ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקי - עבודת השם
אות תקי ספר לי חברי רבי נפתלי שפעם אחת ספר עמו ממצות תפילין והפליג מאד בקדשת התפילין, ואמר שראוי לאדם להתלהב מאד בהנחת תפילין, כי תפילין הם קדושים ונוראים מאד וראוי שיפל על האדם פחד ורעדה גדולה ואימה ויראה עצומה כשרוצה להניח תפילין אשר קדשתם שגבה וגבהה מאד והאריך בזה הרבה. וגם אנכי הבנתי מדבריו עצם הפלגת נוראות קדשת התפילין. ואמר שכמה וכמה תורות שלו רבות מאד כלם נאמרו על מצוות תפילין, אף על פי שלא נזכר שם תפילין כלל אף על פי כן הם נאמרו על ענין תפילין. והם בחצוצרות בסימן ה. אנכי ה' אל קיך בסימן ד' ומי האיש החפץ חיים בסימן ל"ג, ואשרי העם יודעי תרועה סימן ל"ה, ומרכבות פרעה בסימן ל"ח כלם בלקוטי הראשון. ועוד מאמרים רבים אשר נאמרו באותן הזמנים כלם נאמרו על תפילין. ומזה יוכל לשער מעט עד היכן גדלו ושגבו קדשת התפילין אות תקיא אמר שהוא יודע מסופר אחד שהוא צדיק גנוז ורצה רבנו זכרונו לברכה מאד שיהיה לנו תפילין ממנו ואמר שהוא רוצה לנסע אליו בעצמו ולקח ממנו כמה זוגות תפילין כי צריכין לנסע אליו בחכמה באפן שלא יבין שבאו אליו בשביל זה כדי שלא יהיה נלכד חס ושלום באיזה צד גאות על כן היה רצונו לנסע אליו בעצמו ולקח ממנו כמה זוגות תפילין ולחלק לאנשי שלומנו שנזכה כלנו להניח תפילין קדושים שלו. וגם קדם שספר זאת דבר עמנו כמה פעמים שרצונו שיהיה לנו תפילין טובים מסופר הגון באמת. וכפי הנראה מדבריו היה שלא היתה כונתו על אלו הסופרים המפרסמים עכשו רק שיהיה סופר הגון באמת לאמתו. ודבר מזה כמה פעמים מענין תפילין טובים כנ"ל אחר כך ספר הנזכר לעיל שיודע מסופר וכו' כנ"ל. אך בעוונותינו הרבים לא זכינו להוציא הדבר לאור ולא גלה לנו מי הוא הסופר ואיפה הוא. ובתוך כך נסתלק למעלה למעלה. ואין אתנו יודע עד מה איה מקום כבודו של הסופר ההגון באמת אחד מאנשי שלומנו היה קובל לפניו שאחר אכילתו כששוכב על מטתו קדם השנה הוא רוצה לדבר אז איזה דבורים של התבודדות לבקש מהשם יתברך שיקרבו לעבודתו וכו' ואינו יכול לפתח אז פיו כלל. השיב לו רבנו זכרונו לברכה, אם כן שוכבין עצמן וגונחין גניחה אחר גניחה. ועשה רבנו זכרונו לברכה בעצמו גניחות תכופות כמרמז שכך יעשה אות תקיב אמר [זה כבר עבירה כשאתם עושים עבירה] רצונו לומר מעתה אות תקיג שמעתי בשמו שאמר על ידי אמונת צדיקים אמתיים זוכה לממון הרבה וזה (בזמירות לליל שבת) : 'שכרו הרבה מאד'. 'מאד' זה הממון כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ובכל מאדך בכל ממונך 'על פי פעלו', 'פעלו' הם הצדיקים כמו שכתוב (איוב ל"ו) : "אתן לפעלי צדק". וזה 'על פי פעלו' הינו על ידי אמונה בהצדיקים כי אמונה תולה בפה של אדם כמו שכתוב (תהלים פ"ט) : "אודיע אמונתך בפי" ועל ידי זה שכרו הרבה מאד, שזוכה לממון הרבה אות תקיד שמעתי בשמו שספר מכמה צדיקים אמתיים גדולים. ואמר שזה יש לו קצת כח להנהיג העולם רק החסרון שהוא אינו בר אבהן. וכן ספר עוד מאיזה צדיקים שאין יכולין להנהיג העולם. ענה ואמר שהענין הוא כמו שאיתא במדרש (בהקדמת הזוהר) לענין האותיות בשעת בריאת העולם. שבאו האותיות לפני השם יתברך וכל אחד רצה שיברא בו השם יתברך את העולם. והשיב השם יתברך לכל אחד ואחד שבאותיות נאה אתה ויפה אתה מאד. ואף על פי כן איני רוצה לברא בך את העולם וכו' כמו כן יש לענין הצדיקים שיש בהם נאים ויפים מאד ואף על פי כן אינם יכולים להנהיג העולם אות תקטו הזהיר שלא לאכל בהלעטה הינו במהירות כדרך גרגרן כי זהו בחינת (בראשית כ"ה) : "הלעיטני נא" רק להרגיל עצמו לאכל במתינות בישוב הדעת ובדרך ארץ כדרך שאוכלין בדרך ארץ כשיושב אדם חשוב על השלחן כך יאכל תמיד אפילו כשאוכל לבדו אות תקטז אמר שלעתיד יאמרו הצדיקים זה ה' קוינו לו, (תענית ל"א) זה דיקא ואמר בלשון אשכנז שיאמרו כל אחד [באמת לה' זה היינו מקוים]. כלומר שגם בעולם הזה זכו להשיג אותו כך כמו שהם רואין אותו עתה ותמיד היו מקוים לראות אותו כך ועכשו זכו לזה. ועל כן יאמרו אז זה ה' קוינו לו זה דיקא אות תקיז אמר אני בטוח בהשם יתברך שכל תינוק שיבוא לפני קדם שיגיע לבן שבע שנים בודאי יהיה נקי מן החטא עד יום חתנתו אות תקיח שמעתי בשמו שאמר יש אצלי אנשים שלפעמים הם מתלהבים להשם יתברך, וסמוכים להשם יתברך באמת. והם אז במדרגה טובה שאפילו צדיקים גמורים אינם אוחזים בזה. אבל לפעמים נופלים מזה וכו' מי יתן והיה לבבם זה בעת שהם אוחזים בעבודת השם מי יתן והיו אוחזים במדרגה זו לארך ימים ושנים הרבה. עוד שמעתי בשמו בענין זה שאמר שעקר הוא הלב של ההתחלה כי אז בהתחלת עבודת ה' מתלהב הלב מאד להשם יתברך וטוב מאד להשתדל ולהתאמץ שיאריך זמן הרבה בהתלהבות והשתוקקות להשם יתברך של ההתחלה. ואמר שהצדיק הקדוש רבי זוסיא זכרונו לברכה היה בענין זה חדוש גדול מאד נגד כמה צדיקים גדולים כי הלך עם הלב של ההתחלה זמן רב אות תקיט פעם אחת אמר לי כל מה שאתה רואה בעולם הוא רק בשביל הבחירה כי כל העולם ומל או לא נברא רק בשביל הבחירה
אות תקי

