרצונו

ומנהיג את העולם כרצונו

וזהו ויגש אליו יהודה

איתא בזוהר תקרובתא מלכא במלכא

היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה כנ"ל

אזי ויאמר אליו בי אדוני

היינו שהשכינה שהיא האמונה מבקשת רחמים

ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני

שהיא מבקשת את השי"ת שיקרב את האיש הזה שתיקן אותה

והעלה אותה לבחי' פב"פ

באזני אדוני

היינו שהיא ממלצת על האיש הזה

שלא יעשה עוד אמצעי בינו לבין השי"ת

וכל ההצטרכות שלו ידבר באזני [*אדוני]

שלא ישמע אחר אמצעי

ואל יחר אפך עליו שהיה מלא פניות וע"ז עד עכשיו

כי כמוך כפרעה לשון התגלות

היינו לפי התגלות כן מכירין אותך כנ"ל

ועי"ז נפל בטעות כנ"ל

שראה במערכת השמים המנהיגים את העולם

עי"ז כל אחד נפל בטעות לפי טעותו כנ"ל

אבל ע"י שידוד המערכות יודו הכל בבורא ומשגיח

ולעתיד יתבטל מערכת השמים

כ"ש כי שמים כעשן נמלחו

ואז יכירו כל יושבי תבל כי יש בורא ומנהיג

וכן עכשיו כשרואים כשהצדיק בתפילתו משדד המערכה והטבע

אז מודים שלד' הארץ ומלואה

וזה כמוך כפרעה

מה פרעה גוזר ואינו מקיים

היינו כשרואים שידוד מערכת השמים הגלוים לכל טבעם וגזירתם

ורואים שגזירתם נתבטל

מזה יודעים שאף אתה גוזר ואין מקיים

מחמת הצדיק

שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל

היינו שיודעים עי"ז

שגם הטבע של מערכת השמים היא ברצון השי"ת היתה עד עכשיו

ועכשיו בטל הקב"ה גזירתו ורצונו מחמת תפילת הצדיק

מחמת [*זה] נתבטל טבע של מערכת השמים הגלוים לכל

אבל כל זמן שאין רואים ביטול הטבע בגלוי

אין יודעין שיש בורא

ועי"ז טועה כל אחד לפי שכלו העכור

כי אינם יודעין אלא מן הגלוי אל הסתום

בשביל זה לעתיד שיתבטלו כל האמונות כוזביות

ויאמינו הכל בה' אחד

עי"ז יתקרא שבת

כי אמונה בשלימות נקרא שבת

כי שבת מורה על מחדש את עולמו בששת ימים

וביום השביעי שבת וינפש

בשביל זה אמרו חז"ל

כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו

כי שבת עיקר אמונה והשבתת עבודות זרות

וזהו אם תשיב משבת רגליך

רגל זה בחי' אמונה

כי הכפירות מכונים בשם כמעט נטוי רגלי

ואמונה מכונה בשם רגלי עמדה במישור

כי אמונות כוזביות יונקים מבחי' רגלין דקדושה

בבחי' הני ברכי דרבנן וכו'

היינו אמונה קדושה

בחי' איש אמונות רב ברכות

ברכות היינו ברכי דרבנן




אודך ביושר לבב וכו'

כל המחלוקות שרשם מהתורה

היינו מהמחלוקות התנאים נשתלשל למטה

ומהסיגים נעשה מחלוקות שלא לשם שמים

וצריך לראות להשלים את לבו שלא יהי' לבו חלק עליו

היינו שיעבוד את השם בשני יצרין

כמאמר בכל לבבך וכו'

