[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ היינו ע"י התענית וירד אברם מצרימה אברם בחי' מים החסדים המלחלחים מיצר הגרון בבחי' הלוך ונסוע הנגבה שהחסדים הולכים ללחלח נגיבה דילה והקליפות שהם בחי' פרעה עורף שעיקר יניקתם מאחוריים יש להם שלש שרים שר המשקים והאופים וטבחים שהם עיקר התאוות שהם קנה וושט וורידין שהם תאוות אכילה ושתיה שהם ראשי התאוות כלם והם להדיבור היוצא מהגרון סמוכים. אבל אין להם כוח לינק ממנה כי מאחוריים אי אפשר לחם לינק כי נתדבקו אחוריים כנ"ל ע"י התענית ומפנים אי אפשר להם לינק מגודל הארה אבל הקב"ה בגודל חכמתו נותן להם כוח להשיג מהארת פניה כדי שיתגברו לינק ממנה ועי"ז תוציא מהם נצוצות הקדושה שיש בהם מכבר בבחי' עת שליט האדם באדם לרע לו וזה ויראו אותה שרי פרעה עי"ז ויהללו אותה אל פרעה וכו' עי"ז וינגע ה' בית פרעה היינו הוצאות ניצוצות הקדושה וע"י הניצוצות נתוסף לחלוחית על לחלוחית וזה ולאברם היטב בעבורה כנ"ל וזה שקר החן והבל היופי שהם הקליפות אשה יראת ה' היא תתהלל. שהם מהללים את השכינה בבחי' ויהללו אותה (שרי) אל פרעה כנ"ל בשביל תנו לה מפרי ידיה כדי להוציא ניצוצות הקדושה כנ"ל ועי"ז נתוסף בה הארה גדולה עד שנתבטל הקליפות ונכנעים תחת הקדושה בבחי' אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לעובדו שכם וזהו ויהללוה בשערים מעשיה מעשיה דייקא אפילו מעולם עשיה ששם רוב הקליפות יתהפכו לעבדו שכם אחד וכשנתעלין כל ניצוצותיה עד שיתקיים לעובדו שכם אחד אזי נשלם האמונה בחי' עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כנ"ל כי עיקר שלימות וקישוט של אמונה אינו אלא ע"י שגם אחרים מקרבים א"ע תחת כנפיה בבחי' ואתקשטת בקישוטין דלא הוו כנ"ל וכשאמונה בשלימות אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה ורעה בחי' אכילה ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ פקדון בחי' זווג ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ כי אז אין הקליפות יכולין לינק ממנה אפי' מאחוריים כי אז נתבטל הקליפות וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם היינו בחי' זווג פב"פ ע"י אכילה וכל אחד ואחד לפי בחי' תיקונו את האמונה בשלימות כן מיחד את השכינה שהיא אמונה עם הקב"ה פב"פ והאמונה מתקנת בעצמה כל הכפירות שהיה בו מקודם והיא מתחננת (וממליץ) וממלצת טוב עליו לפני הקב"ה שימחול לו השי"ת ועיקר המליצה כי אין יודעים את השי"ת אלא מן הגלוי על הסתום היינו מן המידות המגולות אנו מכירים גדולתו ועי"ז יש בני אדם שכופרים בו ואומרים עולם כמנהגו נוהג ויש שמודים במציאות אבל אומרים שגם העולם קדמון והעולם מחויב המציאות כמו חיוב האור מן השמש ועי"ז כופרים במצוות כי אומרים שלא ישונה דבר ממנהגו ע"י מצוות ויש מודים במצוות ובעבודות אבל עובדים את כחות וצורות עליונות ועושים את הצורות שיהיו אמצעים בינם לבין הבורא וכל הכפירות נעשים מחמת שרואים שמערכת השמים לא נשתנים ממעמדם ורואים צדיק ורע לו רשע וטוב לו אבל כשהקב"ה משדד המערכה בשביל תפילת צדיק אזי מודים שהוא המחדש והמהוה את העולם כרצונו ומנהיג את העולם כרצונו וזהו ויגש אליו יהודה איתא בזוהר תקרובתא מלכא במלכא היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה כנ"ל אזי ויאמר אליו בי אדוני היינו שהשכינה שהיא האמונה מבקשת רחמים ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני שהיא מבקשת את השי"ת שיקרב את האיש הזה שתיקן אותה והעלה אותה לבחי' פב"פ באזני אדוני היינו