סִפֶּר לִי חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר עִמּוֹ מִמִּצְוַת תְּפִילִּין

וְהִפְלִיג מְאד בִּקְדֻשַּׁת הַתְּפִילִּין, וְאָמַר שֶׁרָאוּי לָאָדָם לְהִתְלַהֵב מְאד בַּהֲנָחַת תְּפִילִּין, כִּי תְּפִילִּין הֵם קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאד

וְרָאוּי שֶׁיִּפּל עַל הָאָדָם פַּחַד וּרְעָדָה גְּדוֹלָה וְאֵימָה וְיִרְאָה עֲצוּמָה כְּשֶׁרוֹצֶה לְהָנִיחַ תְּפִילִּין אֲשֶׁר קְדֻשָּׁתָם שָׂגְבָה וְגָבְהָה מְאד

וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה הַרְבֵּה.

וְגַם אָנכִי הֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו עצֶם הַפְלָגַת נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת הַתְּפִילִּין.

וְאָמַר שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ רַבּוֹת מְאד כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ עַל מִצְווֹת תְּפִילִּין, אַף עַל פִּי שֶׁלּא נִזְכָּר שָׁם תְּפִילִּין כְּלָל

אַף עַל פִּי כֵן הֵם נֶאֶמְרוּ עַל עִנְיַן תְּפִילִּין.

וְהֵם בַּחֲצוֹצְרוֹת בְּסִימָן ה. אָנכִי ה' אֱל קֶיךָ בְּסִימָן ד' וּמִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים בְּסִימָן ל"ג, וְאַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה סִימָן ל"ה, וּמַרְכְּבוֹת פַּרְעה בְּסִימָן ל"ח כֻּלָּם בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן.