שלא יהי' בבחי' חלק לבם

והמחלוקת של היצר שבלב האדם

הן הן הכפירות שמטיל על האדם

ומונע מן האדם שבילי אמונה

ומחשיך את שכלו מלהבין תשובות על הכפירות

ועצה ע"ז ללמוד פוסקים

ועי"ז ישלים מחלוקת היצר שבלב ששרשו מהתורה כנ"ל

כי הפוסקים הם בחי' השלום של מחלוקת התנאים שבגמרא

וכשיעשה שלום בהשורש היינו בהתורה

אזי נעשה שלום גם למטה

ואז גם אויביו ישלים אתו

ואותיות ש'ל'ו'ם' מרמזין על זה

נוטריקון ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורס

כי זה עיקר השלום

שנזדכך שכלו ויודע תשובות על הכפירות

וזהו אודך ביושר לבב היינו בשני יצרין

אימתי

כד בלי משפטי צדקך

היינו ע"י לימוד פוסקים שהם שלום שבבחי' תורה

וע"י שלום שבתורה נשלם הכל

ונפתח לו תשובות [*על] אפיקורסין כנ"ל

[אלו השני מאמרים הנ"ל כלולים בתורה אחת בסי' ס"ב

וה' יודע נסתרות למה חלקן כאן לשנים

גם יש הרבה דברים שמבוארין שם מה שלא נכתבו כאן

וכן יש כמה דברים שמבוארין כאן ביותר

ודע שגם שם בסי' ס"ב הנ"ל הוא לשון רבינו ז"ל בעצמו

רק ששם הוא לשונו הקודש שאמר בע"פ לפני א' מאנשיו בלשון הקודש

והאיש כתב לפניו

וכאן הוא לשונו וכתיבתו של רבינו ז"ל בעצמו

ומחמת זה נמצא ביניהם כמה שינויים

כי כן הי' דרכו

שלעוצם קדושת רהיטת מוחו הנורא

היו משתנים כמה ענינים מהאמירה להכתיבה

וכן בין כתיבה לכתיבה

ועוד יש בזה נסתרות שנעלמו ממני כי מאד עמקו מחשבותיו]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בְּהַתְּפִלָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בפסח צועקין בהתפלה מרמז בתרגום: שבפסח צועקין בהתפילה כמובא על פסוק "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא', עין שם בתרגום צדקה תציל ממות ראשי תבות מצת סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן פזר נתן לאביונים: ראשי תבות נפ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קא - עַל יְדֵי אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
...תקון חצות יכולין לפרש שיחתו אמר: שעל ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו את כל אשר עם לבבו כמו על ידי התבודדות כי מסתמא אין אומרים חצות על העבר ועקר אמירת חצות הוא על מה שנעשה עכשו עם האדם וכשיאמר חצות בבחינה זו יכולין למצא כל אשר עם לבבו בתוך אמירת חצות וכן אמירת תהלים וכיוצא צריך לראות, שימצא את עצמו בתוך כל מזמורי תהלים ובתוך כל התחנות ובקשות וסליחות וכיוצא ובקל בפשיטות בלי חכמות יכולין למצא את עצמו בתוך כל התחנות ובקשות ובפרט בתהלים, שנאמר בשביל כלל ישראל בשביל כל אחד ואחד בפרט וכל אדם כל...
שיחות הר"ן - אות כח
שיחות הר"ן - אות כח ראוי לאדם שיעבר וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים וללמד כלם כדי שיהיה בכל מקום כמו שנמצא השרים הגדולים שהולכים ועוברים במדינות ומוציאים הוצאות רבות על זה כדי שיוכל אחר כן להתפאר ולומר שהיה במדינות כמו שדרך השרים להתפאר ולומר: הייתי בורשא וכיוצא בזה כמו כן ראוי שיהיה האדם בעולם הזה בכל מקומות הקדושים של התורה כדי שיוכל להתפאר בעולם הבא שהיה בכל מקום דהינו בכל הספרים הקדושים כנ"ל ולעתיד בעולם הבא מזכירין אותו כל מה שלמד בעולם הזה
שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד שהיה חולה גדול מאד ויסוריו היו קשים מאד מאד כי היה חולה מטל על ערש דוי והיה לו כאב השנים כמה וכמה זמנים בכאב מפלג ועצום מאד מאד בלי שעור עד שכל פניו נעשה נפוחות והכרחו בתחבולות גדולות של דאקטורים מפלגים להוציא שניו וגם באיברים הפנימיים היה חולה גדול עד למיתה ויסוריו היו בלי שעור ואמר רבנו זכרונו לברכה, אליו שכל היסורים הקשים והמרים שסבל כמה שנים כלם הם טובים יותר מכויה אחת בגיהנום כויה אחת בגיהנום גרוע מזה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ה בערב חג הפסח יצא אדוננו מורנו ורבנו, זכרונו לברכה, מהמקוה ואמר לזה שהלך עמו, שבזאת השנה יהיה בודאי בארץ הקדושה ובחג הפסח אמר תורה על פסוק: "ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" והקשה מרישא לסיפא ואמר תורה על זה בתרוץ קשיא זו ומתוך דברי תורתו הקדושה נתודע לכל באי אליו שבודאי יסע לארץ ישראל
חיי מוהר"ן - תי - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מוהר"ן - תי - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אות תי ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים [כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפרסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחיב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים אלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה] אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם אשר כל כונת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רוח העולם הזה אין לשער רוח העולם הזה אין לשער דהינו מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין אויש לאג רק, ממה שהכין לפניו הבורא יתברך יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד
גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1
...- חיי מוהר"ן - חלק 1 breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד...
ספר המידות - חדושין דאוריתא
...המידות - חדושין דאוריתא חלק שני א. לפי החדוש שאדם מחדש בתורה, כן נמשך לו הארה מקדשת ארץ ישראל. ב. על ידי אסמכתות נשפע פרנסה גדולה לעולם. וזה כי יש כמה דברים, שלא מצינו לו מקרא מן התורה, וטרחו חכמינו, זכרונם לברכה, למצא להם אסמכתא בעלמא. ג. על ידי חדושין דאוריתא נתגלה השגחת השם יתברך יותר לבני אדם. ד. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ה. על ידי חדושין דאוריתא נתוסף גרים. ו. כשאדם רוצה להשיג איזהו השגה בתורה, אזי נתעורר עליו קטרוג...
חיי מוהר"ן - תיג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...אות תיג פעם אחת ספר מבדחן אחד שהיה בלמברג שבתוך דברי בדיחתו בחרוזים ונגונים כדרך הבדחנים ענה ואמר דער אלטער אלטער אלטער גאט [השם יתברך העתיק עתיק דעתיקין]. וחזר רבנו זכרונו לברכה תבת אלטער כמה פעמים כמו הבדחן שהיה רגיל להזכיר תבת אלטער כמה וכמה פעמים. וכן ספר רבנו זכרונו לברכה משמו, והזכיר גם כן תבת אלטער כמה וכמה פעמים עד שסים אלטער גאט. וכונת רבנו זכרונו לברכה היתה מבארת שרצה להכניס בנו אמונה בפשיטות שצריכין להאמין בהשם יתברך שהוא קדמון לכל הקדמונים, עתיק דעתיקין ואמונתו ירשה לנו מזקני זקנינו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1100 שניות - עכשיו 19_11_2026 השעה 00:32:27 - wesi2