שהיא ממלצת על האיש הזה שלא יעשה עוד אמצעי בינו לבין השי"ת וכל ההצטרכות שלו ידבר באזני [*אדוני] שלא ישמע אחר אמצעי ואל יחר אפך עליו שהיה מלא פניות וע"ז עד עכשיו כי כמוך כפרעה לשון התגלות היינו לפי התגלות כן מכירין אותך כנ"ל ועי"ז נפל בטעות כנ"ל שראה במערכת השמים המנהיגים את העולם עי"ז כל אחד נפל בטעות לפי טעותו כנ"ל אבל ע"י שידוד המערכות יודו הכל בבורא ומשגיח ולעתיד יתבטל מערכת השמים כ"ש כי שמים כעשן נמלחו ואז יכירו כל יושבי תבל כי יש בורא ומנהיג וכן עכשיו כשרואים כשהצדיק בתפילתו משדד המערכה והטבע אז מודים שלד' הארץ ומלואה וזה כמוך כפרעה מה פרעה גוזר ואינו מקיים היינו כשרואים שידוד מערכת השמים הגלוים לכל טבעם וגזירתם ורואים שגזירתם נתבטל מזה יודעים שאף אתה גוזר ואין מקיים מחמת הצדיק שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל היינו שיודעים עי"ז שגם הטבע של מערכת השמים היא ברצון השי"ת היתה עד עכשיו ועכשיו בטל הקב"ה גזירתו ורצונו מחמת תפילת הצדיק מחמת [*זה] נתבטל טבע של מערכת השמים הגלוים לכל אבל כל זמן שאין רואים ביטול הטבע בגלוי אין יודעין שיש בורא ועי"ז טועה כל אחד לפי שכלו העכור כי אינם יודעין אלא מן הגלוי אל הסתום בשביל זה לעתיד שיתבטלו כל האמונות כוזביות ויאמינו הכל בה' אחד עי"ז יתקרא שבת כי אמונה בשלימות נקרא שבת כי שבת מורה על מחדש את עולמו בששת ימים וביום השביעי שבת וינפש בשביל זה אמרו חז"ל כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו כי שבת עיקר אמונה והשבתת עבודות זרות וזהו אם תשיב משבת רגליך רגל זה בחי' אמונה כי הכפירות מכונים בשם כמעט נטוי רגלי ואמונה מכונה בשם רגלי עמדה במישור כי אמונות כוזביות יונקים מבחי' רגלין דקדושה בבחי' הני ברכי דרבנן וכו' היינו אמונה קדושה בחי' איש אמונות רב ברכות ברכות היינו ברכי דרבנן אודך ביושר לבב וכו' כל המחלוקות שרשם מהתורה היינו מהמחלוקות התנאים נשתלשל למטה ומהסיגים נעשה מחלוקות שלא לשם שמים וצריך לראות להשלים את לבו שלא יהי' לבו חלק עליו היינו שיעבוד את השם בשני יצרין כמאמר בכל לבבך וכו' שלא יהי' בבחי' חלק לבם והמחלוקת של היצר שבלב האדם הן הן הכפירות שמטיל על האדם ומונע מן האדם שבילי אמונה ומחשיך את שכלו מלהבין תשובות על הכפירות ועצה ע"ז ללמוד פוסקים ועי"ז ישלים מחלוקת היצר שבלב ששרשו מהתורה כנ"ל כי הפוסקים הם בחי' השלום של מחלוקת התנאים שבגמרא וכשיעשה שלום בהשורש היינו בהתורה אזי נעשה שלום גם למטה ואז גם אויביו ישלים אתו ואותיות ש'ל'ו'ם' מרמזין על זה נוטריקון ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורס כי זה עיקר השלום שנזדכך שכלו ויודע תשובות על הכפירות וזהו אודך ביושר לבב היינו בשני יצרין אימתי כד בלי משפטי צדקך היינו ע"י לימוד פוסקים שהם שלום שבבחי' תורה וע"י שלום שבתורה נשלם הכל ונפתח לו תשובות [*על] אפיקורסין כנ"ל [אלו השני מאמרים הנ"ל כלולים בתורה אחת בסי' ס"ב וה' יודע נסתרות למה חלקן כאן לשנים גם יש הרבה דברים שמבוארין שם מה שלא נכתבו כאן וכן יש כמה דברים שמבוארין כאן ביותר ודע שגם שם בסי' ס"ב הנ"ל הוא לשון רבינו ז"ל בעצמו רק ששם הוא לשונו הקודש שאמר בע"פ לפני א' מאנשיו בלשון הקודש והאיש כתב לפניו וכאן הוא לשונו וכתיבתו של רבינו ז"ל בעצמו ומחמת זה נמצא ביניהם כמה שינויים כי כן הי' דרכו שלעוצם קדושת רהיטת מוחו הנורא היו משתנים כמה ענינים מהאמירה להכתיבה וכן בין כתיבה לכתיבה ועוד יש בזה נסתרות שנעלמו ממני כי מאד עמקו מחשבותיו]