וְעוֹד מַאֲמָרִים רַבִּים אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ בְּאוֹתָן הַזְּמַנִּים כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ עַל תְּפִילִּין.

וּמִזֶּה יוּכַל לְשַׁעֵר מְעַט עַד הֵיכָן גָּדְלוּ וְשָׂגְבוּ קְדֻשַּׁת הַתְּפִילִּין

אות תקיא

אָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִסּוֹפֵר אֶחָד שֶׁהוּא צַדִּיק גָּנוּז

וְרָצָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ תְּפִילִּין מִמֶּנּוּ

וְאָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִנְסֹעַ אֵלָיו בְּעַצְמוֹ וְלִקַּח מִמֶּנּוּ כַּמָּה זוּגוֹת תְּפִילִּין

כִּי צְרִיכִין לִנְסֹעַ אֵלָיו בְּחָכְמָה בְּאפֶן שֶׁלּא יָבִין שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בִּשְׁבִיל זֶה

כְּדֵי שֶׁלּא יִהְיֶה נִלְכָּד חַס וְשָׁלוֹם בְּאֵיזֶה צַד גֵּאוּת

עַל כֵּן הָיָה רְצוֹנוֹ לִנְסֹעַ אֵלָיו בְּעַצְמוֹ וְלִקַּח מִמֶּנּוּ כַּמָּה זוּגוֹת תְּפִילִּין וּלְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִילִּין קְדוֹשִׁים שֶׁלּוֹ.

וְגַם קדֶם שֶׁסִּפֵּר זאת דִּבֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ תְּפִילִּין טוֹבִים מִסּוֹפֵר הָגוּן בֶּאֱמֶת.

וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁלּא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עַל אֵלּוּ הַסּוֹפְרִים הַמְפֻרְסָמִים עַכְשָׁו רַק שֶׁיִּהְיֶה סוֹפֵר הָגוּן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

וְדִבֵּר מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים מֵעִנְיַן תְּפִילִּין טוֹבִים כַּנַּ"ל

אַחַר כָּךְ סִפֵּר הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁיּוֹדֵעַ מִסּוֹפֵר וְכוּ' כַּנַּ"ל.

אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לא זָכִינוּ לְהוֹצִיא הַדָּבָר לָאוֹר וְלא גִּלָּה לָנוּ מִי הוּא הַסּוֹפֵר וְאֵיפה הוּא.

וּבְתוֹךְ כָּךְ נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה.

וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר הֶהָגוּן בֶּאֱמֶת

אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה קוֹבֵל לְפָנָיו

שֶׁאַחַר אֲכִילָתוֹ כְּשֶׁשּׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ קדֶם הַשֵּׁנָה

הוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר אָז אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ'

וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתּחַ אָז פִּיו כְּלָל.

הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אִם כֵּן

שׁוֹכְבִין עַצְמָן וְגוֹנְחִין גְּנִיחָה אַחַר גְּנִיחָה.

וְעָשָׂה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ גְּנִיחוֹת תְּכוּפוֹת

כִּמְרַמֵּז שֶׁכָּךְ יַעֲשֶׂה

אות תקיב

אָמַר [זֶה כְּבַר עֲבֵירָה כְּשֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים עֲבֵירָה]

רְצוֹנוֹ לוֹמַר מֵעַתָּה

אות תקיג

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

עַל יְדֵי אֱמוּנַת צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים זוֹכֶה לְמָמוֹן הַרְבֵּה

וְזֶה: 'שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאד'.

'מְאד' זֶה הַמָּמוֹן

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּבְכָל מְאדֶךָ בְּכָל מָמוֹנְךָ

'עַל פִּי פָּעֳלוֹ', 'פָּעֳלוֹ' הֵם הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶתֵּן לְפעֲלִי צֶדֶק".

וְזֶה 'עַל פִּי פָּעֳלוֹ' הַיְנוּ עַל יְדֵי אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיקִים

כִּי אֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי"

וְעַל יְדֵי זֶה שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאד, שֶׁזּוֹכֶה לְמָמוֹן הַרְבֵּה

אות תקיד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁסִּפֵּר מִכַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים.

וְאָמַר שֶׁזֶּה יֵשׁ לוֹ קְצָת כּחַ לְהַנְהִיג הָעוֹלָם

רַק הַחִסָּרוֹן שֶׁהוּא אֵינוֹ בַּר אֲבָהָן.

וְכֵן סִפֵּר עוֹד מֵאֵיזֶה צַדִּיקִים שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַנְהִיג הָעוֹלָם.

עָנָה וְאָמַר שֶׁהָעִנְיָן הוּא כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ לְעִנְיַן הָאוֹתִיּוֹת בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם.

שֶׁבָּאוּ הָאוֹתִיּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכָל אֶחָד רָצָה שֶׁיִבְרָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם.

וְהֵשִׁיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת נָאֶה אַתָּה וְיָפֶה אַתָּה מְאד. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי רוֹצֶה לִבְרא בְּךָ אֶת הָעוֹלָם וְכוּ'

כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לְעִנְיַן הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נָאִים וְיָפִים מְאד

וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג הָעוֹלָם

אות תקטו

הִזְהִיר שֶׁלּא לֶאֱכל בְּהַלְעָטָה הַיְנוּ בִּמְהִירוּת כְּדֶרֶךְ גַּרְגְּרָן

כִּי זֶהוּ בְּחִינַת: "הַלְעִיטֵנִי נָא"

רַק לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱכל בִּמְתִינוּת בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ

כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכְלִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּשֶׁיּוֹשֵׁב אָדָם חָשׁוּב עַל הַשֻּׁלְחָן

כָּךְ יאכַל תָּמִיד

אֲפִילּוּ כְּשֶׁאוֹכֵל לְבַדּוֹ

אות תקטז

אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יאמְרוּ הַצַּדִּיקִים זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ

זֶה דַּיְקָא

וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁיּאמְרוּ כָּל אֶחָד [בֶּאֱמֶת לַה' זֶה הָיִינוּ מְקַוִּים].

כְּלוֹמַר שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זָכוּ לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ כָּךְ

כְּמוֹ שֶׁהֵם רוֹאִין אוֹתוֹ עַתָּה

וְתָמִיד הָיוּ מְקַוִּים לִרְאוֹת אוֹתוֹ כָּךְ

וְעַכְשָׁו זָכוּ לָזֶה.

וְעַל כֵּן יאמְרוּ אָז זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ זֶה דַּיְקָא

אות תקיז

אָמַר אֲנִי בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁכָּל תִּינוֹק שֶׁיָּבוֹא לְפָנַי קדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְבֶן שֶׁבַע שָׁנִים

בְּוַדַּאי יִהְיֶה נָקִי מִן הַחֵטְא עַד יוֹם חֲתֻנָּתוֹ

אות תקיח

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר יֵשׁ אֶצְלִי אֲנָשִׁים שֶׁלִּפְעָמִים הֵם מִתְלַהֲבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּסְמוּכִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

וְהֵם אָז בְּמַדְרֵגָה טוֹבָה שֶׁאֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם אוֹחֲזִים בָּזֶה.

אֲבָל לִפְעָמִים נוֹפְלִים מִזֶּה וְכוּ'

מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה בְּעֵת שֶׁהֵם אוֹחֲזִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

מִי יִתֵּן וְהָיוּ אוֹחֲזִים בְּמַדְרֵגָה זוֹ לְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה.

עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאָמַר

שֶׁעִקָּר הוּא הַלֵּב שֶׁל הַהַתְחָלָה

כִּי אָז בְּהַתְחָלַת עֲבוֹדַת ה' מִתְלַהֵב הַלֵּב מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְטוֹב מְאד לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַמֵּץ שֶׁיַּאֲרִיךְ זְמַן הַרְבֵּה בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל הַהַתְחָלָה.

וְאָמַר שֶׁהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי זוּסְיָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה בְּעִנְיָן זֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאד נֶגֶד כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים

כִּי הָלַךְ עִם הַלֵּב שֶׁל הַהַתְחָלָה זְמַן רַב

אות תקיט

פַּעַם אַחַת אָמַר לִי

כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה בָּעוֹלָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה

כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְל אוֹ לא נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפ - מִי שֶׁצָּרִיך לָדוּן לִפְנֵי דַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה
...לפני דינים בדין תורה דע מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה זה לו ענש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה כי למשל הדין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכל שכן כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה [וכמו שמספרין כל זה בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה] ועל כן כשעושין משא ומתן צריך שיקשר מחשבתו רק בהתורה והדינים המלבשים שם ומי שעוקר המשא ומתן מן התורה, ונופל אל המשא ומתן בעצמו ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם אזי ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ואזי צריך לחזר ולהביא כל הדברים וכל המחשבות...
החלל הפנוי - האם באמת אין שם שכל?
...באמת אין שם שכל? breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שאלה: מצד אחד מסביר רבי נחמן מברסלב בכל התורה הנ"ל כי בחלל הפנוי אין שום שכל לתרץ את הקושיות שבאות משם. מצד שני הוא כותב שם: אבל יש עוד מין אפיקורסית והם החכמות שאינם חכמות אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם ומחמת זה נראים כחכמות כמו למשל כשאחד אומר סברא שקר בגמפ"ת [גמרא, פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו סברא כלל...
שיחות הר"ן - אות קצ - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצ - גדולות נוראות השגתו אמר: שכמה פעמים ציר לעצמו עניני מיתה כאלו הוא מת ממש עד שהרגיש טעם מיתה ממש גם אני שמעתי שאמר שבימי נעוריו היה מציר לעצמו מיתתו ואיך יבכו עליו וכו' וציר לעצמו היטב כל עניני מיתה ואמר שהוא מלאכה לציר לעצמו זאת היטב
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו, שהצדיק הגדול בהדבור שהוא מדבר, נכללין בו כל הדבורים הצריכין אל כל ישראל וכל הדברים שצריך כל אחד מישראל וזהו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" שהדבורים שדבר משה נעשה ממנו דברים אל כל ישראל כי כל אחד מישראל מצא בו מה שצריך כנזכר לעיל
שיחות הר"ן - אות נו
...יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נתבטלה אצלו כנגד אותה התאוה נמצא שהוא גרוע יותר כי הוא משקע כל כך באיזה תאוה עד שאפילו תאוה גדולה של ממון וכיוצא נתבטל אצלו מחמת התאוה ואפילו אם היתה התאוה שהוא משקע בה קטנה מתאוה האחרת שהוא רחוק ממנה עם כל זה אין נפקא מנה כלל מאחר שהוא משקע בה כל כך...
חיי מוהר"ן - קסד - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסד בסוכות תקס"ח בעת שהתחיל אצלו חלי ההוסט קדם שנסע ללמברג אז נשמע מפיו הקדוש בלילה הראשונה של סוכות ששאל תבת הוסט מה היא בלשון נכרים ובתחלה לא הבינו כונתו ואחר כך דבר מזה שבלשונם אשפיזא [אורח] נקרא הוסט. ושוב לא דבר בענין זה והזכיר אז מאמר רבותינו זכרונם לברכה שהיו רגילים לדבר בלשון חכמה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: רבי אבהו כד הוי משתעי בלשון חכמה וכו' וכיוצא בזה והנראה היה שרמז בשיחתו הקדושה לענין האשפיזין עלאין שנכנסו אל הסכה, ואין אתנו יודע עד מה. כי...
להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה
...מעלה ובדרי מטה אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם כי יש דרי מעלה ויש דרי מטה דהינו עולם העליון ועולם התחתון, בחינת שמים וארץ וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות לדרי מטה שאדרבא מלא כל הארץ כבודו כי יש שוכני עפר, שהם בני אדם המונחים במדרגה התחתונה ונדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך וצריך הצדיק לעוררם ולהקיצם בבחינת "הקיצו...
שיחות הר"ן - אות פו
...שאומרים על החתנה מלתא דבדיחותא ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" גם רמז על בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז: "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם "מלכי צבאות ידדון...
מה המקום של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב?
...בחסידות ברסלב? שאלה: האם על פי מה שמובן מספרי רבי נחמן צריך לשמור על כל דיקדוקי ההלכה הידועים? * ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&cid=0 - שלחן ערוך את כל המקומות שבהם מתייחס רבי נחמן מברסלב לעניין השולחן ערוך. כמו כן ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D&cid=0 - פוסקים לגבי לימוד הפוסקים. כמו כן מובא בשם רבי נחמן מברסלב (לא תמצא זאת בספרי רבי נחמן מברסלב עצמם, אלא בספר שיח שרפי קודש) כדלהלן: כששאל פעם אחד מאנ"ש את רבנו...
חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן
...- נסיעתו וישיבתו באומן אות רה שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם השיב לו ודבר עמו כמה דבורים ובתוך דבריו ענה ואמר המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע והתפילות העולים בכל פעם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 1.3438 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:16:10 - wesi2